חרבונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חַרְבוֹנָה או חַרְבוֹנָא, דמות מקראית, הוא אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש בקרב חז"ל הטוענים כי אליהו הנביא היה זה שהזכיר את העץ שעשה המן[1], והוא התחפש לחרבונה כדי להזכיר זאת למלך. מנגד, רבי אליעזר טוען כי חרבונה היה רשע: "אף חרבונה רשע באותה עצה היה, כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח"[2].

בסיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר המלך מגלה בחמתו כי המן יעץ לו להשמיד את עמה של אסתר המלכה, מופיע חרבונה ומזכיר למלך כי לא זו בלבד יעץ המן, "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמישים אמה", וכששומע זאת המלך הוא מצווה לתלות את המן עצמו על העץ שהכין למרדכי.

בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר לאחר קריאת המגילה מופיעה שורה בדבר מעלתו של חרבונה "וגם חרבונה זכור לטוב", זאת על פי הפירוש הפשוט שהוא זה שהזכיר למלך את העץ שעשה המן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות וולפיש, "תפקידן של דמויות המשנֶה במגילת אסתר", בתוך: אמנון בזק (עורך), הדסה היא אסתר: ספר זיכרון להדסה אסתר (דסי) רבינוביץ ז"ל; קובץ מאמרים על מגילת אסתר, מהדורה שנייה, אלון שבות: תבונות, תשנ"ט, עמ' 141–149

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]