ג'וריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וריש
جُريش
Jurish5596.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
קואורדינטות 32°06′09″N 35°19′20″E / 32.102436111111°N 35.322341666667°E / 32.102436111111; 35.322341666667 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ורישערבית: جُريش) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם שבצפון יהודה ושומרון, הממוקמת כ-27 ק"מ דרום-מזרחית לשכם. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS), אוכלוסיית העיר מנתה 1,384 תושבים בשנת 2006.

ג'וריש גובלת בטל אל-חאשבה ממזרח, עקרבה מצפון, קבלאן מצפון וממערב, טלפית ממערב וקוסרה ומג'דל בני פדיל מדרום.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג'וריש נמצאו שרידים מתקופות הברונזה, תקופת הברזל, ההלניסטית, הרומית, העבאסית, הממלוכית והעות'מאנית.[2] ישנן סברות כי ג׳וריש היה מקום הולדתו של מנהיג המורדים העברי שמעון בר גיורא, וכי המקום נהרס מאוחר יותר על ידי הגנרל הרומאי אספסיאנוס.[2][3][4]

במהלך המאה ה-16 הכפר כלל 16 משקי בית. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33.3% על מוצרים חקלאיים שכללו חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עצי זית, עזים וכוורות, בנוסף על הכנסות מזדמנות ומס קבוע לאנשי אזור שכם. בסך הכל התושבים שילמו מס של כ-2,000 אקצ'ות.[5]

בשנת 1852, אדוארד רובינסון, תיאר "כל כך הרבה אדמות טובות; כל כך הרבה יופי וחקלאות, אם כי אינם מישורים גדולים". הוא ציין ג'וריש על גבעה דרומית.[6] באותה שנה, ואן דה ולדה תיאר אדמות ליד יוריש כ"יפיפיות ופוריות במיוחד. עברתי פה במשך כשעה בעמקים בעלי יופי כה נדיר ועושר טבעי, עד כדי שאינם ניתנים לתיאור"[7] הכפר עצמו נודע באירוח הטוב שבו.

בשנת 1870 הגיע החוקר ויקטור גרן מצפון, וציין תחילה את חורבות כפר עט'יה, שם נטע תירס מבין ההריסות. לאחר מכן הוא הגיע למעיין עין ג'וריש. לאחר מכן המשיך גרן לראש הגבעה שבה שכן הכפר ג'וריש. גרן תיאר כפר עם כ-20 בתים מיושבים. המקאם הוקדש לשייח' חאתם.[8]

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 תיארה את ג'וריש כ"כפר קטן על ראש גבעה, עם זיתים במזרחו."[9]

במפקד האוכלוסין של ארץ ישראל משנת 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה ג'וריש 195 תושבים.[10] מספר זה גדל במפקד האוכלוסין בשנת 1931 ל-239 תושבים שהתגוררו ב-59 בתים.[11]

בסקר הכפרים של שנת 1945 אוכלוסיית ג'וריש (עם כפר עטיה) מנתה 340 מוסלמים,[12] ואילו שטח הקרקע הכולל היה 8,207 דונם.[13] מתוך שטח זה 1,358 דונם הוקצו למטעים וקרקע להשקיה, 4,249 לדגנים,[14] ואילו 14 דונם סווגו כשטחים בנויים.[15]

לפי מפקד האוכלוסין הירדני בשנת 1961, בג'וריש התגוררו 419 תושבים.[16]

לאחר הסכמי אוסלו 62% משטחי הכפר הוגדרו כשטח B, ואילו 38% הנותרים הם שטח C.[17] במשך השנים חלק מאדמות הכפר הופקעו להקמת ההתנחלות מגדלים, וכביש 505.[18]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jurish Village Profile, ARIJ, p. 4
  2. ^ 1 2 Finkelstein et al, 1997, p. 759
  3. ^ Avi Yonah, 1976, p. 61
  4. ^ Tsafrir et al., 1994, p. 133
  5. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 135
  6. ^ Robinson and Smith, 1856, p. 296
  7. ^ van de Velde, 1854, p. 314
  8. ^ Guérin, 1875, pp. 12-13
  9. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 386
  10. ^ Barron, 1923, Table IX, p. 25
  11. ^ Mills, 1932, p. 62
  12. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
  13. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 60
  14. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 106
  15. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 156
  16. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
  17. ^ Jurish Village Profile, ARIJ, p. 14
  18. ^ Jurish Village Profile, ARIJ, p. 15