משתמש:פרץ הכהן/ארכיון 1

כיבוד כהנים

כל הכבוד על הערך, ועל העבודה שבוודאי השקעת בו. עם זאת הערך אינו כתוב כמקובל בוויקיפדיה, לא בגלל שאתה לא כותב טוב, אלא כנראה כי אינך רגיל למימשק ולמוסכמות כאן. דרך דף העזרה הראשי תוכל לקרוא מעט יותר, וביחוד בויקיפדיה צעד אחר צעד, ובאיך ליצור דך חדש?.
בהצלחה! אשמח לעזור לך. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 15:38, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

והרשה לי הערה נוספת: הערכים שכתבת כמעט ואינם מכילים תוכן מילולי, וברובם הם איסוף המקורות הנוגעים בעניין.
ערך אנציקלופדי אמור להכיל יותר מכך, ולכלול הסברים מרחיבים, וסידור המקורות באופן מובנה ומסודר. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:22, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

אהבתי בירורך. אמנם לתקן ענין מילולי דרוש כוחות וסבל...אנסה אבל להסביר העניין ולהתאים אותו יותר.

אולי תודיע לי, האם יש ויקי "דתי-תורני"? ―פרץ הכהן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוקר טוב, יש לך את וִיקִרְעטשְׁמֶע בתוך ויקיפדיה, ומחוצה לה יש את אתר ויקישיבה. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 08:29, 11 בספטמבר 2009 (IDT)

שלום דוד!

הדף "כיבוד כהנים" נעקר ואין רישומו ניכר(חוץ מכמה שורות שנפנה לערך "כהן")!, היתכן? מה יעשו התמימים המבקשים יותר פרט על הענין? איך אוכל למצוא הדף הזה(זה נעקר גם מדף "התרומות שלי")?

ברכה!

שלום פרץ, אני אשם בכך. תוכנו של הדף כיבוד כהנים הוטמע בערך כהן. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 08:21, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

"בהק"

תודה על תרומתך! המושג הנ"ל שייך לערך נגע הצרעת, והטמעתי את תוכנו בפסקה נגעי אדם שבערך הנ"ל. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 14:31, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

שלום גוונא! בראייתי שהוטמע ערך "כיבוד כהנים" בערך "כהן" חושבני שאין הטמעה זה מעריך די את המצוה במילואה. האם אוכל לבנות שוב את הערך כ"ערך מורחב"? איך, לפי דעתך הדרך הטוב לבצע את זו?

בברכת גמר חתימה טובה לך ולעם ישראל

שמעון בן נתנאל

	תודה על תרומתך לוויקיפדיה. עם זאת, מחקנו את הערך שמעון בין נתנאל שכתבת, כיוון שאינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה בשל נושאו, תוכנו או ניסוחו, או בשל היות הערך שכתבת קצר מדי מכדי להיות ערך אנציקלופדי. אם לדעתך הנושא ראוי לערך ובכוונתך להרחיבו, ניתן לפנות לדף בקשות ממפעילים כדי לבטל את המחיקה ולשחזר את הערך.
מומלץ לעבור על המדריך שלנו כדי להכיר טוב יותר את הסגנון המקובל של ויקיפדיה. כדאי גם לקרוא מספר ערכים טובים כדי לראות דוגמאות לסגנון כתיבה המקובל בוויקיפדיה. בנוסף, אפשר להיעזר בחונך או חונכת המציעים את עזרתם בקליטת עורכים חדשים. אפשר לעיין גם במדריך המקוצר: ויקיפדיה:לאן נעלמה העריכה שלי?.

בברכה, שנילי • שיחה 00:32, 7 באוקטובר 2009 (IST)

היה בדעתי לחזור ולשכלל אותו.. כעת האם אפשר לי לחדשו באופן של "קצרמר"?

נגע הצרעת

בוטל

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך בדף נגע הצרעת. הסיבה לכך היא: תוכנה, הקשרה או ניסוחה, או שהיא לא הייתה כתובה בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה. נא לשים לב שלפי הנהלים אין לחזור על עריכה שבוטלה, אלא יש לדון על כך בדף השיחה, או להציע חלופה בהתחשב בנימוקי הביטול. מומלץ לעבור על המדריך לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה.
בברכה, ברי"א • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תש"ע • 20:39, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אוקיי.

כל מה שתוכל יותר לפרט אשבח.

הכנס לדף שיחה:נגע הצרעת וכתוב בקצרה מה חסר בערך הנוכחי. ברי"א • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תש"ע • 22:39, 12 באוקטובר 2009 (IST)

שמחתי שענית!

נא לומר לי מר מכובד, לפי הנסיון שלך מהי שלב הבאה שבדרך כלל קורא אחרי כתיבת חסרון ערך בדף השיחה?

ברכה לאוהבי חכמה ובינה כמוך!

בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. באם אכן מוסכם שיש להוסיף ולהרחיב את הערך, מסכימים על התוכן ועושים זאת. ההוספות שהוספת היום לא היו נראות לי מתאימות בסגנונן, ובמידה פחותה יותר בתוכנן, לערך. ברי"א • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תש"ע • 00:22, 13 באוקטובר 2009 (IST)

ברי"א;

עשיתי כפי ייעוצך לשחח אודות החסרות בדף (נא לבדקו). בהכרת ברכה על העידוד. פרץ הכהן - שיחה 16:37, 16 באוקטובר 2009 (IST)ׁ(ברוקלין)

תבניות ניווט

תרומותיך ומאמציך למען ויקיפדיה העברית ניכרות לעין, ותודה עליהן. עם זאת קבל נא את הערתי הבאה: תבניות ניווט כמו אלה שאתה יוצר נועדו לאפשר לקורא ניווט קל נוח ומהיר בין ערכים שביניהם יש חוט המקשר באופן המעורר אצל הקוראים עניין לנווט. בתבניות שאתה יוצר אין את הצורך הזה ולכן נוצרים עליהם דיונים על חוסר חשיבותם. מוטב שלפני שאתה יוצר תבנית כזאת או אחרת תלמד את הדף ויקיפדיה:תבנית, תחשוב היטב האם יש קשר ניכר ובולט בין הערכים שבתבנית. אותו הדבר לפני יצירת קטגוריה. עדיף גם שעד שתצבור ותק ותבין את הכללים, הנוהגים והרוח הנושבת כאן, תתייעץ עם אי-מי מהויקיפדים הותיקים לגבי תבניות/קטגוריות שבדעתך ליצור. מעבר לכך, כפי שכתבתי, תרומותיך נאות וטובות ואשמח לראותך תורם וכותב כאן. אשמח תמיד לעזור לך הן בעניין זה והן בעניינים אחרים. תודה. בברכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 00:51, 21 באוקטובר 2009 (IST)

ניכר שכתבת מלבך. הייתי רוצה לתרום יותר ועם יותר סבלנות אבל על צוארי עול כבד של פרנסת משפחתי..

ברכה לעם. פרץ הכהן - שיחה 20:22, 21 באוקטובר 2009 (IST)

פיגול

בוטל

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך בדף פיגול. הסיבה לכך היא: תוכנה, הקשרה או ניסוחה, או שהיא לא הייתה כתובה בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה. נא לשים לב שלפי הנהלים אין לחזור על עריכה שבוטלה, אלא יש לדון על כך בדף השיחה, או להציע חלופה בהתחשב בנימוקי הביטול. מומלץ לעבור על המדריך לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה.
בברכה, מוטל (שיחה : תרומות) • ט' בכסלו ה'תש"ע • 19:39, 25 בנובמבר 2009 (IST)

נא לפרט יותר מדוייק סיבת הביטול שאדע בעתיד מה למנוע להעריך.

--פרץ הכהן - שיחה 20:00, 25 בנובמבר 2009 (IST)

אתה צודק, לא פירטתי מחוסר זמן - עמך הסליחה. השינוי שעשית בערך לא היה מדויק לחלוטין, היו בו שגיאות ניסוח ושגיאות של זכר ונקבה. מרשימת תרומותיך ניכר כי אתה תורם רבות לויקיפדיה, נשמח מאוד אם תמשיך לעזור לנו, ותוסיף עוד ועוד לאינציקלופדיה הנבנית והולכת שלנו, בייחוד בנושאים תורניים. תודה רבה!!! מוטל (שיחה : תרומות) • ט' בכסלו ה'תש"ע • 20:45, 25 בנובמבר 2009 (IST)

איני סולח! איך תוכל למחוק בלי פרט?!

עכ"פ אנסה לשפץ הכתבה, כי חסר הוא הרבה.פרץ הכהן - שיחה 21:31, 25 בנובמבר 2009 (IST)

שלום לך רבי פרץ הכהן

מעיון בדף השיחה שלך אני מתרשם שאתה רואה שוב ושוב כיצד מוחקים את מה שעשית, ואינך מבין מדוע. לא בדקתי את מה שכתבת, אבל מהמשפטים שכתבת בדף זה אני מבין מדוע, ואשתדל להסביר לך: יש לך הרבה שגיאות בעברית. אקח לדוגמא את המשפט האחרון שכתבת כאן: "אנסה לשפץ הכתבה, כי חסר הוא הרבה". א. "כתבה" זה מתאים לדיווח בעיתון, ואילו ערך באנציקלופדיה נקרא "ערך". ב. "לשפץ הכתבה" - עדיף "לשפץ את הכתבה". למרות שבלשון המקרא מצינו חסרון "אתים", ואדרבה, תוספת "את" נדרשה לריבויא ע"י שמעון העמסוני ור"ע, ובכל זאת בסגנון ימינו אין זה מקובל. ג. "כי חסר הוא הרבה" -"הוא" לשון זכר, ואילו "הכתבה" לשון נקבה. גם סדר המילים במשפט זה מתאים ללשון המקרא, כמו "כי חזק הוא ממנו", אבל בלשון ימינו מקובל להקדים את הנושא לתואר, ולכתוב: "כי הוא חסר הרבה". בקיצור, ניכר מכתיבתך שאינך דובר עברית בשפת יום יום, אלא רק בלימוד מקרא ומשנה, וסגנון זה אינו מתאים לויקיפדיה. אגב, אם אתה דובר יידיש או אנגלית - יש ויקיפדיה בשפות אלו. בברכת הצלחה, עזר - שיחה 18:46, 30 בנובמבר 2009 (IST)

קראתי את בקשתך אלי, והתשובה שלי מופיעה בדף השיחה שלי. עזר - שיחה 21:27, 30 בנובמבר 2009 (IST)

הערך כהן

שלום עליך רבי פרץ הכהן.

לאחר מחשבה עמוקה והתייעצות עם עורכים שונים, ובצער רב, נאלצתי לבטל את עבודותיך בערך כהן.

אני יודע שמן הסתם תכעס עלי, אך כפי שכבר נאמר לך, כתיבתך לוקה בשגיאות עברית.

אם זאת, אני מקבל על עצמי בלי נדר לעבור על תרומותיך (שנשמרו בדף הגרסאות) ולדלות משם מידי פעם פרטים חשובים ולהוסיפם לערך.

אנו נשמח אם תוכל להמשיך ולתרום לויקיפדיה על ידי כתיבת פרטים, חוסרים, ליקויים וכדומה בדפי השיחה של הערכים.

עוד אוסיף ואזכיר כי ויקיפדיה קיימת כמעט בכל שפה. ובשפות זרות ישמחו מאוד לקבל ערכים חדשים בנושאי יהדות. בשפת האם שלך תוכל לתרום עוד ועוד לויקיפדיה ואולי בעתיד דבריך יתורגמו לעברית וקידוש ה' יתרבה על ידך.

אשמח תמיד לענות לשאלותיך ולקרוא דבריך המחכימים בדפי השיחה. מוטל (שיחה : תרומות) • י"ד בכסלו ה'תש"ע • 14:27, 1 בדצמבר 2009 (IST)

רקע

עם הכרת האלהות כשולט בעולם באה הדרישה הפנימית והחברותית להתחבר אליו -אל הקודש, במאמצים האפשריים והגשמיים, ובעיקר על ידי העלת קרבנות וזהירות לעשות מעשים המרוצים להבורא. הבינו מין האנושי שכמו כל מקצוע ועסק אשר יש בני אדם שמוכשרים לעבודתם הפרטית למיניהם, היה מוסכם ביניהם שהטיפוס-איש הנבחר לעבודת האלהות הנהו בכור פטר-רחם, שהוא רצוי באישיותו מכל סוגי בני אדם ומסוגל בטבע להצלחה בעבודה של כהונה ולמצוא חן כשליח ציבור.

ואכן, כשיצאו עם ישראל ממצרים היה מוסכם בקהל היוצאים שהבכורים הם הנבחרים כתמיד ומאז לעסוק בהעלת קרבנות ולשלוט בענייני דת ונימוס הנקראים "עבודות הכהונה" שהנהם עבודות שירותיות להשרות חיבור בין האל למין האנושי ולשפוט צדק של נעימות בין איש לאחיו.

אמנם לעת חטא העם בעשיית העגל היתה עליית חרון אף הקדוש ברוך הוא עד כדי שרצה למחוק את כל אוכלוס חלק-החוטאים בבת-אחת, אבל בעזר תפילת משה, (ונקמת בני-לוי מהגורמים החטא לקהל) שכך תוקף דין הבורא ונשאר בפשרות יחסית. אבל מהתוצאות של חרון אף הגדול של המעשה החליט הבורא שלא עוד יתקיים עבודת הכהונה על ידי בכורי כל משפחה בנפרד אלא יועבר כללות הכהונה ויתרכז אל משפחה יחידה בתורת ירושה ונחלה מאב אל בנו שלא ייפסק.

אם שמהנראה בחירת הקדוש ברוך הוא באהרן לעבודות הכהונה היתה החלטת חד-צדדית בלתי הסכמת הקהל, פרשני התורה מפרשים שבאמת כבר מקדם נבחר והוקדש בן אחד מי"ב בניו של יעקב אבינו לעבודה כעין הכהונה. הסבר אחר לבחירת אהרן היא עכב זכות יוכבד ומעשיה שהצילה ילדי זכרי ישראל מגזר דין מוות שהטיל פרעה על העבריים. בנוסף לפירושים אלו יש פרשנים שחפרו בעומק יותר והסבירו שאהרן הכהן בעצמו ובניו אחריו הם הם המוכשרים לעבודה זו מאת התחלת בריאת העולם ושרש נפשם. החלטה זו לא התיישב כל כך עם חלק גדול מהקהל, ולא עבר הרבה זמן עד שהתקומם ביניהם התנגדות ניכרת, התקוממות ששיאו נשלם במעשה קרח ועדתו.

עבודות הכהונה כשופטי צדק ושירותם העממי נמשך מבניית המשכן עד בערך הקמת פרשת המלכות בישראל שאז עבר חלקי הממשלתית הארציות והנהוגתה היום-יומיית אל המלך ושליטתו, ונשאר חלקי הרוח והדת עם הכהנים (חוץ ממשלת החשמונאים -אחיזת שליטה שלא מצא חן בעיני החכמים). אמנם בעת חורבן בית שני נפסק אף הנהלת הדת והרוח מאת הכהנים בני אהרן והועבר אל רבני כל דור ודור (להצפייה של אמונה הדתית להחזרת הנהלת הרוחני של הכהנים ראה לקמן).

חוב ידיעת התורה

תורה שבעל פה קובעת שלכהן יש חוב להיות בקי בכל מקצועי התורה ובספרי חז"ל ניכר שכן היה מצב הכהנים בימי קדם, ידע הכהנים בתורה היתה מפואר עד כדי שאפילו הנשיא היה שואל הלכה מפיהם. אמנם אם מסיבת התרשלותו אינו יודע ספר ודת ביקורתו מדוייקת מאשר ליהודי אחר:

חביבין כהנים כשהוא מכנן אין מכנן אלא במלאכי השרת שנאמר "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" בזמן שהתורה יוצאה מפיו הרי הוא כמלאכי השרת ואם לאו הרי הוא כחיה וכבהמה שאינה מכרת את קונה

— ספרי חלק ב דף קמח הובא בילקוט שמעוני במדבר רמז תשנו

חז"ל הקפידו כל כך על חוב ידיעת התורה לכהנים עד כדי שהגדירו כהן שאינו מלומד בתורה כיוצא מכלל גדר אנושי.

החוב של הוראת תורה לעם

כמה פסוקים בתורה מורים שעל הכהנים ללמד נימוס דעת אלהיי של תורה אל העם ולהימסר לצרכם בענייני דת ורוח חוב זו כנראה התחיל בעת בניית המשכן:

”וידבר ה' אל אהרן לאמר..אתה ובניך אתך..להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה” (ספר ויקרא פרק י פסוקים ח-יא)

גם בדברי הנביאים מצויין שעל הכהנים להימסר לטובת הקהל לתפקידים ציבוריים -ובפרט לענייני משפט ודין:

"ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם, ועל ריב המה יעמדו לשפט(קרי למשפט) במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו"

בהמשך להחוב ללמד דעת ותורה לעם הזהירו חז"ל שעל הכהנים להתנהג בעין יפה עם ידיעתם בהלכות התורה ולא למנוע מהוראה או עזר לברר צד אמיתי בהבנת הלכה. אולם, עם שהמצוה להוראה די ברורה קיים חילוקי דעות בפרשני התורה וחז"ל אם על הישראל לעלות ולדרוש תורה מכהן או על כהן לחזור אחר העם ללמדם תורה

עסקם בשפיטת העם

במצוות טומאתו וטהרתו של מצורע, של השקאת סוטה, ושל עריפת עגלה ערופה על הכהים להיות נוכחים בתהליך הדיון. בנוסף לכך יש במשמעות פרשני התורה שעל הכהנים לעסוק בדיני נפשות וחבלות ולעשות בה משפט וצדק, ומצוה שיהיו כהנים בין אנשי הסנהדרין.

יש נותנים טעם לחובות אלו יען כי נותן התורה הבין ורצה שעניינים של דין יופעל על ידי שופטים ששרשם הרוחניי מקו החסד ואזי יוכלל קו עשיית חסד יחסית ויחליש תוקף הדין.

יישומים כלליים של הכהונה

לכהנים יש חלק רוחני חשוב ועיקרי בעם הישראלית ובארץ ישראל, התורה קובעת שמהם תצא ההוראות הנכונות בהלכה , ומשפטים נאמנים והגונים בדין. גם מוטל עליהם להורות הבדלה בין טמא לטהור ולעזור לעם לברר החלטות טובות בעבודת האל. יש מסבירים חובות אלה עקב שניתן לכהנים דעת אלהי יתירה מצד שורשם הרוחניי.

עבודות הכהנים ופרנסתם

בזמן הבית

בזמן הבית נחלקו בני אהרן לכ"ד משמרות שעבדו כשלוחים בין העם להאל להקריב קרבניהם. עם זאת מכל סוג של קרבן (חוץ מן הקטורת וקרבן העצים) זכו בה הכהנים להנות ממנה מאת האל.

יש מדרשים המציינים, שבנוסף להענקת מתנת תרומות מאת העם התפרנסו הכהנים במקדש באופן ניסיי.

בזמן טהרה

בזמן טהרה (שאפר הפרה מצוי) התורה מטיל על עם הישראלי להחזיק ידי כהניהם בקביעות בהפרשת תרומותיהם של יבול החקלאי. עם זאת יש דעות שכל עוד שלא נטהר הכהן על ידי מי פרה ניתן לכהן להנות מהתרומה על ידי סיכתה וחום שריפתה.

בזמן הזה

מכל כ"ד מתנות כהונה המתנה הממשי והקבועי שנוהגת היום בארץ על פי דין תורה הינו מצוות זרוע לחיים וקיבה שהיא בשר חולין וממון כהן מוחלט. החוב של נתינת מתנות אלו חל על שוחט הבהמה ואסור לישראל לאכול אלו החלקים של בשר, ורק כהן יכול להרשותו (על ידי פיוסו אליו במילים או בממון) לאכלו. בארץ אין השוחט יכול לפקפק על כשרותם של ייחוסי הכהן היו זמנים בהיסטוריה הישראלית שהסכימו הבית דין הרבני עם הכהנים להמיר המותן עם מתנת דמים.

מצוות המטולות על הכהנים בלבד

מן התורה

בתורה יש מספר מצוות שתוכנם מציין שעל הכהנים לשמור קדושה יתירה ומצוות יתירות בחיי יום יומיהם. בין השינויים שישנם בין עם הישראלי כולו לכהנים בולטים כמה דוגמאות:

• הישג כפרה ביום כיפור היא על ידי קורבן אחר משאר העם{{הערה|"ושחט את שעיר החטאת אשר לעם" שלא יהיו אחיו הכהנים מתכפרים בו, ובמה הם מתכפרים בפרו של אחיהם(של הכהן גדול) -ספרא טז:טו, מסכת [[שבועות דף יג:}}
• בלבישת שעטנז יש היתר לכהנים ללבשם בעת השירות בבית המקדש
• ישראלי המביא קרבן מנחה על הכהן להבדיל העיסה. ובאותו קרבן אם בעלו הנהו כהן איננו טעון הבדלה

ויש הבדלים בין ישראל לכהן גם בענייני חולין. לדוגמה אם מקיים ישראל יחסים עם גויה הוא סופג מלקות ורק מדרבנן, אבל כהן שעושה אותו איסור מלקין אותו מדין תורה

מדרבנן

מבין הדוגמאות של הבדל בין הכהנים לשאר העם:

• בבית קברות עושין לכהנים שכונת קבר בסוף בית הקברות
• בין החומרות של דיני טומאה וטהרה, החמירו חז"ל יותר על שאר ישראל מאשר על הכהנים. וזאת עקב זריזותם היתירה בדיניה; "התירו מפה לאוכלי תרומה ולא..לאוכלי טהרות"

נצחיות ברית הכהונה

עם זה שישנם מספר פסוקים בתנ"ך המורים שברית הכהונה שהעניק הקדוש ברוך הוא לאהרן ובניו היא מתנת חלוטין שלא יועבר, בימי ירמיהו הנביא התקומם רבים אל הדעה שכעס [הקדוש ברוך הוא]] על בחירתו בבית אהרן וזנח הכהונה מהם. בתור מענה על זה קיבל ירמיהו נבואה מיוחדת מהאל ששייכות הכהונה אל בית אהרן היא ברית מוצקת שלא ימוט לעולם ולא עוד אלא יחזרו למעמדיהם כעובדים בבית המקדש ביתר שאת בבית השלישי.

מקורות בתנ"ך

מהמקורת התנ"כיות יש כמה פסוקים המציינים שהברית הכהונה היא שייכת אל אהרן ובניו ומהם:

• ”לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת” (ספר במדבר, פרק י"ז, ה)

• ”ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת” (ספר במדבר, פרק י"ח, ז)

• ”והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם” (ספר במדבר, פרשת פינחס)

• ”ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים” (ספר ירמיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ח)

• כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם..גם בריתי תופר..את הלוים הכהנים משרתי
• "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם"

עליית הלוים ובכורים להיות כהנים

בהתגלות תורתו של האריז"ל התגלתה אמיריו שלעתיד לבא יעלו הלוים והבכורים לעבוד במקום הכהנים וירדו הכהנים לשרותם של לויים. רעיון זה -שהביאתו גם בעל התניא בספרו- נחשב כמוזר בעיני המעיינים ולא הבינו איך יתכן תורת הקבלה לסתור הבנת פשטות הכתובים בתורה.

אמנם, יש שתירצו שתורת האר"י איננה עוסקת עם גופות הבכורים הלויים והכהנים אלא בנשמותיהם -כלומר שנשמתם הרוחניי של הלויים והבכורים יוולדו למשפחות של בני אהרן ונשמותיהם של כהנים יוולדו למשפחות לויים.

הערות לדף טו"ט

סדרתי הערותי לפי סדר הדף (כנראה שנעבר כבר שינוי במספר וסדר הערות אזי נא לחשבו כזה: הערתי עד הפיסקא "דוגמאות ליישום הכללים" עשיתים היום בשעות 3:30 עד 5 בבוקר (זמן ניו יורק שבארה"ב) ומפיסקת הנ"ל עד סוף הערך עשיתים משעות 10:30 בבוקר עד 12:15 בצהריים) והערותיה ובסופו אעיר שוב על בירורינו של לקט הרמב"ן ז"ל;

1. אולי כדאי להכניס דעת הספורנו שמגדיר טומאה כרדיפת אחר "חיי שעה" (וה"מתוק הבלתי מועיל", וזאת כהוספה על דיבורו שהבאת ובפרט שחוזר הוא על נקודה זו כמ"פ בפירושו)

1. הערתה 24: אולי כדאי להעיר דעת הר"מ בסוף הל' טומאת אוכלין ששמירת דיני טו"ט גורם "קדושת הנפש..ולהדמות לשכינה"

1. בהערה 28: היה כאן דברי התורת לוי יצחק (שכמדומני העליתי לערך זו לפני כמה חודשים) -שהגם שהיו בקיצור גדול- במקור של ההערה (ובשאר הערותיו על משניות טהרות) רובץ מעיין של גדלות נפלאה והשקפה על תורת טו"ט יחיד במינו שלא שזפתם עין העם לפני בא האי צדיקא (והגם שזיכיתי לעבור על כל רשימותיו עדיין חולם אני שאזכה לחזור על תורתו שובוברק חושבי עליה ליבי פשוט פותחת בריצה)

1. הערה נ"א: טומאה דחויה היא אך מטומאות הבלתי אפשרות להיטהר ממנה לאפוקי טומאות שבאפשר ליטהר שאיננה לא דחויה ולא הותרה(הערת ע"ז בהערה קט"ו אבל טעון קשירה)

1. בפיסקא של צרעת כדאי להתחיל מבית ולא אדם (וזאת גלל שבעכו"ם מתחיל הקב"ה נגעיו עם הגוף אבל בחסדו של ה' על גוזליו מתחיל מן הבית)

1. הערה קיז: נא להעיר שבעי קביעה זו מפי כהן דייקא (ולא מאבר אחר) (אולי כאן המקום להעיר שמרגיש אני שבכלל חסר בדף ייחוס כנה לשייכותם של שבט לוי בכלל והכהנים בפרט אל תורת טו"ט (ראה תנחומא פר' תצוה יג "לשבט הזה אתה עושה.." -ואולם נא לדנוני לכף זכות במילי אלה לבל יטעון כבוד עצמו ושבטו הוא דורש)

1. קכ"א: כדאי לרדת על אתר בהבדלי אהל צרעת ומת (זמן השהייה ושיעור אבר הטהור שנכנס)

1. סביב קכ"ב: לפרט הגילוח שכולל ממש כל שערותיו (הנראה זקנו, גבות עיניו וכדו')

1. קכ"ד: לציין בגד בלתי צבוע דייקא

1. מסביב קכ"ט: אולי כדאי לציין איסור לכהנים לצאת לחו"ל

1. קמ"ד: לציין יתר דעות פרס על אתר

1. ק"נ: (אל תשכח על זה בירדתך לזל"ק בארץ :-)

1. מסביב קכ"ו: בגדי דג ג"כ טהורים מכלום

1. קסב: לציין שמתכת קבוע בקרקע טהורה מכלום (הגם שנגעת בזה בהערה קפ"א -לא ביררת)

1. סביב הערה 58: לציין שמת אינו מטמא משכב ומושב (ספרא ד' תקפא)

1. ס"ז: קשר שחיטה לשחיטה כשרה

1. ס"ט: לציין שטעון טבילה ולא הערבת שמש לחוד

1. סביב 75: אינם מ'י'טמאים לא מד"ת ולא מד"ס

1. הערה עז תוסיף: -רבי יעקב בר אחא ר' ייסא בשם רבי יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המטה (אולי דרש מ"תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה" היינו שיצא בכוונה לטומאה שהיא כל ביאה לאפוקי מקרה) .-ירו' יומא לט:(ובכלל כאן לברר זמני הב"ק לפני הטבילה ואחריה)

1. הערה צ"ד: פרש יותר דעת הא"ע "או החתים"

1. סביב ק"ט: הכנס ענין שמיכ"י

1. קס"ט: ציין שכלי ט"מ טעון הזייה ג ז (הזג"ז)

1. קע"ב: כדאי לנו למצוא פרט למאכלים בימינו כאלו ולפרטם (כעת אני בקשר עם אחד ממנהלי ארגון הOK לברר על מאכלים שהרטבה איננה חלק מהכנתם לשיווק)

1. קע"ז: ציין שוב יד שחט..ע"י רצון בעלים דייקא (בחוץ אמריה תאמר -אם אמרת חזור..)

1. לא נגעת בעוקצין כלל

1. בענין סביב קפ"ה: בענין משא דמת: ..מטמא במגע ובמשא ובאהל..מגע ואהל הרי הן בכתוב.."הנוגע במת(במ' יט יא)"..כל הבא אל האהל..(שם יט)..טומאת משא קבלה..מ.. נבלה(שהיא טומאה קלה ויש בה..טומאת משא שנא' "והנושא את נבלתם יכבס בגדיו(ו יא כח) ..כל שכן המת..ו..משאו טומאת שבעה(למה ז ולא א? ראה כאן הלימוד מספרא))

1. קפח-ט: דעת הר"מ שזב ה"ה ה (ואחשוב שהר"מ יותר מסתם יש אומרים)

1. לברר שיעור זמן ההשארה ליטמאות באהל מת ומצורע

1. ב"חיבורין": לציין שלענין זה בגדיו נחשבו כ"כלים"

1. רו: לפרט דין חרב כחלל באתר או לכה"פ לקשרו

1. ריז: בעניין נאות זכוכיות יפה דרשת כי דגם בענין ישיבת צער דטהרינן (אולם לדעתי ענין ירידת הרבנים לגויים מיותר ואכז"ל)

1. ריח: לומר שגזירת הכתבים פרקטית לגמרי.. מן הסתם אלו הדברים לא באו בשיקול

1. רכח-ט: פרט לאיזו ד' כוונתך

1. בדוגמאות ליישום:

א: לפרט כי הזזת החתול נחשב כדוגמת היסט שהוא מין משא

ב: דקדוק: מנוס מלהחליפו א"א מהחלפתו

ג: כדאי להכניס אפילו נגע בכסא נטמא כמו"כ

ד: לציין; הלא פירות אינם מקבלים טומא עד הכשרתן.

1. פיסקא זמן הטבילה:

אין זכר לשמיכ"י ודין בועלה ששנוי במחלוקת

1. הערה רנג: לציין למילת "קיפל" כמין מבורר (ראה אולי תרומתי לנגע הצרעת שהעליתי קצת מן תהליך הטהרה דמצורע שהעבירו -אתה כבר יודע הסיבה לכך :-) )

1. מסביב הערה 281: א"א לציין שימי חלוט עוזיהו כ"ה שנים -זמן שמתאר עד כמה ייתכן..

1. בהערה רפו: למה להגדיל שטעו? אם שנוי במחלוקת..לכבוד הכהנים אולי תהפך (וכאן באמת כבוד אחי אדרוש! :-) )

1. הערה רצז: א"א להוסיף ליצנות הצדוקים ראו פרושים טובלים החמה..

1. שב: דקדוק; בניגוד לכתוב בתורה "ניגוד" א"ע לכאן כי אינו "מתנגד" אלא הוספת חומרא חסר יסוד מובנת לעינינו

1. שד: כדאי לפרט הסייגים דהוסיפו

1. הערה שלא: אולי כדאי לציין ששטיחי העצים הנפוצים היום מפקפקים על כשרותם כי אולי הוקבעו לשכיבה או ישיבה (ענין מפץ שביארו הר"מ בארוך)

פרץ הכהן - שיחה ד' דחנוכה

ציר זמן לזל"ק

נתינת המתנות בארץ

נצטוו בני ישראל על המצווה בימי רב נחמן בר יצחק תשובת רש"י הסכם עם הכהנים בארץ לתרומה כספית חלף המתנות

"הנרות הללו"

שלום פרץ. מה לעשות, במסכת סופרים (ו כ) כתוב "על ידי כהניך הקדושים". נכון שהרא"ש אומר שהמהר"ם אמר את הנוסח, אבל הוא לא חיבר אותו. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 18:51, 21 בדצמבר 2009 (IST)

ציין זאת בערך (בלי להוריד כל הענין!) שלום--פרץ הכהן • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ע • 18:57, 21 בדצמבר 2009 (IST)

מה יש לציין? שהוא אמר "הנרות הללו"? זה זניח. השפעתו של המהר"ם רבה הרבה יותר מהפרט הזה. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 19:00, 21 בדצמבר 2009 (IST)

לציין שהקפיד שיאמרו במקום "..שעשית בימים ההם בזמן הזה, וכל שמונת ימי חנוכה.." "בזמן הזה על ידי כהניך הקדושים וכל שמונת..".

אם ידענו טעם קפידתו בטח לא היינו אומרים שזניח הוא.

אגב מה לא מצא חן בעיני כבודו על חילוק הדיעות בין תלמידיו בשיטתו (אחשוב שזה נוגע הרבה לדרכו בהוראה אם לא היה ברור בהוראתו ח"ו) שהורידו לגמרי?

(ובכלל אם לך ידע על השפעתו עלה אותה על הדף במקום לפטפט עמי).

שלום--פרץ הכהן • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ע • 19:16, 21 בדצמבר 2009 (IST)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. המהר"ם כתב ספרים ויש עוד ספרים של תלמידיו המביאים את דבריו ומנהגיו. לא כל פרט צריך להיכנס לאנציקלופדיה. צריך לברור עיקר מטפל. ג. כך גם ביחס למחלוקת הנ"ל בין תלמידיו. ראשית, זה נפוץ מאוד שיש מחלוקת בין תלמידים לגבי רבם, ודוגמה אחת שמצאת אצל המהר"ם אינה הופכת את זה לתופעה שיש להזכירה באנציקלופדיה. בכל מקרה, הספק ביחס לשיטתו אינו שייך לדרכו בהלכה, שהרי איננו יודעים מהי דרכו בסוגיה זו. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 19:19, 21 בדצמבר 2009 (IST)

הענין כאן איננה סתם "ספק" -כי ,ברור" מה שיטתו היתה (כי ג' מתלמידיו מעידים ומי יענה אריה כ"ש קבוצת אריות?), הפלא היא איך נשתלשל ספק בהוראתו אם היתה ברורה כשמש בטיהרא? (ובכך אעניין על דרכו בהלכה).

שלום--פרץ הכהן • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ע • 19:36, 21 בדצמבר 2009 (IST)

א. תודה בעניין ההזחה. ב. אם אני מבין אותך נכון, המיוחד כאן לדבריך הוא השאלה מדוע בעל הטורים כתב כך בשמו כאשר כל השאר כתבו להפך. זו שאלה על בעל הטורים, אבל זה לא הופך את הסוגיה לבעלת חשיבות מיוחדת ביחס למהר"ם. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 19:42, 21 בדצמבר 2009 (IST)

נעניתי לך -השאלה מקומו ללון גם אצל בעל הטורים. אולם לא יצאנו בשופי כי הב"ח (ירו"ד סא) הצדיק גירסת ר"י בעל הטורים באמרו שהר"מ "הלכה למעשה" הלך בעקבי רש"י. ואל תדחני שהשאלה עכשיו על בעה"ט וגם הב"ח כי שוב אחזירך על תורתו ודרכו בהלכה של המהר"ם למה לא הוברר ביציאתם מן המקור?.

שלום--פרץ הכהן • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ע • 19:48, 21 בדצמבר 2009 (IST)

למעשה לא נענית, כי עיקר דבריי בזה הם שאין לסוגיה הזאת משמעות מיוחדת וממילא גם לא חשיבות אנציקלופדית. לא ביחס למהר"ם ולא ביחס לאחרים. זו פשוט עוד פסיקה בנושא ספציפי כמו עשרות (אולי מאות) אלפי פסיקות אחרות אצל כל הנ"ל. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 21:48, 21 בדצמבר 2009 (IST)

שיניתי בערך על המהר"ם מרוטנבורג בעקבות מה שראיתי שם, ולא הייתי מודע לדיון כאן. בכל אופן לגבי העניין של "הנרות הללו", האם זה פרט חשוב שיש לציינו - זה נושא גבולי. מצד אחד זה לא עמדה הלכתית עקרונית המלמדת על דרכו בהלכה; מצד שני הוא כנראה הראשון שנהג מנהג שכיום הוא חלק מהחיים היהודיים. בכל מקרה יש חסר גדול בתיאור משנתו של המהר"ם. בנילה - שיחה 22:36, 21 בדצמבר 2009 (IST)

יישר כחך בנילה(גם הייתי חייב זאת לך עקב הודעתך לי איך חותמים בתאריך יהודי). עכשיו לדיון על המהר"ם; זקוק אני לומר שמחמת פחיזה דידי קפצתי לומר שהמהר"ם התחיל באמירה של "על ידי כהניך הקדושים" דבר שכנראה טעיתי בזה לגמרי -וכפי שאמרת זה מופיע במסכת סופרים -והיא מקורו.

אולם בענין שיטת מהר"ם בזל"ק -כפי שראיתי עכשיו בביהמ"ד- היא אחת מרק ארבע (לא עשרות וכו') נושאים שקיים חילוקי דעות בין תלמידיו לבעה"ט, דבר שאולי תסכים שיש לה משמעות מיוחדת שכדאי -לענ"ד- להכניס קטע אודותו אל הערך. בעז"ה מחר אעלה עוד אם יזכני הבורא לשקוד על דלתותיו. לילה טובפרץ הכהן • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ע • 03:07, 22 בדצמבר 2009 (IST)

הערותיך על טומאה וטהרה

יישר כח גדול, וראה מענה על כל אחת ואחת בדף השיחה שלי. בברכה, עזר - שיחה 00:42, 22 בדצמבר 2009 (IST)

טבלא לשיטות בא"י

טבלת דעות אודות נתינת מתנת זרוע ולחיים וקיבה בארץ ישראל
בעל הדעה	הערות נוספות
רבי יוחנן	כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים‏‏
רבי יצחק	כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים‏‏‏‏
רב חסדא	היה מטיל נידוי על המבטל המצוה (אפילו אם המבטל היה כהן טבח, היה מנדו)
שאלות ותשובות מן השמים	השיבו (למקילין במצוה בחו"ל): חטא ישראל ואת אשר חטא מן הקדש ישלם שבעתים
התוספות	איסורא איכא לאכול מבהמה שלא הורמה מתנותיה
המבי"ט‏‏	לא יקנו הזרוע אלא ינחוהו לבעליהן ויאכלו הם איסור הגזלה אשר הם גוזלים לכהנים בכל יום..מי שקונה אותן הוא מסייע ידי עוברי עבירה..יחזור הדבר לישנו שיחזרו הטבחים לתת המתנות לכהנים כמו שהיה קודם וכמו שהוא דין תורה
הרדב"ז	חתם על איגרתו של המבי"ט הנ"ל: לא יקנו הזרוע אלא ינחוהו לבעליהן ויאכלו הם איסור הגזלה אשר הם גוזלים לכהנים בכל יום..מי שקונה אותן הוא מסייע ידי עוברי עבירה..יחזור הדבר לישנו שיחזרו הטבחים לתת המתנות לכהנים כמו שהיה קודם וכמו שהוא דין תורה
יוסף בן אברהם בן צייח	(לגבי המונעים נתינת המתנות בחו"ל:) כוליה עלמא מודים שמורים לחייב בחוצה לארץ..ראוי לטבח שלא ישחטו..עד שידע בודאי שנתפשרו עם הכהן,..אוכל מבשר הבהמה ההיא עובר באיסור אם יודע שלא הורמו מתנותיה..להעביר מנהג דקולא ולנהוג במתנות כדין התורה דהיינו חומרא כהוגן וכשורה..,..ודאי מנהג בטעות היה(אלו שנהגו למנוע המתנות)
מהר"י קורקוס‏‏	(בעניין להחליף המתנות בכסף:) לא קיים מצות מתנת כהונה עד שיתן הן ולא דמיהן אפילו שיתן שיוויין..אפי' יתנו הפרוטה לכהן קודם מכירת המתנות..לא נתקיימא מצות ונתן לכהן דהן ולא דמיהן, ..כיון שאיפשר שהוא בעל כרחו כלומר מפני כבוד בעל הבית אינה מועילה זכייתו. כ"ש בנ"ד דבעל כרחם הם מוחלין כי אם לא יתרצה באותה פרוטה לא יתנו לו דבר דממון שאין לו תובעים הוא וירא שמא יקדמנו אחר כל שכן אם מנהג זה נתקן ע"י חכם שבעיר דודאי אנוס הוא וצועק ואינו נענה,..אי ידע דגזל אותם המוכר הלוקח יחוש לעצמו ולא יקבל והדבר מוכרח מעצמו דמידי מחזיק ומסייע ידי עוברי עבירה לא נפיק דאסור לקנות דבר גזול (הלכות גזילה רפ"ה) וזה ברור, א"כ מעתה ראוי..להרים מכשול מלפני המוכרים והקונים, ..דברים אלו פשוטים הם בעיני להיות כי ידעתי כי יש מפקפקים בדבר בטענות חלושות לע"ד וגם כי מנהג זה כפי הנראה הנהיגו אותו על פי חכם וחכמים לכך כתבתי וביררתי ..האריכות בזה מותר
החיד"א	היום ב..ירושלים..וב..חברון..משתדלים לקנות גדיים כדי לקיים המצוה לא זולת וכן ראוי לעשות לחזר לקיים מצותו יתברך כהלכתה ונתן לכהן הזרוע הלחיים והקיבה ביראה ואהבה ושמחה רבה
הפרי מגדים	‏בארץ ישראל ודאי נוהג מדרבנן
האר"י	הפרשת זרוע לחיים וקיבה היא אחת מהצוות שיזדרז האדם בכל כחו להשלים נפשו למדריגת צדיק והיא מצוה שצריך האדם לחפש אחריה לקיימה

הערה על הערך זל"ק

ראה בדף השיחה שם. בברכה, עזר - שיחה 00:32, 24 בדצמבר 2009 (IST)

הערה נוספת, על הדעות בעניין הברכה:

1. בעל פאה"ש מסתמך על הרוקח, ונראה מדבריו שלא ראה בו דעה חולקת עליו, אע"פ שהרוקח הזכיר את הפרשת המתנות, ונראה שהפאה"ש הבין שאינו בדווקא, וכוונתו לנתינה.

2. הבאת את הכנה"ג כמקור לברך. לא ראיתיו בפנים, אבל מהפאה"ש בשמו אני מבין להיפך.

3. הבאת מהדמשק אליעזר שהנוסח "להפריש". אולי לפאה"ש הנוסח "לתת"? בברכה, עזר - שיחה 19:06, 29 בדצמבר 2009 (IST)

בעיקר כזכרוני מסתמך על הירושלמי (וגם הרוקח כן). -אבדוק שוב בכנה"ג -הערה ג התחזקת. אכן איננו מביא נוסח כלל. אמנם מצאתי נוסח כעי"ז אצל http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=551&ArticleID=1320

שלוםפרץ הכהן • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ע • 19:14, 29 בדצמבר 2009 (IST)

כרטיס מצווה=

פרץ הכהן/ארכיון 1
{{{תמונה}}} {{{כיתוב}}}
זמן שנצטוו בני ישראל	{{{זמן שנצטוו בני ישראל}}} {{{זמן}}}
נמסר הציווי על ידי	{{{נמסר הציווי על ידי}}} {{{נמסר הציווי על ידי}}} {{{שם}}}
היכן נצטוו בני ישראל	{{{היכן נצטוו בני ישראל}}}
מקומות שהמצווה נוהגת בהן	{{{מקומות שהמצווה נוהגת בהן}}}
זמן שהמצווה נוהגת	{{{זמן שהמצווה נוהגת}}}
תבנית:החייבים במצווה(זכרים ונקיבות)	{{{החייבים במצווה(זכרים ונקיבות)}}}
תאריך שנמסר הציווי	{{{תאריך}}}
הפטורים	{{{הפטורים}}}
מוני המצווה	{{{מוני המצווה}}}
מקור המצווה	{{{מקור המצווה}}}
סגולות	{{{סגולות}}}
העונש	{{{העונש}}}
העונש	{{{העונש}}}
{{{הערות שוליים}}}

{{אישיות| |שם= |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה= |מקום לידה= |תאריך פטירה= |מקום פטירה= |מקום קבורה= |סיבת המוות= |מקום מגורים= |לאום= |כינויים נוספים= |ידוע בשל= |ידועה בשל= |חינוך= |מעסיק= |שנות הפעילות= |מקצוע= |תפקיד= |תואר= |משכורת= |גובה= |תקופת כהונה= |הקודם= |הבא= |מפלגה פוליטית= |השקפה דתית= |בן זוג= |בת זוג= |שותף= |שותפה= |ילדים= |הורים= |קרובים= |חתימה= |אתר אינטרנט= }}

ניתן לסמן את הטקסט הנ"ל על ידי לחיצה על CTRL ולחיצה על לחצן עכבר שמאלי. לאחר הסימון ניתן להעתיק לזיכרון את המידע באמצעות CTRL + C ולהדביק בערך באמצעות CTRL + V.

תבנית זו נועדה לתאר מצוות ופרטיהן.

אין חובה למלא את כל הפרמטרים - לא כולם מתאימים לכל מצווה. ניתן לבקש להוסיך פרמטרים נוספים בדף השיחה. בנוגע לתמונות - הפרמטרים תמונה וחתימה - יש להשתמש בפורמט הבא עבורם:

תמונה

[[תמונה:imagename.jpg|200px|כיתוב]]

חתימה

[[תמונה:imagename.jpg|128px|כיתוב]]

בנוסף, ישנה אפשרות להשתמש בפרמטר רוחב כדי לקבוע את רוחב התבנית. ניתן להשתמש בפרמטר מוסתר=כן כדי לקבוע שהטבלה תהיה מוסתרת כברירת מחדל או בפרמטר הסתרה=כן כדי להציג את כפתור ה"הראה" ללא הסתרה כברירת מחדל.

*