קריות (נפת שכם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריות (כפר)
قريوت
Jalud9670.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,817[1] (2016)
קואורדינטות 32°04′15″N 35°17′38″E / 32.070927777778°N 35.294011111111°E / 32.070927777778; 35.294011111111 
אזור זמן UTC +2
קריות וההתנחלויות המקיפות אותה (בצבע ורוד)

קריות ערבית: جاﻟﻭﺩ) הוא עיירה פלסטינית במחוז שכם שבצפון הגדה המערבית, הממוקמת כ-15 ק"מ מדרום לשכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית העיירה כ-2,817 נפש באמצע שנת 2016[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים, שהעיקרי בהם הוא "חירבת סיילון", הידוע גם בשמו העברי תל שילה. האתר כולל ממצאים ארכאולוגים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: "בשעה שבע וחמישים ותשע דקות הגענו לקריות. הכפר הזה נחלק לשני רבעים נפרדים, שכל אחד מהם כפוף לשיפוטו של שיח' לעצמו. מספר תושביו שבע מאות וחמישים. בבוסתנים המקיפים אותו גדלים עצי תאנה ורימון וגפנים . כמה בורות מים עתיקים חצובים בסלע יבשים עכשיו, והנשים נאלצות להביא את המים מרחוק, מעין סילון. בשני בתים ראיתי אבנים מזויזות אחדות. הכפר קריות יושב באתרה של קוריאי הקדומה, הנזכרת כמה פעמים אצל יוסף בן מתיתיהו. למשל, ב'קדמוניות היהודים' מספר לנו ההיסטוריון הזה על פומפיוס כי בדרכו מדמשק לירושלים, לאחר שעבר את פלה ואת בית שאן בא לקוריאי, והוא מוסיף ואומר כי זו תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ"[2].

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על פסגת שלוחה גבוהה, שלמרגלותיה מעין ובסמוך ממוקמת חורבת סיילון"[3].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בקריות הייתה אוכלוסייה של 530 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 156 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 732 תושבים, כולם מוסלמים, למעט שלושה נוצרים[4].

בשנות ה-30 של המאה ה-20 מחלקת הייעור של ממשלת המנדט נטעה יער על הגבעות שממערב לכפר, סמוך לחאן א-לובאן[5].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 930 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 7,491 דונם. אשר מתוכם הוקצו 2,611 לחקלאות שלחין, ו-2,803 לגידולי דגנים[6].

בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה קריות משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 1,163 תושבים[7].

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

בינואר 1978 התיישבה מדרום לכפר קבוצה של מתנחלים, במסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות בתל שילה הסמוך[8]. המעשה גרם למתיחות ביחסי ישראל-ארצות הברית משום שהדבר פגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז[9], אך המחנה הפך לבסוף להתנחלות שילה. לצורך הקמת ההתנחלות הופקעו 635 דונם מאדמות העיירה[10]. ב-1984 הוקמה ההתנחלות עלי שלצורך הקמתה הופקעו 623 דונם מאדמות העיירה[11]. במשך השנים הופקעו, לצורך הרחבתה עוד כמה מאות דונם[12]. בשנת 1998 הוקם "מאחז היובל", כהרחבה של עלי, כ-500 מטר ממערב לקריות. 16 בתי הקבע שהוקמו בו נבנו ללא היתר, ללא תוכנית מתאר ועל קרקע הנמצאת בחלקה בבעלות פרטית של תושבי העיירה[13]. ב-2005 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד בנייה של תשעה בתים במאחז על קרקע פרטית. בתגובה לעתירה, הצהירה המדינה שהמבנים אינם חוקיים וייהרסו, אבל ההריסה לא בוצעה. ביולי 2011, הכריז המנהל האזרחי, לצורך הכשרת המאחז, על הקרקע כ"אדמת מדינה"[14]. במרץ 2009, הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ, בדרישה לעצור את סלילת הכביש המחבר בין ההתנחלות עלי לבין מאחז היובל. מאחר שהכביש עובר על קרקע פרטית ומונע מתושבי קריות את הגישה לכ-1,500 דונם של אדמה חקלאית מעובדת שבבעלותם[15].

לאחר הסכם אוסלו, 23% כ-5,104 דונם מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ו-77% כ-17,369 דונם הנותרים הם שטח C.

בהמשך הוקמו מסביב לכפר המאחזים: שבות רחל ב-1991, אחיה ב-1997 בסמוך לשבות רחל, עדי עד ב-1998[16][17], אש קודש ב-1999 וקידה בשנת 2003. בפברואר 2017, החליטה ממשלת ישראל להקים למפוני עמונה יישוב חדש סמוך לקריות בשם עמיחי. באוגוסט 2017 הגישו 13 תושבים בעלי קרקעות באזור התנגדות לתוכנית הבנייה למנהל האזרחי, בטענה שהיא ממוקמת על שטח פלסטיני פרטי ושההקמה תפגע בנגישות לקרקעותיהם[18][19]. במאי 2018 דחה בג"ץ את העתירות כנגד הקמת היישוב ואישר את הפקעת הקרקעות, והיישוב הוקם[20][21].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר ממוקם במרכז שלוחה, מתחת לשתי פסגות, ג'בל א-טנטור, שבגובה 793 מטר מעל פני הים וג'בל א-דבביס שבגובה 747 מטר מעל פני הים. פסגות ההרים באזור מורכבות משכבות חוואר מתצורת מוצא מדרונותיו העליונים (עד גובה 750 מטר מעל פני הים לערך) הן מתצורת בית מאיר (שכבות דקות של דולומיט צהבהב לחלופין עם שכבות חואר המתאימות לבניית טרסות חקלאיות) ומתחתם שכבה מתצורת שורק, שכבה שממנה נובעים מעיינות. על המדרונות הדרומיים של השלוחה נובעים מספר מעיינות המשמשים את הכפר, "עין קריות" ו"עין סיילון"[22].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר היסודי של העיירה ממוקם בכפר הסמוך ג'אלוד. בעיירה שני בתי ספר תיכוניים, אחד לבנות והשני מעורב לבנים ובנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984. עמודים 13-14
  3. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 294
  4. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
  5. ^ הטירור בארץ, הצופה, 19 ביוני 1938
  6. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  7. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
  8. ^ "חפירות שילה תמו", דבר, 24 בדצמבר 1978;
    נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה, דבר, 30 ביולי 1978
  9. ^ ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין", דבר, 1 בפברואר 1978
  10. ^ תל שילה (ח'רבת סיילּון) – חיפוש המשכן במאבק הפוליטי על השומרון באתר עמק שווה, 2014
  11. ^ חיים לוינסוןהמינהל האזרחי: לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי הוקמו על קרקע פלסטינית, באתר הארץ, 28 בינואר 2013
  12. ^ שבתי בנדט‏, המנהל האזרחי הפקיע שטח בניגוד לחוק לטובת ההתנחלות עלי, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בנובמבר 2014
  13. ^ עמוס הראלהמתנחלים מרחיבים את הבנייה הבלתי החוקית, באתר הארץ, 29 במרץ 2009
  14. ^ חיים לוינסוןהמינהל האזרחי הכריז על קרקעות פלסטיניות כאדמות מדינה לטובת הרחבת מאחז היובל, באתר הארץ, 8 ביולי 2011
  15. ^ חיים לוינסוןבג"ץ: המדינה לא יודעת מה קורה מתחת לאפה במאחז יובל, באתר הארץ, 27 במאי 2010
  16. ^ חגי מטר, עתירה: לפנות את מאחז עדי עד, שהפך בסיס לפעילות עבריינית, באתר "שיחה מקומית", 10 בדצמבר 2014
  17. ^ יותם ברגרבג״ץ הורה להקפיא את הבנייה במאחז סמוך להתנחלות שילה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
  18. ^ יותם ברגרחוות דעת: חלק מההתנחלות החדשה למפוני עמונה נבנית על שטח פלסטיני פרטי, באתר הארץ, 11 ביולי 2017
  19. ^ יותם ברגרעתירה לבג"ץ נגד הקמת ההתנחלות למפוני עמונה: תמנע גישה לאדמות פרטיות, באתר הארץ, 22 ביוני 2017
  20. ^ יותם ברגרבג"ץ: הפסיקה שסללה את הדרך להפקעת קרקעות מפלסטינים אינה תקדים מחייב, באתר הארץ, 30 במאי 2018
  21. ^ פסק דין בבג"ץ 5470/17 ובבג"ץ 8055/17
  22. ^ ההשפעה ההומניטרית של השתלטות מתנחלים על מעיינות פלסטיניים, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מרץ 2012