יוחנן רטנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוחנן רטנר
יוחנן רטנר.jpg
נולד 1891, אודסה, האימפריה הרוסית
עלה לישראל 1923
נפטר 1965, ישראל
השתייכות צבא האימפריה הרוסית
הצבא האדום
Hahagana.jpg ההגנה
Palmach.jpg פלמ"ח
Flag of the British Army.svg הצבא הבריטי
IDF new.png צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

ראש המפקדה הארצית של ההגנה והפלמ"ח, ראש אגף התכנון, נספח צבאי במוסקבה

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה
המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות

תפקידים אזרחיים

אדריכל, דקאן הפקולטה לאדריכלות בטכניון

יוחנן (אויגן) רטנר (1891 - 28 בינואר 1965) היה אדריכל, מראשי "ההגנה", פרופסור אמריטוס בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ואיש צבא.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רטנר נולד באודסה. הוא החל לימודי גימנסיה באודסה ובשנת 1905, לאור הפוגרומים ברוסיה, נשלח על ידי אביו ללמוד בגרמניה ובה סיים את לימודי הגימנסיה. הוא התארח בבית נוצרי בסביבה מנותקת מיהדות והיה חבר בתנועת ואנדרפוגל. בשנת 1910 שב לרוסיה והתגייס לצבא הצאר וסיים בו קורס קצינים. אולם בגלל יהדותו לא זכה לתפקיד קצונה והועבר לכוחות המילואים. הוא שב לגרמניה ללמוד ארכיטקטורה בבית הספר הטכני הגבוה בקארלסרוהה שבגרמניה‏[1]. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי, ולאחר מהפכת אוקטובר שירת בצבא האדום והתקדם עד לפיקוד על חטיבה. אחרי המלחמה היה פעיל בארגון ההגנה העצמית של היהודים באודסה ולאחר מכן שב לקארלסרוהה על מנת לסיים את לימודיו. ב-1923 עלה לארץ ישראל ועבד בה כאדריכל. בשנת 1925 היה לעוזר הוראה של פרופ' אלכסנדר ברוולד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון‏[2]. בשנותיו הראשונות בארץ הוא תכנן את בית הפועלים ואמפיתיאטרון בחיפה. תיכנן את אגפו המערבי של סניף בנק אפ"ק בחיפה‏[3]. בשנת 1928 זכה במקום ראשון בתחרות לתכנון בית המוסדות הלאומיים[4].

רטנר הצטרף לארגון ההגנה ב-1925 והשתתף בחיפה בקורס מדריכים של הארגון כחניך מן השורה למרות הכשרתו הצבאית מתוך רצון להכיר את הארגון מלמטה לפני הצטרפות למפקדה הארצית‏[2]. בטרם קום מדינת ישראל שילב את עיסוקו כאדריכל עם עיסוקי הביטחון והיה ראש המפקדה הארצית הראשון של "ההגנה" ושל הפלמ"ח. שילוב רב תחומי זה הוביל לאחד הרעיונות שלו - הקמת יישובי חומה ומגדל. היה גם ממתכנני תוכנית "מצדה בכרמל"‏[5]. במלחמת העולם השנייה ושירת כיועץ במטה הכללי של הצבא הבריטי בקהיר. במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הרמטכ"ל יעקב דורי היה מנוטרל בגלל מחלה, הוא מונה לראש המטה הכללי של צה"ל, אולם ויתר על התפקיד לאחר שמצא בעיות במטה הכללי וטען ש"לא יוכל לזעזע את המערכת בעת לחימה על ידי הדחות מתבקשות"‏[6]. במקום זאת נשא בתפקיד ראש אגף התכנון בצה"ל והיה אחד מששת האלופים הראשונים. שירת גם כנספח צבאי במוסקבה בשנים 1948-1951.

בשנת 1955 נתמנה לראש ועדת חקירה, בה השתתפו גם דניאל אוסטר ויעקב סולומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי‏[7].

רטנר לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון ואף היה דקאן הפקולטה ומנהל משנה בפועל של הטכניון. ממשיך דרכו כיום בתחום האדריכלות הוא בנו מיכאל רטנר.

בין המבנים שתכנן: בית ברל, מדרשת בן-גוריון בשדה בוקר, הכפר הירוק, בית המוסדות הלאומיים בירושלים, אודיטוריום בית בירם בבית הספר הריאלי בחיפה, הפקולטה לאווירונאוטיקה בקרית הטכניון, המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, קופת חולים זמנהוף בתל אביב ובית יד לבנים בבאר שבע (תוכנן במקור על ידי רטנר ושושני כבית הכנסת המרכזי של העיר)‏[8].

בנו, הטייס דוד רטנר, נהרג בשנת 1954.
על שמו רחוב בחיפה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיי ואני, יוחנן רטנר, זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית, 1979.
  • מחשבה צבאית ב"הגנה" - יוחנן רטנר, יהושע גלוברמן, יצחק דובנו (יואב), נחום בוגנר, משרד הביטחון, המרכז לתולדות כוח המגן ע"ש ישראל גלילי
  • סוסנובסקי, סילבינה (עורכת). יוחנן רטנר: האדם, הארכיטקט ועבודתו. מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, הטכניון, 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלוף פרופ' יוחנן רטנר, דבר, 31 בינואר 1965; המשך.
  2. ^ 2.0 2.1 החניך לא התבלט, מעריב, 28 בדצמבר 1961.
  3. ^ יעקב שורר, לטייל בחיפה בן כרמל וים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2003, עמ' 33
  4. ^ הזוכים בהתחרות לתוכנית בית המוסדות הציונים, דבר, 30 ביולי 1928
  5. ^ יוחנן רטנר, בימים שצבא היטלר עמד בשערי הארץ, דבר, 20 בפברואר 1966.
  6. ^ מיכאל רטנר, סיפורו האמיתי של יוחנן רטנר, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
  7. ^ אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125.
  8. ^ מת פרופ' יוחנן רטנר, מעריב, 29 בינואר 1965.