גנדאלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גנדאלף בהתגלמותו הלבנה, כפי שגולם על ידי איאן מק'קלן

גנדאלף הוא דמות בדיונית של מכשף בעולם "הארץ התיכונה" מסדרת ספרי שר הטבעות מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין.

אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדאלף (שם אחר: מית'רנדיר) הוא המוכר ביותר מבין המיאר שבולינור. הוא היה ידוע כאולורין אשר היה תלמידה של ניינה ושכן בגנים של אירמו. כאשר הולאר החליטו לשלוח מסדר של קוסמים לארץ התיכונה אולורין הוצע בידי מנווה כדי ליעץ ולסייע ליושבי הארץ התיכונה במאבקם נגד סאורון. נאמר עליו שהוא היה החכם במסדר, ואף החכם מקרב המאיאר. עם הגיעו של גנדאלף לארץ התיכונה קיבל לידיו מידי קירדן חרש הספינות, את נאריה - טבעת האש, אחת משלש טבעות הכוח של העלפים. מאחר שהיה לבוש בגלימה אפורה, היה כינויו בקרב בני האדם "גנדאלף האפור" (בין הקוסמים מתחלקים השמות לפי צבע גלימתם וחשיבותם במסדר כאשר "לבן" היא הדרגה הגבוה ביותר). כינויים נוספים של גנדאלף הינם - "מית'רנדיר" או "הצליין האפור" בשפת האלפים, "ת'ארקון" בשפת הגמדים ו"אינקנוס" אצל ההרדרים.

תפקידו בספר ההוביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר ההוביט, גנדאלף מארגן את מסעם של בילבו בגינס ו-13 גמדים, ובראשם תורין צנת-אלון[1], לכבוש את ההר הבודד מהדרקון סמוג, ואף מצטרף לחלק מהמסע. במסע הזה גנדאלף מוצא את חרבו, גלמדרינג, ובילבו מוצא את הטבעת האחת (אך בזמן הזה כולם חושבים שמדובר בטבעת לא חשובה). בסיפורים שלא נשלמו אנו למדים כי גנדאלף חשש פן יצרף סאורון את סמוג לכוחותיו והחליט להקדים רפואה למכה. באותה עת הוא פגש את תוֹריִן צִנַּת-אַלּוֹן בברי שם שמע על כיסופיו להר הבודד והחליט לעזור לגמדים. לאורך רוב הדרך גנדאלף מלווה את החבורה בדרכה המסוכנת ומציל אותם פעמים רבות: מהטרולים, בהרי הערפל ובמלחמת ההר הבודד.

תפקידו בספר שר הטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שר הטבעות, דואג גנדאלף שבילבו יעביר את הטבעת לפרודו, אותו הוא משכנע לקחת את הטבעת לריבנדל, שם יוועצו מה לעשות בה. בתחילת הדרך, גנדאלף לא יכול להצטרף לפרודו וסם (הגנן של פרודו, אשר מצטרף כשומר ראשו), אך הוא מצטרף אליהם בריבנדל. כאשר פרודו מתנדב לקחת את הטבעת ולהרוס אותה בהר האבדון, גנדאלף הוא הראשון להתלוות אליו, ואחריו באים אראגורן, לגולס, גימלי, בורומיר, סם, מרי ופיפין. בגלל חוכמתו הרבה וניסיונו העשיר גנדאלף נהפך באופן טבעי למנהיג של אחוות הטבעת. הוא ואראגורן מובילים את ההוביטים ושאר החבורה בניסיון כושל לחצות את הר קראדראס בחורף ולא ללכת בתחילה דרך מכרות מוריה בגלל חשדותיו של גנדאלף שישנו באלרוג (שד עתיק) ששוכן שם. כשניסיון זה נכשל, גימלי מציע את "הדרך החשוכה הסודית" של מכרות מוריה אותה הדרך שגנדלאף רצה להימנע מלעבור בה אך בלית ברירה גאנדלף נאלץ להסכים לעצתו. במכרות מוריה הם מותקפים על ידי אורקים ועל ידי הבאלרוג (שד עתיק) שגאנדלף חשד ששוכן שם, בסופו של דבר הקרב בינו לבין גנאלף מסתיים בנפילה של שניהם לתהום.

גנדאלף הורג את הבאלרוג ומת, ולאחר מכן "מוקם לתחייה" בתור דמות יותר סמכותית ובעלת עוצמה, גנדאלף הלבן. ביער פאנגורן הוא פוגש את גימלי, לגולס ואראגורן, בחיפושיהם אחר פיפין ומרי. הם ממשיכים משם למלחמה נגד אייזנגארד ובאראד דור.

מראהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה מופיע גנדאלף כאיש זקן עם זקן אפור (זוהי ככל הנראה הסיבה לכינויו "גנדאלף האפור" או "הנווד האפור"), גלימה אפורה וכובע כחול מחודד, הסוס עליו הוא רוכב שמו סקאדופאקס. אחרי שגנדאלף חוזר לתחייה, משתנה צבעו מאפור ללבן; זהו שינוי חשוב, שמשמעותו היא בכך שגנדאלף למעשה נשלח להחליף את סארומן בתפקיד ראש "מסדר" המכשפים. בספר, גאנדלף אומר שהוא הפך למה שסארומאן אמור היה להיות (ראש ה"מסדר").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמוד 1042, "'התאבלתי על מפלת תורין,' אמר גאנדלף, 'ועכשיו אנו שומעים כי נפל דיין, גם הוא בקרב על דייל, בעודנו נלחמים כאן. אבדה קשה, הייתי אומר, אלמלא השתוממתי עליו, שבגילו המופלג עוד היה לאל ידו להניף את קרדומו בעוצמה גדולה ככל אשר סופר לנו, כשעמד למגן על גופת המלך ברנד לפני שער ארבור עד רדת החשכה. אבל הדברים היו עלולים להתנהל לגמרי אחרת, על צד הרבה יותר גרוע. כאשר תחשבו על קרב הפלנור הגדול, אל תשכחו את קרבות דייל ואת גבורתו של עם דורין. חישבו כייצד היו הדברים עלולים ליפול. אש דרקונים וחרבות פראים באריידור, לילה בריבנדל. אפשר שלא הייתה אז מלכה בגונדור. אפשר שהיינו שבים מכאן כמנצחים רק לחורבן ולאפר. אבל כל הדברים האלה נמנעו- משום שנפגשתי עם תורין צינת אלון בערב אחד של ראשית האביב בברי. פגישה מקרית, כפי שאנו נוהגים לומר בארץ התיכונה'."