פורים שני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים. מועדים אלה קרויים "פורים" בדומה לחג הפורים הכלל-יהודי, ומנהגים שונים הקשורים בימים אלה הושפעו ממנהגי חג הפורים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי "פורים שני" נועד להבדילו מחג הפורים הכלל-יהודי, ולהבדילו מפורים קטן הקבוע בלוח העברי בתאריכים אחרים (י"ד וט"ו באדר א' של שנה מעוברת). ייתכן ששמו של פורים שני מושאל מ"פסח שני", שהוא פסח של יחידים שניבצר מהם שלא באשמתם לקיים את מצוות קורבן פסח במועדו. כמו פסח שני, גם פורים שני הוא משני במעמדו לחג הפורים; בניגוד לפסח שני, פורים שני הוא תקנה קהילתית או משפחתית שאינה מופיעה בתורה ואינה חלק מהלוח העברי.[1].

כאמור ימים אלה נקבעו בכל חודשי השנה ואפילו בשבת או בחג, ופעמים גם בימי צום. כמה קהילות, כגון פדובה וסרגוסה שומרות על יום הפורים-שני שלהן עד היום.

מקורות הלכתיים והשלכות הלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג זה התפתח בהתאם להלכה שחייב אדם לזכור לעצמו ולציין את המקום והזמן אשר נעשה לו בו נס. דוגמה לתקנה זו בהלכה:

כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה.

חיי אדם, (כלל קנה סימן מא)

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו קהילות שבמקביל למגילת אסתר בחג הפורים חיברו גם מגילות הודאה לזכר מה שקרה להן וקראו אותן בכל שנה, חלקן גם קראו הלל ופיוטים שחוברו לזכר המאורע במהלך התפילה. נכתבו עשרות מגילות ופזמוני "מי כמוך" (בעקבות הפזמון המסורתי "מי כמוך", המיוחד לפורים ראשון). מפורים נלקחו גם מנהג המתנות לאביונים ומשלוח מנות, ולעיתים גם יום צום בערב החג. מנהגים נוספים היו שביתה ממלאכה במהלך היום (כעין חול המועד) ואי אמירת תחנון ווידוי.[2]

דוגמה לתפילת על הנסים בקהילת "קארפינטראץ" (שנת ה'תי"א - 1651):

בעשרים וחמישה בניסן שנת חמשת אלפים לסימן אחד-עשר וארבעה מאות בימי האדון ביקיש הגמון וחשמן... גברו סוררים מאנשי העיר נסובו על שער המסילה... ויפתחו השער הפונה לכנסת באישון לילה ואפילה... דמו פריצים לכלות כרם ה' צבאות... נאספו עלינו עם רב לאלפים ומאות---חרדו בלבם היהודים ויעלו על הגגות להפחידם - ויתחזקו שם ויקחו אבן בידם - נשים ואנשים נסו לקולם, לא השאירו עוללות, רק היהודים העומדים על משרתם מפחד בלילות וראשי העם קצת החיילות, ליל שימורים הוא. --- ותופר ביום ההוא מחשבת אונים, לשלוט ביהודים ונהפוך הוא. רבותינו צוו ביום זה לנו ולבנינו,להודות,להלל, ולברך את שמך מלכנו ונשלמה פרים שפתינו, כי חוק לישראל הוא. שמה ישבו כיסאות למשפט וגזרו נבונים, להרבות נרות ולשמוע בקול שרים ונוגנים, יום משתה ושמחה ומיני מעדנים, כי יום שמחות הוא.

מתוך סדר שלושת רגלים כמנהג קארפינטראץ, דפוס אמסטרדם, (תי"ט פ"א-פ"ב)

בחלק מהפעמים, גם יוצאי הקהילות שעברו להתגורר בעיר אחרת, חוגגים את חגה של קהילתם המקורית. כך נהג לדוגמה החת"ם סופר שמוצאו מפרנקפורט בה נחגג "פורים פרנקפורט" הנודע, וגם לאחר שעבר לפרשבורג המשיך לחגוג את היום הזה.

ימי פורים שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגים אלו נשאו לרוב את שם מקום הקהילה שקיבלה עליה לחוג את החג, כגון: פורים קסטיליה, פורים אוסטראה, פורים סרגוסה, פורים קזבלנקה ועוד. במקרים אחרים פורים זה נשא שם אחר המזכיר את המאורע כגון שם הרשע או המושיע שהיו באותו מאורע; כדוגמת פורים סיינה, פורים הסבסטיאני, פורים די לוס כריסטיאנוס. לעיתים החג נקרא על שם מועד ההתרחשות, כגון: פורים שבת תולדות או פורים ל"ג בעומר.

כאשר מדובר ביום שציינה משפחה בשל הצלה שאירעה לראש המשפחה (בדרך כלל מדובר היה במנהיג ודמות מיוחדת) אזי קראו לפורים על שמו, כגון: פורים שמואל הנגיד, פורים סג"ל, פורים אלישר ונוספים.

דוגמאות של ימי פורים-שני קהילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פורים מועד קטן או אבן אלחסן, ב' בחשוון במאה ה-12 (השנה המדויקת לא ידועה). יהודי עיר שיראז שבפרס נאלצו להתאסלם אחר שהקצב אבד אלחסם הלשין עליהם לפני השלטון שהם קיללו את דת האסלאם, כדי לנקום על שהודח מתפקידו על חשד שמכר בשר טרף בערב ר"ה. לפני מותו הודה הקצב בכתב ששקר העליל על אחיו. כתוצאה מכך הורשו היהודים לחזור לדתם. אותו היום עשאוהו יו"ט לדורות לאכול ולשמוח.
  • פורים נרבונה (צרפת, כ' באדר ד'תתקצ"ו, 1236) אנשי נרבונה התנפלו על שכונת היהודים בעקבות עלילת דם, אך מושל העיר הציל אותם.
  • פורים קסטיליה (ספרד, כ"א באדר, ה'צ"ט, 1339) גונזאלו מארטינז - שר עירוני, הסית את המלך נגד היהודים והביא לגזירת חרם וגירוש היהודים, אך פילגשו הנוצרית של המלך שיכנעה את המלך כי מרטינז בוגד והביאה להוצאתו להורג של מארטינז.
  • פורים סרגוסה, י"ח בשבט. סיפור הדומה לפורים המקורי על סיפורם של יוצאי ספרד אשר חיו תחת שלטונו של המלך סאראגוסנוס ועל יועצו מרקוס אשר ניסה להשמיד את היהודים.
  • פורים קנדיה (היא הרקליון שבכרתים, י"ח בתמוז, ה'רצ"ח, 1538) בימי מלחמת הסולטאן סולימאן בוונציה העלילו על יהודי קנדיה שבאו אליהם מרגלים טורקיים. המון של נוצרים הסתער על "עיר היהודים" באמתלא לחפש את המרגלים. בהשתדלות הרב אליהו קפסאלי הגיע ה"פריווידור" (פקיד גבוה בוונציה) והרגיע את ההמון.
  • פורים אנאצרא (פורים הנוצרים. אלג'יר) - ד' בחשוון, ה'ש"א, 1540) קרל החמישי רצה בעזרת האדמירל הגנואי אנדריאס דורייה לכבוש את אלג'יר מידי המושל חיא'ר א-דין בארבארוסה. החיילים הספרדים שעלו על החוף אבדו ברעידת אדמה גדולה שבאה מן הים, והיהודים חששו מאוד מקנאותם הדתית של הספרדים.
  • פורים של הנוצרים (מרוקו) - ב' באלול, ה'של"ח, 1578) סבשטיאו, מלך פורטוגל פלש למרוקו והובס בקרב, תבוסת צבא פורטוגל נתפסה על ידי צאצאי יהודי ספרד ופורטוגל בצפון מרוקו כהצלה, בגלל פחדם שרדיפות האינקוויזיציה יישנו גם בארץ גלותם החדשה.
  • פורים-פרנקפורט (גרמניה, פרנקפורט, כ' באדר, ה'שע"ו, 1616) המושל מתיאס עמד להיות מוכתר כמלך גרמניה והחליט לערוך את טקס ההכתרה בעיר פרנקפורט. ראש האופים בעיר היה אנטישמי, והחליט להגביל את עיסקיהם של היהודים. הוא איים שאם לא יוטלו מגבלות על יהודי העיר הוא יסגור את כל המאפיות בערב יום ההכתרה. מועצת העיר פנתה במכתב למלך החדש ובו טענה כי היהודים מנצלים את הזכויות שלהם על מנת לפגוע באזרחי העיר הגויים. בעקבות מכתב זה הוסתה האוכלוסייה הלא יהודית בעיר והתחולל פוגרום, אלא שהמלך החדש ראה בפוגרום זה מרידה במלכותו והוציא את ראש האופים להורג.[3]
  • פורים די בודה (איטליה, 1684) - בימי מלחמת אוסטריה-הונגריה בטורקים נפוצה שמועה שהיהודים עוזרים לטורקים ובזכות כמה נוצרים ופקידי ממשלה שבאו להגן עליהם ניצלו היהודים מפוגרום.
  • פורים ל"ג בעומר (י"ח באייר, ה'ת"ן, 1690)
  • פורים אנקונה (איטליה, כ"א בטבת, ה'תנ"א, 1690) - ניצלו מרעידת אדמה גדולה מאד.
  • פורים צנעא, י"ח באדר תפ"ב. ידוע הסיפור ששרי המלך הרגו את בן המלך שהלך לטייל בפורים ברחוב יהודים, והאשימו את היהודים. לפי המסורה המת קם לתחייה והצביע על רוצחיו.
  • פורים פוזנה (פולין, ג' בחשוון, ה'תס"ה, 1704) הפולנים והזכסים צרו על העיר וירו עליה כעשרת אלפים פצצות עם פתיל השהיה, השוודים ששלטו בעיר פקדו על היהודים לאסוף את כל הפצצות הללו ולכבותן ובכל זאת לא נפגע אף אחד.
  • פורים אשריף (לוב, טריפולי), כ"ג בטבת, ה'תס"ה, 1705) - ניצלו מצבאו של אברהים אשריף אשר אבד במגפה.
  • פורים בגדאד (עיראק, י"א באב, ה'תצ"ג, 1733) השלטון הפרסי העוין ששלט עד אותו יום בבגדאד התמוטט.
  • פורים ליבורנו (איטליה, כ"ב בשבט, תק"ב, 1742), נס ההצלה של כל הקהילה בשעת רעידת אדמה. הרעש חזר על עצמו פעמים אחדות. בימים שבין רעש לרעש גזרו היהודים תעניות והציבור וראשי הקהל קהל החליטו "לתקן תקנות ולגדור פרצות". לזכר המאורע הזה קיבלו עליהם יהודי קהילת ליבורנו את יום כ"ב בשבט ליום צום ותענית. הדיין מלאכי בר יעקב הכהן חיבר לסדר היום תפילה בשם "קול תפילה" (ליבורנה תק"ג – (1743)) ו"שבחי תודה". המועד הזה הפך לפורים שני שכן בסיומה של התענית והתפילה חגגו היהודים את הצלתם בשירה – רינה וזמירות. היום המיוחד הזה מוזכר גם בשאלות ותשובות של הרב חי"דא "חיים שאל" שהודפס בליוורנו בתקנ"ב (1792) - בו הוא מציין: "ושבח אני את רבני ליוורנה שכאשר אירע להם תק"ב לתפ"ץ (לא תקום פעמיים צרה) צרת הרעש וניצלו, תקנו תענית ביום ההוא בכל שנה ובשבת קודש לומר "הלל" הגדול כ"ו כל"ח (כ"ו פעמים "כי לעולם חסדו "), במקום שתיקנוהו רז"ל בזמירות בנעימה ובניגון יפה..." (חלק ב' סימן י"א עפ) וכן בספרו של רפאל מלדולה "שֶבֶר בַּמְצָרִים" (שב"ר מרמז לגימטריה של שנת תק"ב)[4].
  • פורים טבריה (ז' באלול, ה'תק"ג, 1743) [סולימאן פאשה] צר על העיר ולאחר 83 ימי מצור בתאריך ד' בכסלו הוא עזב את העיר.
  • פורים מסטיסלב ( ד' בשבט ה'תק"ד) הקוזאקים עזבו את העיר והיהודים ניצלו.
  • פורים אוראן, ו' באב תק"צ. יהודי עיר אוראן באלג'יר רבעו פורים לזכר כיבוש העיר על ידי הצרפתים מהמוסלמים ביום זה, אף על פי שחל בשבוע שחל ת"ב.
  • פורים מרוקו, ערב פסח תקל"א. יהודי מרוקו קיבלו עליהם לבטל תענית בכורות ולחוג שמחת פורים לזכר נס שניצלו מכליון
  • פורים אלג'יר (י"א בתמוז, ה'תקל"ה, 1775) - יהודי הקהילות באלג'יר ניצלו מפרעות שרצו לעשות בהם.
  • פורים אוסטראה (ז' בתמוז, ה'תקמ"ב, 1792) בימי מלחמת רוסיה בפולין. חיל המפקד הרוסי סובורוב שם מצור על העיר. הפולנים עזבו את העיר בחשאי, היהודים התקבצו בבית הכנסת הגדול של המהרש"א ועמדו בצום ובתפילה. הרוסים הפציצו במשך יומיים את העיר ובעיקר את בנין בית הכנסת אשר חשדוהו למבצר. אחד היהודים שם נפשו בכפו חצה בלילה את הנהר והודיע לסובורוב שהפולנים נסוגו, בז' תמוז הרוסים נכנסו לעיר וההתקפה נעצרה והקהילה ניצלה.
  • פורים פירנצה (איטליה, כ"ז בסיון ה'תק"ן, 1790)
  • פורים וילנה (ליטא, ט"ו באב, ה'תקנ"ד, 1794) בימי מלחמת רוסיה בפולין העיר הפכה לשדה קרב, גייסות הקיפוה ולחמו בה מכל הכיוונים.
  • פורים ברגל (לוב, טריפולי, כ"ט בטבת, ה'תקנ"ה, 1795) - בריחת עלי ברגל המושל העריץ של טריפולי.
  • פורים שרפה (איטליה, י"א בסיוון, ה'תקנ"ה, 1795) יהודי פדובה - לזכר השריפה הגדולה ממנה ניצלו בתיהם.
  • פורים אורבינו (איטליה, י"א בסיוון, ה'תקנ"ט, 1799) יהודי אורבינו - לזכר מאורע בו ניצלו מקלגסי הצרפתים.
  • פורים סיניגאליה (איטליה, ט"ו בסיוון, ה'תקנ"ט, 1799)
  • פורים סיינה (איטליה ט"ו בסיוון, ה'תקנ"ט, 1799) - יחידות לוחמים מהפכנים מצרפת ובראשם גנרל שניידר תפסה את סיינה, הטילה מס כבד, בזזה את בתי היהודים ואיימה לשרוף את כל הגטו. הנסיך הציל את הגטו והחזיר ליהודים את כספם. אותו יום נקבע צום בבוקר ופורים לאחר הצהריים.
  • פורים וידין (בולגריה, 1806) - המוסלמים רצו להרוג את היהודים בגלל עלילת שווא שהם הרעילו את המושל, אולם המושל לפני מותו הודה מה הייתה סיבת ההרעלה וזיכה את היהודים.
  • פורים בוסניה (בוסניה, ד' בחשוון, ה'תק"פ, 1820) על שם מושל בוסניה רודזי פאשה שהתנפל על יהודי סארייבו ואסר את הרב ותשעה מראשי הקהל ודן שיוציא אותם להורג כי היהודים לא הצליחו לגייס את כופר הנפש הגבוה שדרש, אולם ר' רפאל הלוי מסארייבו הצליח להביא להתקוממות המוסלמים נגד אותו פאשה עריץ וזה נאלץ לברוח על נפשו.
  • פורים בלגרד (סרביה, י"ט בסיוון, ה'תקפ"ב, 1822) הנסיך הסרבי הפציץ את העיר מצד אחד וחיל המצב הטורקי ענה באש מהצד השני כאשר שכונת היהודים נמצאה בתווך ובאורח פלא ניצלה הקהילה וכולה הצליחה לברוח אל העיר זמלין הקרובה.
  • פורים די לכור (המקלעים), כ"ב כסלו תקצ"א (1840). עבד אל רחמן כבש בחזרה את פאס והציל את יהודי העיר מידי המורדים.
  • פורים רודוס. יהדות רודוס ניצל מעלילת דם שהמושל האי יוסוף פחה עילל עליהם.
  • פורים איברהים פחה, י"ט אייר תקצ"ד. יהודי חברון קבעוהו ליום חג משתה ושמחה על נס שהפחה שלח פקודה לחייליו ברגע האחרון שלא ייכנסו לפרוץ את שכונת היהודים.
  • פורים שלג (תוניס, כ"ד בטבת, ה'תרנ"א, 1891) שלג גדול גרם נזקים כבדים לתושבים אבל ב"עיר היהודים" לא ירד השלג.
  • פורים היטלר (קזבלנקה, מרוקו, ב' בכסלו, ה'תש"ג, 1943) ניצלו מידי הנאצים ולזכר המאורע חיברו מגילה בשם מגילת היטלר וקבעו את היום לפורים שני.
  • פורים של יהודי רומניה במגילת החורבן של יהודי רומניה נכתב: "בדורנו נקבע "פורים דרומניה" ביום ד' באלול תש"ד (23 באוגוסט 1944) ביום זה ניצלו ממוות כ-400 אלף יהודי רומניה, כמחצית מכל היהודים בארץ זו, בזכות שחרור רומניה על ידי הצבא האדום הסובייטי". לפי התוכנית עמדו הגרמנים התכוונו להפוך מדינה זו ככל שאר מדינות אירופה ל"יודן ריין" – נקייה מיהודים אך הם לא הספיקו, כיוון שרומניה שוחררה שמונה חודשים וחצי לפני תום המלחמה, ויום 23 באוגוסט 1944 נחרת בזיכרונם של יהודי המדינה כ"פורים דרומניה".

דוגמאות של ימי פורים-שני משפחתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי קפלן, "פורים", האנציקלופדיה העברית (כרך כ"ז עמ' 541 - 542) חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב, ה'תשל"ה
  • יום טוב לוינסקי, ספר המועדים (כרך ו' עמ' 297 - 321) תל אביב, ה'תשט"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "חגים" אלה נבדלים מהחגים האחרים בשני מישורים: א.לא מדובר בחג מהתורה או כזה שתקנו חז"ל, אלא בקביעה של ראשי קהילה ורבנים מאוחרים. (עניין דומה עולה בפולמוס החרדי - ציוני דתי באשר למשמעותו של יום העצמאות). ב. בגלל שמדובר בחג קהילתי או משפחתי ולא דבר הנוגע לעם ישראל כולו, לא ברור האם יום הודאה על נס הצלה אישי או מקומי יכול להיות מחייב או בעל סממנים הלכתיים באופן פרטי גם דורות אחרים.
  2. ^ מקור: "פורים", האנציקלופדיה העברית. ראו בפרק "לקריאה נוספת".
  3. ^ מקור: אהרון קורנפלד, "פורים פעמיים בשבוע", אתר ערוץ 7, 16.1.2003.
  4. ^ רפאל מלדולה, ‏שבר במצרים, באתר HebrewBooks