רכישת שפה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רכישת שפה - רכישת השפה מתחלקת לשניים: רכישת שפת אם, המתרחשת בגילאים צעירים מאוד, עד גיל עשר לערך, ורכישת שפה זרה, שהיא לימוד שפה בשלב חיים מאוחר יותר. ערך זה ידון ברכישת שפת אם.
תוכן עניינים |
[עריכה] שלבי לימוד
כבר מלידתו יודע התינוק להשתמש בבכי. בגיל חודשיים הוא יודע גם להביע קולות של עונג וסיפוק ובשלבים מאוחרים יותר הוא מתחיל למלמל.
רק בגיל שנה מבוטאות מילים ראשונות, והן מתייחסות להורים ("אמא", "אבא") וגם לחפצים או תחושות ("יופי").
מבחינים בין שני סגנונות יסודיים של דיבור בשלב הראשון. יש ילדים המשתמשים בסגנון התייחסותי, כלומר להתייחס לעצמים ולהתרחשויות. ("חתול", "כלב"), ואילו ילדים אחרים בעיקר מתייחסים לשמות גוף ("אני", "שלי"). הסגנון ההתייחסותי מקושר בדרך כלל להורים משכילים המעודדים דיבור והתייחסות לסובב.
אוצר המילים נרכש בקצב איטי למדי עד גיל שנה וחצי אז מתרחש מה שקרוי פרץ לקסיקלי, והמילים הולכות ונרכשות במהירות, כשהילד בסקרנותו מנסה להמריץ את התהליך ככל האפשר.
לאחר גיל זה לומדים התינוקות להשתמש בצירוף של שתי מילים. אם עד אז המילה "אבא" יכולה לומר שאבא הגיע, שאבא אהוב, או שהחפץ שייך לאבא, עתה הם כבר יודעים לצרף מילה למילה.
בתחילה הם אינם מנסחים משפטים שלמים כיאות אלא בקיצור נמרץ, בצורה מעין טלגרפית.
רק בגילאים 3-4 לומדים הילדים לעשות שימוש בצורנים דקדוקיים ולהרכיב משפטים מורכבים.
בגיל 6 אוצר המילים האקטיבי שלהם כבר מתקרב ל-2,500 מילה, אם כי ההבדלים בין שכבות סוציו-אקונומיות עשויים להיות גדולים מאד, עד פי שניים לערך.
כלי עזר חשובים ללימוד שפה הם מיפוי מהיר, יכולתם של ילדים לנחש מובנה של מילה לפי הקשרה, העדפת שם העצם על שם התואר, ילד שאמו מצביעה על חתול ואומרת "חתול", יבין שמילה זו אינה מסמלת את צבע החתול אלא את שמו, ניגוד לקסיקלי - ילד שכבר מכיר את המילה "חתול", ואמו מצביעה על החיה ואומרת לו "לבן", יוכל להסיק שהמילה "לבן" אין פירושה גם כן "חתול", אלא היא מסמלת דבר מה אחר.
במישור יחסי האם והילד, צורת הדיבור המכונה שפת האימהות (motherese) מועילה לילד לקלוט את השפה, בהיותה מוכוונת במיוחד כלפיו, באיטיותה, בגובה הצליל, בפשטותה, ובחזרות שבה.
[עריכה] שגיאות נפוצות
שגיאות קיטוע - לא תמיד מסוגלים ילדים לשים רווח במקום הנכון בין מילה למילה. למשל, "קונגר" במקום "קום כבר".
צמצום יתר - המילה מסמלת לילד פחות ממה שהיא אמורה לסמל. דבר זה קורה, לשם דוגמה, כשהמילה "מכונית" מתייחסת בעיניו רק למכונית צעצוע.
הרחבת יתר - המילה מסמלת לילד יותר משאמורה לסמל. למשל, שימוש במילה "מכונית" כדי לתאר גם רכבת.
ישנה סברה שלפיה הילד לרוב אינו משתמש במילה הלא נכונה, משום שהוא טועה בה, אלא מפני שבהיעדר שליטה במילה המדויקת, אין לו דרך אחרת לבטא את רצונו.
הסדרת יתר - שימוש של ילדים בכללים דקדוקיים גם במקרים יוצאים מן הכלל, כמו במקרה שבו ילד יאמר "אישות" כריבוי של "אשה". הסדרת היתר היא שגיאה המראה דווקא על התפתחות בחשיבתו של הילד. הוא למד את הכללים והוא מבקש ליישמם.
[עריכה] תאוריות על רכישת שפה
ישנן תאוריות שונות בנוגע לרכישת השפה, החל מהתאוריות הנייטיביסטיות המניחות כי תהליך רכישת השפה מותנה בהתפתחותם של מנגנונים ביולוגיים ועד לתאוריות הסביבתיות לפיהן התפתחות השפה מקורה בתהליכי אינטראקציה שונים בין הילד וסביבתו. מרבית התאוריות היום משלבות בין שתי הגישות הללו. החוקרים מסכימים כי לסביבה משקל רב בלמידת השפה, וכן שקיים משהו טבוע במוחו של הילד כדי שתתאפשר למידתה.
[עריכה] הגישה הביהביוריסטית
גישה זו טוענת כי בדומה להתנהגויות אחרות אפשר לראות גם את התפתחות השפה כתהליך של התניה, הילד נולד כלוח חלק והסביבה אחראית על התפתחות שפתו בתהליכים של התניה קלאסית ואופרנטית. לפי גישה זו אומנם קיימים מבנים מולדים כמו כלי הדיבור ומבנים נוירולוגיים שהילד מביא עימו לתהליך רכישת השפה, אך מעבר לכך רכישת השפה נלמדת בתהליכים של חיקוי הסביבה וקבלת חיזוקים. סקינר טען, כי הורים מתנים את ילדיהם התניה אופרנטית כדי שידברו. תשומת לבם מחזקת את התינוק במלמולו, התכיפות המוגדלת של המלמול מגדילה את הסיכוי שהתינוק יאמר דברים הנשמעים כמילים. הילד מגיב בחזרה על מה שנשמע להורים כמילים וכך נכנסות "מילים" למלאי ההתנהגויות המילוליות של התינוק. סקינר טוען כי הדקדוק של השפה נרכש באמצעות חיזוק דומה.
[עריכה] הגישה הנייטיביסטית
גישה זו מתמקדת בגורמים מולדים, בעלי בסיס ביולוגי, המאפשרים את רכישת השפה. חומסקי חולל בשנות החמישים שינוי חד בתפיסה וטען, בניגוד לגישה הביהביוריסטית, כי חלק מן המוח מותאם במיוחד ללמידת שפה. לטענתו ישנם כשרים מולדים לרכישת שפה, המאפשרים לילדים קטנים לגזור את כלליה של כל שפה מדוברת. כשרים אלה כונו "אמצעי רכישת שפה". בעזרת מנגנון זה יש לילד ידע על עקרונות השפה וכך הילד מסוגל לזהות את החוקיים הדקדוקים גם לפי מדגם מצומצם יחסית של דוגמאות. שורה של טענות מחזקת סברה זו:
- ילדים לומדים שפה בפרק זמן קצר
- נראה כי ילדים לומדים שפה לא קושי
- ילדים לומדים שפה ללא הוראה מסודרת
- ילדים יוצרים צורות לשוניות בעלות חוקיות שלא שמעו מהמבוגרים שסביבם.
- ילדים אומרים מספר עצום של מילים, ולא ייתכן שכל אחת נלמדה באמצעות חיזוק (כפי שטוענות התאוריות הסביבתיות). הורים אינם נותנים חיזוקים שליליים על דקדוק לא נכון, משום שהבעת המילים בידי ילדם חשובה להם הרבה יותר מאשר הדקדוק. אף על פי כן, ילדים רוכשים דקדוק.
- כמות הכללים הנדרשים ללימוד שפה גדולה בהרבה ממה שניתן ללמד באמצעות חיזוקים בלבד. גם יכולת החיקוי אינה נותנת הסבר מספק, שכן ילדים מסוגלים לבטא משפטים שלא שמעו מעולם.
- התפתחות השפה ושלבי הלימוד הם אוניברסליים בכל התרבויות. גם צורות תחביריות יסודיות בשפה הן אוניברסליות. לעומת זאת, חיות לא הצליחו ללמוד שפה אלא בצורה מוגבלת ביותר.
- חיזוק לתאוריות הנייטיביסטיות היא ההתייחסות לכך שהתפתחות השפה והדיבור נעשית בשלבים, ניתן לדבר על שלבים צפויים, כאשר לעתים קיימת ביניהם חפיפה. בנוגע להופעת השלבים ישנה שונות רבה בין הילדים, יהיו כאלה שיאריכו שלב אחד או יקצרו שלב אחר. למרות זאת, התפתחות השפה והדיבור היא אוניברסלית והדבר מעיד על קיומו של מרכיב גנטי במין האנושי ועל תהליך הבשלה ביולוגי שאחראים לרכישת שפה ודיבור.
- "ילדי יער" שעברו את התקופה המכריעה מבלי ללמוד שפה, אינם מסוגלים עוד ללמוד אותה. גם דוברי שפות מתקשים מאוד לרכוש שפה חדשה אחרי הבגרות המינית. דבר זה מעיד שיש מנגנוני מוח ללימוד לשון חדשה המותאמים במיוחד לתקופת הינקות.
ידוע על התפתחותה העצמאית של שפת סימנים בניקרגואה. בארץ זו לא הייתה שפת סימנים תקנית עבור חירשים. התוצאה הייתה גדילתם של חירשים נעדרי יכולת תחבירית-דקדוקית. ניתן היה ללמד אותם בבגרותם אוצר מילים אך לא כללי דקדוק. לעומת זאת, התברר כי חירשים ששהו זה בחברת זה במוסדות הצליחו לפתח שפה של ממש, בעלת כללים דקדוקיים הדומים לאלו של שפות טבעיות. התרחשות דומה נצפתה בקרב חרשים בדואים בנגב שגם אצלם התפתחה שפת סימנים באופן ספונטני.
[עריכה] גישת הרשתות העצביות
גם גישה זו מדברת על כך שישנם מבנים גנטיים- קוגניטיביים חיוניים לרכישת שפה, אך בניגוד למודל שהציע חומסקי גישה זו מדברת על מודל עצבי כללי ולא על מערכת קוגניטיבית מיוחדת לרכישת שפה. לפי מודל זה רשתות עצביות נוצרות בהשפעת גירויים חוזרים ונשנים, ובהקשר של שפה הגירויים הקוליים מהסביבה והניסיונות של הילד להפיק קולות יוצרים קשרים עצביים. על ידי יצירת הרשתות מתאפשרת יצירת אין סוף משפטים בהקשרים שונים.
[עריכה] ערכים קשורים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- זהבית אהרה, רכישת שפה
