קאסר אל-יהוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°50′17″N 35°32′21″E / 31.838190°N 35.539048°E / 31.838190; 35.539048

קאסר אל-יהוד
מיקום קאסר אל-יהוד
קאסר אל-יהוד
קאסר אל-יהוד
כנסיית יוחנן המטביל
קפלה פרנציסקנית
דיר אל-חבש - הכנסייה החבשית
רציף הטבילה בקאסר אל-יהוד. סרט הסימון הלבן בנהר מסמן את הגבול בין ירדן לישראל ובצד השני של הנהר נראית הכנסייה הראשונה שהוקימו הירדנים באתר
הפטריארך היווני-אורתודוקסי מגיע לקאסר אל-יהוד לעריכת המיסה ב-31 במרץ 2010

קאסר אל-יהודערבית: قصر اليهود, תעתיק מדויק: קצר אליהוד; מילולית: "ארמון היהודים") הוא המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען[1]. בבית עברה השוכנת מול קאסר אל-יהוד, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, הטביל, על פי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו, ואתר הטבילה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים[2]. עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה‏[3]. קאסר אל-יהוד שוכן בחלקו הדרומי של נהר הירדן, 10 ק"מ מזרחית ליריחו ודרומית לגשר אלנבי. השם "קאסר אל-יהוד" הוא אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל שבאתר, על שום צורתה המפוארת, אך הוא משמש את המתחם כולו. המתחם משתרע על פני שטח של 329 דונם השייכים לכנסייה היוונית אורתודוקסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נבנו לאורך גדתו המערבית של הירדן מנזרים ובתי הארחה לשימושם של הצליינים שהגיעו לטבול במקום. ריבוי המנזרים במקום הקנה לו את הכינוי "ארץ המנזרים". הכנסייה הראשונה שהוקמה בקאסר אל-יהוד, כנסיית יוחנן המטביל, נבנתה בתקופה הביזנטית (ככל הנראה בסוף המאה החמישית או בראשית המאה השישית). יסודותיו של המבנה המשמש אותה כיום נבנו במאה ה-12, והוא שופץ על ידי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשל המבנה המבוצר שלה ומיקומה הגבוה, נהנתה הכנסייה מביטחון יחסי, ולכן שימשה גם כבית הארחה לצליינים. בתקופה העות'מאנית, כאשר הצטמצם מנהג הטבילה בירדן לכנסיות המזרחיות והשלטונות העניקו את חסותם לטקסי טבילה על הגדה המזרחית של הנהר, ננטשו המנזרים בהדרגה. בתקופת המנדט הבריטי, התחדשה התיירות ליריחו ולאתר, ומנזרים חדשים הוקמו במקום. בין כנסיית יוחנן המטביל לבין אתר הטבילה עצמו הוקמו קפלות פרנציסקניות, ומדרום לאתר הטבילה, לאורך הנהר, נבנו מנזרים וכנסיות נוספים, ובהם מנזר סורי-אורתודוקסי, מנזר קופטי, קפלה רוסית, מנזר חבשי ("דיר אל-חבש") וכנסייה רומנית. מצבם של המבנים התדרדר בעקבות רעידת אדמה ב-1956, ובמלחמת ששת הימים, כאשר השתלטה ישראל על אזור המנזרים, הם ננטשו מיושביהם. גדר מערכת נמתחה ממערב למתחם, ולאורכה הוטמנו מוקשים. האתר שהיה שוקק חיים התרוקן ממבקרים. כחלופה למקום, הוקם ב-1981 אתר הטבילה ירדנית מדרום לכנרת. האתר נפתח שוב לטבילת צליינים ב-2011.

המקום כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים של המאה ה-20 חודשו טקסי הטבילה באתר בעקבות בקשת הפטריארכיה היוונית, ועם הזמן חידשו עדות נוצריות אחרות את הנוהג. מדי שנה ב-18 בינואר חוגגת הכנסייה היוונית אורתודוקסית את חג ההתגלות במקום. מיסה יוונית-אורתודוקסית נוספת מתקיימת בקאסר אל-יהוד מספר ימים לפני הפסחא. לקראת ביקור האפיפיור בישראל בשנת 2000 ביצעה רשות הטבע והגנים עבודות באזור, שאפשרו את הגישה לנהר, ועבודות מקיפות יותר נערכו באתר בשנת 2003, לאחר שהירדן עלה על גדותיו וסחף חלק מהמבנים באתר. עם זאת, למעט כנסיית יוחנן המטביל, המנזרים עצמם עדיין סגורים למבקרים מחשש למיקוש, וניתן היה להגיע לאתר רק בתיאום עם הרשות, מאחר שהביקור כרוך בחציית גדר המערכת. בבית עברה שמצדו המזרחי של הנהר, הנמצא בריבונות ירדנית, נבנו מספר כנסייות החל בשלהי המאה ה-20. האזור פותח באופן משמעותי והוקמה בו תשתית תיירותית נרחבת.

בשנת 2011 נפתחה למבקרים גישה לאתר הטבילה ולנהר ללא צורך בתיאום מראש.

בקרבת האתר נמצא מוצב מלאכותי שבשנים האחרונות אינו בשימוש הצבא ועבר הסבה ומשמש בית לעטלפים אוכלי חרקים . לנוחיות המבקרים הוצבה מצלמה בתוך המוצב ומסך מציג את המתחולל בפנים ללא הפרעה לעטלפים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאסר אל-יהוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]