ממפיס (מצרים)

(הופנה מהדף מף)
ממפיס והנקרופוליס שלה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
ראשי עמודים ממקדש האלה חתחור בממפיס
ראשי עמודים ממקדש האלה חתחור בממפיס
מדינה מצריםמצרים מצרים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
שטח האתר 155.16 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך Memphis and its Necropolis – the Pyramid Fields from Giza to Dahshur עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 29°51′15″N 31°15′34″E / 29.85412°N 31.25934°E / 29.85412; 31.25934
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל רעמסס השני אשר נמצא בממפיס

ממפיס הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ־20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית־רחינה. השטח האדמיניסטרטיבי העתיק של ממפיס כולל בתוכו את האתרים העתיקים דחשור, סקארה, אבוסיר, אבו גורב וזאוויית אל עריאן.

ממפיס שימשה כבירת מצרים התחתונה ובירת מצרים המאוחדת לפני נא אמון, מימי יסוד המדינה ועד סוף תקופת הממלכה הקדומה בשנת 2200 לפנה"ס לערך. היא הייתה בירת מצרים לתקופה קצרה גם בתקופת הממלכה החדשה, ושימשה כמרכז אדמיניסטרטיבי בכל תקופת ההיסטוריה של מצרים העתיקה.

שמות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממפיס (mn nfr) בכתב חרטומים
mn
n
nfrf
r
O24niwt
חית כא פתח בכתב חרטומים
O6t
pr
D28Z1p
t
H

שמה המצרי הקדום של העיר היה אִנְבּוּ־חֶץ שפירושו "החומה הלבנה".[דרוש מקור] שמה המקובל יותר היה מֶנֹ־פר על שם הפירמידה של המלך פפי הראשון מהשושלת השישית, ששכנה בקרבת העיר. השם ממפיס (Μέμφις) הוא שם יווני שנוצר כתוצאה מעיוות השם מֶנֹ־פר, ואשר הפך בקופטית למֶנֶף. ממפיס הייתה ידועה בתקופה העתיקה גם בשם אנק טַווי שמשמעותו היא "זו המקשרת את שתי הארצות". שם זה מדגיש את מיקומה האסטרטגי של ממפיס בגבול בין מצרים התחתונה ומצרים העליונה.

עוד באלף ה־3 לפנה"ס נודעה העיר בשם הקודש חית כא־פתח (ḥwt-kȝ-ptḥ, 𓉗 𓏏𓉐𓂓𓏤𓊪 𓏏 𓎛), כלומר "ארמון שור־אל פתח"[1] או "בית הנשמה של פתח", וכך גם ההיסטוריון המצרי מנתון קרא לה במצרית עתיקה. המונח התגלגל לאוגריתית כ־𐎈𐎋𐎔𐎚 (חכפת), וקיבל את המשמעות הכללית "מצרים", המקודשת לכושר וחסיס (המקביל הכנעני לפתח).[2] משם התגלגל ליוונית כ־Aίγυπτoς (איגופטוס, אגיפטוס בהגייה מודרנית), שמה של מצרים עד היום ביוונית ולטינית ובשפות רבות נוספות, כולל שמה של מצרים בשפה האנגלית – Egypt.[3]

שמה של העיר במקרא היה נֹף או מֹף. השם נף מופיע במקרא בשישה פסוקים, למשל: ”נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת-מִצְרַיִם, פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ” (ישעיהו, י"ט, י"ג). השם מף מופיע פעם אחת בהושע”כִּי-הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד, מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם; מַחְמַד לְכַסְפָּם, קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם, חוֹחַ, בְּאָהֳלֵיהֶם” (הושע, ט', ו').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הרודוטוס, ממפיס נוסדה בשנת 3100 לפנה"ס על ידי המלך נערמר הידוע גם בשם מֶנֶס. מלך זה היה המלך הראשון בתקופת השושלת ה־1 בממלכה הקדומה, ואיחוד מצרים התחתונה ומצרים העליונה מיוחס לו. יש מחלוקת בין ההיסטוריונים לגבי גודל אוכלוסיית העיר. על פי ט. צ'נדלר[4] אוכלוסיית ממפיס מנתה 30,000 תושבים ובכך הייתה היישוב המאוכלס ביותר בעולם מיום היווסדה ועד 2250 לפנה"ס לערך. ההיסטוריון ק. א. ברד[5] העריך שאוכלוסייתה מנתה כ־6,000 תושבים בלבד בתקופת הממלכה הקדומה.

בתקופת השושלת ה־6 הגיעה ממפיס לשיאה. היא הייתה אחד המרכזים הדתיים העיקריים במצרים (התחרתה כמרכז דתי בעיר און) ושימשה כמרכז הפולחן של האל פְּתַח, אשר נחשב בממפיס לאבי האלים ובורא האדם. הרודוטוס (המאה ה־4 לפנה"ס) מספר שבצד הצפוני של מקדש הפייסטוס, הוא פתח, היה מתחם קודש לפרוטאוס, ומסביבו חיו פיניקים צורים באזור שנקרא "מחנה הצורים".[6] בעיר נמצאו גם כתובות פיניקיות.[7] העיר הייתה גם מרכז פולחני לשור הקדוש אפיס. העיר ירדה מגדולתה בימי השושלת ה־18, כאשר הבירה עברה לתבאי, היא נא אמון. העיר שבה לפרוח בעת השלטון הפרסי, במאות ה־6 וה־5 לפנה"ס, ושקעה שוב עם יסוד העיר אלכסנדריה בשנת 331 לפנה"ס על ידי אלכסנדר מוקדון. בתקופה זו ובתקופה הרומית הייתה ממפיס העיר השנייה בחשיבותה במצרים. בשנת 641, עם יסוד העיר פוסטט שהייתה בירת מצרים בתקופת השלטון הערבי, ממפיס ננטשה, ובתיה הפכו מקור לאבני בנין לערים שנבנו באזור.

השרידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל השימוש המשני שעשו התושבים באבני הבניין של ממפיס, נשארו שרידים מעטים באתר. נחשפו המקדשים של האלים פתח ואפיס. כמו כן נחשפו במקום מספר פסלים כולל פסל מאלבסטר של רעמסס השני בגודל של שניים על ארבעה מטר. ממפיס נמצאת בקרבת הנקרופוליס של סקארה. כיום נמצא בממפיס אתר המשמש כמוזיאון פתוח הכולל ממצאים מתקופת מצרים העתיקה. אחד הפסלים המפורסמים הוא פסלו הענק של רעמסס השני אשר התגלה באתר. אורך הפסל הוא 10 מטר והוא מוצב בשכיבה במבנה סגור באתר אשר נבנה סביבו.

האתר נחפר על ידי האגיפטולוג האנגלי פלינדרס פיטרי בין השנים 19081913 במשך שש עונות חפירה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיניס עיר הבירה שקדמה לממפיס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממפיס (מצרים) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 155
  2. ^ לוחות UT ’nt III ix, ’nt VI vi, Aqht 2 V, וכן KTU2 4.247; למשמעות "מצרים" ולקשר לכושר וחסיס ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 45 וכן ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 180-181
  3. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 180-181
  4. ^ Chandler, Tertius (thertgreg1987). Four Thousand Years of Urban Growth.
  5. ^ Bard, Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt, p. 250
  6. ^ הרודוטוס, היסטוריות, 2.112 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
  7. ^ KAI 48 (כתובת בנבעל); CIS I 97‏; RÉS 2