ספיידרמן: סאגת החליפה החייזרית
 | |
| עטיפת החוברת The Amazing Spider-Man #252 ממאי 1984, אמנות מאת רון פרנץ וקלאוס ג'נסון. | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר | טום דה-פלקו |
| סוגה | קומיקס |
| תקופת פרסום מקורית | מאי 1984 – אפריל 1985 (כ־48 שבועות) |
| ארץ מקור |
 ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| מוציא לאור | מארוול קומיקס |
| מספר החוברות | 37 |
סאגת החליפה החייזרית (באנגלית: Alien Costume Saga) היא קשת סיפור, שפורסמה בחוברות הקומיקס ספיידרמן ביקום מארוול על ידי חברת מארוול קומיקס. הסיפור נמשך למשך 37 חוברות בין מאי 1984 לבין אפריל 1985, כשבין החוברות נמנות The Amazing Spider-Man #252-263, The Spectacular Spider-Man #90-100, Marvel Team-Up #141-150, Web of Spider-Man #1 ושלוש החוברות השנתיות The Amazing Spider-Man Annual #18, The Spectacular Spider-Man Annual #4 ו-Marvel Team-Up Annual #7. את הסיפור כתבו אמנים כטום דה-פלקו, אל מילגרום, סטן לי, בוב לייטון וביל מנטלו, באיורם של רון פרנץ, ריק לאונרדי, סאל בוסימה והרב טרימפ.
עלילת הסיפור היוותה השראה לסרט הלייב אקשן "ספיידרמן 3".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות המלחמות הסודיות, ספיידרמן חוזר לכדור הארץ מעולם המלחמה כשהוא לובש חליפה שחורה. הוא מגלה שהחליפה השחורה יוצרת מעצמה קורי עכביש ויכולה להסוות את עצמה כלבוש רחוב תלוי בפקודות מנטליות הניתנות לה. בינתיים, בוס העולם התחתון שידוע בכינויו "השושן" מורה על רציחתו של שחקן פוטבול בשם ריי נסטרס. ספיידרמן עוצר את עושי דברו של השושן ולאחר מכן מסתנן לתוך מחסן שבבעלותו וגורם לו לשכור את שירותו של שכיר חרב העונה לשם פומה. הם נלחמים וספיידרמן נפצע כאשר הוא מנסה להגן על עוברי אורח מהריסות הבניין. בשל כך, פומה מחליט שלא להמשיך ולרדוף אחריו עד אשר יחלים מפצעיו. מאוחר יותר, מרי ג'יין ווטסון מגלה לפארקר שהיא ידעה על זהותו הסודית כל אותם שנים. באותו לילה, החליפה השחורה משתלטת על גופו של פארקר ומחליטה "לקחת אותו לסיבוב" בשעה שהוא ישן. בזמן השינה, פארקר חולם חלום סיוט שבו החליפה הקודמת שלו נלחמת בחליפה החדשה. כשהוא מתעורר הוא מגלה שהחליפה השחורה מותירה אותו עייף.
ספיידרמן מבקש את עזרתו של מיסטר פנטסטיק, והניסויים על החליפה מגלים שהיא למעשה סימביוט חי ונושם שהתמזג באופן פיזי ומנטלי עם ספיידרמן, וכן שהוא רגיש לתנודות קול. כאשר הסימביוט מנסה לאחד את עצמו באופן תמידי לגופו של ספיידרמן, מיסטר פנטסטיק מסיר אותו מגופו של ספיידרמן בעזרת רובה על-קולי ולוכד אותו במתקן הכלה. בינתיים, השושן שוכר את שירותיו של הובגובלין לתקוף את תעשיות אוסבורן, וספיידרמן לובש את חליפתו הישנה כדי לעצור אותו. במהלך הקרב בין ספיידרמן להובגובלין, הסימביוט נמלט מתאו וחוזר לדירתו של פארקר. הוא מסווה את עצמו בצורה כזו שפארקר עוטה אותו פעם נוספת, ומנסה להשתלט עליו. בזמן שספיידרמן נלחם באחד מהנשרים, הוא עושה את דרכו למגדל פעמון של כנסייה ומשתמש בצליל הפעמון כדי לשחרר את עצמו מעול הסימביוט. הסימביוט נמלט בגלל הצליל החזק וספיידרמן מאמין שהוא הושמד.
השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחוברת Web of Spider-Man #2, ספיידרמן מתחיל ללבוש גרסת אריג של החליפה השחורה שניתנה לו בידי החתולה השחורה. אולם, בחוברות The Amazing Spider-Man #298-300 מתברר כי הסימביוט שרד ונשאר במגדל הפעמון עד אשר הוא מתמזג עם כתב החדשות הכושל אדי ברוק, שמאשים את ספיידרמן באובדן הקריירה שלו ונהפך לונום. אחרי שספיידרמן מביס את ונום, הוא חוזר לחליפתו הישנה והמסורתית.
פיתוח ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון לתלבושת חדשה של ספיידרמן שתהפוך מאוחר יותר לדמותו של ונום הגיע מקורא קומיקס מאילינוי בשם רנדי שולר.[1] חברת מארוול רכשה את הרעיון עבור 220 דולרים אחרי שהעורך ג'ים שוטר שלח אליו מכתב שמאשר את רצונה של חברת מארוול לרכוש את הרעיון בשנת 1982. העיצוב של שולר נערך בידי מייק זק והפך לתלבושת של הסימביוט.[2]
שוטר חשב על הרעיון להפוך את תלבושתו של ספיידרמן לזו של השחור-לבן, וככל הנראה הושפע מעיצוב התלבושת של ספיידרוומן החדשה באותה עת, ויחד עם המאייר ריק ליאונרדי הוא עיצב את התלבושת. הכותב והאמן ג'ון ביירן מציין באתר האינטרנט שלו שהרעיון לתלבושת העשויה מחומר ביולוגי שמרפא את עצמו עלה עוד כשעבד עבור חוברות איירון פיסט כדי להסביר כיצב תלבושתה של הדמות נקרעה כל הזמן ותוקנה מחדש בכל גיליון מחדש. הוא לא השתמש ברעיון לסדרת החוברות של איירון פיסט אלא התבקש על ידי רוג'ר סטרן לעשות זאת לתלבושת של ספיידרמן. סטרן תכנן את העלילה בה מופיעה התלבושת בפעם הראשונה אך עזב את סדרת הכותרים. היו אלה טום דה-פלקו ורון פרנץ שקבעו בהרצת החוברות שלהם ל-The Amazing Spider-Man שמדובר באורגניזם של ישות חייזרית ושהיא הייתה פגיעה לאנרגיה סונית חזקה.[3]
עד לאמצע שנת 1984, דה-פלקו ופרנץ נטלו את מלאכת הכתיבה והאיור של סדרת החוברות. דה-פלקו עזר לפתח את מערכת היחסים הבוגרת של פארקר ומרי ג'יין. בחוברת מספר 257 (אוקטובר 1984), מרי ג'יין אומרת לפארקר שהיא יודעת שהוא ספיידרמן וכשתי חוברות לאחר מכן היא מגלה לו את מצוקותיה בילדותה. חוברות נוספות שראויות לציון היו הופעתה הראשונה של התלבושת השחורה (חוברת מספר 252 ממאי 1984), שתישאר מנת חלקה של הדמות למשך ארבע השנים הבאות; הופעתו הראשונה של בוס העולם התחתון שידוע בכינוי "השושן" (חוברת מספר 253 מיוני 1984) וחשיפתה של התלבושת השחורה כאורגניזם חי בחוברת מספר 258 מנובמבר 1984. האמן אל מילגרום נטל את נלאכת הכתיבה והאיור בחוברות The Spectacular Spider-Man החל מחוברת מספר 90 במאי 1984 ועד לחוברת מספר 100 ממרץ 1985.
לאחר בחינה מעמיקה של סכומי המכירות לחוברות Marvel Team-Up, צוות העורכים של מארוול מצא שהמכירות עלו ונסקו בצורה דרמטית בהתאם לפופולריות של כוכב המשנה שנכח באותה חוברת. העורך ג'ים שוטר לקח זאת בחשבון והחליט שיהיה זה הגיוני ליצור סדרת סולו נוספת לספיידרמן, ושיופיעו בה דמויות אורחות בהתאם לאופי הסיפור מאשר חוברות ציוות לגיבורי-על אחרים - דבר שנראה מאולץ מדי. הסדרה הסתיימה בחוברת מספר 150 (פברואר 1985) והוחלפה בסדרת Web of Spider-Man. הסדרה החלה בהרצה באפריל בידי הכותב לואיס סימונסון והמאייר גרג לארוק, והחזירה את התלבושת החייזרית השחורה שניסתה להתמזג מחדש עם פארקר. פארקר הצליח להיפטר מהתלבושת בעזרת אותם פעמוני כנסייה ונדמה היה שהחייזר מת לאחר מכן.
אזכור במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סאגת החליפה החייזרית" עובד באופן רופף לתוך "ספיידרמן: סדרת האנימציה" בשלושת חלקי "החליפה החייזרית", שמאוחר יותר יצאו לווידאו בשם "ספיידרמן: סאגת ונום". השינויים בעלילה כללו את מקורו של הסימביוט מכוכב פרומתיאום אקס מאשר עולם המלחמה, אופי אגרסיבי למדי של ספיידרמן שהושפע מהסימביוט (ולא עייף או מותש כמו בקומיקס), ופנייתו של ספיידרמן לקורט קונורס לעזרה במקום למיסטר פנטסטיק.
- "ספיידרמן המדהים" של שנת 2008 כלל אלמנטים מסאגת החליפה החייזרית בשלושה פרקים: "אישיות", "תרפיה קבוצתית" ו"התערבות". הסימביוט הופך את פיטר פארקר לעייף ומותש וכמו סדרת האנימציה משנות ה-90 גם אגרסיבי. הסימביוט מחליק לתוך פארקר בזמן השינה ובעזרתו הוא נלחם בששת המרושעים. כמו בקומיקס, פארקר משתמש בפעמוני הכנסייה כדי להיפטר מאחיזתו של הסימביוט עליו.
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאגת החליפה החייזרית קיבלה עיבוד קולנועי רופף בסרט הלייב אקשן "ספיידרמן 3". מטאוריט נופל לתוך הסנטרל פארק וסימביוט חייזרי עוקב אחרי פיטר פארקר לדירתו. כשפארקר ישן בחליפת ספיידרמן, הסימביוט מתמזג לתוך החליפה. פארקר מתעורר ומגלה שחליפתו השתנתה ושכוחותיו התעצמו. אולם, הסימביוט מוציא את הצד האפל שבפארקר. אחרי שתקף את מרי ג'יין במועדון לילה, פארקר מבין שהסימביוט משחית אותו. הוא נסוג למגדל הכנסייה ומבין שאינו יכול להסיר את החליפה אך כן יכול להחליש את הסימביוט כשפעמון הכנסייה מצלצל. פארקר מסיר מעליו את הסימביוט, וזה האחרון נופל לתוך הכנסייה על אדי ברוק, מה שהופך אותו לונום. במהלך הקרב עם סאנדמן וונום, שבסופו הארי אוסבורן משתפד על הרחפן של הגובלין הירוק, פארקר משתמש בפצצת גובלין כדי להשמיד את הסימביוט בזמן שברוק צולל לתוכו, מה שהורג את שניהם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאגת החליפה החייזרית בפרויקט פאנדום של מארוול קומיקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Comic Book Urban Legends Revealed Extra: Randy Schueller's Brush With Comic History, Brian Cronin, May 16th 2007
- ^ I Want to Buy it - Letters of Note, December 15th 2009
- ^ How is it that JB "created" Venom?, September 8th 2007
