אחלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחלב או אחלב הייתה עיר כנענית בנחלת שבט אשר, בין הערים הפיניקיות צור וצידון. כיום העיר מזוהה עם חִרבֶת אל־מַחַאלִבּ מצפון מזרח לעיר צור.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלות שבטי ישראל

העיר מופיעה לראשונה בשם המשובש "מחבל", בתיאור גבולות נחלת אשר בספר יהושע: ”וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה ויהיו [וְהָיוּ] תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה:” (יהושע, י"ט, כ"ט).[1] סוף פסוק זה מתורגם בתרגום השבעים כ"מחבל ואכזיב".[דרוש מקור][מפני ש...]

בספר שופטים מוזכרת אחלב כאחד היישובים בהם לא הורישו בני שבט אשר את הכנענים: ”אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב.” (שופטים, א', ל"א). בתרגום הלטיני[דרושה הבהרה] הקדום מתורגם אחלב ל־Madalab, שהוא שיבוש של Mahalab.[2]

בתקופה האשורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרידתו של רצין נגד תגלת פלאסר השתתף גם חירם השני מצור, ועל כך הענישו מלך אשור ותפס ובזז את העיר המבוצרת מחלב (באשורית: ma-ḫa-la-ab) וערים גדולות אחרות בתחום צור.[3]

מסעו השלישי של סנחריב (701 לפנה"ס) היה לארץ חֿתי (הלבנט), ובו מלך צידון לולי המורד ברח לים, ועל כן הכניע סנחריב את צידון רבה וצידון זעירה, בית־זיתּי, צרפת, מַחַֿלִּיבַה (באשורית: ma-ḫal-li-ba), אוּשוּ, אכזיב ועכו, עריו המבוצרות שעליהן הסתמך.[1][4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 פנחס נאמן, מסע סנחריב לא"י בשנת 701, בית מקרא יג, 1968, עמ' 71
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך א', עמוד 227, ערך אחלב
  3. ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 131
  4. ^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 63 (הקטע חוזר גם בעמ' 95, 114, 131, 175 ו־192) וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 183