עמותת אלע"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלעד (עמותה))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו עמותת אלע"ד

עמותת אלע"ד (ראשי תיבות של "אל עיר דוד")[1] היא עמותה ישראלית הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים, ביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד שבסילואן ובאזורים הסמוכים. העמותה פועלת להשגת מטרותיה על ידי תיירות, חינוך ומחקר, חפירות ארכאולוגיות, רכישת בתים וקרקעות מתושבי סילוואן, או שכירתם מחברת עמידר, על מנת לשכן בהם יהודים. רוב הפעילות התקיימה עד שנות האלפיים בגן הלאומי עיר דוד, השייך לרשות הטבע והגנים ומופעל על ידי העמותה. מאז התרחבה הפעילות התיירותית והחינוכית באגן הקדוש גם להר הזיתים ולרכס ארמון הנציב. מייסד העמותה, דוד בארי, הוא זוכה פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ז בשל פעילותו זו.

העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו ישן

העמותה הוקמה בשנת 1986 בידי דוד בארי, סגן מפקד יחידת דובדבן לשעבר, העומד בראש העמותה עד היום.

בראש המועצה הציבורית של העמותה עמד עד יום מותו חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל,[2] וחברים בה (בשנת 2014) מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אילן כהן, מנכ"ל עיריית ירושלים לשעבר, איתן מאיר, עו"ד דן אבי-יצחק, הזמר יהורם גאון, השופט בדימוס יעקב בזק, ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין, השופט בדימוס צבי טל, המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי ופרופ' שלמה מור-יוסף.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינור דוד - סמל העמותה בכניסה לגן הלאומי בעיר דוד
מדריך מטעם העמותה בגן הלאומי

הרחבת הפעילות התיירותית של עמותת אלע"ד בעיר דוד, וכן שיווק מסיבי והשקעה כספית גדולה, הביאו לעלייה חדה במספר המבקרים במקום בשנים האחרונות. בשנת 2008, למשל, ביקרו באתרי העמותה כמעט חצי מיליון מבקרים, לעומת כ-160 אלף בשנת 2005 (עלייה של 200%).[3] העמותה השקיעה סכום ניכר בהקמת אתר אינטרנט אינטראקטיבי,[4] שזכה בשנת 2007 במקום הראשון מתוך 167 אתרים, בתחרות בינלאומית מטעם ארגון World Summit Award של האו"ם, בקטגוריית E-Culture.[5]

עיר דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 נחתם חוזה בין רשות מקרקעי ישראל לבין העמותה למטרות שמירה והחזקה של חלקות בעיר דוד, בשטח של 26,007 מ"ר[6] החל מאותה שנה מפעילה העמותת עבור רשות הטבע והגנים את 'הגן הלאומי עיר דוד', המהווה חלק מ'גן לאומי סובב חומות ירושלים'. זהו אחד מכמה גנים לאומיים בישראל המופעל בידי עמותה פרטית, והיחיד הפועל על פי תו התקן הבינלאומי של IQC, וסגור בשבת. בעקבות העברת הפעלת הגן לידי עמותת אלע"ד תרמה העמותה לשימוש הציבור כמה מבנים בעיר דוד, כמו 'בית הצופה', שהפך לנקודת תצפית ואולם להקרנת חיזיון אורקולי.

בגן הלאומי פועל מרכז הדרכה השייך לעמותה, המציע שירותי הדרכה בתשלום למבקרים. כן מפעילה העמותה בפסגת הגן הלאומי מיצג תלת ממדי, העוסק בהתפתחותן של עיר דוד וירושלים בתקופת בית ראשון. מאז העברת הגן הלאומי לחסות עמותת אלע"ד, ניכר גידול מתמיד במספר המבקרים בו, בעקבות פרסום, הרחבת הפעילות במקום ואטרקציות, בעיקר בחגים ובאירועים מיוחדים. בשנת 2008, למשל, ביקרו בגן הלאומי עיר דוד כ-400 אלף איש, מספר שיא בכניסות לגן לאומי בירושלים.

הר הזיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הרחיבה עמותת אלע"ד את פעילותה להר הזיתים, השוכן מול עיר דוד. עיקר פעילות העמותה שם הוא בשיקום וטיפוח בית העלמין היהודי העתיק, שניזוק קשות במהלך 19 שנות השלטון הירדני במזרח ירושלים עד מלחמת ששת הימים, ובשמירה עליו מפני מעשי ונדליזם לאומני. במסגרת פעילות זו מועסקים עובדים ומתנדבים בניקוי המצבות העתיקות, חידוש הכתוב בהן, סידור השבילים בין החלקות ומיפוי הקברים.

בשנת 2008 חנכה העמותה אתר אינטרנט אינטראקטיבי, המאפשר לגולשים לאתר קברים בבית העלמין, לקרוא על הקבורים בו, להוסיף מידע ותמונות וכן לתכנן מסלול בין קברים שונים הפזורים בין החלקות.[7] העמותה מוציאה סיורים בעקבות אנשי שם בבית העלמין במשך השנה, וכן טיולים ברכבי שטח בהר הזיתים בחגים.

ארמון הנציב וגיא בן הינום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 נחשפה האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב, לאחר שהייתה סגורה במשך שנים רבות. מחקר האמה, שנבנתה על ידי החשמונאים לפני למעלה מאלפיים שנה, החל כבר במאה ה-19 בידי חוקרים בריטיים, אך היא מעולם לא נפתחה באופן מסודר לקהל. גם החפירה האחרונה נועדה למחקר בלבד, אולם עמותת אלע"ד פרסה את חסותה על המקום, ואף מימנה את הכשרתו לביקורי קהל.[8] משנת 2005 פתוחה אמת המים התחתונה לקהל, בתיאום ובהדרכה של עמותת אלע"ד.

הפעילות התיירותית של העמותה מתקיימת לאורך כל רכס ארמון הנציב וגיא בן הינום, שם מפעילה העמותה תיירות אתגרית כמו סיורי סגווי, רכבי שטח (ריינג'רים) ומסעות אופניים. פעילות זו משולבת בהדרכה המתרכזת בטבע ובמקומם של הרכס והגיא בתולדות עם ישראל. בחגים מפעילה העמותה גם אומגה, גשר חבלים ומנוף תצפית מעל גיא בן הינום.

חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירות בחניון גבעתי

עמותת אלע"ד מממנת את רוב החפירות הארכאולוגיות הנערכות בשנים האחרונות בעיר דוד ובמרחבה. כל החפירות נערכות על ידי רשות העתיקות או באישורה, ורובן הן חפירות הצלה, שנועדו לחשוף את צפונות העבר לקראת בנייה או פיתוח באגן הקדוש. מכורח המיקום הגאוגרפי, מניבות החפירות ממצאים רבים מתקופות שונות ומגוונות, והם מפורסמים בכלי התקשורת[9] ובכנס השנתי של מכון מגלי"ם. מנהלי החפירות הם אנשי רשות העתיקות וחוקרים מן השורה הראשונה, כמו רוני רייך, גבי ברקאי, אילת מזר, דורון בן עמי, יחיאל זליגר ואלי שוקרון. פרופ' רוני רייך התנה את עבודתו במקום בגיוס ערבים תושבי כפר סילוואן לעבודת החפירה, ולכן העובדים הם מתנדבים רבים מהארץ ומהעולם, וכן פועלים בשכר תושבי המקום.

תנופת המחקר הארכאולוגי בעיר דוד ובסביבתה הביאה לחשיפה של אתרי חפירה רבים ולממצאים יוצאי דופן בזמן קצר. בין אתרי החפירה הרבים ניתן לציין את בריכת השילוח "האמיתית", שנחשפה בשנת 2006 למרגלות "בריכת השילוח" המאוחרת, שהייתה מוכרת כל השנים; כן נחשפו חלקי רחוב נרחבים ותעלות ניקוז מימי בית שני, מטמון ובו מאות מטבעות זהב,[10] ביצורים באזור מעיין הגיחון, מבנה אבן גדול מתקופת הברזל, ממצאים רבים בחפירות חניון גבעתי, מצודת החקרא,[11] ורחובה הראשי של ירושלים מתקופת הבית השני.[12]

פרויקט סינון העפר בעמק צורים

עמק צורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הוצאו כ-400 משאיות עפר מהר הבית, בעקבות עבודות שיפוץ והרחבה שנערכו על ידי הווקף במקום. העבודות, שנערכו באמצעות ציוד מכני כבד, ללא חפירת הצלה או פיקוח מטעם רשות העתיקות, חוללו נזק ארכאולוגי רב, שכן ערימות העפר נשפכו לנחל קדרון ללא הבחנה, וללא יכולת להבחין בין הממצאים באופן סטרטיגרפי.[13] בשנת 2004 הקימו הארכאולוגים גבריאל ברקאי ויצחק צויג מאוניברסיטת בר-אילן, בתמיכת רשות הטבע והגנים וברישיון רשות העתיקות, פרויקט לסינון העפר שנחפר ונזרק מחוץ להר הבית. העפר הועבר במספר שלבים לגן הלאומי עמק צורים השוכן למרגלות הר הצופים, שם נערכת עד ליום זה פעולת הסינון (נכון ל-2012).

שנה לאחר מכן נקלע המיזם למשבר כספי וכמעט נסגר. בשלב זה פרסה עמותת אלע"ד את חסותה התפעולית והכספית על המיזם, ופתחה את אתר הסינון לחוויה תיירותית בשם החוויה הארכאולוגית בעמק צורים, בה יכולים המבקרים להשתתף בפועל בסינון, ולשמוע הסברים על מקור העפר ועל מה שנתגלה בו. רוב המבקרים הם בני נוער מהארץ ומהעולם, שחשפו עד כה ממצאים ייחודיים כמו טביעות חותם, תכשיטים, מטבעות, שברי חרסים, צלמיות ופרטי בניין מתקופת הבית השני ועד ימינו. עד לשנת 2012 השתתפו במיזם למעלה מ-120,000 איש מרקע מגוון, מישראל ומחוץ לה.[14] מיזם זה משלב בין ההיבטים התיירותיים, הארכאולוגיים והחינוכיים של העמותה. ב-2017 הודיעה אלע"ד על הפסקת מימון זה והעברת התקציב לפרויקט של סינון עפר מחפירות בעיר דוד.[15]

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת אלע"ד משקיעה משאבים רבים בחינוך לחיזוק הקשר לירושלים במגזרים וקהלים שונים, וכן בהגברת הידע במחקר ירושלים הקדומה. בין קהלי היעד הבולטים של העמותה בתחום זה נמצאים חיילי צה"ל, שאלפים מהם ביקרו בעיר דוד ובסביבתה בשנים האחרונות, במסגרת פרויקט 'מוריה' של חיל חינוך.[16] הפרויקט, המשותף לצה"ל, לעמותת אלע"ד, לקרן למורשת הכותל וליד בן צבי, מביא את החיילים ליום סיור בירושלים, בדגש על אתרים בעלי זיקה יהודית וציונית. העמותה מפעילה סופי שבוע וסמינרים בנושאי מנהיגות וציונות בקרב קצינים, המתקיימים באתרי התיירות השונים באגן הקדוש.[17] העמותה פועלת גם בשיתוף עם תנועת "בני עקיבא", שחניכיה מבקרים באתרי העמותה בסיורים חינוכיים, וכן עם תנועת "מבראשית", המקיימת מדי שנה בעיר דוד פעילות חינוכית וטקסים.

בשנת 2001 הקימה העמותה את מכון מגלי"ם (המכון הגבוה ללימודי ירושלים) כמכון מחקר והוראה, שמטרתו להעמיק את הידע על אודות ירושלים בתחומי היסטוריה, ארכאולוגיה ותנ"ך.[18] במכון מלמדים אנשי אקדמיה בעלי שם בארץ ובעולם בקורסים, השתלמויות, ימי עיון וסיורים, הפונים לקהל מגוון. ייחודו של המכון הוא בכך שהמרצים הם חוקרים המשתתפים בפועל במחקר הארכאולוגי בירושלים הקדומה, כמו פרופ' רוני רייך, ד"ר אילת מזר וד"ר גבי ברקאי. מדי שנה מקיים המכון את 'כנס מחקרי עיר דוד', שהוא הכנס הארכאולוגי הגדול בישראל, בו מציגים החופרים והחוקרים את החידושים העדכניים ביותר בחקר ירושלים. למכון מגלי"ם אף הוצאה לאור של ספרים ופרסומים, פרי מחקרם של חוקרים בתחומים הרלוונטיים.

התיישבות במזרח ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית מיוחס, בין הבתים הראשונים שהעמותה רכשה בעיר דוד
מתחם "מעלות דוד" בראס אל עמוד, 12/12

חלק מהבתים בצלע הר הזיתים של כפר סילוואן היו בבעלות יהודית לפני קום המדינה, והיוו את היישוב היהודי כפר השילוח, שהוקם עבור יוצאי תימן בשלהי המאה ה-19. בשכונת ואדי-חילווה, השוכנת על גבעת עיר דוד, רכש הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בראשית המאה ה-20 שטח אדמה גדול לחפירות ארכאולוגיות, ששימשו לאחר מכן להתיישבות יהודית. עם פרוץ פרעות תרפ"ט נטשו חלק מיהודי המקום את בתיהם, ועזבוהו כליל במאורעות 1936. היישוב היהודי בעיר דוד חוסל, הרכוש היהודי נבזז, ולבתים פלשו ערבים, שצאצאיהם של חלקם מתגוררים בבתים עד היום.

אחת מפעולותיה העיקריות של עמותת אלע"ד היא השבת היישוב היהודי לעיר דוד, תוך קידום ופיתוח ההתיישבות היהודית באגן הקדוש כולו. העמותה רוכשת ושוכרת מיום הקמתה נכסים, קרקעות ובתים בעיר דוד, בהר הזיתים וברחבי ירושלים הקדומה[19] באופנים הבאים:

  • איתור נכסים השייכים ליהודים בעיר דוד ומאבק משפטי במחזיקים בהם, בדרישה לפנותם על מנת להחזירם לבעליהם המקוריים.
  • קנייה ושכירת נכסים שהוכרזו נכסי נפקדים על ידי האפוטרופוס מהרשות לפיתוח ומחברת עמידר.[20]
  • שכנוע ערבים תושבי הכפרים סילואן, ראס אל עמוד, א-טור ושכונת אבו תור למכור את בתיהם ליהודים.
  • 'קרן שלם ירושלים', עמותת בת של אלע"ד, בנתה כ-80 יחידות דיור בראס אל עמוד, במקום בו עומד מבנה המטה הישן של מחוז ש"י של משטרת ישראל, ובתמורה תממן חלק מבניית מבנה המטה החדש.[21] הבנייה בראס אל עמוד נעשתה בשיתוף עם 'הקדש העדה הבוכרית', ממנה הפקיעו הירדנים את השטח ב-1948.[22]

נכון ל-2010, מתגוררים בנכסים שבבעלות העמותה באגן הקדוש כ-75 משפחות יהודיות.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2006–2013 קיבלה העמותה תרומות בסך כ-56 מיליון ש"ח לשנה בממוצע, כ-61% מהם מחברות הרשומות במדינות כגון איי בהאמה וזהות בעליהן עלומה. השימוש בחברות כאלו נפוץ אצל גופים ישראליים המעוניינים לרכוש נכסים מפלסטינים, תוך הסתרת זהות הצדדים כדי לא להכשיל את העסקה.[23]

פולמוס סביב פעולות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העובדה כי העמותה מעודדת התיישבות יהודית במזרח ירושלים, הביאה להתנגדות של עמותת עיר עמים ואחרים, שקראו להוציא את הגן הלאומי מחזקתה של העמותה, המציגה לדבריהם את האתר באופן מגמתי בפני המבקרים.[24]

באוגוסט 2008 עתרה תנועת שלום עכשיו, בשיתוף עם ערבים תושבי כפר סילוואן לבג"ץ נגד העמותה ושותפיה, בדרישה לעצור את החפירות בחניון גבעתי, בטענה שהן אינן חוקיות, אך העתירה נדחתה .[25]

לדברי עמותת אלע"ד, העמותה פועלת תוך שיתוף פעולה עם יושבי המקום ותוך שילוב תושבים ערבים בפיתוח השכונה.[26] חוסיין סיאם, המוכר כמוכתר על ידי העירייה, אמר בראיון כי "שוררת שנאה בין הצדדים", אולם גם "באמת התפתחו יחסים אישיים קרובים בין הרבה יהודים לערבים בכפר. אליי הביתה הגיעו לא פעם חברים יהודים שלי".[27] המתנגדים לפעולות העמותה טוענים כי שיתוף פעולה זה נועד להקנות לעמותה "שקט תעשייתי" בדרכה לייהוד האגן הקדוש כולו.[28] תושבים ערבים התלוננו על פגיעה בפרטיותם בשל מצלמות האבטחה, ועל הגבלת תנועתם בחגים יהודיים.[29]

דוד בארי, יושב ראש עמותת אלע"ד, אמר בראיון בשנת 2008: "עד היום נבחנו הרכישות שלנו בעשרות מבחנים משפטיים, ומעולם לא הוטל דופי בהתנהלותנו, ולו פעם אחת".[27] הוא פועל יחד עם ערבים תושבי הכפר למען מטרות משותפות.[30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמותה מספר 580108660, נרשמה ב-8 בספטמבר 1986 תחת השם א. ל. ע. ד. - אל עיר דוד. (פרטי העמותה באתר רשם העמותות)
  2. ^ סרטונים פרופסור אלי ויזל- יו"ר המועצה הציבורית של עמותת אלע"ד, סרטון, באתר YouTube
  3. ^ על פי נתונים רשמיים של רשות הטבע והגנים
  4. ^ אתר "עיר דוד"
  5. ^ ה"אוסקר" של אתרי האינטרנט יוענק לאנשי עיר דוד
  6. ^ מבקר המדינה, ניהול ותפעול של אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים, ‏2016
  7. ^ אתר הר הזיתים של העמותה
  8. ^ הקצאת האמה התחתונה לתיירות
  9. ^ חשיפת אחוזה רומית בעיר דוד, אוצר מטבעות זהב שנתגלה בחניון גבעתי
  10. ^ "מטמון ובו מאות מטבעות זהב נחשף בחפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים". Israel Antiquities Authority. 22 בדצמבר 2008. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2009. 
  11. ^ Israel Antiquities Authority, www.antiquities.org.il
  12. ^ עמותת אלע"ד- חשיפת רחוב ההרודיאני
  13. ^ גדעון אבני ויוחנן זליגמן, הר הבית 1917-2001, רשות העתיקות, ירושלים, התשס"א, עמודים 30-33
  14. ^ ‫טלילה נשר, סינון עפר חשף ממצאים מתקופת בית ראשון, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2006‬
  15. ^ ארנון סגל ודליה מזורי, האם תחדל הצלת הממצאים הארכיאולוגיים מהר הבית?, באתר nrg‏; הודעה על הפסקת הסינון, באתר פרויקט סינון עפר הר הבית.
  16. ^ פרויקט מוריה
  17. ^ עמותת ימין מממנת סופי שבוע לקצינים במז' ירושלים, באתר הארץ, 2 ביוני 2009‬
  18. ^ אתר מכון מגלי"ם
  19. ^ מירון רפפורט, מתנחלים השתלטו על שני מתחמים מאוכלסים במזרח י-ם, באתר הארץ, 3 באפריל 2006
  20. ^ בדוח הוועדה לבדיקת מבנים במזרח ירושלים, מה-10 בספטמבר 1992. (השמור בגנזך המדינה מזהה פרסום בגנזך 1 1992 14), פורטו ליקויים שונים בהתנהלות העמותה, המדינה וחברת עמידר בנושא זה. תקציר מסקנות הדו"ח וטענות נוספות נגד העמותה מובאים באתר זה
  21. ^ מיכאל יעקובסון, נוף להר הבית, לקברים ולשכנים עוינים: מתחם ליהודים בהר הזיתים, 3.1.12, Xnet
  22. ^ ידיעות אחרונות, 22 בינואר 2010
  23. ^ ניר חסון, אורי בלאו, התורמים של אלע"ד נחשפים: העמותה קיבלה מאות מיליונים מחברות במקלטי מס, באתר הארץ, 6 במרץ 2016
  24. ^ ‫טל שגיא, עיר דוד: כשארכאולוגיה ופוליטיקה מתערבבות, באתר ynet, 29 בפברואר 2008; ‫Take Archaeology in the City of David out of the Hands of Elad; ‫דו"ח עיר עמים - עסקה אפלה בסילוואן
  25. ^ בג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נגד עמותת אלע"ד ואחרים
  26. ^ ‫אודי רגונס, מי באמת מבעיר את אגן העיר העתיקה, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2009‬
  27. ^ 27.0 27.1 יעל שוראקי-אלפסי, דוידל'ה מתעקש: יחסי השכנות בעיר דוד מעולים, באתר nrg‏, 23 ביוני 2008‬
  28. ^ למשל במאמר חפירות וגנים לאומיים ככלי פוליטי
  29. ^ 'עסקה אפלה בסילואן' , דו"ח עיר עמים, פרק 2.3 - רכישות מפוקפקות בסילוואן, עמוד 16
  30. ^ ‫שמוליק גרוסמן, אחדות יהודית-ערבית בסילואן: 'בטלו צעדת הימין', באתר ynet, 22 באפריל 2010‬