משתמש:Gabi S./מחאת הדגלים השחורים
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 |
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה. | |
 | |
| אילוסטרציה של דגל שחור | |
| חלק מהמשבר הפוליטי בישראל (2019–2020) | |
|---|---|
| תאריכי המאבק | מרץ 2020 – הווה (כ־4 שנים) |
| מקום | ישראל |
| אירועים קשורים | |
| בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת | |
מחאת הדגלים השחורים החלה בישראל ב-19 במרץ 2020, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, בפעולה שלדברי מארגניה נועדה למחות על השבתת משכן הכנסת ופעילותה במהלך המשבר הפוליטי שנוצר בין גושי המפלגות לאחר הבחירות. מחאה זו היתה חריגה בשל התרחשותה בהתאם לסעיף בתקנות החירום, שהתיר קיום הפגנות בישראל למרות מגבלות שהוטלו על התכנסות קהל בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל. על רקע המגבלות חלק מהפעילות בוצע באמצעות כלי רכב, בשיירות שנסעו לכוון משכן הכנסת כשעליהן דגלים שחורים. המחאה החלה בהתארגנות ברשת החברתית, שלדברי היוזמים מטרותיה העיקריות הן:[1]
- בחירה של יושב ראש הכנסת שמייצג את הרוב בכנסת.
- הקמת ועדות הכנסת, שזו פעולה חיונית לפיקוח על הממשלה.
- תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.
אירועי המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 במרץ הוקמו מספר קבוצות וואטסאפ שקראו לצאת למחרת בבוקר בשיירה הנושאת דגלי ישראל ודגלים שחורים אל משכן הכנסת, בטענה לצעדים "אנטי דמוקרטיים" שנקטה בהם ממשלת ישראל, הכנסת לא מתפקדת ולא מפקחת על החלטות הממשלה [2] ודחיית דיונים משפטיים, בהם משפטו של ראש הממשלה, עליה הוכרז שלושה ימים לפני תחילת המשפט. למחרת, ב-19 במרץ, יצאו כ-500 מכוניות בדרכן לירושלים על מנת להפגין ליד הכנסת. משטרת ישראל חסמה את השיירה באיזור לטרון, בהנחיית מפקד מחוז ירושלים במשטרה, דורון ידיד, לזמן־מה. חלק מהמפגינים נעצרו סמוך למשכן הכנסת. במשטרה טענו כי הפעילים שנעצרו "הפרו את הסדר, חסמו את הציר במקום והפרו את פקודת בריאות העם (איסור התקהלות)".[3]
ב-20 במרץ קיימו אנשי התנועה משמרות מחאה ליד בתיהם של חברי הכנסת בני גנץ, יולי אדלשטיין, גדעון סער וגלעד ארדן.[4]
ב-21 במרץ הפגינו אנשי התנועה מול ביתו של גבי אשכנזי.[5] כמו כן התעוררו אירועי מחאה קטנים יותר בגליל העליון ובמקומות נוספים בארץ. בנוסף נערכה "הפגנה וירטואלית" בה צפו כ-506,000 איש דרך המחשב. ההפגנה נערכה על ידי הארגונים "דרכנו", התנועה לאיכות השלטון ו"הברית הישראלית". בהפגנה קראו למנוע מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה, כאשר קיימים נגדו שלושה כתבי אישום. בין הנואמים היו יובל דיסקין, אליקים רובינשטיין, יפעת ביטון ולוסי אהריש.[6]
ב-23 במרץ 2020, הפגינו מאות מאנשי התנועה מול משכן הכנסת. בין המפגינים היו הח"כ לשעבר חגי מירום (העבודה) ואליעד שרגא, יושב ראש התנועה למען איכות השלטון בישראל: "אין ועדת כלכלה. לא יעלה על הדעת שיו"ר הכנסת מחזיק את הכנסת כשבויה שלו. מי מפקח על הצבא? שר המשפטים סוגר את כל בתי המשפט בישראל... נכריח אותם למנות ועדה מסדרת, ועדת חוץ וביטחון".[7]
ב-25 במרץ 2020, בשעות הבוקר, הגיעו אלפי כלי רכב להפגנה ליד משכן הכנסת. בין המשתתפים היו גם ארבעה ממפקדי סיירת מטכ"ל בעבר: עמר בר-לב, ניצן אלון, שחר ארגמן ועמוס בן-אברהם. מפקד מחוז ירושלים במשטרה, דורון ידיד, הודיע כי האזור סגור לתנועה ואישר כניסה רק לבודדים. כלי רכב רבים נותרו מחוץ למתחם הכנסת. לדברי המפגינים, המשטרה גם חילקה קנסות למפגינים שלא הקפידו על הנחיית ריחוק חברתי של 2 מטרים זה מזה, שנכללה בהנחיות הנדרשות למאבק בקורונה.[8]
ב-26 במרץ הפגינו פעילי התנועה מול ביתו של בני גנץ, לאחר שהודיע על חבירת מפלגתו לממשלת נתניהו, בצעד שהביא להתפרקות רשימת כחול לבן.
ב-28 במרץ הפגינה שיירה ובה כמאה מפעילי התנועה שוב ליד ביתו של גנץ, וכן ליד בתיהם של חברי הכנסת אסף זמיר ורם שפע ממפלגת חוסן לישראל.[9] הפגנות ליד ביתו של גנץ נערכו גם במהלך חודש באפריל.
ב-13 באפריל הפגינו פעילי התנועה מול ביתו של גבי אשכנזי, ושוטר קנס מספר פעילים בסכום של 5,000 ש"ח בטענה שסירבו לפזר התקהלות, בניגוד לסעיף המתיר קיום הפגנות.[10]
ב-16 באפריל ערכה התנועה בכיכר הבימה בתל אביב הפגנה בה השתתפו יותר מ-1,000 מפגינים לבושים בחולצות שחורות, באישור המשטרה, לאחר שהונחו לעמוד במרחק שני מטרים האחד מהשני, עקב משבר הקורונה. בין הנואמים היו יובל דיסקין, עמירם לוין וראש המל"ל לשעבר עוזי ארד, שאמר: "להתמקד בדבר אחד, והוא הניהול המחפיר שגובל ברשלנות במשבר הקורונה. הנטייה של רבים ושל ראש הממשלה היא לנצל את המשבר הזה ולגזור קופונים של יוקרה. אבל מדינת ישראל מצאה את משבר הקורונה במצב של מחדלי היערכות ומוכנות של שנים". לאחר ההפגנה פנו חלק מהמפגינים למחות מול ביתו של חבר הכנסת צבי האוזר, שמתגורר בסמוך.[11]
ב-19 באפריל ערכה התנועה בכיכר רבין בתל אביב הפגנה בה השתתפו יותר מ-3,000 מפגינים לבושים בחולצות שחורות, אף הם במרחק שני מטרים האחד מהשני. בין הנואמים היו יאיר לפיד, משה יעלון, איימן עודה, יאיר גולן ודן מרידור.[12][13]
ב-26 באפריל ערכה התנועה הפגנה נוספת בכיכר רבין, בה השתתפו כ-3,000 איש. בין הנואמים היו כרמי גילון, זאב דגני (מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה") ועיסאווי פריג'.[14] במקביל התקיימה הפגנה דומה בקריית טבעון, בה השתתפו כ-500 מפגינים.[15]
ב-30 באפריל נערכה הפגנה מול בניין בית המשפט העליון, לקראת דיון בבג"ץ בנושאים הקשורים לבנימין נתניהו.
התנועה ממשיכה לארגן אירועי מחאה. במהלך חודש מאי נערכו הפגנות כמעט מדי יום, בעפולה ברחבת הספרייה העירונית, בכיכר צרפת בירושלים, מול בית אגיון בירושלים, וכן בצומת נהריה, ראש פינה, פרדס חנה, קריית טבעון, כפר קאסם, באר שבע ואילת. ההפגנות נמשכו גם בחודש יוני, ובלטה בהן ההפגנה נגד הצעות חוק של ממשלת ישראל השלושים וחמש ב-5 ביוני בכיכר רבין בתל-אביב, בה השתתפו כאלפיים צעירים ובני נוער.
בתחילת יולי 2020 הפגינו מאות בני אדם בצמתים ברחבי המדינה במסגרת מחאת הדגלים השחורים. המפגינים דרשו את התפטרות נתניהו בשל כתבי האישום שעומדים נגדו והניפו שלטים בזכות הדמוקרטיה. חברי הכנסת יאיר גולן ומשה יעלון הצטרפו להפגנות.[16]
מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת הדגלים השחורים היא תנועה שורשית שהוקמה באופן ספונטני בעזרת קבוצות וואטסאפ, ועיקר פעילותה נעשה בהתנדבות ואינו דורש מימון רב. עם זאת, ב-27 במרץ 2020 פורסם בחדשות 13 שאהוד ברק תרם לעמותה קרוב ל-100 אלף שקלים עבור ציוד, שירותי דוברות והוצאות נוספות.[17]
מחאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפרצות נגיף הקורונה בישראל והמשבר הכלכלי בעקבותיה גרמו לגופים רבים למחות נגד מדיניות הממשלה ונגד מגבלות התנועה. בין המחאות נמנו הפגנת גולשים בחוף הרצליה, הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי בכיכר הבימה בתל אביב, הפגנות האחד במאי בתל אביב ,ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, הפגנת העצמאים בכיכר רבין (בה השתתפו בין השאר מסעדנים, גננות, אמנים, רקדנים, מצילים בבריכות ומאמני כושר), ומחאת ארגון המורים.[18]
עמותת "חוזה חדש", שהוקמה בשנת 2018 על ידי חלק ממשתתפי המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה[19] חולקת מטרות משותפות עם מחאת הדגלים השחורים, ושתי התנועות משתפות פעולה באירועי מחאה. סימני הזיהוי של העמותה הם שלטים וחולצות עליהם נכתב "Crime Minister" ("קריים מיניסטר", משחק מילים באנגלית המאחד את תואר ראש הממשלה והמילה "פשע").
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחאת הדגלים השחורים, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
- ^ בחסות הקורונה - גם הכנסת נסגרת, באתר mako
- ^ המשטרה עצרה מפגינים שמחו נגד אדלשטיין; גנץ: "בלתי סביר בדמוקרטיה", באתר וואלה, 19 במרץ 2020.
- ^ צפו: הפגנות מול בתי הח"כים, באתר ערוץ 7, 20 במרץ 2020.
- ^
מחאת הדגלים השחורים בביתו של גבי אשכנזי, שבת, סרטון בערוץ "המקום הכי חם בגיהנום", באתר יוטיוב (אורך: 0:45), 21 במרץ 2020
- ^ הפגנה, בה צפו חצי מיליון ישראלים, נערכה ברשתות החברתיות, באתר כיפה, 21 במרץ, 2020.
- ^ גלעד כהן ורענן בן צור, מחאת הדגלים השחורים הגיעה לכנסת: "אדלשטיין תתפטר", באתר ynet, 23 במרץ 2020.
- ^ בצל התפטרות אדלשטיין: אלפים מפגינים בעד ביהמ"ש מול הכנסת, באתר מאקו, 25 במרץ 2020.
- ^ בר פלג, כמאה מפגינים מחו ליד ביתו של גנץ בעקבות ההחלטה לחבור לנתניהו, באתר הארץ, 28 במרץ 2020.
- ^ יואב קרקובסקי, מחאות מול ביתו של אשכנזי: המפגינים נקנסו באלפי שקלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באפריל 2020.
- ^ רועי רובינשטיין, יותר מאלף הפגינו בתל אביב: "ביבי, הסר ידיך מהדמוקרטיה", באתר ynet, 16 באפריל 2020.
- ^ איתי בלומנטל, כ-2,000 בהפגנה בת"א. יעלון: "בני, תעצור, הצטרף אלינו", באתר ynet, 19 באפריל 2020.
- ^ דניאל רוט-אבנרי, אלפים בהפגנת "הדגלים השחורים" בת"א, באתר ישראל היום, 19 באפריל 2020.
- ^ איתי בלומנטל, 2,000 מחו: "הכנסת הושמדה, חשש מעוד רצח פוליטי", באתר ynet, 25 באפריל 2020.
- ^
ציוץ של אלי לוי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באפריל 2020.
- ^ ניר חסון, נעה שפיגל ובר פלג, מאות בני אדם מפגינים בצמתים ברחבי הארץ במסגרת מחאת "הדגלים השחורים", באתר הארץ, 4 ביולי 2020.
- ^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: אהוד ברק עמד מאחורי מימון מחאת הדגלים השחורים, באתר חדשות 13, 27 במרץ 2020.
- ^ אורן זיו, בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2020.
- ^ דרכו של השמאל אינה דרך המלחמה, אבל אם יידרש לזה - הוא יעשה, באתר מאקו, 25 ביוני 2020.
