סאלם (נפת שכם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סאלם (כפר)
سالم
Salem8250.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 5,511 (2007)
קואורדינטות 32°12′34″N 35°19′54″E / 32.20944°N 35.33167°E / 32.20944; 35.33167
אזור זמן UTC +2

סאלם ערבית: سالم) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הממוקם כ-6 ק"מ מזרחית לשכם, ומשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 5,100 תושבים, נכון ל-2007[1].

לאחר הסכם אוסלו, רוב השטח הבנוי של סאלם סווג כשטח B.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הכפר משמר את שמה הקדום של העיר שכם, שבראשית התקופה הכנענית נקראה 'שלם', כפי שבארו פרשנים וחוקרים רבים[2] את הפסוק[3]: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (אל העיר שלם) עִיר שְׁכֶם (עירו של שכם) אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה".

לעומת פרשנות זו, יש המפרשים את המילה "שָׁלֵם" כמכוונת לטוהר כוונותיו המקוריות של יַעֲקֹב, אשר בא לשְׁכֶם בכוונות של שלום, ולא תכנן מראש את מעשה הטבח שעשו שמעון ולוי אחר כך בשכם כפי שמסופר בפרק הבא[4]. תרגום השבעים, ואחריו גם ספר היובלים פרשו את המילה "שָׁלֵם" כשם של מקום ממזרח לשְׁכֶם, וגם בספר יהודית נזכר עמק בשם זה באזור השומרון[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 42 משפחות התגוררו בכפר.

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית סאלם מנתה 490 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית סאלם מנתה 690 תושבים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית סאלם מנתה 1,120 תושבים, אשר בבעלותם 10,293 דונם של קרקע, על פי על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, סאלם נמצאת תחת שלטון ישראלי.

בזמן בפברואר 1988, נקברו חיים ארבעה צעירים תושבי הכפר תחת תלולית עפר, עד שחולצו משם חיים. לטענת הפלסטינים הם נקברו שם בידי צה"ל. צה"ל פתח החקירה אך איש מהחיילים לא הורשע בה[6]. טענות הפלסטינים פורסמו בעיתון שוודי, בעקבות זאת שגרירות ישראל בסטוקהולם פנתה למערכת העיתון ודרשה לפרסם מכתב מטעמה, שלפיו מבוססת הכתבה על תערובת של שמועות שנבדקו כבר ונמצאו בלתי נכונות, אך בסופו של דבר אלוף פיקוד המרכז דאז, עמרם מצנע, אישר סופית את פרטי סיפור הקבורה[7].

לאחר הסכם אוסלו, 27% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ו-73% הנותרים הם שטח C. בשנת 1996 נסלל על אדמות הכפר כביש עוקף להתנחלות אלון מורה - כביש 555. הנסיעה על הכביש אסורה לתושבי הכפר ונמנעת מהם הגישה אל אדמות הכפר שמעבר לכביש[8].

בין השנים 2004 ל-2007 נעקרו מטעי הזיתים של הכפר על ידי מתנחלים מספר פעמים[9]. מתנדבים, רובם מקיבוצים, סייעו בשיקום מטעי הזיתים שנעקרו[10][11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאלם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2007, עמ' 21. (בערבית) (באנגלית)
  2. ^ רשב"ם, חזקוני והדר זקנים ודעת מקרא (על הפסוק), ועוד.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ח-י"ט.
  4. ^ פרופ' משה ויינפלד (עורך), בראשית (עולם התנ"ך), הוצאת דודזון-עתי, 1998, עמ' 193
  5. ^ אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 693
  6. ^ 2 חילים נעצרו עקב חקירת 'פרשת הקבורה' בכפר סאלם, מעריב, 15 בפברואר 1988
  7. ^ שלושים לאינתיפאדה הראשונה: בחזרה לארבעת הצעירים שנקברו חיים, אתר שיחה מקומית, 28 במרץ 2017
  8. ^ גדעון לוי, אלכס ליבקמי צריך חוק כשאפשר להפקיע אדמות בכוח, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
    אקטיבסטילס, חקלאים בכפר סאלם עושים את הבלתי אפשרי: חורשים את אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2014
  9. ^ עלי ואקד, בכפר סאלם מרוצים: גדעון לא בא לפגוע, באתר ynet, 1 בנובמבר 2006
  10. ^ אלי אשכנזי40 מתנדבים, רובם מקיבוצים, סייעו בשיקום מטעי הזית שנעקרו בגדה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2005
  11. ^ אלי אשכנזיישראלים ופלשתינאים נטעו 1,200 עצי זית ליד סאלם, באתר הארץ, 3 בפברואר 2007