רומן פולנסקי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ניקוי קוד, הסרת קישורים עודפים |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|כיתוב=פולנסקי ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן|פסטיבל קאן]] 2013 |
|כיתוב=פולנסקי ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן|פסטיבל קאן]] 2013 |
||
|תאריך לידה=[[18 באוגוסט]] [[1933]] |
|תאריך לידה=[[18 באוגוסט]] [[1933]] |
||
|תאריך פטירה= |
|||
|מקום לידה={{דגל|צרפת}} [[פריז]], [[צרפת]] |
|מקום לידה={{דגל|צרפת}} [[פריז]], [[צרפת]] |
||
|מקום פטירה= |
|||
|עיסוק=[[במאי קולנוע]], [[מפיק קולנוע|מפיק]], [[תסריטאי]] ו[[שחקן]] |
|עיסוק=[[במאי קולנוע]], [[מפיק קולנוע|מפיק]], [[תסריטאי]] ו[[שחקן]] |
||
|סוגה מועדפת= |
|||
|שנות הפעילות=[[1953]] - הווה |
|שנות הפעילות=[[1953]] - הווה |
||
|יצירות בולטות=[[תינוקה של רוזמרי]] (1968){{ש}}[[צ'יינהטאון (סרט)|צ'יינהטאון]] (1974){{ש}} [[הפסנתרן]] (2002) |
|יצירות בולטות=[[תינוקה של רוזמרי]] (1968){{ש}}[[צ'יינהטאון (סרט)|צ'יינהטאון]] (1974){{ש}} [[הפסנתרן]] (2002) |
||
|הושפע מ= |
|||
|השפיע על= |
|||
|פרסים= |
|||
|אתר אינטרנט= |
|||
|קישור=0000591 |
|קישור=0000591 |
||
}} |
}} |
||
| שורה 36: | שורה 29: | ||
===אישום באונס והימלטות לאירופה=== |
===אישום באונס והימלטות לאירופה=== |
||
בשנת [[1977]], הואשם פולנסקי בארצות הברית בשורה של [[עבירת מין|עבירות מין]] בקטינה בת 13{{הערה|{{הארץ|אמה ברוקס, [[גרדיאן]]|סמנתה גיימר מספרת על היום שבו רומן פולנסקי אנס אותה|1.2140842|16 באוקטובר 2013}}}}. הוא הודה ב[[עסקת טיעון]] ב[[בעילת קטינה]], הורשע ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית, לפני [[גזר דין|גזר הדין]]. ב-[[1 בפברואר]] 1978, לאחר ששהה ארבעים ושניים יום בכלא להסתכלות פסיכיאטרית, ולפני קביעת עונשו, הוא נמלט מארצות הברית ל[[בריטניה]] ומשם ל[[צרפת]]. מאז נמנע פולנסקי מביקורים במדינות שעשויות היו להסגירו לארצות הברית כגון בריטניה. ב-[[27 בספטמבר]] [[2009]] נעצר פולנסקי ב[[ציריך]] |
בשנת [[1977]], הואשם פולנסקי בארצות הברית בשורה של [[עבירת מין|עבירות מין]] בקטינה בת 13{{הערה|{{הארץ|אמה ברוקס, [[גרדיאן]]|סמנתה גיימר מספרת על היום שבו רומן פולנסקי אנס אותה|1.2140842|16 באוקטובר 2013}}}}. הוא הודה ב[[עסקת טיעון]] ב[[בעילת קטינה]], הורשע ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית, לפני [[גזר דין|גזר הדין]]. ב-[[1 בפברואר]] 1978, לאחר ששהה ארבעים ושניים יום בכלא להסתכלות פסיכיאטרית, ולפני קביעת עונשו, הוא נמלט מארצות הברית ל[[בריטניה]] ומשם ל[[צרפת]]. מאז נמנע פולנסקי מביקורים במדינות שעשויות היו להסגירו לארצות הברית כגון בריטניה. ב-[[27 בספטמבר]] [[2009]] נעצר פולנסקי ב[[ציריך]] בצו הסגרה, לבקשת האמריקאים, כדי להסגירו ולסיים את ההליכים המשפטיים נגדו{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782379,00.html רומן פולנסקי נעצר בשווייץ], [[ynet]]}}. ב-[[12 ביולי]] [[2010]] הודיע משרד המשפטים בשווייץ כי החליט לא להסגיר את פולנסקי לארצות הברית{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=//1707034&m=1&mid=95352 שווייץ: הבמאי רומן פולנסקי לא יוסגר לארצות הברית], [[וואלה!]], 12.7.2010}}. במקביל, פרסמה האישה שהייתה קורבן המעשה הודעה אישית כי היא סולחת לפולנסקי. |
||
==יצירה קולנועית== |
==יצירה קולנועית== |
||
| שורה 70: | שורה 63: | ||
בעיני רבים נחשב פולנסקי בראשית [[המאה ה-21]] במאי שתש כוחו, אך פולנסקי שב והפתיע בסרטו הבא, "[[הפסנתרן]]" משנת [[2002]]. הסרט התבסס על ספרו האוטוביוגרפי של הפסנתרן [[ולדיסלב שפילמן]] (בגילומו של [[אדריאן ברודי]]), המתאר את חייו בתקופת כיבוש פולין ב[[מלחמת העולם השנייה]]. שפילמן עצמו אמר כי יש רק במאי אחד המסוגל וראוי לביים את הסרט, רומן פולנסקי. לפי תיאורו של בנו של שפילמן, אף שלא זכה לראות את הסרט (הוא נפטר זמן מה לפני שיצא לאקרנים) רווח לו לדעת כי פולנסקי נטל על עצמו את המשימה. הסרט זכה להצלחה רבה וזיכה את פולנסקי בפעם הראשונה בפרס האוסקר כבמאי. |
בעיני רבים נחשב פולנסקי בראשית [[המאה ה-21]] במאי שתש כוחו, אך פולנסקי שב והפתיע בסרטו הבא, "[[הפסנתרן]]" משנת [[2002]]. הסרט התבסס על ספרו האוטוביוגרפי של הפסנתרן [[ולדיסלב שפילמן]] (בגילומו של [[אדריאן ברודי]]), המתאר את חייו בתקופת כיבוש פולין ב[[מלחמת העולם השנייה]]. שפילמן עצמו אמר כי יש רק במאי אחד המסוגל וראוי לביים את הסרט, רומן פולנסקי. לפי תיאורו של בנו של שפילמן, אף שלא זכה לראות את הסרט (הוא נפטר זמן מה לפני שיצא לאקרנים) רווח לו לדעת כי פולנסקי נטל על עצמו את המשימה. הסרט זכה להצלחה רבה וזיכה את פולנסקי בפעם הראשונה בפרס האוסקר כבמאי. |
||
ב-[[2005]] ביים פולנסקי את הסרט "[[אוליבר טוויסט (סרט, 2005)|אוליבר טוויסט]]" עיבוד לספר [[אוליבר טוויסט|באותו שם]] מאת [[צ'ארלס דיקנס]]. ב-[[2011]] זכה ב[[פרס לומייר]] לבמאי הטוב ביותר על סרטו [[סופר הצללים]]. ב- |
ב-[[2005]] ביים פולנסקי את הסרט "[[אוליבר טוויסט (סרט, 2005)|אוליבר טוויסט]]" עיבוד לספר [[אוליבר טוויסט|באותו שם]] מאת [[צ'ארלס דיקנס]]. ב-[[2011]] זכה ב[[פרס לומייר]] לבמאי הטוב ביותר על סרטו [[סופר הצללים]]. ב-2011 זכה בפרס לומייר למפעל חיים. |
||
==פולנסקי כבמאי קולנוע== |
==פולנסקי כבמאי קולנוע== |
||
גרסה מ־22:17, 9 ביוני 2017
ריימונד רומן תיירי פולנסקי (בפולנית: Rajmund Roman Thierry Polański; נולד ב-18 באוגוסט 1933) הוא במאי, תסריטאי ושחקן צרפתי-פולני ממוצא יהודי. זוכה פרס האוסקר על סרטו "הפסנתרן". ב-1977 הפך לעבריין נמלט לאחר שהורשע בארצות הברית בעבירת מין.
חייו
ילדות, נעורים ומשפחה
נולד בשם ריימונד רומן תיירי לייבלינג (Rajmund Roman Thierry Liebling) בפריז שבצרפת לרישארד ולבולה (לבית כץ-פרזדבורסקה), ששינו את שם משפחתו מ"ליבלינג" ל"פולנסקי". אביו היה יהודי, ואמו קתולית ממוצא יהודי למחצה. בשנת 1937 הוא שב עמם למולדתם בפולין. בזמן מלחמת העולם השנייה נספתה אמו באושוויץ, אך אביו שרד את מחנה מטהאוזן. פולנסקי עצמו ניצל מן ההשמדה כאשר נמלט מגטו קרקוב ב-24 מרץ 1943 והוסתר על ידי משפחות פולניות כנוצרי קתולי בשם רומק וילק[1].
אחרי המלחמה התאחד פולנסקי עם אביו והחל ללכת בעקבות חלומו על קריירה בתעשיית הסרטים. הוא השתתף בתוכניות רדיו לילדים, למד בבית ספר לאמנויות ובסיועו של אנדז'יי ויידה, במאי הקולנוע הפולני הנודע, התקבל לבית הספר לקולנוע בלודז'. עם חבריו ללימודים, שאחדים הפכו לשותפיו, נמנו הבמאי יז'י סקולימובסקי, המלחין קז'יסטוף קומדה, התסריטאי קובה גולדברג והמפיק ג'ין גוטובסקי.
כבר מתחילת לימודיו זכתה יכולתו הקולנועית המיוחדת של פולנסקי להכרה, במיוחד אחרי סרטו "שני אנשים וארון", שהיה לסרט הסטודנטים הפולני הראשון שיצא בהפצה מסחרית. אחרי סיום לימודיו בשנת 1959 יצר פולנסקי את הסרט "סכין במים" (1962), שזיכה אותו בפרסום עולמי והעניק לו מועמדות ראשונה לאוסקר. הסרט היה גם כרטיס היציאה מהאווירה המחניקה שתחת השלטון הקומוניסטי בפולין. פולנסקי עזב את המדינה ללא שוב אחרי "סכין במים". אז גם נפרד מאשתו השחקנית ברברה קוייאטקובסקה.
ב-20 בינואר 1968 נישא לשחקנית האמריקאית, שרון טייט.
ב-9 באוגוסט 1969, כשפולנסקי עצמו היה בלונדון, פרצו לביתו בלוס אנג'לס אנשי חבורת צ'ארלס מנסון הידועים כ"המשפחה", חבורת פשע בראשותו של המנהיג הכריזמטי מנסון, אשר הייתה בעלת אידאולוגיה היפית מעוותת, ורצחו את שרון טייט, רעייתו של פולנסקי, שהייתה אז בחודש השמיני להריונה. פולנסקי, שבור ממעשה הרצח, שב לאירופה זמן קצר אחרי ההלוויה.
ב-1989 פולנסקי נישא מחדש לעמנואל סנייה, לזוג שני ילדים, הבת מורגן והבן אלוויס. פולנסקי וילדיו מדברים פולנית בבית.[2]
אישום באונס והימלטות לאירופה
בשנת 1977, הואשם פולנסקי בארצות הברית בשורה של עבירות מין בקטינה בת 13[3]. הוא הודה בעסקת טיעון בבעילת קטינה, הורשע ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית, לפני גזר הדין. ב-1 בפברואר 1978, לאחר ששהה ארבעים ושניים יום בכלא להסתכלות פסיכיאטרית, ולפני קביעת עונשו, הוא נמלט מארצות הברית לבריטניה ומשם לצרפת. מאז נמנע פולנסקי מביקורים במדינות שעשויות היו להסגירו לארצות הברית כגון בריטניה. ב-27 בספטמבר 2009 נעצר פולנסקי בציריך בצו הסגרה, לבקשת האמריקאים, כדי להסגירו ולסיים את ההליכים המשפטיים נגדו[4]. ב-12 ביולי 2010 הודיע משרד המשפטים בשווייץ כי החליט לא להסגיר את פולנסקי לארצות הברית[5]. במקביל, פרסמה האישה שהייתה קורבן המעשה הודעה אישית כי היא סולחת לפולנסקי.
יצירה קולנועית
סרטים ראשונים
בשנת 1964 השתתף פולנסקי עם קלוד שברול, ז'אן לוק גודאר ואחרים בסרט אפיזודות בשם "הנוכלים הטובים בעולם". הסרט לא עורר הדים, אך סימן את תחילתה של השותפות בכתיבת תסריטים עם ז'ראר בראך, שנמשכה כמעט שלושים שנה, עד לסרט "ירח מר."
בשנת 1965 עבר פולנסקי ליצור בבריטניה ויצר את הסרט "רתיעה", דיוקן קודר בשחור-לבן של איבוד שפיות הדעת ורצח בכיכובה של קתרין דנב הצעירה. שנה אחרי כן יצר פולנסקי את "ללא מוצא", על גנגסטר המוצא מקלט באי קטן ומתעמת עם זוג -- דונלד פלזנס כבעל הרופס ופרנסואז דורליאק (אחותה של דנב) כאשתו הבזה לו.
בשנת 1967 יצר פולנסקי את "סלח לי, אבל אתה נושך את צווארי", קומדיה שחורה על ערפדים וציידי ערפדים כושלים. במהלך הסרט פגש פולנסקי בכוכבת המתחילה שרון טייט ונישא לה בראשית שנת 1968. מן הסרט נותרו לפולנסקי גם זכרונות כואבים, כאשר המפיק, מרטי רנשוהוף, נטל את הסרט ובלי ידיעתו או אישורו של פולנסקי קיצץ מתוכו עשרים דקות בגרסה שהוצגה בארצות הברית. פולנסקי ראה בכך שחיטה של הסרט וכינה את הגרסה האמריקנית "ילד תלידומיד".
מאוחר יותר באותה שנה, יצר פולנסקי את "תינוקה של רוזמרי", סרט על אישה (מיה פארו) החושדת שמזימה שטנית נרקמת סביב העובר שברחמה. כרגיל אצל פולנסקי, ההכרעה אם מדובר בנקודת מבטה של האישה ושפיותה המתערערת או במציאות ממשית נותרת פתוחה עד סוף הסרט. בהסתכלות לאחור, בראיון שהעניק בשנת 1999, ערב יציאת "השער התשיעי" טען פולנסקי כי הסרט היה חשוב לקריירה שלו, משום שהיה הסרט הראשון "שלא עשיתי בתקציב של שני גרוש. אפשר לראות שהיה לי כאן כסף." בעלה של פארו בסרט היה ג'ון קסאווטס, שהפך מאוחר יותר לאחד מבמאי הקולנוע העצמאי המעניינים בשנות השבעים.
מקבת', צ'יינהטאון, טס
בשנת 1971, שוב בבריטניה, יצר פולנסקי את "מקבת'", עיבוד קודר ואלים במיוחד למחזה מקבת' של שייקספיר ושנה מאוחר יותר את "מה?", קומדיית אבסורד.
אחריהם, שב פולנסקי לארצות הברית ויצר את סרטו היחיד בלוס אנג'לס, "צ'יינהטאון". בסרט, הבנוי למראית עין כפילם נואר - סרט אפל קלאסי, מגלה בלש (ג'ק ניקולסון) כי האישה המסתורית (פיי דאנאווי) מסתירה הרבה יותר סודות מכפי שנדמה תחילה. תפקיד מיוחד בסרט יש לבמאי ג'ון יוסטון המגלם את נח קרוס, אביה של דאנאווי. פולנסקי ניווט בין ניקולסון, שהיה לדעתו "השחקן הכי נוח לעבודה שהיה לי", ודאנאוויי, שהייתה לטעמו "השחקנית הקשה ביותר שהייתה לי", והצליח ליצור סרט שהקנה לו הצלחה מסחרית וביקורתית ושלל מועמדויות לאוסקר (הזוכה היחיד היה התסריטאי רוברט טאון, את רוב הפרסים לקח הסרט "הסנדק 2)".
פולנסקי מופיע בסרט בתפקיד קטן של בריון, החותך את אפו של הגיבור (ג'ק ניקולסון) בטענה כי זה מה שקורה למי שדוחף את אפו לאן שאינו צריך. אקט חיתוך האף הינו בעל משמעות סמלית, בסרט זה שהינו בעל רבדים פסיכולוגיים עמוקים, ועוסק בנושאים כיחסיותה של האמת וגילוי עריות, ובחירתו של פולנסקי בתפקיד האדם שחותך את אפו של הגיבור החטטן אינה מקרית.
בתפנית חדה ואופיינית, שב פולנסקי לאירופה ויצר סרט קודר ודחוס נוסף ("הדייר", 1976) על אדם שדעתו נטרפת בהדרגה (הוא עצמו שיחק בתפקיד טרלקובסקי). הסוף, כרגיל בסרטיו של פולנסקי, רע ומר. במקביל, החל פולנסקי מופיע בתיאטרון בתפקיד מוצרט במחזה "אמדיאוס".
בשנת 1979 יצר פולנסקי את "טס", על פי סיפרו של תומאס הארדי, "טס לבית דרברוויל", עם נסטסיה קינסקי הצעירה בתפקיד הראשי (פולנסקי וקינסקי היו נאהבים לזמן מה אחרי יציאת הסרט). הסרט זכה להצלחה והניב שלושה פרסי אוסקר (צילום, ארט ותלבושות) ופרס סזאר לסרט ולפולנסקי עצמו. בסרט זה גם החל שיתוף הפעולה המוצלח של פולנסקי עם התסריטאי ג'ון בראונג'ון, עמו שיתף פעולה בשלושה סרטים נוספים.
למרות הצלחת "טס" נתקל פולנסקי בקשיים ניכרים בגיוס כספים עבור פרויקטים חדשים, בין השאר בגלל היעדר האפשרות לפעול בהוליווד (הוא צפוי למאסר ארוך אם ישוב למדינה). סרטו הבא של פולנסקי נוצר רק שבע שנים אחרי כן, בשנת 1986. "הפירטים", שעורר ציפיות רבות לפני צאתו, הוכתר אז ככישלון וכאכזבה.
שנות הביניים ו"הפסנתרן"
בשנת 1988 ביים פולנסקי את הסרט "פרנטיק", מותחן על פרופסור אמריקני (האריסון פורד) המחפש אחר אשתו הנעלמת ברחבי פריז (לסרט נקודה ישראלית - מסתבר שאשתו של הפרופסור הייתה מסובכת במרדף של סוכני מוסד אחר רכיב לפצצת אטום עיראקית). הצעירה המסייעת לו בחיפוש היא השחקנית והדוגמנית עמנואל סנייה, אשתו לעתיד.
סנייה המשיכה וכיכבה גם בסרטו הבא של פולנסקי, "ירח מר", משנת 1992. בסרט שומע זוג (יו גרנט וקריסטין סקוט-תומאס בתפקידם הקולנועי המשמעותי הראשון) את סיפורם אהבתם של כאילו-סופר אמריקני (פיטר קויוטי) ונערה שתמימותה אבדה (סנייה) והופך בדרך למעורב בסופו המר כמוות. הסרט השנוי במחלוקת (בעיקר בגלל סצינות מין נועזות, לפחות לטעמו של הקהל האמריקני) לא זכה להצלחה גדולה.
במהלך עשר השנים הבאות יצר פולנסקי רק שני סרטים: "העלמה והמוות" (1994) הדחוס והמצומצם עם בן קינגסלי וסיגורני וויבר, ו"השער התשיעי" (1999) עם ג'וני דפ וסנייה, עיבוד לספר "מועדון דיומא", שנראה כחזרה של פולנסקי לנושא החוזר אצלו של השטן שבאדם.
בעיני רבים נחשב פולנסקי בראשית המאה ה-21 במאי שתש כוחו, אך פולנסקי שב והפתיע בסרטו הבא, "הפסנתרן" משנת 2002. הסרט התבסס על ספרו האוטוביוגרפי של הפסנתרן ולדיסלב שפילמן (בגילומו של אדריאן ברודי), המתאר את חייו בתקופת כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה. שפילמן עצמו אמר כי יש רק במאי אחד המסוגל וראוי לביים את הסרט, רומן פולנסקי. לפי תיאורו של בנו של שפילמן, אף שלא זכה לראות את הסרט (הוא נפטר זמן מה לפני שיצא לאקרנים) רווח לו לדעת כי פולנסקי נטל על עצמו את המשימה. הסרט זכה להצלחה רבה וזיכה את פולנסקי בפעם הראשונה בפרס האוסקר כבמאי.
ב-2005 ביים פולנסקי את הסרט "אוליבר טוויסט" עיבוד לספר באותו שם מאת צ'ארלס דיקנס. ב-2011 זכה בפרס לומייר לבמאי הטוב ביותר על סרטו סופר הצללים. ב-2011 זכה בפרס לומייר למפעל חיים.
פולנסקי כבמאי קולנוע
במאים כבילי ויילדר או ארנסט לוביטש כתבו סיפורים וצילמו אותם. אצל פולנסקי, כמו אצל אלפרד היצ'קוק, הדברים שלובים והסיפור מוצג ומעורר תחושות מסוימות בגלל האופן שבו הוא מוצג.
דוגמה לכך מצויה באחת הסצינות הפותחות של "תינוקה של רוזמרי" בו הזוג הצעיר (ג'ון קסבטס ומיה פארו) עולה במעלית כדי לראות את הדירה שבה יתרחש עיקר הסיפור בסרט. פולנסקי רוצה להעביר לצופה את המסר שמשהו אינו כשורה בבית הדירות הזה. משהו טורד מנוחה ומרושע. הדרך בה הוא בוחר להעביר לצופה את המסר פשוטה בתכלית: כאשר הזוג עולה במעלית לדירה, במקום לצלם אותו כמקובל "מלפנים", עם הדמויות עומדות על רקע גב המעלית, הוא מצלם אותו "מאחור" ויוצר תחושה שלמעלית אין כלל קיר אחורי. המעלית מציאותית לכל פרטיה, אך הצילום מהצד "הלא נכון" מערער את התפישה המקובלת לגבי האופן שבו עליה במעלית צריכה להיראות.
פולנסקי משתמש בתכסיס קולנועי דומה, אף כי למטרות אחרות, בסצנת הכותרות של הסרט "ירח מר", בה מצולם הים מתוך הספינה השטה שתשמש לסרט סיפור מסגרת. הים מצולם מזווית מעט "נמוכה מדי" היוצרת אי-שקט ותחושה של אובדן כיוון ושליטה, ומבשרת את אובדן השליטה והכיוון שיהיו בסרט.
פילמוגרפיה
- אופני הקסם (1955) Zaczarowany rower
- חיוך מלא שיניים (1957) Uśmiech zębiczny
- שבירת הריקוד (1957) Rozbijemy zabawę
- רוצח (1957) Morderstwo
- שני אנשים וארון (Dwaj ludzie z szafą (1958
- נורה (1959) Lampa
- כשנופלים המלאכים (1959) Gdy spadają anioły
- השמן והרזה (1961) Gros et le maigre, Le
- סכין במים (1962) Nóż w wodzie
- יונקים (1962) Ssaki
- Plus belles escroqueries du monde, Les (האפיזודה (1964) La Rivière de Diamants)
- רתיעה (1965) Repulsion
- ללא מוצא (1966) Cul-de-sac
- סלח לי, אבל אתה נושך את צווארי (1967) The Fearless Vampire Killers
- תינוקה של רוזמרי (1968) Rosemary's Baby
- מקבת' (1971) The Tragedy of Macbeth
- מה? (1972) What
- צ'יינהטאון (1974) Chinatown
- הדייר (1976) Le locataire
- טס (1979) Tess
- הפירטים (1986) Pirates
- פרנטיק (1987) Frantic
- ירח מר (1992) Lunes de fiel
- העלמה והמוות (1994) Death and the Maiden
- השער התשיעי (1999) The Ninth Gate
- הפסנתרן (2002) The Pianist
- אוליבר טוויסט (2005) Oliver Twist
- סופר הצללים (2010) The Ghost Writer
- אלוהי הקטל (2011) God of Carnage
- ונוס בפרווה (2013)
לקריאה נוספת
- זאב רב נוף, מסך גדול. הוצאת כתר 1982.
- רומן על פולנסקי, מאנגלית: עמשי לוין, הוצאת כנרת, 1986.
קישורים חיצוניים
- החזון של רומן פולנסקי
רומן פולנסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אלי אשד, השער התשיעי / רומן פולנסקי
- פולנסקי ילחם בהסגרתו לארצות הברית, באתר ynet, 28.09.09
- דניס לים, ניו יורק טיימס,
- הקו הדק של פולנסקי בין פילמוגרפיה לביוגרפיה, באתר עכבר העיר, 18.2.2010
- יובל ריבלין, הצל המסתתר: שואה וזהות יהודית ביצירתו של רומן פולנסקי, נתיב 117-118, ספטמבר 2007, עמ' 111-106
- מערכת וואלה!, רומן פולנסקי מתחרט על בעילת הקטינה - אחרי 33 שנה, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2011
- אורן בן-סימון, רומן בהמשכים: חיי רומן פולנסקי על המסך, באתר ynet, 6 בדצמבר 2011
- אורי קליין, פולנסקי מציג: שישה סרטים וארון, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2012
- ביקורו של פולנסקי ביד ושם
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מתן שרון, רומן פולנסקי בן 80: הזר הנצחי של הוליווד, באתר וואלה, 18 באוגוסט 2013
אורי קליין, מה מפחיד את רומן פולנסקי, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2013- אורי קליין, הצד האפל של רומן פולנסקי, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2015
הערות שוליים
- ^ עמוד 10, רומן על פולנסקי, הוצאת כנרת
- ^ ^ PAP, Daga (2 May 2010). "Seigner: trochę czuję się Polką" . onet.pl.
- ^ אמה ברוקס, גרדיאן, סמנתה גיימר מספרת על היום שבו רומן פולנסקי אנס אותה, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2013
- ^ רומן פולנסקי נעצר בשווייץ, ynet
- ^ שווייץ: הבמאי רומן פולנסקי לא יוסגר לארצות הברית, וואלה!, 12.7.2010
- במאי קולנוע פולנים
- במאי קולנוע צרפתים
- במאי קולנוע יהודים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה פולנים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה צרפתים
- תסריטאי קולנוע פולנים
- תסריטאי קולנוע צרפתים
- אסירים בגטו קרקוב
- ילדים בשואה
- זוכי פרס סזאר
- זוכי אוסקר: הבמאי הטוב
- זוכי פרס גלובוס הזהב: במאים
- מורשעים בעבירות מין בארצות הברית
- מורשעים בהסדר טיעון
- סרטי רומן פולנסקי
- שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים פולנים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים צרפתים
- זוכי פרס לומייר
- מהגרים מפולין לארצות הברית
- פשע בקליפורניה