טיוטה:השרח
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
השרח הוא תרגום התורה לערבית יהודית. תרגום זה היה נפוץ בקרב יהודי צפון אפריקה עד לאמצע המאה העשרים. הוא שימש כספר לימוד שעזר למלמדים ללמד תלמידים בתלמודי התורה.במקביל,הוא שימש כספר תרגום לפרשות השבוע ולהפטרות,שנקראו בבתי הכנסת בשבתות ובמועדים.
המחקר האקדמי של השרח תייחס בעיקר על השרח שגובש באזורים שונים של מרוקו. המחקר מנסה לאפיין את המרכיבים הלשוניים של שפת שרח תוך השוואתם למרכיבים לשוניים בשפות אחרות.בנוסף,המחקר מנסה לבחון את תרגום השרח מבחינה תוכנית. בחינת השרח במחינה תוכנית מתמקדת בשאלה האם תרגום השרח מבקש לתרגם את המקרא רק באופן המילולי. לחלופין,ייתכן שתרגום השרח מוסיף על לשון המקרא,ומבצע הרחבות של הנאמר בטקסט המקראי. הרחבה זו יכולה להיעשות באמצעות שילוב של מדרשים ודבצככפרשנים בתרגום המקרא.שניים מהחוקרים המרכזיים שחוקרים את מסורת מסירת השרח הם פרופ' משה בר אשר ופרופ' אהרון ממן.
מכיוון שמסורת השרח היא מסורת שעברה בעל פה במהלך הדורות,חלקה הגדול לא השתמר. בשנים האחרונות יש מגמה להוציא לאור את המסורות שבכל זאת השתמרו בעל פה,ולהעלות אותן על הכתב. חלק מההעלאה על הכתב מתבצע במסגרת הוצאה לאור של ספרים שנחשבים לכתבי קודש או ספרים דתיים. חלק מהעלאת המסורת על הכתב יוצא לאור במסגרת מהדורות מדעיות.רובו של החומר שהשתמר בכתבי היד עדיין לא יצא לאור.[1]
התהליכים שהובילו להתגבשותו של השרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך דורות רבים חי העם היהודי בארצות רבות,במצב שמוגדר כהימצאות בגלות. במהלך השנים הללו החל תהליך הדרגתי של שכחת השפה העברית בחלקים נרחבים של העם היהודי. במהלך השנים הללו, השימוש בשפה העברית התרחש ברובו במרחב הדתי. במרחב זה נכללו התפילות ולימוד התורה. השימוש בשפה העברית, שהייתה לשפה השלטת במרחב הדתי,הציב אתגר ליהודים רבים.כמענה לאתגר הזה, החלו להכתב תרגומים של התורה ללשונות שונות. בין הדוגמאות לתרגומים כאלו ניתן למנות את תרגום השבעים של התורה ליוונית,ותרגום אונקלוס תרגום יונתן לתורה,ותרגום יונתן בן עוזיאל לארמית. גם בארצות בהן שפת הדיבור העיקרית היא הערבית, נכתבו תרגומים לתורה. אחד התרגומים המפורסמים של התורה לערבית הוא ה"תפסיר" או "תפסיר רס"ג". תרגום זה חובר על ידי סעדיה גאון .כיום נעשה שימוש בתרגום הזה[2] בעיקר על ידי קהילת יהודי תימן.[3] פרופ' ממן מניח שגם יהודי צפון אפריקה הכירו את תפסיר רס"ג, ועשו שימוש בתפסיר,אך במקביל הם ערכו בו שינויים רבים מבחינה לשונית.השינויים הללו הובילו ליצירתו של תרגום חדש, שהיה שונה מבחינה לשונית מ"תפסיר רס"ג". תרגום זה קיבל מן היהודים בצפון אפריקה את הכינוי "שרח". לשון השרח לא היתה אחידה לכל הקהילות היהודיות בארצות דוברות הערבית בכלל,ובצפון אפריקה בפרט. שפת ה"שרח" תאמה את הניבים המקומיים של ערבית יהודית. ניבים אלו דוברו באזורים השונים בצפון אפריקהפרופ' משה בר-אשר טוען כי למרות השוני בנוסחי ה"שרח",כל ההנוסחים התבססו על מסורת אחת,שעברה בעל פה.[4] בר-אשר ניסה לשחזר באופן מדעי ומשווה את נוסח השרח,שהיה מוכר בקהילות היהודיות מרוקו. לדעתו זהו הנוסח בו נעשה שימוש במסגרת המרחב הדתי -יהודי במרוקו. כדי לבצע את השחזור הזה,הוא הסתמך על ארבע מסורות או נוסחים של שרח: 1.מסורת תאפילאלת.2.מסורת עמק תודגה[5]. 3.מסורת קהילות מכנאס ופאס 4.מסורת מרקש שבדרום מרוקו,וואזאן שבצפון מרוקו.[6]
לדעתו של פרופ' בר-אשר,לשון השרח היא לשון שמתקיימים בתוכה כמה רבדים. לשון זו הושפעה מחיבורים ומשפות דיבור שונות. בין ההשפעות ניתן לכלול את :1. התרגומים הארמיים לתורה, דוגמת תרגום אונקלוס ותרגום יהונתן. 2 ה"תפסיר" שכתב רס"ג. 3.השפה המדוברת בערים,שנחשבו כמרכזים תורניים בצפון אפריקה. 4.הערבית היהודית הגבוהה או המליצית. זוהי השפה שבה כתבו רבנים את חיבוריהם בארצות דוברות הערבית.[7] בר-אשר מגדיר מבחינה לשונית את הלשון בה כתוב השרח כ"לשון הביניים הספרותית של יהודי המערב".[8]
היקף התרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרגום כלל את חמשת חומשי תורה, ההפטרות, ספרי איוב, משלי, דניאל, פרקים מספר תהלים, מגילת רות, שיר השירים, מגילת איכה, ומגילת אסתר. היו קהילות שהחזיקו במסורת של תרגום שרח גם לספר ישעיהו ולמגילת קהלת. בנוסף, קיימים תרגומי שרח של חיבורים שלא היו כלולים בספרי התנ"ך.בין החיבורים האלו ניתן למנות את מסכת אבות,את ההגדה של פסח,ואת הפיוט "מי כמוך ואין כמוך,שכתב רבי יהודה הלוי. את הפיוט הזה נהוג לקרוא בבית הכנסת בשבת זכור, לפני הקריאה בתורה.[9]
הקריאה בשרח - במסגרת תלמודי התורה ובתי הכנסת.[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנהג היה להיעזר בתרגום השרח במסגרת לימוד ושינון פרשת השבוע בבית הכנסת.לימוד הפרשה התרחש לרוב בשבת,לאחר סעודת שחרית. בזמן הזה למדו בבתי הכנסת את פרשת השבוע של השבוע הנכנס,אותה אמור בעל הקורא לקרוא בשבת הבאה.הלימוד היה לימוד משולב של לימוד שניים מקרא ואחד תרגום, וקריאה בתרגום השרח. סדר הלימוד כלל את השלבים הבאים: רב בית הכנסת קורא פסוק מהפרשה בעברית, ולאחר מכן הקהל חוזר אחריו. אחר כך,קרא הרב את תרגום הפסוק לערבית מהשרח, והקהל חזר אחר הרב ואמר את תרגומו של הפסו .[10]
בנוסף,תרגום השרח שימש את המורים בתלמודי התורה. הלימוד בתלמודי התורה במרוקו התחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון למדו התלמידים את אותיות האלפבית ואת סימני הניקוד. בשלב השני,תחלקו התלמידים לקבוצות. בקבוצות נלמדו קטעים קטנים מן החומש. לאחר מכן,החלה הקבוצה ללמוד לקרוא את הפרשה כולה עם טעמי המקרא.הלימוד התבצע באמצעות שינון, וקריאה בקול של הפסוקים. בראש כל קבוצה עמד תלמיד שהשמיע לתלמידים האחרים את הפסוקים. הלימוד היה תלוי בהתקדמותו האישית של התלמיד.השלב השלישי התבצע בקבוצה שלישית, מתקדמת יותר שבה למדו את החומש באופן סימולטני: בעברית ובערבית. תרגום הפסוק לערבית נלמד באמצעות תרגום השרח. הכינוי בערבית יהודית לסוג הלימוד הזה היה "בלעבראן ובשרח". כל פסוק נקרא על ידי התלמידים בשתי השפות. אם התלמיד שגה בהגיית אחת המילים, בעברית או בערבית, היה עליו לחזור ולשנן שוב את הפסוק. לימוד ושינון פסוקי החומש בעברית נעשה לרוב מתוך חומשים מודפסים. החומשים כללו את הטקסט המקראי,פירוש רש"י,ותרגום אונקלוס. תרגום השרח,לעומת זאת נלמד בעל פה,ולא באמצעות ספר מודפס.[11][12]
גם בבית הכנסת נעשה שימוש בתרגום השרח, בעיקר בתרגום הפטרות של פרשות השבוע,ובקריאת ספרי הכתובים.חלק מההפטרות של הקריאות בתורה במועדים נקראו סימולטנית בלשון המקרא, ובתרגום שרח.דוגמאות להפטרות אלו הן ההפטרה של היום הראשון של פסח,והפטרת אסרו חג פסח.[13] במתכונת דומה נקראה גם ההפטרה של בוקר תשעה באב. בנוסף לכך,היו ספרים נוספים של המקרא שנקראו עם תרגום שרח. ספרים אלו נקראו בשבת בצהריים לפני תפילת מנחה.הספרים שנקראו במסגרת הזו היו ספרי איוב,משלי ודניאל. במסגרת הזו,לדוגמא,התבצעה קריאה בספר משלי. הקריאה בספר משלי הייתה נוהגת בשש השבתות של ספירת העומר,בין פסח לשבועות. מסורת נוספת שהייתה נוהגת בחלק מהקהילות היהודיות במרוקו הייתה לקרוא את ספר ישעיהו בליווי תרגום שרח. המנהג היה לקרוא בספר ישעיהו משבת פרשת בראשית ועד לראש חודש אדר. בבתים הפרטיים נעזרו היהודים בתרגום השרח בעיקר בקריאת ההגדה של פסח.תרגום השרח להגדה של פסח נקרא לעיתים בשני לילות הסדר,או לעיתים רק באחד מהם.[14]המסורת של קריאה בשרח ובטקסט המקראי סימולטנית,כמעט ואיננה נוהגת החל מאמצע המאה העשרים. יחד עם זאת,בחלק מבתי הכנסת של יוצאי מרוקו בישראל קראו גם לאחר תקופה זו בעזרת תרגום השרח חלק מן ההפטרות וכן את מסכת אבות.[15]
הקשיים בלימוד תרגום השרח והשינויים שהוכנסו בו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השרח הוא תרגום שעבר בעיקר במסורת שבעל פה. יחד עם זאת,במהלך השנים חלקים ממנו הועלו על הכתב,ומצויים בכתבי יד אחדים. בין כתבי היד הללו ניתן למנות את כתב יד ששון 159(שרח התורה),[16] וכתב יד ששון 160(שרח הנ"ך).[17][18] אחד מתרגומי השרח המפורסמים,הוא שרח שחיבר ר' יששכר בן סוסאן. בן סוסאן נולד במרוקו ועלה לארץ ישראל בצעירותו. לאחר עלייתו התיישב בצפת. הוא כתב את תרגומו לתורה בין השנים 1570 ל1574.הוא טען כי הוא חיבר את תרגום מכיוון שהתפסיר שחיבר היה רס"ג קשה להבנה מן הבחינה הלשונית. הקושי הזה היה נפוץ במיוחד בקרב תלמידים צעירים,שהתקשו בהבנת הערבית בה כתוב התפסיר. טענתו הייתה "שהגאון ז"ל(רס"ג) כתבו בלשון שנראה לו יותר חשוב, נכבד ונבחר מכל לשונות הערבי והוא ערבי האלנחוי, שהוא לשון חכמי ישמעאל שבו כותבים ספריהם ולשון קשה הוא למי שאינו מורגל בו אפי' מבני הלשון יהיה".[19] כלומר, הלשון של התפסיר היא ערבית גבוהה ומליצית מאוד , שאיננה ברורה אפילו לדוברי ערבית.
יחד עם זאת, בן סוסאן הסתמך באופן מסוים על התפסיר של רס"ג. הוא ניסה לשנות את לשון התפסיר,ולקרב אותה אל שפת הדיבור של יהודי מרוקו. למרות ניסיונותיו של בן סוסאן, החיבור שכתב לא זכה לתפוצה נרחבת בקרב יהדות מרוקו. בן סוסאן השתמש בלשון שנחשבת (לדעת בר-אשר וממן),ללשון מלאכותית וארכאית. הלשון הזו לא התכתבה עם המשלב הדיבורי של הערבית היהודית במאה השש עשרה. מהבחינה הזו,ניתן לומר שניסיונו של בן סוסאן לכתוב שרח ששפתו תהיה קרובה לערבית היהודית המדוברת, נכשל.[20]
גם נוסחי שרח נוספים, שהתפתחו בהתאם לניבי דיבור מקומיים היו כתובים בערבית גבוהה וארכאית.מבחינה לשונית, שפה זו כוללת בתוכה גם ביטויים ספרותיים גבוהים,וגם ביטויים שמתוארים על ידי החוקרים כ"עממיים וסתומים". השימוש בסוג זה של שפה, הקשה על התלמידים והמתפללים להבין את לשון התרגום. כמן כן, סוג השפה הזה הקשה עליהם לבצע את הקישור בין המילים ערביות של השרח למילים העבריות שמצויות במקרא.[21]
מרדכי הכהן, שחיבר ספר על המנהגים של יהודי לוב, מתאר את הקושי שהיה לתלמידים שלמדו בתלמודי התורה לבצע את הקשור הזה: "עוד שם [=בטריפולי] דבר בלתי מוכשר [=לא כשר, לא ראוי],כי המורה יתן הלמוד לנער רק להמקרא בסדר פרשת השבוע באין מבין תוכן העניינים רק כאומר לחש בפתרון הנהוג פה: תרגום בשפה ערבית עתיקה ועמוקה המוזרת לנער המדבר ערבית ברברית. בהשלים התלמיד חק לימודו בתרגום המוזר לו אינו מבין כלום השפה העברית."[22]
כדי להתגבר על ההקשיים הללו, ניסו כמה רבנים להתנתק מנוסח השרח המסורתי, ולתרגם התורה באופן חופשי יותר.מטרת ההתנתקות הזו הייתה להפוך את תרגום התורה לערבית לנגיש יותר לתלמידים.הרבנים ניסו לשכתב מחדש את תרגום השרח,ולהעביר אותו אל המשלב הדיבורי של הערבית יהודית. בין הרבנים שניסו להתנתק מנוסח השרח המסורתי ניתן למנות את הרב חיים שושנה ממרקש,ואת הרב מאיר בן רבי מרדכי עמאר ממקנס.[23]
בתוניסיה, ר' מרדכי חי דיין חיבר ב1937 תרגום של ספר בראשית לערבית יהודית. שמו של החיבור הוא "דברי אמת".גם הוא ניסה לקרב את תרגומו אל שפת הדיבור של יהודי תוניסיה. הוא מציין בחיבורו שתרגום השרח שנעשה בו שימוש בתלמודי התורה בתוניס הכיל מילים רבות,שלא היו ברורות לתלמידים. הסיבה לכך קשורה לעובדה שנוסח השרח שנלמד בקהילות היהודיות תוניסיה הוא נוסח בן ארבע מאות שנה. הערבית היהודית בה נכתב נוסח שרח הזה כוללת בתוכה מילים רבות שלא היו ברורות לתלמידים בתלמודי התורה. זאת בדומה למצב בלוב שתואר על ידי מרדכי כהן[24] תרגום התורה (או השרח)של ר' מרדכי חי דיין שמור בארכיון קיבוץ רגבים.[25]
המאפיינים הלשוניים של השרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
את המאפיינים הלשוניים של השרח ניתן לבחון בכמה ממדים. הערבית של השרח היא ערבית שונה מהערבית היהודית.היא איננה דומה למשלב הדיבורי של הערבית היהודית ששימש את יהודי מרוקו.מימד נוסף שבו ניתן לבחון את השרח מבחינה לשונית קשור להשפעות הזרות שקיימות בשפת השרח. הערבית של השרח היא ערבית שבר-אשר וממן מתארים כ"שפה נקייה" מהשפעות של שפות זרות. לא ניתן למצוא בשרח מילים בספרדית או בברברית. כמן כן,לא ניתן למצוא בשרח מילים שמקורן בשפות שחדרו לערבית היהודית בתקופה מאוחרת יותר.הכוונה היא למילים זרות שחדרו לשרח שהשפות צרפתית וטורקית. מימד נוסף שבו ניתן לבחון את המאפיינים הלשוניים של השרח קשור למילים העבריות שמצויות בו. בשרח מופיעות מילים רבות שמקורן בשפה העברית.מדובר לרוב במילים שמתקשרות למושגים הלכתיים ולאופן קיום המצוות.כדוגמא למילים כאלו ניתן למנות את המילים "שופר","לולב" ו"תפילין". מיעוט של המילים העבריות שמופיעות בשרח הן מילים שלא קשורות לעולם ההלכתי. כדוגמא למילים הללו ניתן למנות לדוגמא את המילים "דרום" ו "אורים ותומים".[26]
פשט ודרש בתרגום השרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה תוכנית,השרח מנסה לתרגם את התורה באופן מילולי. הוא מנסה לעשות זאת בקפדנות רבה.זוהי הסיבה שהוא מנסה לשמר ולשחזר ככל הניתן את המבנה המקורי של הפסוק במקרא.[27]פרופ' משה בר-אשר טוען כי רק לעיתים נדירות משלב השרח בתרגומו דרשות או מסתמך על דברי פרשנים. בחלק מן המקרים הוא מסתמך על תרגומים אחרים של המקרא לשפות אחרות.לדוגמה,התרגום של השרח לברכות של יעקב לבניו לפני מותו, מסתמך במלואו על תרגום אונקלוס ותרגום יונתן.תרגום השרח מביא באופן מלא את תרגום אונקלוס ותרגום יונתן לקטעים אלו במקרא. במקרה הזה,התרגום איננו נצמד לטקסט המקראי,אלא משלב תרגום אחר לטקסט. מדובר בטקסט שיש בו מימד נרחב של פרשנות על הטקסט המקראי. בנוסף לכך,מדובר בטקסט שכולל בתוכו גם מדרשים על טקסט המקראי.[28]במחקר מכונים קטעים אלו בשרח בשם" "שרח תוספתא".[29]
תרגום חופשי יותר,שמחויב פחות לטקסט הכתוב ,מצוי בתרגום השרח להגדה של פסח ולפרקי אבות.מבחינה לשונית,תרגום החיבורים הללו קרוב אל המשלב הדיבורי של הערבית היהודית.בנוסף לכך,תרגום השרח לחיבורים הללו כולל בתוכו חומר מדרשי רב יותר מבתרגומי שרח למקרא.[30]
שימור של מסורות השרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיעוד הכתוב הנרחב ביותר של השרח מופיע בספר "לשון לימודים" של רבי רפאל בירדוגו. תרגום זה כולל תרגום לערבית יהודית של פסוקים ומילים שמצויים במקרא. החיבור מקיף את רוב ספרי המקרא. הוא לא כולל תרגום של הספרים:שיר השירים,קהלת ,עזרא ונחמיה ודברי הימים.[31]קיים גם כתב יד של השרח לספרים משלי ואיוב. כתב היד ההזה הוא חלק מהאוסף הפרטי של פרופ' מאיר בניהו. הוא נכתב בקזבלנקה.[32] חיים זעפרני פרסם פחות מ-200 פסוקים מתורגמים לערבית מתוך הספרים בראשית, שמות, מלכים א', ישעיהו, ירמיהו איוב ומיכה. קיימות גם הקלטות של השרח שמתעדות את מסורת תרגום התורה מקהילות שונות במרוקו, שכוללות כ-300 פסוקים ממסורות שונות במרוקו, וכ-105 פרקים מתורגמים ממסורת תאפילאלת.[33] פרופ' בר-אשר הקליט את כל התרגום לערבית של התורה וכן מקורות אחרים, שלא כלולים במקרא ממסורות תאפילאלת. הוא הקליט את אביו ר' אברהם בן הרוש ואת ר' אברהם לעסרי,ואת אחיו ר' מכלוף לעסרי.[34] כיום ההקלטות נמצאות בידי האקדמיה ללשון העברית, שמשמרת אותם במסגרת "אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל". בשנת 2023 השלים פרופ' בר-אשר כתיבה של מהדורה מלאה של השרח -תרגום התורה לערבית.[35] התרגום כולל את הספרים, בראשית, שמות, ויקרא רות, שיר השירים,איכה, אסתר איוב וקהלת. בר אשר התבסס בתרגום על שתי מסורות מרכזיות,מסורת תאפילאלת ומסורת תודגה.[36]
החשיבות בחקר השרח ובשימורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגום השרח כאמור הוא תרגום שעבר במהלך הדורות בעל פה. המטרה של העברת המסורת הייתה להנחיל לדורות חדשים ידע ובקיאות במקרא.מדובר במסורת שביקשה לשמר את הידע הקיים,ולא ביקשה ליצור ידע חדש. עיקר עבודתו של השרח היא עבודה של ליקוט פירושים ותרגומים ממקורות שונים. מחבריו לא ביקשו באמצעות התרגום ליצור פרוש חדש למקרא.[37]
יחד עם זאת,פרופ' בר-אשר טוען כי חקר השרח הוא בעל חשיבות רבה. הוא מציין במאמרו "השיח המערבי למקרא ולספרות יהודית אחרת -טיבו דרכי גיבושו" שלושה ממדים לחשיבות הזו.1. השרח מהווה מקור להבנת המבנה של החינוך היהודי במרוקו. התחקות אחרי ספרי המקרא שיש עליהם תרגום שרח,יכולים לסייע בשרטוט תוכנית הלימודים,ותוכן תוכנית הלימודים בתלמודי התורה. לימוד המקרא באמצעות השרח נחשב לחומר לימוד שכלל התלמידים היו צריכים ללמוד במסגרת הלימודים בתלמוד התורה.[38] 2. השרח יכול לשמש ככלי עזר חשוב שיכול לסייע בהכרת הרבדים השונים של הערבית היהודית.השרח יכול לשמש ככלי שבאמצעו ניתן להכיר את כללי הדקדוק של הערבית היהודית, ואת אוצר המילים שלה. החשיבות של השרח ככלי עזר להכרת הערבית יהודית מתחזקת במיוחד בעידן הנוכחי.העידן הנוכחי הוא עידן שבו השפות היהודיות נכחדות,או נמצאות בסכנת הכחדה. בעידן זה כמעט ואין שימוש יום יומי בשפות אלו,ומספר הדוברים בהן הולך ומצטמצם. בהיכרות עם הערבית היהודית דרך השרח בנקודת הזמן רואה בר אשר סוג של הצלה של שפה זו.[39] 3.חקר השרח יכול לתרום תרומה רבה גם למחקר על תרגומים אחרים של התנ"ך. המחקר שמבקש להתחקות אחר דרך ההיווצרותתם של תרגומי התורה,[40] יכול להתשמש בחקר השרח כחקר מקרה. בר אשר טוען כי "השרח משמש מעבדה חיה לחוקר התרגומים:הוא יכול לחוש ולתפוס תופעות בהתהוותן."[41] מסורת השרח התקיימה באופן אוראלי עד לדורות האחרונים. עובדה זו יכולה לספק לחוקרי התרגום כר פורה לניתוח סוגיות מתודיות. סוגיות אלו מבקשות לחקור ממדים שונים של מסירה שבעל פה. בנוסף לכך, מכיוון שמסורת תרגום השרח היא מסורת שהתקיימה עד לדורות האחרונים ,ניתן לבחון דרכה סוגיות שקשורות לשכבות הלשוניות של שפת התרגום. הכוונה היא בעיקר לשתי שכבות מרכזיות של השפה :השכבה החיה,והשכבה המתה(או השכבה עתיקה).[42] מכיווון שמסורת השרח היא מסורת שהיה בה ממד חי עד לדורות האחרונים,ניתן למצוא בתוכה את שתי השכבות הללו. היכולת להגדיר את היחסים בין שתי השכבות הללו בשרח,יכול לעזור בחקר של יחסים דומים גם בתרגומים אחרים של מקרא לשפות אחרות. [43]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד דורון, תרגום התורה לערבית של ר’ יששכר בן סוסאן המערבי רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1980(עבודת דיסרטציה)
- דוד דורון, על תרגום התורה לערבית של ר' יששכר בן סוסאן המערבי, ספונות:מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרחבמזרח יח, כרך ג,1985, באתר JSTOR.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלק מתרגום השרח של רבי יששכר בן סוסאן של התנ"ך לערבית -יהודית סוסאן, יששכר בן מרדכי, תרגום ערבי לנביאים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית.(כתב היד עצמו שמור בספרייה הבריטית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אהרן ממן,"השרח המוגרבי למקרא " בתוך: מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה. (ירושלים: מוסד ביאליק :המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2014). עמ' 123.מסת"ב 9789655361216,
- ^ בעיקר במסגרת בלימוד התורה של יהודי תימן:פנינים מתרגומו הערבי של רב סעדיה גאון לפרשת בלק יואל אליצור דף שבועי פרשת בלק תשע"ח,אוניברסיטת בר אילן .
- ^ אהרן ממן, "השרח המוגרבי למקרא" בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה.( ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים. 2014.) עמ' 121
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים :המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.)עמ' 9.
- ^ טינריר (אנ')
- ^ משה בר אשר,"השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים :המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.)עמ'4. מסת"ב 9789653427006
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 31.
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 31.
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 5-6.
- ^ אהרן ממן, "השרח המוגרבי למקרא" בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה.( ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים. 2014.) עמ' 122
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 6
- ^ משה בר אשר,לשונות מסורות ומנהגות (ירושלים :מכון יד יצחק בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח והאוניברסיטה העברית ,2010). עמ' 178-177. מסת"ב 9789652351456
- ^ יום טוב שני של גלויות
- ^ משה בר אשר,"השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה.'(ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.) עמ' 5-6. :מחוץ לארץ ישראל נהוג היה לקיים שני לילות סדר. זאת במסגרת יום טוב שני של גלויות.
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים מוסד ביאליק המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.) עמ' 4
- ^ סוסאן, יששכר בן מרדכי, תרגום ערבי לנביאים : תרגום ערבי לנביאים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ אהרן ממן " השרח המוגרבי למקרא " בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה. (ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים. 2014). עמ' 122.
- ^ סוסאן, יששכר בן מרדכי, שרח אלסוסאני (כתובים) : תרגום ערבי לכתובים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ אהרן ממן " השרח המוגרבי למקרא " בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה. (ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים. 2014). עמ' 123
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.) עמ' 9
- ^ אהרן ממן "השרח המוגרבי למקרא -טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה. (ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2014). עמ' 124 -125
- ^ מרדכי הכהן, הגיד מרדכי : קורות לוב ויהודיה, יישוביהם ומנהגיהם ; ההדיר והוסיף מבוא והערות הרווי גולדברג.( המרכז לחקר יהדות צפון אפריקה - מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח 1982). עמ' 732 מסת"ב 9652350060 : אהרן ממן " השרח המוגרבי למקרא " בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה. (ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים,2014) .עמ' 125
- ^ משה בר אשר,לשונות מסורות ומנהגות (מכון יד יצחק בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח והאוניברסיטה העברית ,2010). עמ' 183.
- ^ דוד דורון, מתפסיר רס"ג לתרגומו של ר' מרדכי חי דיין מתוניס, ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, באתר JSTOR
- ^ דוד דורון, "מתפסיר רס"ג לתרגומו של ר' מרדכי חי דיין מתוניס"בתוך :ספונות :מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח . גיליון ה (כ). (ירושלים:יד יצחק בן צבי ,1991).עמ' 175.
- ^ אהרן ממן " השרח המוגרבי למקרא " בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה. (ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים. 2014.) עמ' 127
- ^ אהרן ממן " השרח המוגרבי למקרא " בתוך :מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה. (ירושלים: מוסד ביאליק ; המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2014). עמ' 127-128
- ^ משה בר אשר. "על הדרש בשרח" בתוך: מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 37
- ^ משה בר אשר. "על הדרש בשרח" בתוך: מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 37
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי- טיבו ודרכי גיבושו" בתוך :מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 14
- ^ משה בר אשר "לשון לימודים לר' רפאל בירדוגו דברי מבוא והטקסט לספר בראשית". בתוך :משה בר אשר, מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה (ירושלים :מוסד ביאליק,האוניברסיטה העברית,המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן,1998 )עמ' 61
- ^ משה בר אשר. "על הדרש בשרח" בתוך: מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 36
- ^ משה בר אשר, "על הדרש בשרח" בתוך:מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים :המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.)עמ' 35-36
- ^ משה בר אשר. "על הדרש בשרח" בתוך:מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 35-36
- ^ משה בר אשר (עורך),תרגום המקרא לערבית יהודית מגרבית .(ירושלים : יד הרב נסים ; קרן הרב משה דוד ועמליה רוזן,2022) מסת"ב 9789659122868
- ^ משה בר אשר, תרגם המקרא לערבית יהודית מגרבית ,כרך א,פרקי מבוא (ירושלים:יד הרב ניסים וקרן הרב משה ועמליה רוזן ,2022).פתח דבר, עמ' טז
- ^ משה בר אשר. "השיח המערבי למקרא ולספרות יהודית אחרת -טיבו ודרכי גיבושו". בתוך:מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 32.
- ^ משה בר אשר,"השרח המערבי - טיבו ודרכי גיבושו" בתוך: מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.)עמ' 33
- ^ משה בר אשר."השרח המערבי-טיבו ודרכי גיבושו" בתוך: מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.) עמ' 33
- ^ הכוונה עיקר לתרגומי התורה לארמית וליוונית:תרגום אונקלוס,תרגום השבעים,תרגום יונתן,ותרגום יהונתן בן עוזיאל
- ^ משה בר אשר,"השרח המערבי-טיבו ודרכי גיבושו". בתוך: מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.)עמ' 33
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי-טיבו ודרכי גיבושו בתוך : מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 33-34
- ^ משה בר אשר. "השרח המערבי-טיבו ודרכי גיבושו" בתוך: מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. (ירושלים:המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998).עמ' 33-34.