אבגתא
אֲבַגְתָא הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.
בסיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבגתא נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש:
- ”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.[1]
ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות. יש הסוברים שאבגתא הוא למעשה בגתא הנזכר לפניו ונפלה כפילות.[2] לעומת זאת במדרשים נכתב: "בזתא בוז ביתיה, חרבונא אחריב ביתיה, בגתא ואבגתא בוז ובזבוז"[3] בתרגום השבעים מתורגם שמו כ-"אביגתא" או "אגבותא".[2] יש המעריכים שהשם אבגתא הוא למעשה מאותו מקור של השם בגתן.[4]
לפי מפרשים נגזר השם מבגא בסאנסקריט, שפירושו שמש, ומכאן בגדתא - בן-שמש או בן-מזל.[5]
במחזהו של אייסכילוס, "הפרסים", נזכר שם דומה, ושם נכתב שהוא היה ידיד קרוב של המלך קסרקסס ושהוא נהרג בקרב סלמיס.[6] יש המזהים אותם כאותה דמות.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'.
- ^ 1 2 3 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך א', עמ' 2.
- ^ אסתר רבה (וילנא) פרשה ג.
- ^ אבגתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך (Q114876811), עמ' 13
- ^ אייסכילוס, הפרסים, 955.
