נובאק ג'וקוביץ'
לידה |
22 במאי 1987 (בן 37) בלגרד, יוגוסלביה | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | סרביה | |||||||||||||
מקום מגורים | מונטה קרלו, מונקו | |||||||||||||
בן או בת זוג | ילנה ג'וקוביץ' (10 ביולי 2014–?) | |||||||||||||
גובה | 1.88 מטר | |||||||||||||
יד חובטת | ימין (חבטת גב היד בשתי ידיים) | |||||||||||||
פעילות כמקצוען | 2003–הווה (כ־21 שנים) | |||||||||||||
סה"כ פרסים שצבר | 184,265,269 דולר אמריקאי | |||||||||||||
יחידים | ||||||||||||||
מאזן קריירה | 1116–220 (83.5%) | |||||||||||||
דירוג שיא | 1 (4 ביולי 2011) | |||||||||||||
זכיות בטורנירים | 99 (מקום 3 בכל הזמנים) | |||||||||||||
זוגות | ||||||||||||||
מאזן קריירה | 72-55 (43.3%) | |||||||||||||
דירוג שיא | 114 (30 בנובמבר 2009) | |||||||||||||
זכיות בטורנירים | 1 | |||||||||||||
שיאי גראנד סלאם | ||||||||||||||
זכיות 24 | ||||||||||||||
אליפות אוסטרליה הפתוחה |
10 זכיות (2008, 2011, 2012, 2013, 2015, 2016, 2019, 2020, 2021, 2023) | |||||||||||||
אליפות צרפת הפתוחה | 3 זכיות (2016, 2021, 2023) | |||||||||||||
וימבלדון | 7 זכיות (2011, 2014, 2015, 2018, 2019, 2021, 2022) | |||||||||||||
אליפות ארצות הברית הפתוחה | 4 זכיות (2011, 2015, 2018, 2023) | |||||||||||||
תאריך עדכון 11 בספטמבר 2023 | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
נובאק ג'וקוביץ' (בסרבית: Novak Đoković או Новак Ђоковић, ⓘⒾ; נולד ב-22 במאי 1987) הוא טניסאי סרבי מקצועני. נכון ליולי 2024, מדורג במקום השני בעולם[1]. ג'וקוביץ' דורג במקום הראשון בעולם במשך 428 שבועות בסך הכול (ראשון בכל הזמנים). זכה ב-24 תוארי גראנד סלאם (ראשון בכל הזמנים והיחיד שזכה לפחות 3 פעמים בכל אחד מתארי הגרנד סלאם). הוא סיים שמונה פעמים את השנה במקום ראשון בעולם (ראשון בכל הזמנים). במהלך הקריירה שלו הוא זכה ב-180 מיליון דולר (ראשון בכל הזמנים), ועד כה זכה ב-99 תארים בסבב ה-ATP (שלישי בכל הזמנים). ג'וקוביץ' הוא אחד הטניסאים הטובים ביותר בכל הזמנים ובעיני רבים, אף נחשב לטניסאי הטוב ביותר בכל הזמנים.
במסגרת טורנירי הגראנד סלאם הוא זכה בכל הארבעה האפשריים, השלישי שכיהן כאלוף בהם בו זמנית, והיחיד שעשה זאת על שלושה משטחים שונים. הוא זכה עשר פעמים באליפות אוסטרליה הפתוחה (2008, 2011, 2012, 2013, 2015, 2016, 2019, 2020, 2021 ו-2023) יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה, שלוש פעמים באליפות צרפת הפתוחה (2016, 2021 ו-2023), שבע פעמים באליפות וימבלדון (2011, 2014, 2015, 2018, 2019, 2021, ו-2022), וארבע פעמים באליפות ארצות הברית הפתוחה (2011, 2015, 2018 ו-2023). נוסף לכך, הוא זכה שבע פעמים בגמר ה-ATP (2008, 2012–2015, 2022 ו-2023) יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה. כמו כן, הוא הטניסאי השלישי בהיסטוריה של ה-ATP (בנוסף לאנדרה אגאסי מארצות הברית ורפאל נדאל הספרדי) שהשלים במהלך הקריירה את ה"גולדן סלאם" – זכייה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם ובמדליית זהב אולימפית, לאחר שזכה בתואר האלוף האולימפי (פריז 2024), והוא השני בהיסטוריה (אחרי אנדרה אגאסי) שהשלים במהלך הקריירה את ה"סופר סלאם" – זכייה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם, זכייה במדליית זהב אולימפית, וזכייה בגמר ה-ATP. הוא גם הטניסאי הסרבי הראשון שזכה בטורניר גראנד סלאם.
ג'וקוביץ' זכה ב-40 טורנירי סבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP (ראשון בכל הזמנים), שישה טורנירים מהם בשנת 2015 (שיא), והיחיד שזכה בכל תשעת טורנירי מאסטרס 1000 של סבב ה-ATP (ולפחות פעמיים בכל טורניר).
בשנת 2010 הוביל ג'וקוביץ' את נבחרת סרביה לזכייה היסטורית בגביע דייוויס ובשנת 2013 למשחק הגמר על הגביע.
ג'וקוביץ' משחק טניס ביד ימין. המשטח האהוב עליו הוא משטח קשה (84% הצלחה), אם כי ג'וקוביץ' מגדיר את עצמו כשחקן שיודע לשחק היטב על כל סוגי המשטחים השונים (83%). החבטה הנחשבת לטובה ביותר שלו היא חבטת גב יד לאורך הקו[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וקוביץ' נולד ב-22 במאי 1987 בעיר בלגרד, שכיום היא בסרביה לסרג'ן ודיאנה. לג'וקוביץ' שני אחים, מרקו וג'ורג'י, שהלכו בדרכו ומשחקים טניס אף הם. כיום מתגורר ג'וקוביץ' במונטה קרלו, אשר במונקו. משנת 2004 מנהל ג'וקוביץ' מערכת יחסים עם בת ארצו ילנה ריסטיץ', איתה התחתן ב-10 ביולי 2014. לזוג נולדו שני ילדים, בן ובת, סטפן (אוקטובר 2014) וטרה (ספטמבר 2017). ג'וקוביץ דובר ארבע שפות – סרבית, אנגלית, גרמנית ואיטלקית[3]. ג'וקוביץ' מכונה גם בשמות החיבה נולה והג'וקר[4].
ג'וקוביץ' החל לשחק טניס בגיל 4 ושנה אחר כך התגלה על ידי אגדת הטניס היוגוסלבית ילנה גנצ'יץ', שהכריזה: "מדובר בכישרון הטניס הגדול ביותר שראיתי מאז מוניקה סלש."[3] בגיל 13 עזב ג'וקוביץ' את הבית כדי להתאמן באקדמיית הטניס של ניקולה פיליץ' במינכן שבגרמניה ובמשך ארבע שנים טס הלוך וחזור מביתו שבסרביה לאקדמיה שבגרמניה. בגיל 14 הוא החל בקריירה בין-לאומית עם זכיות באליפויות אירופיות בתחרויות היחידים, הזוגות והקבוצות[3].
ג'וקוביץ' ידוע גם בזכות חיקויים של טניסאים אחרים אותם הוא ביצע במהלך משחקים, בין היתר הוא חיקה את רוג'ר פדרר, רפאל נדאל, אנדי רודיק, מריה שראפובה[5] וג'ון מקנרו. ג'וקוביץ' אף הגיע לא פעם בתחפושת למשחקים, ובכלל מדובר בשחקן שמאוד אוהב להשתעשע, ולא לוקח את עצמו ברצינות.
לצד הפן ההומוריסטי עוסק ג'וקוביץ' גם בעניינים רציניים: בשנת 2011 הצטרף ג'וקוביץ' למועדון "אלופים למען שלום", קבוצה הכוללת מעל חמישים ספורטאי עילית בין-לאומיים, המחויבים לקדם את השלום בעולם דרך הספורט[6]. בסוף השנה הוא גם מונה לשגריר יוניצף בסרביה ובמסגרת תפקידו יפעל לקידום ההגנה של זכויות ילדים ויעבוד כדי לאפשר להם לקבל חינוך בגיל מוקדם[7]. לצד פעילויות אלו, הוא גם מנהל קרן צדקה שתורמת כספים למטרות הומניטריות שונות[8]. ג'וקוביץ' הוא הטניסאי הראשון בכל הזמנים שזכה במהלך הקריירה שלו ביותר מ-100 מיליון דולר, בחישוב של רווחים ישירים בלבד – ללא חסויות ופרסומות.
במרץ 2015 הוא תרם לשיקום גן ילדים ענקי בעיירה על יד בלגרד, שנהרס בשיטפונות של 2013. מי שסייעה לו בשיקום הייתה שגרירות ישראל, שתרמה, מצידה, את תקציבה השנתי לאירועים לטובת המוסד. באירוע חנוכת המבנה המשוקם – עובדי השגרירות התנדבו להיות מלצרים. ילדי הגן, יחד עם ג'וקוביץ', הגיבו במחווה שכללה הנפת דגלי ישראל ושירת "הבה נגילה".
ג'וקוביץ' הופיע בתפקיד עצמו בסרט בלתי נשכחים 2.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001 הגיע ג'וקוביץ' יחד עם הנבחרת הלאומית של יוגוסלביה לגמר גביע דייוויס לנוער לשחקנים מתחת לגיל 14.
בתחילת הקריירה המקצועית שיחק ג'וקוביץ' בעיקר בטורנירי פיוצ'ר וצ'אלנג'ר וזכה בשלושה מכל סוג בין השנים 2003–2005. טורניר ה-ATP הראשון בו שיחק היה אומג ב-2004. את הופעתו הראשונה בטורניר גראנד סלאם עשה ג'וקוביץ' ב-2005, כשהעפיל מהמוקדמות להגרלה הראשית באליפות אוסטרליה הפתוחה, בסיבוב הראשון הוא הפסיד למאראט סאפין שהמשיך וזכה בטורניר כולו.
2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]את שנת 2006 החל ג'וקוביץ' מדורג במקום ה-78 בעולם. בזכות זכייתו בתואר ATP ראשון בטורניר אמרספורט (משטח חימר) שלוותה בזכייה נוספת במץ (משטח קשה באולם) הפך ג'וקוביץ' לשחקן הצעיר ביותר שמדורג בין 20 הראשונים בעולם.
באותה שנה הגיע ג'וקוביץ' לראשונה לשלב רבע הגמר של טורניר גראנד סלאם (אליפות צרפת הפתוחה) והתחיל לעבוד עם המאמן הסלובקי מריאן ואיידה.
2007
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת הפריצה של ג'וקוביץ' הייתה 2007, בשנה זו זכה ג'וקוביץ' בלא פחות מ-5 טורנירי ATP, ארבעה מהם על משטחים קשים, ג'וקוביץ' זכה באדלייד, וינה (אולם), אסטוריל (חימר) ובשני טורנירי מאסטרס 1000, מיאמי (שנחשב יוקרתי ביותר ומכונה גם "הגראנד סלאם החמישי") וקנדה.
באותה שנה ג'וקוביץ' הגיע גם לחצי הגמר באליפות צרפת הפתוחה ובווימבלדון. באליפות ארצות הברית הפתוחה הגיע ג'וקוביץ' עד הגמר, בו הפסיד לרוג'ר פדרר שדורג אז במקום ה-1 בעולם.
2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנה זו הגיע ג'וקוביץ' להישג השיא שלו עד אז, כשזכה בגראנד סלאם הראשון של העונה, אליפות אוסטרליה הפתוחה. ג'וקוביץ' ניצח בגמר את ז'ו-וילפריד צונגה הצרפתי, לאחר שבחצי הגמר ניצח את פדרר (שדורג אז במקום ה-1 בעולם). בכך הפך ג'וקוביץ' בן ה-20 לסרבי הראשון שזוכה בטורניר גראנד סלאם וגם לשחקן הצעיר ביותר שזוכה באליפות אוסטרליה הפתוחה מאז ג'ים קורייר ב-1992 (שהיה אז בן 21).
בהמשך השנה ג'וקוביץ' זכה גם בשני טורנירים מסדרת המאסטרס 1000, אינדיאן וולס (משטח קשה) ורומא (חימר). באולימפיאדת בייג'ינג זכה ג'וקוביץ' במדליית הארד, לאחר שהפסיד בשלב חצי הגמר לרפאל נדאל הספרדי וניצח במשחק על מדליית הארד את ג'יימס בלייק האמריקאי. בסיום העונה זכה ג'וקוביץ' לראשונה באליפות סבב המאסטרס העולמי (משטח קשה באולם) לאחר שניצח את ניקולאי דווידנקו הרוסי בגמר.
2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]את שנה זו פתח ג'וקוביץ' בזכייה בטורניר דובאי (משטח קשה). בהמשך העונה הוא זכה בעוד ארבעה טורנירים: בלגרד (טורניר שמנוהל על ידי משפחתו ומתקיים על משטח חימר. המתחם בו נערך הטורניר נקרא על שמו – "מרכז הטניס נובאק"), בזל (משטח קשה באולם, ניצח בגמר את פדרר), בייג'ינג (משטח קשה) וטורניר המאסטרס 1000 בפריז (משטח קשה באולם).
באותה שנה הגיע ג'וקוביץ' למעמד רבע הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה ובאליפות צרפת הפתוחה, ולחצי הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה.
בסוף השנה, נבחר על ידי הצופים בבית לספורטאי השנה בסרביה בטקס אוסקר הפופולריות הסרבי, שנערך על ידי המגזין "פולס" בבלגרד.
2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת השנה הגיע ג'וקוביץ' לשלב רבע גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, ועלה לראשונה למקום ה-2 בעולם. עוד בשנה זו, זכה ג'וקוביץ' בפעם השנייה ברציפות בטורניר דובאי, והגיע לשלב רבע הגמר באליפות צרפת הפתוחה ועד לחצי הגמר בווימבלדון. ג'וקוביץ רשם הישג גדול בהגעתו לגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה בו נוצח בידי רפאל נדאל הספרדי, לאחר שגבר בחצי הגמר על רוג'ר פדרר, ניצחון זה העלה אותו בחזרה למקום השני על חשבונו של השווייצרי.
בהמשך השנה ג'וקוביץ' זכה בפעם השנייה ברציפות בטורניר בייג'ינג, ואת השנה סיים עם הישג שיא: זכייה היסטורית של נבחרת סרביה בגביע דייוויס לאחר ניצחון בגמר על נבחרת צרפת. בנוסף להישגים אלה, ג'וקוביץ' אף זכה בתואר ATP ראשון בזוגות באליפות קווינס קלאב (דשא) עם יוני ארליך הישראלי.
עוד ב-2010 ג'וקוביץ' נבחר לספורטאי השנה של סרביה לשנה זו על ידי הוועד האולימפי של ארצו, וזכה באוסקר הפופולריות הסרבי בפעם השנייה ברציפות.
2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וקוביץ' קבע רצף של 43 ניצחונות, 41 בשנת 2011. מדובר בתחילת השנה השנייה בטיבה אחרי ג'ון מקנרו שניצח 42 משחקים רצופים ב-1984. הרצף הכללי של 43 ניצחונות, מעמיד אותו במקום החמישי ברשימת הרצפים הארוכים ביותר בתקופה הפתוחה[9].
את שנת 2011 פתח ג'וקוביץ' עם זכייה שנייה באליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר שניצח בגמר את אנדי מארי הבריטי, כשבדרך לתואר הוא מנצח גם את פדרר בחצי הגמר (בדיוק כמו בשנת 2008). מיד לאחר מכן זכה ג'וקוביץ' גם בטורניר דובאי בפעם השלישית ברציפות לאחר ניצחון בשתי מערכות על פדרר בגמר והפך לשחקן השני בהיסטוריה שזוכה בטורניר זה שלוש שנים ברציפות, כשהראשון הוא לא אחר מפדרר (2003–2005).
בהמשך השנה זכה ג'וקוביץ' בפעם שנייה בטורניר היוקרתי אינדיאן וולס, לאחר שניצח בגמר את רפאל נדאל הספרדי שדורג אז במקום ה-1 בעולם. בטורניר זה הוא גם קבע שיא של מס' המשחקונים הנמוך ביותר ששחקן הפסיד בארבעת משחקיו הראשונים בטורניר מאסטרס 1000 – 13 בלבד. הזכייה בטורניר גם העלתה אותו בחזרה למקום 2 בעולם (לראשונה מזה חמישה חודשים) על חשבונו של פדרר שירד למקום ה-3.
שבועיים לאחר מכן הוא זכה גם בטורניר מיאמי בפעם שנייה במהלך הקריירה, לאחר שניצח בגמר את רפאל נדאל. בכך הפך לשחקן השביעי בהיסטוריה שזוכה בשני טורנירי המאסטרס 1000, אינדיאן וולס ומיאמי, באותה השנה. בנוסף הוא גם השחקן הרביעי שזוכה באליפות אוסטרליה הפתוחה, אינדיאן וולס ומיאמי באותה שנה, כאשר שלושת השחקנים האחרים שעשו זאת לפניו הם: פיט סמפראס (1994), אנדרה אגאסי (2001) ורוג'ר פדרר (2006).
לאחר חודש מנוחה (והתאוששות מפציעה קלה בברך) חזר ג'וקוביץ' לשחק ופתח את עונת החימר עם זכייה שנייה בטורניר הביתי בבלגרד. בשבוע שאחריו הוא זכה בטורניר המאסטרס במדריד לאחר ניצחון בשתי מערכות על נדאל, כאשר מדובר בפעם הראשונה בה הוא מצליח לנצח את הספרדי על חימר לאחר תשעה הפסדים רצופים, באותה ההזדמנות, הוא אף שבר את רצף הניצחונות על חימר של הספרדי שעמד על 37 ניצחונות. לאחר שבוע הוא ניצח את נדאל שוב בגמר טורניר המאסטרס ברומא ובכך הפך לשחקן הראשון שמנצח את נדאל בארבעה גמרים באותה עונה. באליפות צרפת הפתוחה הוא הפסיד בשלב חצי הגמר ב-4 מערכות לרוג'ר פדרר ובכך סיים רצף של 43 ניצחונות מתוכם 41 מתחילת השנה.
באליפות וימבלדון שנערכה ביוני אותה שנה, ניצח ג'וקוביץ' בשלב חצי הגמר את ז'ו-וילפריד צונגה בארבע מערכות 6–7, 2-6, 7-6, 3-6, הוא עלה למקום הראשון בעולם וכן זכה בטורניר היוקרתי לאחר ניצחון בגמר על רפאל נדאל בארבע מערכות, 4:6, 1:6, 6:1, 3:6.
את עונת המשטחים הקשים, פתח בזכייה בטורניר קנדה מאסטרס המתקיים במונטריאול (6:2, 3:6 6:4 על מרדי פיש מארצות הברית), והיה לראשון שזוכה בחמישה טורנירי מאסטרס בעונה אחת[10]. הפסדו השני העונה הגיע בגמר המאסטרס בסינסינטי אז פרש בשל פציעה במשחק מול אנדי מארי.
בספטמבר זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה, לאחר שניצח בחצי הגמר את רוג'ר פדרר בחמש מערכות, ובגמר את רפאל נדאל בארבע מערכות 2–6, 6-4, 6-7, 6-1. בכך הפך לשחקן השישי בלבד שזכה בשלושה תוארי גראנד סלאם בשנה אחת. כמו כן זה היה ניצחונו השישי על נדאל בגמרים של טורנירים בשנת 2011. שבוע לאחר הזכייה באליפות ארצות הברית הפתוחה, במסגרת חצי גמר גביע דייוויס בו התמודדה נבחרת סרביה נגד ארגנטינה, נאלץ ג'וקוביץ' לפרוש במהלך משחק יחידים מכריע מול חואן מרטין דל פוטרו כתוצאה מפציעה בגב (ממנה סבל כבר במהלך אליפות ארצות הברית הפתוחה ומאז הלכה והחמירה, לדבריו)[11], פציעה שהשביתה אותו למשך חודש וחצי. את עונת האולמות ג'וקוביץ' לא צלח יפה וסיים אותה עם מאזן ניצחונות/הפסדים של 3–6. את העונה סיים ג'קוביץ' במקום הראשון בעולם לראשונה בקריירה שלו, עם מאזן ניצחונות/הפסדים של 6–70 ועם שיא הזכיות בעונה אחת – $12,609,318.
באוקטובר הוא נבחר לאחד הגברים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2011 על ידי קוראי המגזין AskMen.com. הוא דורג במקום ה-19 ברשימה ובמקום ה-3 מבין הספורטאים והיה לשחקן הטניס היחיד ברשימה[12]. בדצמבר הוא נבחר לאתלט השנה של USSA (אקדמיית הספורט של ארצות הברית) על ידי אוהדי טניס מרחבי העולם שהשתתפו במשאל המקוון שנערך באתר האינטרנט של האקדמיה[13].
2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]את שנת 2012 פתח ג'וקוביץ' בזכייה שלישית באליפות אוסטרליה הפתוחה. בחצי הגמר הוא ניצח את אנדי מארי בחמש מערכות 3–6, 6-3, 7-6, 1-6, 5-7 ובמשחק הגמר הוא ניצח את רפאל נדאל ב-5 מערכות 5–7, 4-6, 2-6, 7-6, 5-7 שערך 5:53 שעות והפכו אותו למשחק הארוך בתולדות הטורניר ובנוסף גם למשחק גמר הגרנד סלאם הארוך בהיסטוריה[14]. ב-6 בפברואר הוא זכה בפרס ספורטאי השנה של Laureus על הישגיו ב-2011.[15] באפריל, הוא הגן בפעם הראשונה בקריירה על תואר בטורניר מאסטרס כשזכה במיאמי אחרי ניצחון בגמר על אנדי מארי והפך לשחקן השלישי בלבד שזוכה לפחות שלוש פעמים בתואר היוקרתי (ביחד עם אנדרה אגאסי ופיט סמפראס). זה היה גם תואר מס' 30 עבור ג'וקוביץ'[16]. במונטה קרלו הוא הגיע לגמר והפסיד לרפאל נדאל בשתי מערכות, ובנוסף לכך ג'וקוביץ' שיחק גם כן בסרט בלתי נשכחים 2.
ביוני הגיע ג'וקוביץ' לראשונה לגמר אליפות צרפת הפתוחה, שם פגש את רפאל נדאל, לו הפסיד בארבע מערכות. באליפות וימבלדון העפיל עד לשלב חצי הגמר בו הפסיד לרוג'ר פדרר בתוצאה 3:6, 6:3, 4:6, 3:6 ובעקבות זכייתו של פדרר בטורניר ירד למקום השני בעולם. בטורניר הטניס באולימפיאדת לונדון 2012 הפסיד בחצי הגמר לאנדי מארי בשתי מערכות, ונוצח במשחק על מדליית הארד בידי חואן מרטין דל פוטרו בשתי מערכות. באוגוסט זכה בפעם השלישית בטורניר טורונטו, לאחר שניצח בגמר את רישאר גאסקה מצרפת בשתי מערכות.
בספטמבר הפסיד בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה לאנדי מארי בחמש מערכות (7-6, 7-5, 2-6, 3-6, 6-2).
בנובמבר זכה ג'וקוביץ' בטורניר המאסטרס לאחר שניצח את פדרר בשתי מערכות (7-6, 7-5).
2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]את שנת 2013 פתח ג'וקוביץ' בזכייה רביעית באליפות אוסטרליה הפתוחה והשלישית ברציפות. בגמר ניצח את אנדי מארי בארבע מערכות (7-6, 6-7, 3-6, 2-6).בגראנד סלאם השני הרולאן גארוס בפריז הוא הפסיד לרפאל נדאל בשלב חצי הגמר 4–6, 3-6, 6-1, 6-7, 9-7. ב-7 ביולי הפסיד לאנדי מארי בגמר אליפות וימבלדון (6-4, 7-5, 6-4).
הוא סיים את השנה במקום השני בעולם, עם רצף של 20 ניצחונות וזכייה ב-4 טורנירים, ב-2 מהם, הוא ניצח את רפאל נדאל, כולל בגמר אליפות סבב המאסטרס העולמי, בפעם השנייה ברציפות (3–6, 4-6).
2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]את שנת 2014 פתח ג'וקוביץ' באליפות אוסטרליה הפתוחה והודח על ידי סטאן ואוורינקה בשלב רבע הגמר בחמש מערכות, בתוצאה 2–6, 6-4, 6-2, 3-6, 9-7 ובכך שבר רצף של שלוש זכיות רצופות בטורניר. בטורניר דובאי הגיע עד לחצי הגמר בו הפסיד לרוג'ר פדרר 3–6, 6-3, 6-2.
בטורניר המאסטרס 1000 הראשון של השנה, אינדיאן וולס זכה ג'וקוביץ בניצחון על רוג'ר פדרר במותחן של שלוש מערכות צמודות 3–6, 3-6, 6-7(3-7), כשבשלב חצי הגמר הוא ניצח את ג'ון איסנר מארצות הברית 5–7, 7-6(2-7), 1-6. כשבוע לאחר מכן, הוא זכה בטורניר המאסטרס 1000 השני שלו באותה שנה, במיאמי עם ניצחון על נדאל בשלב הגמר 3–6, 3-6 ובכך הפך לשחקן השני בהיסטוריה (יחד עם רוג'ר פדרר) שזוכה בטורניר אינדיאן וולס ומיאמי באותה שנה, פעמיים בקריירה.
ב-6 ביולי זכה ג'וקוביץ' באליפות וימבלדון בפעם השנייה בקריירה שלו לאחר ניצחון בגמר בחמש מערכות על רוג'ר פדרר 6–7(7–9), 6–4, 7–6(7–4), 5–7, 6–4.
2015, שנת השיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2015 זכה ג'וקוביץ' בפעם החמישית באליפות אוסטרליה הפתוחה, לאחר שניצח במשחק הגמר את אנדי מארי ב-4 מערכות 6–7, 7-6, 3-6, 0-6, שיא זכיות לגברים. במרץ אותה שנה הוא הגן על תוארו בטורניר אינדיאן וולס לאחר שניצח במשחק הגמר ב-3 מערכות את רוג'ר פדרר 3–6, 7-6, 2-6. ביוני הגיע לגמר אליפות צרפת הפתוחה, אך נוצח על ידי סטאן ואוורינקה בארבע מערכות, 6–4, 4–6, 3–6, 4–6. בשלב רבע הגמר הוא ניצח את האלוף היוצא ו"המלך" של אליפות צרפת (9 תארים בשנים 2005–2014, למעט 2009) רפאל נדאל ב-3 מערכות, 5-7, 3-6, 1-6 ובשלב חצי הגמר הוא ניצח את אנדי מארי ב-5 מערכות, 3-6, 3-6, 7-5, 7-5, 1-6.
ביולי אותה שנה זכה ג'וקוביץ' בפעם השלישית והשנייה ברציפות באליפות וימבלדון לאחר ניצחון ב-4 מערכות על רוג'ר פדרר 6–7, 7-6, 4-6, 3-6. הוא זכה גם באליפות ארצות הברית הפתוחה, לאחר שניצח בגמר את פדרר בארבע מערכות.
במהלך שנת 2015 דורג ג'וקוביץ' במקום הראשון בעולם לאורך כל השנה, לאחר שזכה ב-11 תארים, ביניהם 3 תוארי גראנד סלאם (ברביעי הוא הגיע לשלב הגמר), זכה בפעם החמישית והרביעית ברציפות באליפות סבב המאסטרס העולמי, ניצח ב-82 משחקים והפסיד ב-6 משחקים בלבד וזכה ב-21,592,125 דולר מפרסים עבור המשחקים בהם השתתף, יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה.
2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וקוביץ' פתח את עונת 2016 בזכייה בטורניר דוחא לאחר ניצחון במשחק הגמר על רפאל נדאל 1-6, 2-6. מיד לאחר מכן, הגן בהצלחה על תוארו וזכה בפעם השישית באליפות אוסטרליה הפתוחה, תוך שהוא מנצח במשחק הגמר בשלוש מערכות את אנדי מארי שדורג 2 בעולם (1–6, 5-7, 6-7). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את רוג'ר פדרר שדורג 3 בעולם (1–6, 2-6, 6-3, 3-6).
במרץ אותה שנה הוא זכה בטורניר אינדיאן וולס בפעם החמישית והשלישית ברציפות לאחר שניצח במשחק הגמר את מילוש ראוניץ' מקנדה בשתי מערכות (6–2, 6–0). באפריל הוא זכה בפעם השישית בטורניר מיאמי, "הגראנד סלאם החמישי", לאחר ניצחון על קיי נישיקורי מיפן (3–6, 3-6) ועבר למקום הראשון, לפני רוג'ר פדרר, בסך הפרסים שזכה במהלך הקריירה שלו, 98,199,548 דולר, יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה. נוסף לכך, הוא פתח פער נקודות עצום בינו לבין השני בעולם אנדי מארי, פער של 8,725 נקודות, ויותר מסך הנקודות של מארי (7,815 נקודות).
במאי זכה ג'וקוביץ' בטורניר מדריד לאחר ניצחון במשחק הגמר על אנדי מארי 6–2, 3–6, 6–3, לאחר שהציל 7 נקודות שבירה. זכייה זו קבעה שיא חדש של 29 זכיות במסגרת מסטרס 1000 זכייה אחת יותר מרפאל נדאל (28). שבוע לאחר מכן, בטורניר רומא הוא הפסיד במשחק הגמר לאנדי מארי 3–6, 3–6.
אלוף 4 טורנירי הגראנד סלאם בו זמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות צרפת הפתוחה שנערכה ביוני אותה שנה זכה ג'וקוביץ' בתואר הגראנד סלאם ה-12 שלו והראשון שלו ברולאן גרוס, במשחק הגמר הוא ניצח את אנדי מארי ב-4 מערכות (6-3, 1-6, 2-6, 4-6)
ג'וקוביץ זכה בכך להיות השחקן השמיני שהשיג את כל ארבעת תוארי הגראנד סלאם האפשריים אך הישג מרשים מכך הוא העובדה כי ברשותו היו באותה העת שלושת הגראנד סלמים הקודמים ברציפות ולכן זכה להיות אלוף בכל ארבעת טורנירי הגרנד סלאם בו זמנית, דבר אשר קרה רק פעמים בעבר.
באליפות וימבלדון הפסיד בסיבוב השלישי לסם קווארי מארצות הברית.
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, הודח ג'וקוביץ' כבר בסיבוב הראשון לאחר הפסד לחואן מרטין דל פוטרו שדורג 144 בעולם בתקופה זו בגלל פציעות מרובות (7-6, 7-6).
באליפות ארצות הברית הוא הפסיד במשחק הגמר ב-4 מערכות לסטאן ואוורינקה, בהמשך הוא הפסיד באליפות שנגחאי בחצי הגמר לרוברטו בטיסטה אגוט ובאליפות פריז ברבע הגמר למרין צ'יליץ'. כתוצאה מכך הוא איבד את מקומו הראשון בעולם לאנדי מארי לאחר 122 שבועות ברציפות.
באליפות סבב המאסטרס העולמי הוא הפסיד בגמר לאנדי מארי שסיים את שנת 2016 במקום הראשון בעולם.
2017
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וקוביץ' פתח את שנת 2017 בזכייה בטורניר דוחא לאחר שניצח בגמר את אנדי מארי (1 בעולם) ב-3 מערכות, 3-6, 7-5, 4-6 ובכך הגן על תוארו. באופן מפתיע הוא הפסיד בסיבוב השני באליפות אוסטרליה הפתוחה לדניס איסטומין מאוזבקיסטן (117 בעולם), 7-6, 5-7, 2-6, 7-6, 6-4.
2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר 2018 הודח ג'וקוביץ' בשלב שמינית הגמר לאחר שהפסיד להיון צ'ונג מקוריאה הדרומית ב-3 מערכות (6–7, 5-7, 6-7). ג'וקוביץ' זכה באליפות וימבלדון, לאחר שניצח במשחק הגמר את קווין אנדרסון בשלוש מערכות. ג'וקוביץ' זכה בטורניר סינסינטי, לאחר שניצח את רוג'ר פדרר בשתי מערכות. ניצחון זה, הפך אותו לשחקן הראשון והיחיד בהיסטוריה שזכה ב-9 הטורנירים בסבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP לפחות פעם אחת בקריירה.
באליפות ארצות הברית שנערכה בספטמבר אותה שנה הוא זכה בתואר גראנד סלאם שני ברציפות וה-14 במספר ובכך השווה את מספר הזכיות לפיט סמפראס מארצות הברית (שלישי בכל הזמנים) וזאת לאחר ניצחון במשחק הגמר על חואן מרטין דל פוטרו מארגנטינה ב-3 מערכות (3–6, 6-7(4-7), 3-6).
אף שהפסיד באופן מפתיע בגמר טורניר פריז לקארן חצ'אנוב בשתי מערכות, שב ג'וקוביץ' בתחילת נובמבר למקום הראשון בעולם, ובכך השלים עליה של למעלה מעשרים שלבים בחצי שנה.
באליפות סבב המאסטרס העולמי שנערכה בנובמבר לאחר שניצח בכל 4 המשחקים ולא הפסיד מערכה הוא הפסיד במשחק גמר לאלכסנדר זברב בשתי מערכות, אותו ניצח במשחק הראשון.
2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר 2019 זכה ג'וקוביץ' בתואר בפעם השביעית, יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה, לאחר ניצחון במשחק הגמר על רפאל נדאל (2 בעולם) ב-3 מערכות (6–3, 6–2, 6–3).
באליפות וימבלדון שנערכה ביולי אותה שנה זכה ג'וקוביץ' בפעם החמישית בטורניר זה והשנייה ברציפות לאחר שניצח את רוג'ר פדרר (3 בעולם) לאחר 4:57 שעות משחק, משחק הגמר הארוך בהיסטוריה, ב-5 מערכות (7–6(7–5), 1–6, 7–6 (7–4), 4–6, 13–12(7–3)) ובכך השלים זכייה ב-16 תוארי גראנד סלאם. במהלך המשחק הצליח ג'וקוביץ' להציל שתי נקודות אליפות לטובת פדרר.
2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר זכה ג'וקוביץ' בתואר בפעם השמינית לאחר שגבר במשחק הגמר על דומיניק תים בחמש מערכות.
בחודש יוני, ג'וקוביץ' ושלושה שחקנים נוספים קיבלו תוצאה חיובית לבדיקת קורונה במהלך טורניר אדריה אותו הוא עזר לארגן. הושמעה ביקורת חריפה על תפקידו בארגון הטורניר בזמן המגפה[17].
בחודש אוגוסט הוא זכה בפעם השנייה בטורניר סינסינטי, טורניר המאסטרס הראשון שהתקיים אחרי הפסקת הסבב בשל הקורונה ובכך השלים זכייה כפולה לפחות, בכל טורנירי המאסטרס.
בספטמבר 2020 הודח ג'וקוביץ בשמינית גמר אליפות ארצות הברית הפתוחה לאחר שחבט בתסכול בכדור אשר פגע בצוואר של שופטת קו שהשטתחה על המגרש לאחר שהכדור פגע בה. לאחר שיח ממושך עם השופט, הוחלט על הרחקתו של ג'וקוביץ מהמשחק ומהטורניר ובכך היה זה הפסדו הראשון בשנת 2020.
בסוף ספטמבר הוא זכה באליפות איטליה הפתוחה בפעם החמישית לאחר שניצח במשחק הגמר את דייגו שוורצמן בשתי מערכות (7–5, 3-6).
באוקטובר הוא הגיע לגמר אליפות צרפת הפתוחה והפסיד לרפאל נדאל בשלוש מערכות (5–7, 2–6, 0–6) ובכך היה זה הפסדו השני בשנת 2020.
2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 בפברואר זכה בפעם התשיעית בקריירה באליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר ניצחון על דנייל מדבדב בשלוש מערכות (7–5, 6–2, 6–2). ב-1 במרץ דורג במקום ה-1 בעולם 310 שבועות ובכך השווה את ההישג של רוג'ר פדרר. שבוע לאחר מכן, ב-8 במרץ עבר למקום ראשון בכל הזמנים כטניסאי המחזיק בתקופה הארוכה ביותר במקום ה-1 בעולם.
באליפות צרפת שנערכה ביוני הוא זכה בתואר בפעם השנייה בקריירה שלו לאחר ניצחון במשחק הגמר על סטפנוס ציציפס מיוון ב-5 מערכות (6–7(6–8), 2–6, 6–3, 6–2, 6–4). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את אלוף 4 השנים האחרונות רפאל נדאל ב-4 מערכות (3–6, 6–3, 7–6(7–4), 6–2).
באליפות וימבלדון שנערכה ביולי הוא זכה בתואר בפעם השישית בקריירה שלו לאחר שניצח את מתאו ברטיני מאיטליה (9 בעולם) (6–7(4–7), 6–4, 6–4, 6–3) ובכך הצליח להשתוות לרוג'ר פדרר ולרפאל נדאל במספר הזכיות בטורנירי גראנד סלאם – 20 במספר.
באולימפיאדת טוקיו (2020) הפסיד ג'וקוביץ' במשחק חצי הגמר לאלכסנדר זברב שזכה בהמשך במדליית הזהב. בהמשך הוא גם הפסיד במשחק על מדליית הארד וסיים רביעי בטורניר[18][19].
באליפות ארצות הברית הפתוחה, הפסיד בגמר לדנייל מדבדב מרוסיה בשלש מערכות (4–6, 4–6, 4–6) ובכך החמיץ שני שיאים: זכייה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם בשנה קלנדרית אחת, וזכייה ב-21 טורנירי גראנד סלאם – שיא של כל הזמנים.
בנובמבר זכה בפריז מאסטרס לאחר ניצחון על דנייל מדבדב בשלש מערכות, עוד קודם לכן, בהעפלתו לחצי הגמר הבטיח את המקום הראשון עד סוף השנה, זו שנה שביעית, ובכך שבר את שיאו של פיט סמפראס.
בטורניר סוף השנה, הפסיד בחצי הגמר לאלכסנדר זברב שזכה בהמשך בטורניר.
2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת אליפות אוסטרליה הפתוחה ג'וקוביץ' עלה לכותרות בעקבות אי עמידתו בתקנות הקורונה המחמירות של המדינה, מפני שאינו מחוסן וחשד שזויף התאריך על בדיקת הקורונה החיובית שהציג בטענה שהחלים מהמחלה. בעקבות החשד הוא עוכב על ידי משטרת ההגירה של אוסטרליה, ולאחר מכן נשללה ממנו אשרת הכניסה למדינה. הוא ערער על ההחלטה ובית המשפט קיבל את הערעור והשיב לו את הוויזה, אך כעבור יומיים שר ההגירה האוסטרלי ביטל את האשרה שנית והוא נאלץ לעזוב את המדינה, מה שמנע ממנו להשתתף בטורניר.
בפברואר, שב לשחק בטורניר דובאי, אך הפסיד ברבע הגמר, ובכך איבד את המקום הראשון בדירוג העולמי לדנייל מדבדב, לאחר שהחזיק בו במשך 79 שבועות.
לאחר טורניר דובאי, בתחילת מרץ 2022 הודיע ג'וקוביץ' כי סיים את הקשר (בסוף 2021) עם מאמנו הסלובקי מריאן וג'דה לאחר 15 שנים בהדרכתו. ג'וקוביץ הודיע כי שחקן העבר והמאמן הקרואטי גוראן איבניסביץ’ הצטרף לצוות האימון שלו[20].
באליפות צרפת הפסיד ברבע הגמר לרפאל נדאל בארבע מערכות (6-2, 4-6, 6-2, 7-6(7-4)).
באליפות וימבלדון זכה בתואר הגראנד סלאם ה-21, לאחר ניצחון על ניק קיריוס בארבע מערכות (6-4, 3-6, 4-6, 6-7(3-7)), למרות הזכייה, ירד ג'וקוביץ' בדירוג העולמי למקום השביעי (שפל של ארבע שנים), היות שהוחלט ב-ATP לא להחשיב את הנקודות בטורניר וימבלדון עקב החרמת הטניסאים הרוסיים.
בטורניר פריז מאסטרס שנערך בתחילת נובמבר הוא הפסיד במשחק הגמר להולגר רונה (18 בעולם) ב-3 מערכות (6–3, 3–6, 5–7).
ג'וקוביץ' זכה בטוריניר גמר ה-ATP שנערך בטורינו, איטליה ב-20 בנובמבר לאחר שניצח את כל המשחקים, בהם הפסיד רק מערכה אחת. במשחק הגמר הוא גבר על קספר רוד מנורווגיה בשתי מערכות (7–5, 6–3). הייתה זו הזכייה השישית שלו בטורניר ובכך השווה את השיא של רוג'ר פדרר.
2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בינואר פתח ג'וקוביץ' את עונת 2023 בזכייה בטורניר אדלייד, לאחר ניצחון במשחק הגמר על סבסטיאן קורדה מארצות הברית ב-3 מערכות לאחר שהציל נקודת אליפות (6–7(8–10), 7–6(7–3), 6–4).
ב-29 בינואר זכה באליפות אוסטרליה לאחר ניצחון במשחק הגמר על סטפנוס ציציפס מיוון (3 בטורניר) ב-3 מערכות (6–4, 7–6(7–4), 7–6(7–5)) ובכך זכה בגראנד סלאם ה-22 שלו ועלה למקום הראשון בעולם. במהלך הטורניר כולו הוא הפסיד מערכה אחת בלבד, בסיבוב השני.
ב-11 ביוני זכה באליפות צרפת הפתוחה לאחר ניצחון במשחק הגמר על קספר רוד מנורווגיה (4 בעולם) ב-3 מערכות (7–6(7–1), 6–3, 7–5) ובכך זכה בפעם השלישית באליפות צרפת ובתואר הגראנד סלאם ה-23 ובכך עקף את רפאל נדאל בשיא הזכיות אי פעם בגראנד סלאם. בשלב חצי הגמר הוא ניצח את קרלוס אלקרס מספרד (1 בעולם) ב-4 מערכות (6–3, 5–7, 6–1, 6–1).
באליפות וימבלדון שנערכה ביולי הפסיד במשחק הגמר לקרלוס אלקרס (1 בעולם) ב-5 מערכות (6–1, 6–7(6–8), 1–6, 6–3, 4–6). בשלב רבע הגמר הוא ניצח את אנדריי רובלב מרוסיה (7 בעולם) ב-4 מערכות (4–6, 6–1, 6–4, 6–3) ובשלב חצי הגמר הוא ניצח את יאניק סינר מאיטליה (8 בעולם) ב-3 מערכות (6–3, 6–4, 7–6(7–4)).
בטורניר סינסינטי שנערך באוגוסט הוא ניצח במשחק הגמר את קרלוס אלקרס ב-3 מערכות (5–7, 7–6(9–7), 7–6(7–4)).
באליפות ארצות הברית שנערכה בספטמבר זכה בתואר הגראנד סלאם ה-24 שלו לאחר ניצחון במשחק הגמר על דנייל מדבדב מרוסיה (3 בעולם) ב-3 מערכות (6–3, 7–6(7–5), 6–3). הוא עלה חזרה למקום הראשון בעולם והשלים בשנת 2023, 3 זכויות בגראנד סלאם בשנה אחת. בסיבוב השלישי הוא הצליח לנצח את בן ארצו לאסלו ג'רה (32 בעולם) ב-5 מערכות לאחר פיגור של שתי מערכות (4–6, 4–6, 6–1, 6–1, 6–3) וביתר המשחקים ניצח את יריביו ב-3 מערכות.
בתחילת נובמבר זכה בטורניר פריז מאסטרס לאחר שגבר על דמיטרוב מבולגריה בשתי מערכות, בשלב רבע הגמר גבר על הולגר רונה לו הפסיד בשנה שעברה בגמר, ובשלב חצי הגמר גבר על אנדרי רובלב. בכך השיג את זכייתו ה-40 בטורנירי סבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP.
בגמר ה-ATP שנערך בטורינו בנובמבר הוא זכה בפעם השביעית, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה, לאחר ניצחון במשחק הגמר על יאניק סינר בשתי מערכות (6–3, 6–3).
2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]את השנה פתח ג'וקוביץ' בהפסד מפתיע בחצי גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה ליאניק סינר. והפסד מוקדם באינדיאן וולס (למדורג 123), במונטה קרלו, וברומא, עד לחודש מאי לא הצליח ג'וקוביץ' לזכות ולו בטורניר אחד בו השתתף.
בנוסף לכך, נפרד ממאמנו גוראן איבסביץ'. וממרקו פאניצ'י מאמן הכושר שלו.
באליפות צרפת הפתוחה העפיל עד שלב רבע הגמר, לאחר שני משחקים שארכו ארבע וחצי שעות בהם ניצח ב-5 מערכות, אך אז נאלץ לפרוש עקב קרע במניסקוס. עם זאת, קבע שיא חדש לניצחונות בטורנירי הגראנד סלאם – 370 (שיאו של פדרר היה 369 משחקים).
למרות הפציעה במניסקוס, באישור הרופא שלו, ולהפתעת כולם, שיחק באליפות וימבלדון והגיע עד למשחק הגמר שבו הפסיד לקרלוס אלקרס ב-3 מערכות (2–6, 2–6, 6–7(4–7))[21].
אלוף אולימפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת פריז שנערכה באוגוסט הוא זכה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על קרלוס אלקרס בשתי מערכות (7–6(7–3), 7–6(7–2))
גביע דייוויס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וקוביץ' משחק עבור נבחרת גביע דייוויס של סרביה מאז שנת 2004 ויש לו מאזן של 19 ניצחונות לעומת 6 הפסדים במשחקי היחידים.
ב-2006 הוא השיג עבור סרביה את הניצחון המכריע בהתמודדות מול נבחרת בריטניה כשהביס את גרג רוזצקי במשחק הרביעי. סרביה ניצחה 1–3 בהתמודדות ונשארה בבית האירופי-אפריקאי מס' 1.
ב-2007 היה לג'וקוביץ' תפקיד מפתח בעלייתה של סרביה לבית העולמי, כאשר הוא ניצח במפגש הפלייאוף מול נבחרת אוסטרליה את כל שלושת משחקיו.
ב-2010 היה לג'וקוביץ' חלק משמעותי בהבאת סרביה לרבע גמר גביע דייוויס בפעם הראשונה בתולדותיה, בזכות שני ניצחונותיו במשחקי היחידים על שחקני נבחרת ארצות הברית (סרביה ניצחה 2–3). בהמשך הגיעה נבחרת סרביה לגמר, לאחר ניצחונות על נבחרת קרואטיה ברבע הגמר (4-1) וצ'כיה בחצי הגמר (3-2), כאשר ג'וקוביץ' מנצח במהלך שני המפגשים הלל ובשלושת משחקי היחידים שלו. בגמר מול נבחרת צרפת ג'וקוביץ' הביא לסרביה שתי נקודות חשובות, כשהביס את ז'יל סימון וגאל מונפיס. נבחרת סרביה ניצחה 2–3 וזכתה בגביע[22].
ב-2011 ג'וקוביץ' שיחק רק שני משחקים במסגרת גביע דייוויס במדי נבחרתו סרביה; במהלך המפגש ברבע הגמר עם נבחרת שוודיה שיחק במשחק הזוגות עם ננאד זימוניץ' נגד לינדשטט ואספלין, באותו משחק הצמד הסרבי הפסיד. בחצי הגמר מול נבחרת ארגנטינה ג'וקוביץ' שיחק במשחק מכריע מול חואן מרטין דל פוטרו (נבחרת סרביה הייתה בפיגור 1–2 והיית חייבת ניצחון שלו כדי להישאר בהתמודדות) ונאלץ לפרוש בפיגור (5)7-6 3-0 כתוצאה מפציעה בגב.
אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמנו של ג'וקוביץ' מאז שנת 2006 הוא הסלובקי מריאן ואיידה[3]. ואיידה היה שחקן טניס מקצוען בעברו והגיע עד למקום ה-34 בעולם[23].
באוגוסט 2009 החליט ג'וקוביץ' לצרף לצוות האימון שלו את טוד מרטין, שחקן עבר אמריקאי שדורג בשיאו במקום ה-4 בעולם, אך שיתוף פעולה זה לא עלה יפה ובאפריל 2010 הודיע ג'וקוביץ' שהוא וויתר על שירותיו של האמריקאי כמאמן שני. הסיבה לכך, לדבריו של ג'וקוביץ', היא שהאחרון שכנע אותו לשנות את הטכניקה של חבטת ההגשה. שינוי זה גרם לג'וקוביץ' לבצע, כבדרך שגרה, מספר רב של שגיאות כפולות במשחקיו והפך את חבטת ההגשה שלו להרבה פחות מאיימת[24].
מדצמבר 2013 עד דצמבר 2016 מאמנו הראשי של ג'וקוביץ' היה בוריס בקר, אחד מהטניסאים הטובים בכל הזמנים.
סגנון משחק, ציוד ותזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וקוביץ' הוא שחקן אתלטי, זריז וגמיש במיוחד שנע מצוין על המגרש (ומחליק גם על מגרשים קשים). תכונות אלו מאפשרות לו כיסוי מגרש אופטימלי, מעבר אפקטיבי מהגנה להתקפה, הגעה לכדורים אבודים וחבטות ללא מענה מכל מקום במגרש. ג'וקוביץ' נחשב לאחד המחזירים הטובים ביותר בהיסטוריית הטניס, אם לא הטוב שבהם והוא בעל יכולות הגנתיות יוצאות דופן. חבטת כף היד מהווה נשק כבד עבורו וחבטת גב היד שלו עם שתי הידיים נחשבת בעיני רבים כאחת החבטות הטובות ביותר במשחק של היום, בייחוד חבטת גב היד לאורך הקו, אותה הוא מכה בדיוק ובמהירות. חבטת ההגשה היעילה והמהירה שלו מהווה גם היא יתרון משמעותי עבורו ומקנה לו הרבה נקודות קלות. סגנון המשחק של ג'וקוביץ' הוא של שחקן קו אחורי אגרסיבי אך הוא יודע גם לגוון את משחקו עם עליות לרשת[25][26].
בתחילת 2009 החל ג'וקוביץ' להשתמש במחבטים של חברת הד ובסוף שנה זו הוא גם חתם על חוזה של 10 שנים עם חברת ההלבשה האיטלקית סרג'יו טקצ'יני אך החוזה הסתיים לפני הזמן ובשנת 2012 עבר לחברת יוניקלו. לאחר שאדידס סירבה להאריך את חוזה ההלבשה שלו (בחרו במקומו את אנדי מארי), עבר ללבוש את מוצרי חברת לקוסט.
ב-2010, התזונאית של ג'וקוביץ' גילתה שהוא חולה בצליאק (רגישות לחלבון הגלוטן) ומאז הוא הוציא את חלבון-החיטה מהדיאטה שלו. שינוי זה הוביל לשיפור בכושרו הגופני, מה שעזר לו לפתוח בצורה חזקה את עונת 2011.[27] הצהיר ג'וקוביץ' כי הוא שומר מזה כמה שנים על תזונה טבעונית. ג'וקוביץ' אף הצהיר על כוונה לפתוח מסעדה טבעונית[28].
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטורנירים לאורך הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-19 בנובמבר 2023
טורניר | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 | 2021 | 2022 | 2023 | ז.ט קריירה | נ-ה קריירה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
טורנירי גראנד סלאם | ||||||||||||||||||||||
אליפות אוסטרליה הפתוחה | לא השתתף | סיבוב 1 | סיבוב 1 | סיבוב 4 | זכייה | רבע גמר | רבע גמר | זכייה | זכייה | זכייה | רבע גמר | זכייה | זכייה | סיבוב 2 | סיבוב 4 | זכייה | זכייה | זכייה | לא השתתף | זכייה | 18 / 10 | 89–8 |
אליפות צרפת הפתוחה | לא השתתף | סיבוב 2 | רבע גמר | חצי גמר | חצי גמר | סיבוב 3 | רבע גמר | חצי גמר | גמר | חצי גמר | גמר | גמר | זכייה | רבע גמר | רבע גמר | חצי גמר | גמר | זכייה | רבע גמר | זכייה | 19 / 3 | 85–16 |
וימבלדון | לא השתתף | סיבוב 3 | סיבוב 4 | חצי גמר | סיבוב 2 | רבע גמר | חצי גמר | זכייה | חצי גמר | גמר | זכייה | זכייה | סיבוב 3 | רבע גמר | זכייה | זכייה | בוטל | זכייה | זכייה | גמר | 18/7 | 92–11 |
אליפות ארצות הברית הפתוחה | לא השתתף | סיבוב 3 | סיבוב 3 | גמר | חצי גמר | חצי גמר | גמר | זכייה | גמר | גמר | חצי גמר | זכייה | גמר | לא השתתף | זכייה | סיבוב 4 | גמר | לא השתתף | זכייה | 17 / 4 | 88–13 | |
יחס זכיות | 0 / 0 | 4 / 0 | 4 / 0 | 4 / 0 | 4 / 1 | 4 / 0 | 4 / 0 | 4 / 3 | 4 / 1 | 4 / 1 | 4 / 1 | 4 / 3 | 4 / 2 | 3 / 0 | 4 / 2 | 4 / 2 | 3 / 1 | 4 / 3 | 2 / 1 | 4 / 3 | 72 / 24 | – |
ניצחונות/הפסדים | 0–0 | 5–4 | 9–4 | 19–4 | 18–3 | 15–4 | 19–4 | 26–1 | 24–3 | 24–3 | 22–3 | 27–1 | 21–2 | 9–3 | 21–2 | 22–2 | 16–2 | 27–1 | 11–1 | 27–1 | – | 361–48 |
אליפות הסבב העולמי של ה-ATP | ||||||||||||||||||||||
גמר ה-ATP | לא השתתף | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב רובין | זכייה | סיבוב רובין | חצי גמר | סיבוב רובין | זכייה | זכייה | זכייה | זכייה | גמר | גמר | סיבוב רובין | חצי גמר | חצי גמר | זכייה | זכייה | 16 / 7 | 50–18 | |
אולימפיאדה | ||||||||||||||||||||||
יחידים | לא השתתף | ל"מ | חצי גמר מדליית ארד |
ל"מ | חצי גמר מקום 4 |
ל"מ | סיבוב 1 | ל"מ | חצי גמר מקום 4 |
ל"מ | 4 / 0 | 13–6 | ||||||||||
טורנירים מסבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP | ||||||||||||||||||||||
אינדיאן וולס | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב 1 | גמר | זכייה | רבע גמר | סיבוב 4 | זכייה | חצי גמר | חצי גמר | זכייה | זכייה | זכייה | סיבוב 4 | סיבוב 2 | סיבוב 3 | בוטל | לא השתתף | לא השתתף | לא השתתף | 14 / 5 | 50–9 |
מיאמי | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב 2 | זכייה | סיבוב 2 | גמר | סיבוב 2 | זכייה | זכייה | סיבוב 4 | זכייה | זכייה | זכייה | לא השתתף | סיבוב 2 | סיבוב 4 | בוטל | לא השתתף | לא השתתף | לא השתתף | 13 / 6 | 44–7 |
מונטה קרלו | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב 1 | סיבוב 3 | חצי גמר | גמר | חצי גמר | לא השתתף | גמר | זכייה | חצי גמר | זכייה | סיבוב 2 | רבע גמר | סיבוב 3 | רבע גמר | בוטל | סיבוב 3 | סיבוב 2 | סיבוב 3 | 16 / 2 | 36–14 |
מדריד | לא השתתף | סיבוב מוקדמות | רבע גמר | חצי גמר | סיבוב 3 | חצי גמר | לא השתתף | זכייה | רבע גמר | סיבוב 2 | לא השתתף | לא השתתף | זכייה | חצי גמר | סיבוב 2 | זכייה | בוטל | לא השתתף | חצי גמר | לא השתתף | 12 / 3 | 30–9 |
רומא | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב מוקדמות | רבע גמר | זכייה | גמר | רבע גמר | זכייה | גמר | רבע גמר | זכייה | זכייה | גמר | גמר | חצי גמר | גמר | זכייה | גמר | זכייה | רבע גמר | 17 / 6 | 67–11 |
קנדה (טורונטו/מונטריאול) | לא השתתף | סיבוב מוקדמות | לא השתתף | זכייה | רבע גמר | רבע גמר | חצי גמר | זכייה | זכייה | חצי גמר | סיבוב 3 | גמר | זכייה | לא השתתף | סיבוב 3 | לא השתתף | בוטל | לא השתתף | לא השתתף | לא השתתף | 11 / 4 | 37–7 |
סינסינטי | לא השתתף | סיבוב 1 | סיבוב 2 | סיבוב 2 | גמר | גמר | רבע גמר | גמר | גמר | רבע גמר | סיבוב 1 | גמר | לא השתתף | לא השתתף | זכייה | חצי גמר | זכייה | לא השתתף | לא השתתף | זכייה | 15/ 3 | 45–12 |
שנחאי | לט"מ | חצי גמר | חצי גמר | לא השתתף | זכייה | זכייה | חצי גמר | זכייה | חצי גמר | לא השתתף | זכייה | רבע גמר | לט"מ | לא השתתף | 12 / 4 | 40–8 | ||||||
פריז | לא השתתף | סיבוב 3 | סיבוב 2 | סיבוב 2 | סיבוב 3 | זכייה | סיבוב 3 | רבע גמר | סיבוב 2 | זכייה | זכייה | זכייה | רבע גמר | לא השתתף | גמר | זכייה | לא השתתף | זכייה | גמר | זכייה | 17 / 7 | 50–9 |
המבורג | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב 2 | רבע גמר | חצי גמר | לט"מ | 3 / 0 | 6–3 | ||||||||||||||
יחס זכיות | 0 / 0 | 2 / 0 | 7 / 0 | 9 / 2 | 9 / 2 | 9 / 1 | 8 / 0 | 7 / 5 | 9 / 3 | 9 / 3 | 8 / 4 | 8 / 6 | 8 / 4 | 4 / 0 | 9 / 2 | 9 / 3 | 10 / 0 | 9 / 2 | 11 / 3 | 14 / 4 | 127 / 40 | 399–86 |
סטטיסטיקת קריירה | ||||||||||||||||||||||
שנה | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 | 2021 | 2022 | 2023 | קריירה | % ניצחונות |
טורנירים משוחקים | 3 | 9 | 19 | 22 | 19 | 22 | 19 | 15 | 17 | 16 | 15 | 16 | 16 | 10 | 16 | 15 | 8 | 11 | 10 | 12 | 291 | -- |
תארים | 0 | 0 | 2 | 5 | 4 | 5 | 2 | 10 | 6 | 7 | 7 | 11 | 7 | 2 | 4 | 5 | 4 | 5 | 5 | 7 | 98 | -- |
הגעה למשחק הגמר | 0 | 0 | 3 | 7 | 7 | 10 | 4 | 11 | 11 | 9 | 8 | 15 | 10 | 3 | 7 | 6 | 5 | 7 | 7 | 8 | 138 | -- |
משטחים קשים ניצחונות/הפסדים |
0–1 | 4–4 | 17–10 | 43–12 | 43–12 | 53–11 | 43–12 | 46–5 | 50–5 | 53–5 | 40–6 | 59–5 | 47–6 | 12–3 | 31–7 | 35–8 | 30–4 | 30–4 | 21–3 | 37–2 | 692–123 | 85% |
משטחי חימר ניצחונות/הפסדים |
1–2 | 4–5 | 14–5 | 18–5 | 16–3 | 17–6 | 12–4 | 17–1 | 16–4 | 15–3 | 14–2 | 16–1 | 16–2 | 12–4 | 11–5 | 15–3 | 11–1 | 18–3 | 14–4 | 12–3 | 270–66 | 80% |
משטחי דשא ניצחונות/הפסדים |
0–0 | 2–1 | 4–2 | 6–2 | 5–2 | 8–2 | 6–2 | 7–0 | 9–3 | 6–1 | 7–0 | 7–0 | 2–1 | 8–1 | 11–1 | 7–0 | 0–0 | 7–0 | 7–0 | 6–1 | 115–19 | 86% |
משטחי שטיח** ניצחונות/הפסדים |
1–0 | 1–1 | 5–1 | 1–0 | 0–0 | ל"מ | 9–4 | 71% | ||||||||||||||
כללי ניצחונות/הפסדים |
2–3 | 11–11 | 40–18 | 68–19 | 64–17 | 78–19 | 61–18 | 70–6 | 75–12 | 74–9 | 61–8 | 82–6 | 65–9 | 32–8 | 53–13 | 57–11 | 41–5 | 55–7 | 42–7 | 55–6 | 1086–212 | 84% |
% ניצחונות | 40% | 50% | 69% | 78% | 79% | 80% | 77% | 92% | 86% | 89% | 88% | 93% | 88% | 80% | 80% | 84% | 89% | 89% | 86% | 90% | 84% | |
דירוג סוף שנה | 186 | 78 | 16 | 3 | 3 | 3 | 3 | 1 | 1 | 2 | 1 | 1 | 2 | 12 | 1 | 2 | 1 | 1 | 5 | 1 | $176,231,562 |
** משחקים על משטח השטיח יצאו משימוש החל משנת 2009.
עיטורי כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 באפריל 2011 בבלגרד, הפטריארך הסרבי אירינץ' העניק לג'וקוביץ' את מדליית הקדוש סאבה, עיטור הכבוד הגבוה ביותר של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית. המדליה ניתנה לו כהוקרת תודה על תרומתו הכספית הנדיבה למנזרים של הכנסייה בקוסובו[30].
ב-15 בפברואר 2012 בבלגרד, נשיא סרביה בוריס טאדיץ' העניק לג'קוביץ' את מדליית כוכב קרג'ורג'ה, עיטור הכבוד הגבוה ביותר של המדינה. המדליה הוענקה לו כאות הוקרה על כך שהוא מייצג את מדינתו בכבוד ברחבי העולם[31].
תרבות פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2009 ו-2010 ג'וקוביץ זכה באוסקר הפופולריות בקטגוריית הספורטאי הפופולרי ביותר בסרביה[32].
ג'וקוביץ היה אורח מיוחד בחצי הגמר הראשון בתחרות האירוויזיון ב-2008 בבלגרד: הוא זרק כדור טניס גדול לקהל, הכריז שההצבעה יוצאת לדרך וביחד עם המנחה ז'ליקו יוקסימוביץ', שר שיר על בלגרד[33].
ג'וקוביץ' מופיע גם בקליפ לשיר "Hello" של הדי ג'יי מרטין סולבג ולהקת דרגונייט. בקליפ שצולם באצטדיון פיליפ שאטרייר, האצטדיון המרכזי בתחרות הרולאן גארוס. בקליפ סולוויג מתמודד במשחק טניס מול די ג'יי נוסף, בוב סינקלר. כאשר בנקודה מכרעת במשחק קובע שופט הכיסא שהכדור היה "בחוץ", גוקוביץ' נכנס למגרש ומשכנע אותו לשנות את החלטתו[34].
ב-2009, הקליט ג'וקוביץ' ביחד עם אנדי מארי קטע ראפ לשיר "Autograph" של האחים הטניסאים בוב ומייק בריאן מתוך אלבומם "Let It Rip", וב-2011 ב-"Desert Smash Gala" הוא הצטרף ללהקה ולזמר מייקל ג'ונס וביצע אתם את השיר על הבמה[35].
ב-2010, להקת הבלוז-רוק הסרבית "זונה-בי" הקליטו את השיר "Joker" במחווה לג'וקוביץ'[36].
ג'וקוביץ' ידוע ביכולתו לבדר את הקהל במשחקיו באמצעות חיקויים של שחקני טניס, כאשר החיקויים היותר מפורסמים שלו הם של מריה שראפובה ורפאל נדאל.
ב-2012, שודרה כתבה העוסקת בסיפור חייו של ג'וקוביץ' בתוכנית האמריקאית הוותיקה והפופולרית "60 דקות"[37].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היריבות בין פדרר וג'וקוביץ'
- היריבות בין נדאל וג'וקוביץ'
- הסבב העולמי לגברים (ATP)
- רשימת זוכים בתוארי גראנד סלאם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נובאק ג'וקוביץ' (באנגלית ובסרבית)
- נובאק ג'וקוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
- נובאק ג'וקוביץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- נובאק ג'וקוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם
- נובאק ג'וקוביץ', באתר olympedia.org
- נובאק ג'וקוביץ', באתר ה-ATP
- נובאק ג'וקוביץ', באתר ה-ITF
- נובאק ג'וקוביץ', באתר גביע דייוויס
- נובאק ג'וקוביץ', באתר ארכיון הטניס
- נובאק ג'וקוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דותן מלאך, מקור ראשון, שלטון יחיד: ג'וקוביץ' השתלט על הטניס העולמי, באתר nrg, 13 בנובמבר 2015
- ציפי שמילוביץ, ריקוד המכונה, באתר כלכליסט, 4 בפברואר 2016
- אריאל כהן, האדם השלישי: נובאק דג'קוביץ' ממשיך להיאבק בבלתי אפשרי, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2018
- רונן דורפן, גיבור מקומי, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2019
- רועי ויינברג, הטוב והשנוא מכולם: הביקורת על ג'וקוביץ', באתר ערוץ הספורט, 7 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://live-tennis.eu/en/atp-live-ranking
- ^ ATP Scores & Stats. ATP World Tour
- ^ 1 2 3 4 הפרופיל והביוגרפיה של נובאק דגוקוביץ' באתר הרשמי
- ^ Pearce, Linda (2008–01–12). "The man they call the Djoker". The Age
- ^ Djoker In The Pack Holds All The Aces by Paul Macpherson, DEUCE, 10.09.2007
- ^ Novak djokovic champion for peace, Peace and Sport,16.04.2011
- ^ Novak appointed UNICEF Serbia ambassador!, 30.08.2011
- ^ Humanitarian Fund Novak, ATP News, 16.03.2011
- ^ Djokovic Passes Gasquet Test ATP News, 29.05.2011
- ^ דיוקוביץ' אלוף מונטריאול: "זו היסטוריה", באתר ערוץ הספורט, 15 באוגוסט 2011
- ^ Djokovic retires with back pain against del Potro, TENNIS.com, 18.09.2011
- ^ Djokovic Voted Among World's Most Influential Men, ATP News, 18.10.2011
- ^ Djokovic, Tseng named USSA Athletes of the year Men, NBC Sports, 20.12.2011
- ^ Djokovic Wins Epic Contest to Retain Melbourne Crown, ATP News, 29.01.2012
- ^ Djokovic Wins Laureus World Sportsman of the Year Award, ATP News, 06.02.2012
- ^ Djokovic Beats Murray For Third Miami Crown, ATP News, 01.04.2012
- ^ ATP Staff, Djokovic, 3 Other Players Test Positive For COVID-19, ATPtour.com, 23/6/20
- ^ Tennis fans erupt over Barty and Djokovic development at Olympics, au.sports.yahoo.com (באנגלית)
- ^ "Gold for Bencic but no medal for Djokovic". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-10-09.
- ^ אחרי 15 שנה: ג'וקוביץ' נפרד ממאמנו מריאן וג'דה, באתר ONE, 2 במרץ 2022
- ^ בפעם השנייה ברציפות: קרלוס אלקראס אלוף ווימבלדון, באתר ynet, 14 ביולי 2024
- ^ Serbia wins first Davis Cup title, ESPN Tennis, 05.12.2010
- ^ הפרופיל של מראין ואיידה באתר ה-ATP
- ^ Djokovic Admits That Martin Messed Up His Serve, Tennis Connected, 12.04.2010
- ^ Nole's Frames of Mind by Steve Tignor, TENNIS.com, 03.02.2009
- ^ Welcome to the Novak Djokovic Era by Guerry Smith, Pro Tennis Examiner, 01.02.2011
- ^ The Diet That Shook Up Tennis? by Tom Perrota, The Well Street Journal, 16.05.2010
- ^ Perrotta, Tom (2016-05-26). "Djokovic: 'Vegan with a Little Fish Here and There'". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-01-10.
- ^ אורן אהרוני, דרמה גדולה: נובאק ג'וקוביץ' נפסל מאליפות ארה"ב, באתר ynet, 6 בספטמבר 2020
- ^ Novak Djokovic awarded with the highest distinction of the Serbian Church | Serbian Orthodox Church, 28.04.2011
- ^ Novak awarded the Order of the Karadjordje’s Star of the 1st degree, Novak Djokovic OFFICIAL SITE, 15.02.2012
- ^ Novak Đoković o "Oskaru popularnosti", Blic Online, 02.02.2011
- ^ Nole esc – ein Muziek Video,Dailymotion
- ^ Martin Solveig & Dragonette – Hello
- ^ Autograph - Novak Djokovic, Bryan Bros & Michael Johns
- ^ Blues band ZONE B recorded song in Nole’s honour
- ^ Novak Djokovic: From war to Wimbledon
עשרת הטניסאים בעלי הדירוג הגבוה ביותר בהתאחדות הטניסאים המקצוענים נכון ל-24 ביוני 2024 | |||||
|
- נובאק ג'וקוביץ'
- טניסאים סרבים
- סרבים ממוצא קרואטי
- נושאי דגל סרביה באולימפיאדה
- טניסאים באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
- טניסאים באולימפיאדת לונדון (2012)
- טניסאים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
- טניסאים באולימפיאדת טוקיו (2020)
- טניסאים זוכי אליפות אוסטרליה הפתוחה
- טניסאים זוכי אליפות צרפת הפתוחה
- טניסאים זוכי אליפות וימבלדון
- טניסאים זוכי אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס
- זוכי פרס לוריוס: ספורטאי השנה
- שגרירים של רצון טוב - יוניסף
- ספורטאים טבעונים
- מדליסטים אולימפיים סרבים
- זוכי פרס ESPY: טניסאי השנה
- סרבים שהופיעו ברשימת טיים 100
- סרביה ומונטנגרו: ספורט
- סרבים שנולדו ב-1987