דוד לסקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד לסקוב
David-leskov01.jpg
נולד 19 בספטמבר 1903, רוסיה האימפריה הרוסית
עלה לישראל 1928
נפטר 3 בפברואר 1989, ישראל ישראל
השתייכות הצבא הבריטי
צה"ל צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1940 - 1945 (הצבא הבריטי)
1948 - 1989 (צה"ל)
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים

קצין ההנדסה של חטיבת גולני, קצין ההנדסה של פיקוד הדרום, ראש ענף שדה בחיל ההנדסה, קצין ההנדסה של פיקוד הצפון, סגן קצין הנדסה ראשי, מייסד ומפקד יחידת יפת"ח

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

עיטורים

פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל (3)

הנצחה

רחוב "הממציא" בירושלים

דוד לסקוב (19 בספטמבר 1903 - 3 בפברואר 1989) היה איש צבא וממציא ישראלי, חתן שלושה פרסי ביטחון ישראל. לסקוב היה סגן קצין הנדסה ראשי בצה"ל, והחייל המבוגר ביותר בעולם.

[עריכה] ביוגרפיה

דוד לסקוב נולד באומסק שברוסיה. הוא נרשם תחילה ללימודי רפואה, אך סולק מהאוניברסיטה בגין פעילותו בתנועה הציונית, ועבר ללימודי אדריכלות בלנינגרד. הוא היה חבר בארגון מכבי ובתנועת החלוץ, וניסה לברוח עם רעייתו, צפורה, לסין, אך השניים נתפסו ונאסרו לחודשיים. ב-1927, הצליחו להימלט, והגיעו לעיר חרבין, שבה עבד בבניין והיה ממקימי תנועת השומר הצעיר בעיר.‏‏[1] בשנת 1928 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד כפועל בבנימינה. במקביל, הוא השלים את לימודי האדריכלות בטכניון.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב לסקוב לצבא הבריטי. עם קום המדינה והקמת צה"ל, השתתף לסקוב בקרבות מלחמת העצמאות בגליל ובנגב. לאחר תום המלחמה, שירת בחיל ההנדסה הישראלי ובפיתוח אמצעי לחימה. לאורך השנים, הוא השתתף בייבוש החולה, שירת כקצין ההנדסה של חטיבת גולני, של פיקוד הדרום ושל פיקוד הצפון, וכן כראש ענף שדה בחיל ההנדסה, ומשנת 1957 כסגן קצין הנדסה ראשי. הוא קיבל מהרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, דרגת אלוף משנה, מחוץ לתקן, כיוון שבחיל ההנדסה דרגה זו הייתה שמורה רק למפקד החיל. לאחר מלחמת יום כיפור, הרמטכ"ל מוטה גור העניק לו דרגת תת-אלוף.

לסקוב עסק בכל שנות שירותו בפיתוח אמצעי לחימה אולם ראה את עצמו קודם כל כמהנדס ובונה. הוא חשב כל העת על פתרונות הנדסיים והיה אהוב על חייליו. לסקוב הורשה להקים את יחידת הפיתוח של חיל ההנדסה (יחידת יפת"ח), שנקראה בימיה הראשונים "חוליית לסקוב". לאחר שהיה ברור כי פיקוד צבאי פחות מאתגר עבורו. את המהנדסים שגייס ליחידתו היה מדריך אישית לאחר שביקש מהם לשכוח את כל אשר למדו באוניברסיטאות... לסקוב תכנן פרויקטים לפי דרישות מבצעיות של יחידות צבאיות (כולל סיירת מטכ"ל). בין הפרויקטים המורשים לפרסום, ניתן למצוא את גשר הגלילים, שפיתח יחד עם ישראל טל. בנוסף תכנן את שכבת הפיצוץ להגנה על מוצבים, את "מטען לסקוב", את "אור יקרות", את רקטת "זאב" (שאחת מהן הרגה את הרמטכ"ל המצרי במלחמת ההתשה), את כדורי הגומי. בגין המצאותיו ופעילותו לפיתוח ההנדסה הקרבית, הוענקו ללסקוב שלושה פרסי ביטחון ישראל (בשנים 1964[2], 1973 ו-1984), וכן ציון לשבח מטעם ועדת פרס ביטחון ישראל (בשנת 1972). כמו כן הוא יקיר העיר חיפה, והוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. על שמו נקרא רחוב "הממציא לסקוב" בשכונת הר חומה שבירושלים.

בשירותו בצה"ל, המשיך עד ליום פטירתו, בגיל 86, והוא הוכתר על ידי ספר השיאים של גינס כחייל המבוגר ביותר בעולם.

היה נשוי לצפורה לסקוב, חברת הכנסת השלישית, ואב לשניים: פרופסור ראובן לסקוב, רופא ובעל עיטור המופת, והשופטת יהודית צור סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא