אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי
| חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל) |
|---|
פומ"ה ודחפור די-9 |
| חיל ההנדסה בצה"ל |
|
| ראו גם |
חיל ההנדסה הישראלי מצויד בנשק קל ורק"מ כמו שאר חילות השדה בזרוע היבשה, ובנוסף להם מצויד חיל ההנדסה גם בציוד מכני הנדסי (צמ"ה), אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי הגנה בפני לוחמה כימית וביולוגית.
תוכן עניינים |
נשק קל [עריכה]
עד המאה ה-21 לוחמי חיל ההנדסה היו חמושים ברובי סער אישיים מדגמי גליל, M16A2 ארוך ורובי CAR15 מקוצרים. מאז שנות ה-2000 חמושים הלוחמים הסדירים של חיל ההנדסה ברובי M4 קרבין ("מקוצר") ו-M4A1 ("פלאט-טופ"). למרות זאת, עדיין ניתן למצוא רובי גליל, M16 ארוך ו-CAR15 מקוצר בקרב חיילי הנדסה פחות קרביים או חיילי מילואים. הנשק של גדודי ההנדסה הקרבית זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 וRPG-7, מקלע בינוני מאג, מקלע נגב ומקלע כבד מדגם M2 Browning מק"כ.
-
רובה M16A2
-
רובה סער M4A1 קרבין "פלאט-טופ" - הנשק האישי של לוחמי ההנדסה
-
בארט M82A1 המשמש גם לפירוק מטענים ופגיעה במטרות קשות
כלי רכב [עריכה]
כמו כל חטיבות צה"ל, גם חיל ההנדסה (חה"ן) מצוידים בג'יפים ממוגנים (כדוגמת ההאמר) ובנגמ"שי M-113 (הנחשבים למיושנים ופגיעים, ובעלי מיגון לא מספק). בנוסף לנגמ"ש זה מצוידים הגדודים בנגמ"שים מבוססי שוט, הלא הם הנגמחון והנקפדון. נגמ"שים אלה הם בעלי מיגון כבד יותר מאשר ה-M-113 וממוגנים גם כנגד מטעני גחון וטילי נ"ט. תפקידם המקורי היה הנדסי, לרבות פתיחת צירים, אך בשל מיגונם הכבד עברו לשימוש החי"ר בפעילות בט"ש באזורים רוויי איומים מסוכנים במיוחד.
בנוסף לכלים סטנדרטיים אלה, בחיל ההנדסה משרת רכב ייחודי - זהו נגמ"ש ההנדסה פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) הממוגן בכבדות ובעל אמצעים (חלקם מסווגים) בתחום ההנדסה, הפריצה, המיקוש והחבלה. בנוסף לאלה, את הפומ"ה אפשר לדגם בכף דחפור, מגוב לפריצת שדות מוקשים, תא לוחמים עילי ממוגן, מנוף טלסקופי, מערכת רקטות ריצוף לפינוי שדות מוקשים ועוד. הגיוון והתחכום הרב של הפומ"ה הפכו אותה לגאוותם העיקרית של לוחמי החיל.
בעשור השני של המאה ה-21 נעשו ניסויים באבטיפוס של נגמ"ש הנדסי המבוסס על הנמ"ר (נגמ"ש מרכבה).
צמ"ה [עריכה]
חיל ההנדסה מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים יועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, ולפיכך זכו למיגון הולם. אף על פי שמפעילי הצמ"ה זוכים להכשרת רובאי 05 בלבד לעומת רובאי 07-חה"ן של הגדודים, לעתים קרובות הם משתתפים בפעילות לוחמתית בקו האש, ולוקחים חלק ישיר בהכרעת המערכה ובפריצת הדרך לכוחות הלוחמים.
בין כלי הצמ"ה של צה"ל, ניתן למצוא את אלו:
- דחפור די-9: זהו דחפור ממוגן מדגם D9R (גם דגמי D9N ו-D9L עדיין בשימוש) שמיוצר על ידי חברת קטרפילר המשמש לפריצה הנדסית, עבודות עפר ומשימות בנייה והריסה תחת אש. הדחפור ממוגן במיגון כבד מתוצרת ישראל שהוכיח את עצמו כיעיל ביותר באינתיפאדה השנייה, גם כנגד רקטות נ"ט. למרות פשטותו היחסית של הכלי, הוא שימושי ביותר למגוון רב של משימות (בהם עבודות עפר, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים והריסת בתים) - ואף נחשב על ידי צה"ל כאמצעי יעיל וחיוני במלחמה בטרור.
- רעם השחר: זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9N המופעל באמצעות שלט רחוק. זהו הרובוט הגדול ביותר בשירות צה"ל.
- מחפר (באגר): זהו מחפר ממוגן מדגמי 225 ו-245 (סדרה 2 הישנה יותר) ו-330 תוצרת קטרפילר, המשמש לעבודות חפירה והריסה תחת אש, בייחוד של בתים רבי-קומות. את היעה האחורי על זרוע החפירה התלת-מפרקית אפשר להחליף במקדח הידראולי המשמש לקדיחת בורות או בפטיש הידראולי המשמש להריסת בתים. מחפרים נטלו חלק בהריסת המוקטעה ברמאללה ובמבצע הבאת ביכורים וכן בהריסת מנהרות בציר פילדלפי.
- יעה אופני (שופל): זהו "שופל" ממוגן מדגמי 996E, 996F ו-966G שמיוצרים על ידי חברת קטרפילר. הוא מיועד בעיקר למשימות בניה, הנדסה, הובלת חומרים ופינוי צירים. הוא ממוגן כנגד אבנים, בקבוקי תבערה ונשק קל. היעה האופני מסוגל לנוע במהירות גבוהה יותר מכלי צמ"ה אחרים כיוון שהוא מצויד בגלגלים במקום בזחל.
- לביא"ה (ראשי תיבות של לוחם הנדסי ביעה אופני הנדסי): שופל מדגם 966G ממוגן עם עמדת מפקד מיוחדת החמושה במקלע. נועד לפינוי מכשולים והריסת בתים בעת לוחמה בשטח בנוי. המקלע מוסיף לו אפשרות להשבת אש והסתערות. יתרונותיו: גדול מספיק בשביל להרוס מבנים קטנים, בעל עבירות גבוהה בכבישים ולא גורם נזק לאספלט עליו הוא עובר. חסרונותיו: ממוגן פחות וחזק פחות מ-D9.
- מיני-מחפרון ממוגן: מיני-מחפרון משוריין מדגם 1CX תוצרת חברת JCB עם קבינה ממוגנת ולוחות שריון על הבוכנות. המיני-מחפרון נועד לחפור ולפנות מכשולים בשטח בנוי ובעיקר בסמטאות צרות, איפה שכלים גדולים יותר כמו סופה, שופל ממוגן או דחפור די-9 יתקשו לעבור או יגרמו נזק לתשתיות בגלל גודלם הרב. [1]
- יעה זחלי: יעה זחלי מדגם 963 תוצרת קטרפילר, המיועד בעיקר לעבודות עפר בתוואי שטח קשים ומשלב בין היכולות של השופל (מעמיס קדמי) לבין העבירות של כלי זחלי.
- חלוץ או פרונט רנר: מיני-מעמיס זחלי קומפקטי "מיני-קאט" מדגם MTL-257B של קטרפילר ממוגן הנשלט מרחוק שפותח על ידי מפעל רמתא של התעשייה האווירית וחברת זוקו שילובים. מיועד לפינוי מכשולים והרמת חפצים חשודים בסמטאות ובשטחים בעלי מרחב תמרון מוגבל. [2]
- מפלסת ממוגנת: מפלסת ממוגנת המשמשת לפינוי צירים, הכשרת דרכי עפר ופינוי שלג בעת הצורך.
- דרילר ממוגן: כלי צמ"ה כבד הדומה למחפר, אך במקום זרוע חפירה הוא מצויד בזרוע שבקצה שלה מותקן מקדח הידראולי גדול, המשמש לחפירת פירים באדמה. הדרילרים הממוגנים פעלו בעיקר בציר פילדלפי כדי להכין בורות לפיצוץ מנהרות הברחה.
- דרילר טאטרה: מקדח בורות המותקן על גבי משאית טאטרה.
- חודר קוני: כלי לאיתור מנהרות תת-קרקעיות הנגרר על ידי דחפור D9. מופעל על ידי אבירי הפלדה.
- חופר תעלות: כלי צמ"ה כבד מדגם טרנצ'ר המיועד לחפור תעלות. מדובר בכלי צמ"ה זחלי במשקל 100 טונות המסוגל לחפור תעלות צרות בעומק של כ-5-10 מטרים בקצב מהיר מאוד. הוא נועד במקור לפעול בעיקר בציר פילדלפי כנגד מנהרות ההברחה והתופת, אך יכול לשמש גם לחפירת שוחות, חפירים ותעלות נ"ט.
- טרנקור רואדמיינר (Trencor Roadminer) - כלי כבד לחציבה ופינוי מוקשים, הכלי מכיל התקן ובו גלגלי שיניים החופר את הקרקע, וגורס ומפוצץ את המוקשים בהם הוא נתקל. [3]
- "עמי": מחפרון ממוגן HMEE תוצרת JCB הבריטית שנועד למשימות פריצה ופתיחת צירים בשטח עירוני. הכלי נחשב לזריז במיוחד ומתאים לרחובות צרים.[4][5]
- "חתול חולות": מיני-מעמיס זחלי לא-מאויש של בובקאט המצויד בכף, קילשון או מחרשה, הנשלט מרחוק על ידי לוחמי הנדסה. נועד לטפל במטעני חבלה בשטח חולי.[6]
- כלי צמ"ה מסוגים שונים לבנייה ולעבודות עפר, כגון: מכבשים, מגרדות, מנופים, משאיות עפר ועוד.
-
יעה אופני ממוגן מדגם 966G
אמצעי גישור וצליחה [עריכה]
אחד מתפקידיו החשובים של חיל ההנדסה בעת מלחמה הוא לאפשר לכוחות השריון לחצות תעלות נ"ט ומכשולי מים רחבים בעת מלחמה. לשם כך, עליו להקים גשרים מעל התעלות והנחלים, לעתים תחת אש, שעליהם ינועו הטנקים וכלי הרכב הצבאיים.
- טנק גישור: מדובר בטנקים מדגם M60 פטון שצריחם הוסר ועליהם הותקנו מערכות גישור שונות: כגון גשר צמד, גשר כפול, גשר נפתח ועוד.
- גשר מישר: גשר לחציית תעלות נ"ט צרות, ניתן לגרירה ופרישה בידי טנקים ונגמ"שי הנדסה רגילים.
- גשר "יעד": גשר מישר משופר רחב יותר, בטיחותי יותר בעל יכולת נשיאה גדולה יותר. את הגשר תיכננה ומייצרת התעשייה הצבאית.[7]
- גשר ביילי: מדובר בגשר מודולרי פריק בעל נתיב ברוחב 3.28 מטר הניתן להרכבה ופירוק באופן מהיר למדי בתנאי שדה.
- סירות גומי: למעבר נהרות ומכשולי מים, על מנת לשגר כוחות הנדסה וקומנדו שיתפסו ראש גשר בגדה השנייה.
- דוברות: משטחים צפים, חלקם ממונעים, המאפשרים נשיאת טנקים על פני מכשולי מים. על ידי חיבור דוברות זה לזה אפשר ליצור גשר.
- תמסח (ז'ילואה): כלי רכב אמפיבי ישן עם מצופים מתנפחים בצידיו, המסוגל לשאת שני טנקים. התמסח מסוגל לנוע באופן עצמאי ביבשה ובמים. דוברה זו נטלה חלק במלחמת יום כיפור וצליחת התעלה. התמסחים היו הראשונים שהגיעו לתעלה.
- גשר הגלילים: גשר למכשולי מים רחבים המורכב מגלילים הצפים על המים, פרי המצאתו של דוד לסקוב. הגלילים נגררים למקום באמצעות טנקים ודחפורי D9, ומחוברים בהתאם לאורך מכשול המים. הגשר שימש בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים, אף כי התעכב בדרך ואף נקרע. קיומו היה סודי ביותר עד למלחמת יום הכיפורים.
- גשר דוברות: מדובר בגשר שהורכב מדוברות "יוניפלוט" שהוצמדו זו לזו.
חלק מאמצעי הגישור ההיסטוריים של חיל ההנדסה ניתן למצוא במוזיאון "יד לשריון" בלטרון ובמוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ביפו.
אמצעים לסילוק פצצות וגילוי מוקשים [עריכה]
| ערך מורחב – סילוק פצצות |
אלה אמצעים המשמשים את הפלס, הסלק או החבלן הבודד בטיפול במטעני חבלה, מוקשים, נפלי תחמושת או חפצים חשודים אחרים.
- רובוט ס"פ: זהו רובוט הנשלט מרחוק והוא בעל זרוע, מצלמה ורובה shotgun. הרובוט נע על זחלים והוא בעל עבירות גבוהה. מטרתו היא לטפל בחפצים חשודים, להעבירם למקום בטוח, לבדוק את תכולתם ואף לנטרלם במקרה הצורך. בחיל ההנדסה משרתים מספר דגמים שונים של רובוטים.
- ניידת ס"פ המכילה את הציוד הדרוש לחבלן בעבודתו בשטח.
- רכב "כולא פיצוץ" ("כספת").
- רובה צלפים בארט M82A1 לפיצוץ מטענים מרחוק.
- מגמ"ק: מגלה מוקשים אלקטרומגנטי.
- דקר: מוט ארוך המאפשר גילוי מוקשים על ידי דקירת הקרקע והתחושה האופיינים לפגיעה בעצם מתכתי או פלסטי קשיח, כגון מוקש. משמש גם לגילוי תייל ממעיד ( סוג של מילכוד המחובר למוקשים או מטענים).קיימים שתי סוגי דקרים : דקר חבלנים-2 חלקים שמורכבים בהברגה, ודקר מתקפל - מורכב מפרקים שנפתחים.
- סכין פלסים :סכין המשמשת לדיקור הקרקע ובדיקת מילכודים.
- כיפת סימון: משמשת לסמן אזור בו הוטמן מוקש.
- סנדלי חבלה: משמשים לפיזור משקלו של אדם ההולך בשדה מוקשים. דומות בתפקודן לנעלי שלג.
אמצעי פריצת שדות מוקשים [עריכה]
אלה אמצעים המשמשים את הכוח המתמרן והמסתער להבקעת שביל נקי דרך שדות מוקשים ביעילות ובמהירות. אמצעים אלה תוכננו לעבוד עם רק"מ, ללא צורך שהפלסים יצאו מהכלי ויטפלו במוקשים ידנית.
- מגוב רציף: זוהי מעין כף פריקה המותקנת על דחפורי D9 ותפקידה לפלס ציר רחב הנקי ממוקשים. המגוב בנוי ממסגרת משולשת בצורת V, שבקצהו שיניים חדות הננעצות בקרקע. כאשר הדחפור מתקדם המגוב חופר בקרקע ודוחף את העפר עם המוקשים הצידה ובכך מותיר מסלול נקי שרוחבו הוא בין 4 ל-5 מטרים.
- מגוב נוכרי: זהו מגוב המותקן על נגמ"שי הנדסה או טנקים ונועד לנקות לכלי את הדרך לפני הזחלים. מגוב זה מורכב מזוג גלגלים בעלי בליטות הנמצאים במרחק מה לפני הזחלים ו"חורשים" את הקרקע על מנת לפוצץ מוקשים הנמצאים בדרכו של הכלי.
- צפע : פיתוח של יחידת יפת"ח בפיקודו של דוד לסקוב משנות ה-70 של המאה ה-20. מדובר בהתקן המשגר רקטה מלאת חומר נפץ הודף המחוברת לשרשרת ועליה מטענים רבים. הרקטה משוגרת עם השרשרת אל קצה שדה המוקשים ואז מתפוצצת ביחד עם שרשרת המטענים שעליה. עוצמת הפיצוץ המשולב יוצרת לחץ חזק מאוד בקרקע הגורם לפיצוץ כל המוקשים בסביבה. קיים דגם לחי"ר, ודגם לשריון הנקרא צפע שריון או צפ"ש. הצפ"ש מאוכסן בעגלה הנגררת מאחורי רק"מ כגון טנק או נגמ"ש הנדסי.
- רקטות ריצוף - מערכת CARPET: מערכת מודרנית תוצרת רפא"ל שניתן להתקין על נגמ"ש פומ"ה ויורה רקטות דלק תרמובריות היוצרות הדף רב הגורם לפיצוץ שדות מוקשים ומטענים.
- חטפן - אמצעי פריצה שמותקן על גבי נגמ"שים של כוחות המילואים. ה"חטפן" נישא בעגלה בירכתי הנגמ"ש ובו שרשרת מטענים באורך 100 מטר, המפוצצים נתיב נקי בשדה מוקשים.[8]
- שביל הזהב - אמצעי פריצת זירות מטענים ללש"ב המיועד ללוחמי הנדסה וחי"ר. המערכת מגיעה בתיק נישא, שמשקלו הכללי הוא 3.2 ק"ג. היא מורכבת מכבל, 800 גרם חומר נפץ, רימון רובה באורך 35 ס"מ ומשקל חצי ק"ג. באמצעות רובה סער M-16 נורה הרימון ופורש כבל אליו מחוברים חומר נפץ ופתילי חבלה. בעת הירי מגיע האמל"ח עד לגובה של 3 מטר ומרחק 22 מטר. את הפתילים הארוכים מחברים לנפץ ועד המערכת מפוצצת נתיב נקי לאורך הכבל. [9]
מיקוש ואמצעי חבלה [עריכה]
- מוקשים מסוגים שונים
- חומרי נפץ מסוגים שונים.
- לבנות חבלה תקניות.
- חומר נפץ C-4.
- נפצים
- מאיצים
- מיני-שרייק, מכשיר המשלב פצץ [10] וגלוונומטר, נכנס לשירות בשנת 2009.
- "שועל" - מטען חבלה לפריצת דלתות. [11]
- אקדח מסמרים "הילטי" להצמדת מטעני חבלה למשטחים וקירות. [12]
- "אוזן אורי" - אמצעי ותיק לפריצת דלתות. זהו התקן פלסטיק בצורת חצי אליפסה (ומכאן השם "אוזן") בו חרוטה מסילה לתוכה מכניסים פתיל רועם ומצמידים לדלת סביב המנעול והידית. יזימת הפתיל הרועם אמורה לנתק את המנעול מהדלת ולאפשר את פתיחתה.
- "הרעם" - מטען רסס נגד אדם, נועד להחליף את הכלימגור.
- מטעני קלע נגד טנקים ורכב קרבי משוריין.
אב"כ [עריכה]
| ערך מורחב – אמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי |
- מסכת גז: מסכה אישית המגינה על מערכת הנשימה מפני נשק כימי ונשק ביולוגי.
- בגד מגן ייעודי (במ"י): בגד מיגון המגן על העור מפני חומרי לחימה כימיים, בעיקר במצב נוזל או אירוסול.
- בגד מגן פחמי (במ"פ): חליפת מיגון ללוחמים שנועדה להגן עליהם מרוב איומי החל"כ הידועים. עיקרון העבודה של החליפה שהיא מסננת בעזרת שכבת פחם דחוס את האוויר החיצוני ולא נותנת לחלקיקים להיכנס.
- סרבל ייעודי לאב"כ (סי"ל): סרבל קל ונוח לפעולות יחידת האב"כ בעיקון זהו הבמ"י אך בגרסה יותר נוחה.
- מנו"ר: משאית הנושאת אמצעי טיהור ומפזרת חומרי טיהור כנגד אב"כ.
- תיק גו"ז (גילוי וזיהוי): אמצעי לאימות נוכחות חומרי לחימה כימיים (חל"כ).
- סיגל: מערכת מתוצרת ישראל לזיהוי וגילוי חל"כ, בעבר המערכת הייתה פק"ל על אחד הלוחמים בגלל משקלה הרב הוחלט מאוחר יותר שהמערכת תורכב על רכב הגו"ז.
- הרנוג: מערכת מתקדמת לזיהוי וגילוי חל"כ, מסוגלת לבצע 50 בדיקות מדגמיות. מיועדת להחליף את ה"תיק גו"ז" בהדרגה.
- ערכת דגימה: ערכה המיועדת לאיסוף דגימות המיועדות לבדיקה במכון למחקר ביולוגי.
- מקל"שים: מקלחות שדה נידות המשמשות לקירורם של הלוחמים בחליפות המיגון וגם לטיהור הפצועים והחיילים שחזרו מהשטח הנגוע בחל"כ. ישנם מקל"שים כחלק מהנו"ר וישנם מקלשים נידיים אשר נגררים על ידי רכב האמר.
- ערכה מטאורולוגית: מערכת לקבלת נתונים מטאורולוגים (מזג האוויר, כיוון ועוצמת הרוח וכו) באזור הפגיעה לצורך ביצוע הערכת סיכונים.
- מחשב הערכת סיכונים: מחשב עליו מותקנת תוכנה להערכת גודל ומיקום הזיהום הלא קונבנציונלי בשטח.
אמצעים מיוחדים [עריכה]
| ערך מורחב – נשק ואמצעים של יהל"ם |
חיל ההנדסה מפעיל גם אמצעים הנדסיים מיוחדים. רובם מופעלים על ידי יהל"ם - היחידה ההנדסית למשימות מיוחדות. אמצעים אלה כוללים כלי נשק נדירים, אמצעי טיפוס וגלישה, ציוד קומנדו, חומרי חבלה, ציוד מתקדם לסילוק פצצות ומגוון רובוטים בשלט רחוק בגדלים שונים, לרבות האמר בשלט רחוק ("פיקאצ'ו") ודחפור די-9 בשלט רחוק ("רעם השחר"). כמו כן, לאחרונה פותחה מערכת אמולסיה - מערכת שנועדה להשמדת מנהרות טרור על ידי הזרקה אחידה של חומר נפץ לכל אורך המנהרה. המערכת נישאת על גבי משאית ובעתיד תותקן כנגרר מאחורי טנק או דחפור.[13]
אמצעים נוספים [עריכה]
- סלי הסקו - מדובר בביצורים ניידים תוצרת חברת Hesco. סל הסקו מורכב מאריג על גבי שלד מתכת בצורת קובייה הפתוחה מצידה העליון. הסל ניתן לקיפול ופרישה מהירה בשטח. ניתן לבנות מהסלים ביצורים שונים כגון חומות, מגננים, מוצבים ואף בנייה לגובה. כדי שהסל יגן יש למלא אותו בעפר, באדמה, בחצץ, או בחומר אחר הזמין בשטח. הסל אמור להגן מפני פצמ"רים ורקטות קלות. הסל נרכש על ידי משרד הביטחון בזמן מבצע עופרת יצוקה בעקבות מלחמת לבנון השנייה והניסיון החיובי של הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמה באפגינסטן ומלחמת עיראק. סלי הסקו ישמשו את לוחמי חיל ההנדסה הקרבית לבניה מהירה של ביצורים ומגננים בשטח. [14]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אמצעי הלחימה של חיל ההנדסה - באתר זרוע היבשה (צה"ל)
- שי לוי, מפוצצים והורסים: האמצעים החדשים של חיל ההנדסה, באתר mako, 25 במרץ 2012
- מעבר רגלים בשדה מוקשים: סקירה על אמצעי הפילוס האישיים של חיל ההנדסה: דקר, סנדלי חבלה, סכין פלסים ועוד (פורום צבא וביטחון, פרש)
- כלי צמ"ה של אבירי הפלדה (צמ"ה עזה) - פורום צבא וביטחון, פרש
- אמצעי גישור וצליחה בצה"ל - פורום צבא וביטחון, פרש (כולל תמונות מצליחת התעלה)
- רעם ראש-האי, [http://mazi.idf.il/5222-6385-HE/IGF.aspx פנו דרך], על כלי הצמ"ה החדשים של חיל ההנדסה הישראלי - מתוך "ביבשה", ביטאון זרוע היבשה (צה"ל)
- איתמר שגב, הצמ"ה של חיל ההנדסה – עובדות ומספרים, אתר זרוע היבשה (צה"ל)
- סמדר קרמפף, מלחמת הרובוטים, ביבשה (אתר זרוע היבשה (צה"ל), 19 במאי 2011
- הרובוטים של חיל ההנדסה הקרבית, הבלוג הרשמי של צה"ל
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מיני-מחפרון: תמונה, ידיעה ותמונה באתר צה"ל.
- ^ חלוץ: תמונה + ידיעה, ידיעה נוספת.
- ^ רואדמיינר: תמונה וזיהוי הכלי, בפורום צבא וביטחון, פרש.
- ^ נתנאל רוזמן, הדחפור החדש של חיל ההנדסה: "עמי", במחנה, 27 באוקטובר 2010.
- ^ דניאלה בוקור, המחפרון החדש "עמי" ישתלב בשנה הקרובה בצה"ל, באתר צה"ל, 14 בספטמבר 2011.
- ^ סמדר קרמפף, רובוטים מהעתיד - פרק 1, אתר זרוע היבשה (צה"ל), 18 ביוני 2012.
- ^ נועם שרעבי, גשר חדש בחיל ההנדסה הקרבית, באתר זרוע היבשה (צה"ל), 30 בינואר 2013
- ^ אמצעי פריצה חדש ייכנס לשימוש בגדודי המילואים של חיל ההנדסה, דובר צה"ל, 29 בינואר 2008.
- ^ יותם קניספל, שביל הזהב ומטען כיפתי, אתר זרוע היבשה (צה"ל).
- ^ דיון בפורום צבא וביטחון בפרש על ההבדל בין נפץ לפצץ ועל המיני-שרייק.
- ^ אמיר בוחבוט, השועלים בשטח, המבוקשים במתח, באתר nrg מעריב, 16 בפברואר 2007.
- ^ באתר דובר צה"ל (הקישור אינו פעיל, 13.11.2009).
- ^ כוחות עזר, בטאון ביבשה, גיליון 17, מאי 2011.
- ^ סלי "הסקו" ישמשו כמגננים הצה"ליים, פורום צבא וביטחון בפרש.
| אמצעי הלחימה של צה"ל | ||
|---|---|---|
|
|
||