קייט בוש

**קייט בוש**
**Kate Bush**
	קייט בוש, 1986
	קייט בוש, 1986
לידה	30 ביולי 1958 (בת 65); בקסלייהיט, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Catherine Bush
מוקד פעילות	קנט, אנגליה
תקופת הפעילות	מ-1975
מקום לימודים	מכללה הקהילתית בגרינוויץ'
סוגה	ארט פופ • פופ רוק • בארוק פופ • ארט רוק • רוק מתקדם • גל חדש
סוג קול	סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, גיטרה בס, צ'לו, פסנתר
חברת תקליטים	EMI;
בן או בת זוג	Del Palmer
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (2013); היכל התהילה של הרוק אנד רול (2023); מסדר האימפריה הבריטית ;
	www.katebush.com
	פרופיל ב-IMDb

קייט בוש CBE (באנגלית: Kate Bush; נולדה ב-30 ביולי 1958) היא זמרת-יוצרת, מוזיקאית, רקדנית ומפיקה מוזיקלית בריטית.

היא התפרסמה לראשונה עם הלהיט Wuthering Heights ב-1978 המבוסס על ספרה של אמילי ברונטה עם אותו שם, אשר עמד בראש מצעד הפזמונים הבריטי ארבעה שבועות, והפך אותה לאישה הראשונה עם להיט במקום הראשון במצעד הבריטי עם שיר שכתבה וביצעה בעצמה.

מאז היא הוציאה 11 אלבומים שזכו להצלחה ולביקורות משבחות וזכתה בפרסים רבים כמו איבור נובלו, פרס המוזיקה הבריטית ואף קיבלה מועמדויות לפרסי הגראמי. אחרי מסע ההופעות היחיד והאחרון שלה ב-1979, הוציאה ב-1980 את האלבום "Never for Ever" שהפך אותה לזמרת הראשונה עם אלבום במקום הראשון במצעד הבריטי. היא גם הזמרת הראשונה והיחידה (עד היום) שבמהלך חמישה עשורים הוציאה מדי עשור אלבום שדורג במצעד הבריטי בין החמישה המצליחים ביותר.

ב-2013 צורפה למסדר האימפריה הבריטית בדרגת מפקד (CBE)^[1] על תרומתה למוזיקה. היא קיבלה את התואר מהמלכה אליזבת ב-10 באפריל 2013 בטירת וינדזור.

בתחילת 2014 הודיעה על מספר הופעות שתקיים בלונדון בחודשי אוגוסט עד אוקטובר, לאחר 35 שנים בהן לא קיימה סיבוב הופעות. כל 80,000 הכרטיסים נרכשו תוך רבע שעה.

בשנת 2022, הופיע השיר "Running Up That Hill" בסדרה "דברים מוזרים" שמשודרת בנטפליקס וגרם לפופולריות מחודשת של השיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייט בוש נולדה בשם קתרין בוש בבקסלייהיט, קנט, היום חלק מלונדון רבתי. כאשר למדה פסנתר וכינור בבית ספר עממי מזרח לונדון, משכה בוש את תשומת לבו של דייוויד גילמור, גיטריסט וזמר, חבר להקת הפינק פלויד. גילמור סייע לה במימון הקלטת הדמו הראשונה שלה. היא חתמה חוזה עם EMI כשהיא הייתה בת 16, אך במהלך השנתיים הראשונות של החוזה היא לא הוציאה אלבום, אלא השלימה את לימודיה שכללו לימודי ריקוד, פנטומימה ומוזיקה.

בראיון בו השתתפה בשנת 2005 ברדיו 2 של תאגיד BBC אמרה קייט בוש שחברת התקליטים חתמה איתה על חוזה על מנת למנוע ממנה להוציא אלבום עם חברה אחרת, ולא על מנת שתוכל להתמקצע כפי שטענו. עם זאת, בוש קיבלה מאמי סכום כסף שאפשר לה לקנות סינטיסייזר ולהרשם לשיעורי ריקוד אנטרפרטיבי. בתקופה זו בוש כתבה והקליטה כמאתיים שירים שניתן למצוא כיום בהקלטות בוטלג. כמו כן, היא הופיעה בלונדון וסביבותיה במקומות קטנים בשם KT Bush Band (להקת קיי.טי. בוש).

אלבומה הראשון, The Kick Inside (הבעיטה מבפנים), יצא בשנת 1978, ובו שירים שכתבה בשנתיים שלפני כן, ביניהם הלהיט אנקת גבהים שכיכב במצעדי הפזמונים הבריטי והאוסטרלי והפך ללהיט בינלאומי. זו הייתה הפעם הראשונה שאישה הגיעה לראש המצעד הבריטי עם שיר שכתבה בעצמה.

לאחר עבודה אינטנסיבית הוציאה בוש באותה שנה את אלבומה השני, Lionheart. בוש הביעה חוסר שביעות רצון מהאלבום באומרה שהייתה צריכה זמן רב יותר לעבוד עליו. לאחר מכן יצאה בוש למסע מתיש של יחסי ציבור וסיבוב הופעות, היחיד בקריירה שלה. בוש לא אהבה את החשיפה ואת סגנון החיים של הידוענים כיוון שזה פגע בזמן שהוקדש ליצירת מוזיקה.

בוש נסוגה באופן הדרגתי מהחיים הציבוריים והחלה להפיק בעצמה את עבודתה באופן דקדקני השואף לשלמות. את האלבום השלישי שלה, Never for Ever (לעולם לא לתמיד), יצרה כשהיא חבויה בסטודיו שלה, ונחשפה לתקשורת רק כשהאלבום הבא יצא. עד החשיפה הופצו שמועות רבות על כך שהיא העלתה במשקל באופן קיצוני או אבדה את שפיותה, ואז היא הופיעה מחדש לרגע, רזה ושפויה למראית עין, ונעלמה בחזרה בתוך עבודתה. בשנות השמונים נהגה בוש להיעלם לתקופות של עד ארבע שנים בהן השלימה את יצירתה החדשה. אחרי הוצאת האלבום The Red Shoes (הנעליים האדומות) בשנת 1993 לא הייתה סיבה לחשוב שהיא לא תופיע שוב לאחר 3 או 4 שנים נוספות עם אלבום חדש, אך תקופה ארוכה לאחר מכן לא נחשפה לתקשורת כל שכן, לא הוציאה שיר אחד. בוש נעלמה מעין הציבור לשנים רבות אף שמדי פעם עלו שמועות על אלבום חדש. התקשורת לא הפסיקה להעלות השערות על היעלמותה ותארה אותה כמתבודדת ומוזרה. למעשה, בוש ניסתה להעניק לבנה הצעיר ילדות נורמלית מחוץ לעולם הבידור. בוש ילדה את אלברט יחד עם הגיטריסט שלה ובן זוגה, דני מקינטוש, בשנת 1998. רק שנתיים לאחר מכן הגיעה הידיעה הזו לתקשורת. המעט שחשפה בפני התקשורת היה שהאמהות עושה אותה מאושרת.

האלבום השמיני שלה, Aerial יצא בתקליטור כפול ובתקליט בתאריך 7 בדצמבר 2005. בראיון שנתנה בשבועון Weekend Australian שיצא לאור בדצמבר 2005 הצהירה שאין זה האלבום האחרון שלה והיא ממשיכה לכתוב וליצור מוזיקה.

בשנת 2011 הוציאה שני אלבומים, אחד Director's Cut שכלל גרסאות חדשות לשירים מהאלבומים The Red Shoes ו The Sensual World ואלבום עם חומרים חדשים בשם 50 Words For Snow.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא אין הבדלה ברורה בין ביקורות מוזיקה אישיות לבין עובדות. פרשנויות מתוארות כעובדות..

The Kick Inside - 1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הבכורה של קייט בוש יצא כשהיא הייתה בת 19. חלק מהשירים בו נכתבו כשהיא הייתה בת 15 בלבד. האלבום נפתח בקולות לווייתנים הפותחים את השיר הראשון "Moving" (בתנועה), בהשראת המורה שלה לריקוד לינדזי קמפ. באלבום מופיע הלהיט הגדול שלה עד היום, אנקת גבהים שטיפס לראש מצעדי הפזמונים בבריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ובמקומות נוספים.

גם לאחר שהמוזיקה של בוש התבגרה והתפתחה, האלבום The Kick Inside הוא זה שקיבע את מעמדה כיוצרת איכותית. ההשפעות הקולנועיות והספרותיות שלה בולטות בשיר "אנקת גבהים" (בהשראת הרומן בשם זה של הסופרת אמילי ברונטה וסדרת הטלוויזיה הבריטית שנעשתה לפי הספר).

לפני הוצאת האלבום הופיעה בוש במועדונים מלווה באחיה, פדי, ומספר חברים קרובים תחת השם "KT Bush Band", אך בהקלטות עצמן שוכנעה להשתמש במוזיקאים מקצועיים שעם חלק מהם היא המשיכה לשתף פעולה גם אחרי שהחזירה את חבריה ללהקה אל הבמה. פדי בוש היה היחיד מביניהם שניגן באלבום עצמו. שלא כמו באלבומים מאוחרים יותר בהם ניגן בכלים אקוסטיים כמו בללייקה ודידג'רידו, באלבום הראשון הוא ניגן בכלים סטנדרטיים יותר כמו הרמוניקה ומנדולינה. סטיוארט אליוט (Stuart Elliot) תופף באלבום זה והיה למתופף הקבוע של בוש באלבומים הבאים יחד עם המתופף צ'ארלי מורגן (Charlie Morgan). האלבום הופק מוזיקלית בידי אנדרו פאוול (Andrew Powell). אלבום זה הוא היחיד שיצא בעטיפה שונה בבריטניה, ארצות הברית, קנדה ויפן.

Lionheart - 1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום Lionheart הוקלט בניס שבריווירה הצרפתית. זה האלבום היחידי שהוקלט מחוץ לבריטניה. באלבום היו מספר להיטים והמוכר ביניהם הוא "Wow" (וואו) שהגיע למקום השישי במצעד הפזמונים הבריטי. שם האלבום לקוח מהשיר "Oh, England, My Lionheart" (הו, אנגליה, לב הארי שלי), המספר על טייס שמטוסו הופל ומהרהר על מולדתו בעוד מטוסו צולל אל הקרקע, והטייס - לעבר מותו.

התייחסויות ספרותיות ניתן למצוא בשיר "In Search of Peter Pan" (החיפוש אחר פיטר פן) המתייחס לספר פיטר פן של הסופר והמחזאי ג'יימס מתיו ברי. השיר מצטט גם שורה מתוך העיבוד הקולנועי של וולט דיסני לספר הילדים פינוקיו שהפכה לקלאסיקה "When You Wish Upon A Star" (כשאתה מבקש מכוכב משאלה). התייחסויות קולנועיות כוללות את "Hammer Horror" (אימת הפטיש) ששואב את השראתו מחברת ההפקות הבריטית "האמר פילם סטודיו" הידועות בסרטי אימה גותיים. בנוסף, סדרת הטלוויזיה הבריטית "The Sweeney" ("הבולשת חוקרת"), סדרת משטרה פופולרית המוזכרת במילות השיר "Wow" (וואו).

באלבום Lionheart החל דל פאלמר, נגן הבאס את שיתוף הפעולה שלו עם בוש. הוא ניגן גם באלבומים הבאים וכן לקח חלק בהפקתם.

Lionheart הופק על ידי אנדרו פאוול בסיוע קייט בוש שבשלב זה הייתה כבר בעלת השפעה רבה על הפקת האלבום.

Never For Ever - 1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום Never for Ever היה השני שהפיקה בוש בעצמה (הראשון היה הופעה חיה בשם Live On Stage בתחילת אותה שנה) בסיוע ג'ון קלי. שני האלבומים הראשונים התאפיינו בליווי חושני של תזמורת ללהקה. קשת הסגנונות באלבום זה הייתה מגוונת בהרבה וכללה רוק קצבי, למשל בשיר "The Wedding List" (רשימת החתונה) ולעומתו, וולס שקט ונוגה בשיר "Army Dreamers" (חולמים בצבא), שעיבוד עברי שלו, "שם באבן" בוצע על ידי הזמרת מזי כהן. באפריל 2020 כחלק מפרויקט "זיכרון אחר" של רדיו הקצה, פרויקט של ביצוע מחודש של שירי זיכרון של אמני אינדי ביצעה עדי שחם את השיר "שם באבן", שביצעה במקור כהן במקור בעברית^[2]. זה היה האלבום הראשון שהולחן באמצעות סינטיסייזר מכונת תופים ולא באמצעות פסנתר. האלבום עמד בראש מצעד האלבומים האנגלי והפך את בוש לזמרת הראשונה שהגיעה למעמד זה.

שוב ניכרת השפעה רבה מעולם הקולנוע והספרות. "The Infant Kiss" (נשיקת הפעוט) שאב את השראתו מהסרט "The Innocents" (החפים מפשע) משנת 1961 בכיכובם של דברה קר ומייקל רדגרייב, סרט ששאב את השראתו מ"טבעת החנק" סיפור של הסופר הנרי ג'יימס. "The Wedding List" נכתב על פי סרטו של הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו "La Mariée était en noir " (הכלה לבשה שחורים) משנת 1967 המבוסס על רומן של הסופר ויליאם אייריש (William Irish). אלבום זה אחראי לאחד מהסינגלים המוצלחים בקריירה של בוש "babooshka" שהגיע לצמרות המצעדים באירופה ואוסטרליה וזכה לתואר כסף בריטניה ומכר מעל 500,000 עותקים בצרפת. האלבום Never for Ever הוא היחיד שלא קרוי על שם אחד מהשירים הכלולים בו.

The Dreaming - 1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייט בוש הפיקה בעצמה את האלבום The Dreaming. ההתנסות הראשונית והחופש המקצועי הביאו אותה ליצור אלבום מגוון בסגנונות מוזיקליים רבים. מסיבה זו האלבום זכה לביקורות מעורבות. האלבום לא הצליח מבחינה כלכלית, אך הוא זכה למקום השלישי במצעד האלבומים הבריטי. הסינגל הראשון, "Sat In Your Lap" (לשבת בחיקך), הקדים את יציאת האלבום במספר חודשים וכמו שלושת הסינגלים שיצאו אחריו, לא הצליח במצעדי הפזמונים. הסינגל "The Dreaming" על שמו נקרא התקליט, השתהה במקום 48. הסינגל שיצא אחריו, "There Goes A Tenner" (כך הלכה העשירייה) וזכה ליחסי ציבור של "אמי" ושל בוש, לא נכנס למצעדים כלל.

בוש הייתה בתחילת שנות העשרים לחייה וחפשה מקורות השראה חיצוניים: סרטי פשע ישנים כמו "There Goes A Tenner"; השיר "Pull Out The Pin" (שלוף את הנצרה) נכתב לאחר שצפתה בסרט תיעודי על מלחמת וייטנאם; "The Dreaming" נכתב על מצוקתם של ילידי אוסטרליה (החלימה הוא מושג מרכזי בתרבותם); "Houdini" נכתב על חייו של הארי הודיני והשיר "Get Out Of My House" (צא מביתי) על פי סרטו של סטנלי קובריק "הניצוץ" שנכתב על פי רומן של סטיבן קינג.

באלבום מעט שירים בעלי גוון אישי: השיר "Sat In Your Lap" בוחן את האיזון בין ביטחון עצמי של אדם לתחושת הספק שלו בעצמו, ואילו השיר "Leave It Open" (השאר את זה פתוח) עוסק בצורך בהכרה ומבטא את הצדדים האפלים באישיותו של אדם.

Hounds of Love - 1985[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום Hounds of Love הופק גם הוא על ידי קייט בוש והיה אלבום ניסיוני כקודמו. לאחר ההוצאות הרבות שגבתה הפקתו של האלבום The Dreaming, בנתה בוש סטודיו פרטי בקרבת ביתה כדי שתוכל לעבוד בקצב שלה בלי צורך לכלכל את זמנה שם. בוש תארה תקופה זו כתקופה שמחה. התקשורת במערכת יחסים היא הנושא של השיר "Running Up That Hill" (רצים במעלה הגבעה), שקיבל ביקורות חיוביות וזכה להצלחה מסחרית. בוש רצתה בהתחלה לקרוא לשיר "A Deal With God" (עסקה עם אלוהים), אך ב"אמי" לא רצו לעורר מחלוקת ציבורית. השיר "Hounds of Love" עוסק בפחד מאהבה גואה, ואילו השיר "The Big Sky" עוסק בתסכול האומן החשוף לביקורת שאינה מודעת לתהליך היצירה האמנותי. לעומתם, השיר "Cloudbusting" (הורדת גשם) שאב השראתו מהספר "ספר החלומות" של פיטר רייך בנו של וילהלם רייך, פסיכואנליטיקאי מתלמידיו של פרויד שבנה מכונה שמטרתה להוריד גשם ולשלוט במזג האוויר.

האלבום מחולק לשני חלקים, שבגרסת התקליט, היו שני הצדדים שלו. הצד הראשון, המלודי בין השניים, נקרא Hounds of Love ובו ארבעת הסינגלים "Running Up That Hill", "Hounds of Love", "The Big Sky", "Cloudbusting", וכן השיר "Mother Stands For Comfort" (בתרגום חופשי, אמא תהיה תמיד לצידך) אודות רוצח שמחפש מקלט בבית אמו בידיעה שהיא תגן עליו תמיד. הצד השני נקרא "The Ninth Wave" (הגל התשיעי), שם הלקוח מתוך שיר של אלפרד טניסון, ומתאר אישה הנאבקת על חייה בלב ים ואת חוויית ליל העינויים בים. שלא כמו באלבום The Dreaming, שכולו היה ניסיוני, באלבום Hounds of Love בוש איזנה בין היצירה המלודית בצד הראשון של התקליט לבין היצירה הניסיונית-קונספטואלית בצידו השני.

The Sensual World - 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון האישי בכתיבה של בוש בא לידי ביטוי גם באלבום The Sensual World (העולם החושני) ובו שירים על אהבה נכזבת כמו "Love And Anger" (אהבה וכעס), "Never Be Mine" (לעולם לא תהיה שלי), על הלחצים במערכות יחסים מודרניות כמו "Between A Man And A Woman" (בין אישה וגבר), ועל ספק עצמי כמו "The Fog" (הערפל)^[3].

השיר "Deeper Understanding" (הבנה עמוקה) מציג פורטרט של אדם גלמוד המוצא נחמה בחברת מחשב. השיר "Rocket's Tail" (הזנב של רוקט, שמו של החתול של בוש) עוסק בהנאה והסיפוק מפנטזיות של אחרים. השיר המוזר ביותר באלבום, נגוע בהומור השחור של קייט בוש הוא "Heads We're Dancing" (קדימה נרקודה), המתאר אישה שרוקדת כל הלילה עם זר לא מוכר ובסופו של דבר מגלה שהוא אדולף היטלר.

שם האלבום לקוח מהרומן יוליסס של הסופר ג'יימס ג'ויס. בוש ציינה שהפסקה שחותמת את הרומן, המונולוג המפורסם של מולי בלום, התאימה למוזיקה שהיא יצרה. לאחר שבוש לא קיבלה אישור להשתמש בטקסט עצמו, כתבה בוש מילים המתארות את אותה דמות יוצאת מדפי הספר אל העולם האמיתי. בשיר יש אזכור לשיר של המשורר ויליאם בלייק, "And did those feet in ancient time" (האם רגליים אלו בזמנים קדומים) הידוע גם בשם "ירושלים". בשירים Deeper Understanding", "Never Be Mine" (לעולם לא שלי) ו- "Rocket's Tail" לוותה בוש על ידי ההרכב הווקאלי הבולגרי "Trio Bulgarka".

האלבום נעשה רב מכר בארצות הברית, המצליח ביותר מבין האלבומים שהוציאה, וזיכה את בוש באלבום זהב על מכירת מעבר לחצי מיליון עותקים ארבע שנים אחרי הוצאתו.

השיר "This Woman's Work" (זו עבודה של אישה) מהסרט "She's Having a Baby" (היא עומדת ללדת, 1988) של הבמאי ג'ון יוז עובד מחדש לאלבום זה והושמע כשיר הפתיחה של סדרת הדרמה הבריטית "Walk Away and I Stumble" (הולכת ומועדת). בזכות שידור השיר הוא הגיע למקום השלישי במצעד ההורדות הבריטי של אפל.

The Red Shoes - 1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האלבום הוא שמו של סרט של הבמאים מייקל פאוול ואמריק פרסבורגר (Emeric Pressburger). הסרט, כמו סיפור הילדים של הנס כריסטיאן אנדרסן, מספר על רקדנית נלהבת המנסה למצוא את מי שיעזור לה להוריד את נעלי הריקוד המכושפות שעל רגליה. האלבום נמכר ברחבי העולם ביותר משלושה מיליון עותקים.

הסגנון המוזיקלי באלבום פשוט וישיר יותר מכל אלבומיה הקודמים של בוש. התוכנית הראשונית הייתה לפרסם את השירים, ולצאת איתם למסע הופעות. מסיבה זו לאלבום יש תחושה דומה יותר להופעה חיה ובו פחות אפקטים של אולפן שייחדו את האלבומים הקודמים שלה, אך לא יתאפשרו במסע הופעות. בסיס המעריצים של בוש שאהב את המורכבות של הלחנים הקודמים דחו את האלבום, אך אחרים מצאו מורכבות חדשה במילות השירים וברגשות שהובעו באמצעותן. באלבומים הקודמים השירים היו על דמויות ייחודיות וסיפורים אנושיים, אך אלבום זה נכתב כמעט כיומן אישי. אלו היו ימים סוערים לקיט בוש בהם היא סבלה ממספר אובדנים קשים. בשנת 1989 הגיטריסט שלה אלן מרפי נפטר מדלקת ריאות, וגם אמא של בוש, חנה, נפטרה. רבים מהקרובים לבוש שהלכו לעולמם מוזכרים בשיר "Moments Of Pleasure" (רגעי עונג). מערכת היחסים שלה עם דל פאלמר הסתיימה, אף על פי שהם המשיכו לעבוד ביחד. רבים מהשירים עוסקים בפרידה והבולט בהם הוא "You're The One" (אתה האחד).

לצד תחושת האובדן, ניכר באלבום גם ההומור של בוש. לשיר "Constellation Of The Heart" (נבכי הלב) ולשיר "Rubberband Girl" (נערת גומי) סגנון דיסקו-שאנטי. באלבום השתתפו אמנים ידועי שם בתפקידים שונים: הקומיקאי לני הנרי תרם את קולו בשיר "Why Should I Love You?" (למה לאהוב אותך?), שיר אותו כתבה ושרה עם הזמר פרינס. בנוסף, הזמר והמלחין אריק קלפטון ניגן בגיטרה בשיר "And So Is Love" (וכך היא האהבה); המלחין והמנצח מייקל קיימן כתב עיבוד ל"Moments Of Pleasure"; גארי ברוקר הזמר של להקת פרוקול הארום; והגיטריסט ג'ף בק^[4].

Aerial - 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלבום Aerial שני דיסקים. השיר הראשון שיצא לרדיו הוא "King of the Mountain" (מלך ההר) והוא מתייחס לזמר אלביס פרסלי ולסרט האזרח קיין. השיר שודר לראשונה ברדיו 2 של ה־BBC בתאריך 21 בספטמבר 2005 והיה זמין להורדה ברשת בתאריך 27 בספטמבר. האלבום זכה לשבחים רבים. האלבום הוא שאפתני וניחן ברבדים רבים המשלבים אלמנטים של מוזיקת עם, מוזיקה רנסאנסית, מוזיקה ארופאית קלאסית, רגאיי וסמבה ויוצרים יחדיו מוזיקת פופ.

כמו באלבום Hounds of Love, באלבום שני דיסקים. הראשון נקרא A Sea of Honey (ים של דבש) המכיל שירים שאינם מקושרים בתמה משותפת. אחד מהם הוא "King of the Mountain" שסגנונו הוא ברוח מוזיקה מתקופת הרנסאנס. בשיר " $\pi$ " בוש שרה את ספרות המספר פאי מהראשונה עד הספרה ה־137 (אף כי היא השמיטה מסיבה לא ברורה את הספרות במקומות ה־79-100).

השיר "A Coral Room" (חדר־אלמוג) עוסק באובדן אמה של בוש ובחלוף הזמן. בשיר ליווי פסנתר בלבד והוא מאזכר את אטלאנטיס, את "Tempest" של שייקספיר וכן את נושא הטביעה שהעסיק את בוש באלבומה Hounds of Love. השיר זכה לתגובה נלהבת מצד מבקרי המוזיקה שטענו שהוא "מהמם" בפשטותו, "נוגע במעמקי הלב" ו"מהיצירות היפות ביותר" שבוש הקליטה מעודה.

הדיסק השני נקרא A Sky of Honey (שמיים של דבש) ואת השירים שבו מקשר נושא אחד והוא ציוץ הציפורים. עטיפת האלבום הנראית כמו רכס הרים בשקיעה המשתקף בים מציג למעשה צורת גל המייצג את ציוץ הציפור. ראלף האריס (Rolf Harris) שניגן גם בשיר "The Dreaming", מנגן בדידג'רידו בשניים מהשירים בדיסק ותרם את קולו בשיר "The Artist" (האמן). אמנים נוספים השתתפו באלבום ובהם פיטר ארסקין (Peter Erskine), אברהארד וובר (Eberhard Weber), לול קרים (Lol Creme) וגארי ברוקר (Gary Brooker) מלהקת "Procol Harum". בשניים מהשירים ליווי מיתרים בביצוע של התזמורת המטרופולינית של לונדון.

האלבום הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים האנגלי בתאריך 13 בנובמבר 2005 לאחר שנמכרו יותר מ־90,000 עותקים תוך שבוע אחד בלבד. באותו יום הגיע האלבום למקום ה־27 במצעד האלבומים האוסטרלי (ARIA). לאחר חמישה חודשים מיום הוצאתו לאור נמכרו יותר מ־1.1 מיליון עותקים.

בוש זכתה בשתי מועמדויות לטקס פרסי המוזיקה הבריטית בשנת 2006, בקטגוריית הזמרת הבריטית הטובה ביותר ובקטגוריית האלבום הטוב ביותר.

Director's Cut -2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

האלבום כולל גרסאות חדשות למספר שירים מהאלבומים The Red Shoes ו-The Sensual World. השיר "The Sensual World" נקרא מחדש באלבום "Flower Of The Mountain". קייט ליטשה את ההפקה והקליטה מחדש את השירים. האלבום הוא גם הראשון שיצא בהוצאת חברת התקליטים שלה "Fish People".

Words for Snow ‏50 - 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 6 שנים שבהן לא פרסמה חומרים חדשים הוציאה בשנת 2011 את האלבום Words for Snow. השיר "50 Words For Snow" הוא שיר שבו שקייט סופרת מ-1 עד 50 בעוד שקול מסתורי נותן 50 מילים נרדפות לשלג, מדי פעם הקול מתעייף וקייט מדרבנת אותו ושרה "Come on Joe you only got 44 to go", השיר "Snowed in at Wheeler Street" הוא דואט עם אלטון ג'ון זמר שהיה לו השפעה רבה על בוש. השיר "Snowflake" כולל קטע שירה קטן של בנה של בוש, ברטי. האלבום הוא הקצר ביותר של הזמרת מבחינת מספר השירים באלבום, אבל אחד מהארוכים ביותר שלה מבחינת משך כלל השירים, כאשר השיר הקצר ביותר אורכו הוא 6:49.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונה של קייט בוש ממזג השפעות שונות. גם בשנותיה הראשונות בהן הפסנתר היה הכלי העיקרי שלה, בוש הושפעה ממגוון מקורות מוזיקליים כמו מוזיקה קלאסית, רוקנרול, מוזיקת עמים ומגוון השפעות אתניות, ויצרה מהם תערובת ייחודית שהמשיכה להיות ניכרת גם בהמשך עבודתה. לא פעם תארו מבקרים את יצירתה כסוריאליסטית בשל המלודרמטיות, הרגשנות וחוסר היכולת להגדיר קטגוריה ברורה. הם תארו גם את יצירותיה השמחות ביותר כנגועות במלנכוליה, ואת יצירותיה העצובות ביותר כבעלות אלמנטים של חיות ייחודית הנאבקות מול ייסוריי העולם. בוש משתמשת בקולה ככלי מוזיקלי ויוצרת באמצעותו מגוון עוצמות רגשיות ועידון המייחדים את כל יצירתה. במהלך השנים, הקליטה מספר שירים גם בצרפתית ובאירית, בנוסף לאנגלית.

קייט בוש התמודדה עם נושאים רגישים שהיו בגדר טאבו הרבה לפני שהיה אופנתי לעשות זאת; השיר "Kashka From Baghdad" עוסק בזוג הומוסקסואלי; השיר "Breathing" עוסק בהתמודדות עם חיים בצל נשורת גרעינית. הלחנים שלה מפגינים מקצועיות רבה ומתייחסים למגוון נושאים, לא פעם מעורפלים וקודרים. עם זאת, כתיבתה השנונה שלבה גם מוטיבים קומים. היא צטטה את מונטי פייתון, את וודי אלן, את המלון של פולטי ואת הסיטקום "The Young Ones". בוש ציינה גם מוזיקאים אמריקאים כפרנק זאפה ודיבו (Devo) כמקורות השפעה.

הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה הארוכה של בוש היא לא הרבתה להופיע על הבמות או על המרקע. מסע ההופעות היחיד של בוש נערך בתחילת 1979 (3 באפריל-13 במאי), ולאחריו היא הופיעה רק בהזדמנויות בודדות. הועלו השערות רבות לכך שבוש לא יצאה למסע הופעות נוסף ובהן הצורך העז שלה להיות בשליטה מלאה על המוצר הסופי, צורך שקשה לענות לו בהופעה חיה, פחד הגבהים של בוש, ומותו של במאי התאורה שלה, ביל דאפילד. דאפילד נהרג בגיל 21 בתאונה במהלך הקונצרט של בוש בתאריך 2 באפריל כשנפל מגובה רב. בוש ערכה מופע צדקה בתאריך 12 במאי עם פיטר גבריאל וסטיב הארלי בלונדון למען משפחתו. מאוחר יותר דאפילד הונצח בשני שירים: "Blow Away" באלבום Never for Ever ובשיר "Moments Of Pleasure" באלבום The Red Shoes.

בוש סיפרה בריאיון לרדיו 2 של ה־BBC שהיא נהנתה ממסע ההופעות, אך האלבומים המאוחרים יותר דרשו ממנה אנרגיה רבה יותר, כנראה בשל המעורבות הגדולה שלה בהפקתם.

במהלך תקופת מסע ההופעות היא הופיעה מספר פעמים בטלוויזיה: בגרמניה, בתוכנית Bio's Bahnhof בתאריך 9 בפברואר; בבריטניה במצעד הפזמונים ב־16 בפברואר, בארצות הברית ב־Saturday Night Live ב־9 בדצמבר, והופעה נוספת בטלוויזיה היפנית.

במרץ 1987, בוש שרה את "Running Up That Hill" במופע צדקה עולמי של אמנסטי למען זכויות אדם בליווי של דייוויד גילמור בגיטרה. בינואר 2002 הופיעה בלונדון עם גילמור בשיר "Comfortably Numb" המוכר בביצוע של להקת פינק פלויד.

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייט בוש הייתה אחת מהמוזיקאים הראשונים שתרמה להתפתחות תעשיית המוזיקה בתחום הווידאו. היא יצרה קליפים לרבים משיריה. חברת התקליטים אמי הוציאה מספר אוספי וידאו של בוש ובהם הופעה חיה בהאמרסמית' אודיאון, "The Single File", "Hair of the Hound", "The Whole Story" וכן "The Sensual World".

בוש עצמה הופיעה במגוון קליפים חדשניים כגון הקליפ של "Cloudbusting" בכיכובו של השחקן דונלד סאת'רלנד (Donald Sutherland) ובקליפים "Running Up That Hill", "Babooshka", "Breathing", ו־"Wuthering Heights".

בשנת 1993 בוש ביימה וכיכבה בסרט הקצר "The Line, The Cross and The Curve" (השורה, הצלב, והעקומה), לצד השחקנית מירנדה ריצ'רדסון; ובהשתתפות המורה שלה לתנועה לינדסי קמפ, להקתה, רקדנה וכן דודתה לילי. הסרט הוא בסגנון מחזמר ובו שירים של בוש מהאלבום the red shoes שהושפע מסרט בשם זה. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1994. בראיונות מאוחרים אמרה בוש שהיא רואה בסרט כישלון. באותה שנה בוש כתבה את המוזיקה לסדרת פרסומות פסיכדליות של משקה קל בשם "פרוטופיה" בארצות הברית.

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש כיכבה בתוכנית בשם "Les Dogs", בהפקת הקבוצה הבריטית קומיק סטריפ ל־BBC. היא גם כתבה את המוזיקה המקורית להפקה קומית נוספת של הקבוצה בשם "GLC: The Carnage Continues". שתי תוכניות אלו היו חלק מסדרת תוכניות של קומיק סטריפ לערוץ 4 של BBC בהם כיכבו קומיקאים ידועים. בתוכנית "Les Dogs" ששודרה ב-8 במרץ 1990 שיחקה בוש כלה בחתונתה במציאות פוסט-אפוקליפטית בבריטניה. ברובו של הסרט בוש, לבושת שמלת כלה, שותקת, אך היא משתתפת בשתי סצנות חלום בדיאלוג עם פיטר ריצ'רדסון, התסריטאי, הבמאי והמפיק של רוב התוכניות בסדרה. בתוכנית "GLC" היא כתבה, הפיקה ושרה את שיר הנושא "Ken" כמו גם את מוזיקת הרקע בתוכנית.

-1985 הפיקה בוש גרסה אפלה ומלנכולית לשיר "ברזיל" לפסקול הסרט בשם זה בבימויו של טרי גיליאם.

ב-1986 היא כתבה והקליטה את השיר "Be Kind To My Mistakes" לסרט של ניקולאס רואג‏ "Castaway", ובשנת 1990 עיבוד חדש של השיר נכלל באלבום "This Woman's Work". ב־1988 השיר "This Woman's Work" הושמע בסרט "She's Having A Baby", שנה לפני שעיבוד חדש שלו נכלל באלבום The Sensual World.

ב-1999 כתבה והקליטה שיר לסרט "דינוזאור" של דיסני, אך בסופו של דבר לא נכלל השיר בפסקול. על פי מגזין המעריצים של בוש, הדבר נעשה משום שבוש סירבה לשנות את השיר לבקשת האולפנים. על כל פנים, אולפני דיסני טוענים שצופים שהאזינו לשיר לא הגיבו לשיר באופן המצופה.

ב-2022 ליווה שירה "Running Up That Hill", את אחד מפרקי הסדרה "דברים מוזרים" והביא להתענינות מחודשת בשיריה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש היא צמחונית מטעמי מצפון מאז 1975^[5]. היא התבטאה גם נגד תעשיית הפרוות ונגד הפגיעה בעגלים בתעשיית החלב^[6].

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון גדול של אמנים מוערכים עבדו עם קייט בוש באלבומים האחרונים שלה: גיטריסטים כגון אריק קלפטון, ג'ף בק (Jeff Beck), דייוויד גילמור ואיאן באירנסון (Ian Bairnson), בסיסטים כגון מיק קארן (Mick Karn), ג'ון גיבלין (John Giblin) ואדוארד וובר (Eberhard Weber), מתופפים כגון סטיוארט אליוט (Stuart Elliot), כנרים כגון ניגל קנדי (Nigel Kennedy), גיטריסטים קלאסיים כגון ג'ון ויליאמס (John Williams) ואמנים נוספים כגון שלישית בולגרקה (Trio Bulgarka),גארי ברוקר (Gary Brooker), פרינס ואמני מוזיקה אירית כמו פלאנקסטי (Planxty).

בוש תרמה את קולה לשני אלבומים של פיטר גבריאל. שניים מהלהיטים המפורסמים הם "Games Without Frontiers" ו"Don't Give Up" שהמאוחר יותר הפך לדואט של השניים. דואט נוסף שלהם לשיר "Another Day" של רוי הארפר (Roy Harper) הופיע בתוכנית הטלוויזיה שהקליטה בוש בשנת 1979. הארפר עצמו סיפק קולות בשיר של בוש "Breathing", והיא עשתה את אותו דבר באלבומים שלו "HQ" ו־"Once" (בשניהם גם השתתף דייוויד גילמור) וב־"The Unknown Soldier".

ב־1986 סיפקה בוש קולות ליווי לשיר הנושא של להקת "Big Country" באלבומם "The Seer".

ב־1987 שרה בוש גרסה חדשה של השיר "Let it be" לאלבום צדקה.

ב־1988 שרה עם מידג' יור (Midge Ure) בשיר "אח ואחות" באלבום "Answers to nothing".

ב־1989 שרה באלבום הצדקה "Spirit of the forest", וכן השתתפה בשיר "The King is Dead" של להקת "Go West".

ב־1990 חברי להקת "Loopzone" השתמשו בדגימה של "Night scented stock" של בוש לשירם "Les enfants du paradis".

ב־1991 ביצעה בוש גרסת כיסוי לשיר "Rocket Man" של אלטון ג'ון, לרגל הוצאת אלבום המחווה לאלטון ג'ון וברני טופין "Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin"(אנ'). ב־2007 בחרו קוראי "Observer Music Monthly" (של "האובזרבר") בגרסת הרגאיי של בוש לגרסת הכיסוי הטובה בכל הזמנים^[7]^[8]. ב־2013, נכללה הגרסה ברשימת 50 גרסאות הכיסוי הטובות בכל הזמנים במשאל קוראי "NME"^[9], וב־2015 מנו מבקרי "דיילי טלגרף" הבריטי את גרסתה בין חמישים גרסאות הכיסוי הטובות בכל הזמנים^[10]^[11].

ב־1992 להקת הדאנס הבריטית יוטה סיינטס ("Utah Saints") דגמו את השיר "Cloudbusting" ללהיטם "Something Good". בוש אישרה את השימוש בדגימה ואף אפשרה להם להשתמש בקטעים מהקליפ של "Cloudbusting" לקליפ של "Something Good". השיר הגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי.

ב־1996 תרמה בוש גרסה של השיר "Mná Na hÉireann" (אישה אירית) בשפה הגאלית להרכב "Common Ground". בשנה זו בוש סיפקה קולות ליווי לשיר "My Computer" של פרינס, שנכלל באלבומו "Emancipation" שיצא בשנה זו.

ב־2003 "Ayla presents Yel" דגמו את "Cloudbusting" לשירם "Sun is Coming Out".

קייט בוש כמקור השראה לאמנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים רבים ומגוונים ציינו את קייט בוש כהשפעה מוזיקלית או כמקור השראה וביניהם: טורי איימוס (שביצעה גרסאות משלה בהופעות חיות לשירים "Running up that Hill" and "And Dream Of Sheep"), להקת "Antony and the Johnsons", פיונה אפל, פט בנאטר, ביורק, קולדפליי, נטלי קול, פולה קול, להקת "The Decemberists", דיידו, מילאן פרמר (Mylène Farmer), להקת The Futureheads, להקת Goldfrapp, פי ג'יי הארווי, אוטאקה איקארו (Utada Hikaru), ג'ול, מילה יובוביץ', ליב קריסטין (Liv Kristine), נולוון לירוי (Nolwenn Leroy), שרלוט מרטין, מקסוול, שרה מקלכלן, שינייד או'קונור (שעשתה גרסה משלה לשיר "Don't Give Up" עם הזמר וילי נלסון), פלסיבו (שעשו גרסה לשיר "Running Up That Hill"), הזמר פרינס, להקת סוויד, הזמרת Happy Rhodes (שעיבדה את השיר "And Dream Of Sheep" בהופעה חיה), Within Temptation, The Utah Saints, מזי כהן (שעשתה באלבומה הראשון גרסה עברית לשיר "Army Dreamers" שנקראה "שֵם באבן"), הזמרת הישראלית ונערת הפלא מייקי (שם הבמה של מיכל וייסמן) שפעלה בשנת 1989 וכונתה "קייט בוש הישראלית" בשל דמיונה הקולי לבוש, מדונה, שאף אימצה את רעיון "מיקרופון מדונה" מתוך מסע הופעות היחיד של קייט ב-1979, אנני לנוקס שאמרה שבוש היא גאון בטקס פרטי המוזיקה הבריטית, דולורס או'ריורדן מהקרנבריז, קורטני לאב מלהקת הול, גוון סטפאני מנו דאוט, רג'ינה ספקטור, קיי די לאנג, קיי.טי. טאנסטול, ליידי גאגא שחידשה את "דונט גיב האפ" ואמרה ש"אנשים צריכים לדעת יותר על קייט בוש", M.I.A., קייטי מלואה, לילי אלן, ליאונה לואיס, ג'ואנה ניוסום, קייט נאש, פלורנס ולש מפלורנס אנד דה מאשין, מרינה אנד דה דיימונדס, רדיוהד, טופאק שאקור, קורט קוביין מנירוונה, דייב גהאן מדפש מוד, רוברט סמית' מהקיור, מיוז, אוזי אוסבורן, אאוטקאסט, בלוק פארטי, בון איבר, נטלי מרצ'נט, אני דיפרנקו, סוזן וגה שאמרה שהאלבום "The Dreaming" הוא אחד האהובים עליה מהאייטיז, שאקירה, ירדנה ארזי שחיקתה את סגנונה של קייט בשירה "אני לא גרטה גרבו" באלבומה הראשון ועוד רבים אחרים.

בשנות השמונים והתשעים השוותה התקשורת כל זמרת חדשה לבוש. הראפר והמוזיקאי טריקי (Tricky) הצהיר שעבודתה של בוש היוותה השפעה מכרעת על עבודתו ושהיא ראויה להערכה יותר מהחיפושיות. אף על פי שעבודתה של בוש והשפעתה על אחרים אינם מוכרים לרבים מחוץ לאירופה, מוזיקאים אחרים הצהירו שעבודתה גאונית. ג'ון ליידון (John Lydon) מלהקת PIL הצהיר שעבודתה מבריקה.

הראפר ביג בוי מצמד ההיפ הופ אאוטקאסט, ידוע בהערצתו העצומה לבוש וציין פעמים רבות כי היא היוצרת האהובה והמשפיעה ביותר עליו בכל הזמנים.

עיבודים של אמנים אחרים לשיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים רבים בכל רחבי העולם הקליטו גרסאות כיסוי לשיריה של קייט בוש, חלקם אמני פופ, רוק, דאנס ומטאל. מעט מהגרסאות האלו יצאו בשני אלבומים. הראשון שיצא בשנת 1997 נקרא "Kate Bush Covered" (גרסאות הכיסוי של קייט בוש) והשני יצא שנה אחריו ונקרא "I Wanna Be Kate" (אני רוצה להיות קייט).