מיכה גולדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכה גולדמן
Micha Goldman.jpg
תאריך לידה 10 באוקטובר 1948
כנסות 12 - 14
סיעה המערך, העבודה
תפקידים בולטים

מיכה גולדמן (נולד ב-10 באוקטובר 1948 בכפר תבור) היה ראש המועצה המקומית כפר תבור ולאחר מכן חבר כנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה מהכנסת ה-12 עד לכנסת ה-14.

לאחר שחרורו מצה"ל החל גולדמן לעבוד כרכז תרבות וספורט במועצה אזורית הגליל התחתון ולמד ביחידה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. באמצע שנות השבעים נבחר לראשות המועצה המקומית כפר תבור (תפקיד שהיה עד אז התנדבותי) שהייתה במצב קשה.

במהלך כהונתו, על בסיס תוכניות פיתוח שהחל לגבש קודמו בתפקיד מקס אופיר, החל גולדמן בפעולה שיפור התשתית הפיזית במושבה ולהגדלת האוכלוסייה, על ידי תכנון שכונות חדשות, בצמוד לגרעין הכפר שכונה מאז "שכונת המייסדים". גולדמן רתם למפעל את מוסדות המדינה ובראשם את משרד השיכון, והסתייע רבות בבן הכפר שנעשה לאחד ממנהיגי המדינה, יגאל אלון. אוכלוסיית כפר תבור צמחה מאוד. בשלב הראשון, התשתית ב"שכונת העולים" הושוותה באיכותה לזו של שכונת המייסדים. בהתאם גם ניתן שם לשכונה: "שכונת הגפנים". בהדרגה, במהלך שלושים השנים הבאות, הוקמו שכונות חדשות (חלקן הוקמו לאחר כהונתו על בסיס תוכניות שפותחו בימיו כראש מועצה): השקדים, הזיתים, הרימונים, התאנים, החרובים, השזיפים והאלונים.

כן הוקמה במהלך תקופת כהונתו אזור תעשייה ועסקים מקומי, וחברה לרשויות המקומיות בסביבה לפיתוח אזור תעשייה אזורי משותף, "אלון תבור", השוכן בין כפר תבור לעפולה. גולדמן נענה ליוזמת משרד החינוך והקים בכפר בית ספר על-אזורי מחוזי לילדים מחוננים. מוסד חינוכי זה הוסיף יוקרה ציבורית למושבה והוסיף מקומות תעסוקה. המועצה המקומית עודדה גם יזמים פרטיים להקים ולפתח עסקים מסוגים שונים בכפר. בין השאר הושם דגש על עסקים בעלי אופי תיירותי ומשרדי שירות ותכנון עסקי שונים.

תשומת לב ניתנה גם לפיתוח התשתית הציבורית במושבה: הוקם מתנ"ס על שמו של יגאל אלון, שכולל בין היתר אולם כינוסים ובית קולנוע. כן הוקמו בריכת שחייה ציבורית, אולם ספורט גדול שנקרא על שם השר אברהם עופר, מגרש כדורגל, מגרשי טניס, בית נוער עבור תנועת "הנוער העובד והלומד", ספרייה ציבורית, ובתים לקופת חולים כללית ולקופת חולים מאוחדת).

על מנת להבטיח שירותים ציבוריים נאותים, נהגה המועצה המקומית להציע לעובדים נדרשים מגורים בשכר דירה נוח בדירות שהוקמו והיו בבעלותה מראשית שנות השבעים של המאה ה-20.

המועצה המקומית השקיעה גם בפיתוח האסתטי של הכפר. ברבות השנים פיתוח הגינון והניקיון ברחובות הכפר פרסם מחדש את היישוב בכל רחבי הארץ. נוכח הפיתוח האינטנסיבי היישוב הפך בהדרגה לאבן שואבת לתושבים רבים אשר מצאו את פרנסתם בסביבה במגוון רב של מקצועות ועיסוקים.

בסוף 1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם המערך, ובמהלך כהונתו בכנסת זו המשיך לכהן כראש המועצה המקומית כפר תבור.

עם מינויו לסגן שר החינוך (הממונה על תחום הספורט) בממשלת רבין, בשנת 1992, פרש מראשות המועצה המקומית, ואת מקומו תפס יוסי דולה. בשנת 1998 התמנה ליו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, בהתאם להסכם רוטציה בינו לבין סאלח טריף. הוא הספיק לכהן בתפקיד שנה אחת בלבד, בטרם התפזרה הכנסת ה-14. במקביל עמד בראש ועדת חקירה מיוחדת להפקת לקחי אסון גשר המכביה.

בבחירות לכנסת ה-15 דורג במקום ה-31 ברשימת ישראל אחת, ונותר מחוץ לכנסת. הוא יכול היה לחזור לכנסת בשנת 2001, עם התפטרותו של אהוד ברק, אך העדיף להישאר בעולם העסקים, שבו פעל בין השאר כשדלן בכנסת.

בשנת 2004 היה מועמד "הפועל" לתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל, אך הפסיד למועמד "מכבי", ירמי אולמרט. בינואר 2008 מונה מיכה ליו"ר הנהלת הקרן לקליטת חיילים משוחררים, שליד משרד הביטחון. בתחילת שנת 2009 מונה ליו"ר החברה הלאומית לדרכים (מע"צ לשעבר). בינואר 2012 סיים את תפקידו כיו"ר החברה הלאומית לדרכים ומונה לקדנציה נוספת בקרן לקליטת חיילים משוחררים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]