עשרת בני המן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עשרת בני המן כתובים בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה

לפי מגילת אסתר, עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה[1]). בני המן היו נכדיהם של המדתא ולפי התלמוד הבבלי סבתם הייתה אמתלאי בת עורבתי.[2] הם היו צאצאיו של אגג מלך עמלק.

עשרת בני המן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת בני המן (כמוזכר במגילת אסתר, פרק ט') הם:

שם אודות אודות השם
1 פַּרְשַׁנְדָּתָא לפי המדרש היה הגמון בקרדוניא. שלח לאביו קורה באורך 50 אמה, אותה לקח מתיבת נח. מאוחר יותר נתלה על אותה קורה[3]. השם פרדשנדתא נמצא על חותם גליל ארמי מהתקופה האחמנית. יש הסוברים ששמו במקור הוא parshno + Dāta שפירושו: נברא למלחמה. לעומת זאת, יש הסוברים ששמו במקור הוא parshno + Data שפירושו: נתון לשאלות.[4]

יש הסוברים שהמקור לשם הוא מהמילה Parshinta, ולפי זה יהיה פירוש השם Parshinta + Dāta, היינו: נולד ססגוני או נברא על ידי הססגוני, תוארו של אחד האלים הפרסיים.

פרופ' שוורץ אמר ששמו במקור הוא Parshanta + Dāta, כלומר נולד לאדם ססגוני.[4]

2 דַּלְפוֹן עד כה פירוש שמו לא הובהר לחלוטין. באכדית דומה לו השורש דלפ (dulup; דולופ) שפירושו בעל תכונות גופניות מסיומות, ובעיקר בעל מום. יש האומרים שהיו לו נדודי שינה ויש האומרים שמקורו מהמילה הארמית דלפנא שפירושה, בעל עיניים דולפות.[5]
3 אַסְפָּתָא רוב החוקרים סוברים שהשם הוא קיצור של המילה: Aspa-Dāta. חלקה הראשון של המילה, Aspa, פירושו סוס. על פירוש השם אספתא הוצעו שתי הצעות: הצעה אחת היא שפירוש השם אספתא הוא פרש וההצעה השנייה סוברת שפירוש השם הוא ניתן מאת הסוס הקדוש.[6]
4 פּוֹרָתָא יש חוקרים הסוברים ששמו מגיע מהמילה paura-da שפירושה הנותן הרבה או החונן. חוקרים אחרים סוברים שפירוש השם הוא "ניתן על ידי המזל".[7]
5 אֲדַלְיָא יש הסוברים ששמו מגיע מהפרסית Âdârya שפירושו נכבד, ראוי ויש הסוברים ששמו מגיע מהמילה Adolios שפירושה הוא המערבי, הבא מן המערב.[8]
6 אֲרִידָתָא רוב החוקרים סוברים שחלקו הראשון של השם (ארי) הוא קשור לאלוהות או לעם הארי. יש מספר הצעות לפירוש שמו של ארידתא. המקובלות והמוסמכות ביותר הן: Harridâta שפירושו מתנת האל הארי, ari-dâta שפירושו נדיב או ariya-dâta שפירושו יוצא מגזע האריים.[9]
7 פַּרְמַשְׁתָּא לפי רוב החוקרים, שמו של פרמשתא נגזר מהמילה Paramesta שפירושה, הראשון במעלה.[10]
8 אֲרִיסַי חוקרים סוברים ששמו מגיע מהשפה ההודית ופירושו גר בין האריים.[11]
9 אֲרִידַי יש הסוברים שפירוש שמו של ארידי הוא "מתנת העם הארי", ואולי יש קשר בין שם זה ובין שם העיר ארוד, הנזכרת בדברי הימים של שלמנאסר השלישי. לעומת זאת, יש הסוברים ששמו במקור הוא "ariya dî ariya Dây" שזה בפרסית עתיקה "מראהו הוא של בן העם הארי".[12]
10 וַיְזָתָא הוצעו מספר אפשרויות לפירוש שמו. יש הסוברים ששמו הוא Vahyaz-data שפירושו מתנת הטוב, ואף נמצאה כתובת עתיקה עם שם זה. לעומת זאת, יש הסוברים שפירוש שמו הוא "בן הזקונים". המקור לטענה זאת מובא מכך שבהודית Vayo-Zata פירושו בן זקונים. עוד מה שמחזק טענה זאת זה שויזתא נכתב אחרון בבניו של המן.[13]

במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המדרשים היו להמן בנים רבים נוספים[14], ורש"י על מגילת אסתר בשם חז"ל מפרש שאלו העשרה שנהרגו ונתלו הם אותם אלו שכתבו דברי שטנה על היהודים ועל ירושלים, כפי שכתוב בספר עזרא ד, ו.

במגילת אסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכתיבת וקריאת עשרת בני המן במגילה הכשרה למקרא מגילה בפורים ישנם מאפיינים מיוחדים:

  • על פי התלמוד הבבלי במסכת מגילה[15], יש לקרוא בעת קריאת המגילה, את שמותיהם של עשרת בני המן, יחד עם המילה "עשרת" שאחריהם, בנשימה אחת. להורות שכולם יצאה נשמתם בפעם אחת, ולכתחילה נפסק להלכה שיש לעשות כך. יש הסוברים שמי ששכח או לא מסוגל לקרוא בנשימה אחת, יחזור ויקרא, אמנם להלכה אין צריך לחזור ובדיעבד הוא יצא ידי חובתו.
  • שמות עשרת בני המן צריכים להיכתב בצורה הנקראת "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". דהיינו: שני טורים המסודרים אחד בצד ימין ואחד בצד שמאל.
  • בספרי המסורה מובא סימן, כי כל השמות שנגמרים בהברה "תא" (פרשנדתא, אספתא, פורתא, ארידתא, פרמשתא, ויזתא) טעמם הוא במלעיל, ואילו שאר השמות (דלפון, אדליא, אריסי, ארידי) טעמם הוא במלרע.

במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מסורת כי בקהילות יהודיות שונות, התקיים מנהג בו התארגנה קבוצה שהתחפשה להמן ועשרת בניו, כשלויזתא נשמר מעמד מבוזה במיוחד, כנחות מכולם[דרוש מקור].

בשפת היום-יום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת היום-יום השתמרו ביטויים שונים משמותיהם של עשרת בני המן.

  • דלפון - משמש ככינוי לעני מרוד.
  • ויזתא - הוא כינוי לשלומיאל ולא יוצלח.
  • פרשנדתא - הוא אחד מכינוייו של רש"י שמשמעותו פרשן-דתא, כלומר פרשן הדת זאת כהוקרה לפירושיו רחבי ההיקף על התנ"ך והתלמוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.