יתמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יתמא (כפר)
يتما‎
Yatma2591.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
גובה 594 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,462[1] (2016)
קואורדינטות 32°06′30″N 35°16′06″E / 32.108338888889°N 35.268347222222°E / 32.108338888889; 35.268347222222 
אזור זמן UTC +2

יתמא היא עיירה פלסטינית בנפת שכם במזרח הגדה המערבית, הממוקמת 15 ק"מ דרומית לשכם, צמוד להתנחלות רחלים הנמצאת ממערב לכפר וכקילומטר מדרום להתנחלות כפר תפוח. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, העיירה מנתה 3,462 תושבים באמצע שנת 2016[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. בשטח הכפר שלושה אתרים ארכאולוגיים, ח'רבת עפרתה, ח'רבת סמרה וח'רבת אלרקווה, בהם נערך סקר ארכאולוגי ונמצאו חרסים מתקופת הברזל II, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקופה הרומית בארץ ישראל[2].

בשנת 1517, הכפר שולב באימפריה העותמאנית עם שאר ארץ ישראל, ובשנת 1596, יתמא הופיע במרשמי המס העות'מאניים ב'נאחיה' (נפת) ג'בל קובאל. בכפר נרשמו 10 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על הכנסות מזדמנות, עזים או כוורות בנוסף לסכום קבוע[3].

החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1870[4].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בבודרוס הייתה אוכלוסייה של 242 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 64 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 325 תושבים, כולם מוסלמים[5].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 440 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 3,777 דונם. אשר מתוכם הוקצו 1,214 לחקלאות שלחין, ו-1,741 לגידולי דגנים[6].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, בחצות ליל ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 37 על אזור שכם. החטיבה נכנסה אל העיר בשעה 10:45 בבוקר והלחימה נמשכה עד הערב, בסיומה נפל כל האזור בידי כוחות צה"ל והכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית[7][8]. בשנת 1981 רכשו תושבי הכפר גנרטור והקימו רשת חשמל עצמאית לכפר. המנהל האזרחי אסר עליהם להפעיל את הגנרטור וחייב אותם להתחבר לרשת החשמל של ישראל[9][10].

לאחר הסכמי אוסלו, 29% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B‏ ו-71% הם שטח C.

בעשור הראשון של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מפלישות והתנכלויות של מתנחלים, במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של יידוי אבנים והצתות של כלי רכב ושדות[11]:

  • בספטמבר 2011, בעקבות פינוי מאחז מגרון , ריססו אלמונים כתובת גרפיטי על המסגד בכפר[12].
  • בפברואר 2018, השחיתו אלמונים שלוש מכוניות בכפר וריססו עליהן כתובות נאצה "מוות לערבים"[13].
  • במהלך 2019 הותקף הכפר שלוש פעמים וכ-30 כלי רכב הושחתו. באוקטובר 2019 רוססו כתובות נאצה בכפר, על רכב וקיר נכתב "ד"ש מהגבעה ביצהר" ו"שטח צבאי סגור", על רקע סגירת הגבעה המכונה "קומי אורי" שבה הותקפו חיילים בידי מתנחלים מספר ימים קודם לכן[14][15].

כביש עוקף יתמא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 החלה סלילתו של קטע חדש בכביש 60, סמוך לכפר בעלות של 25 מיליון שקל[16]. עד אז כביש 60 עבר בתוך הכפר בתוואי מפותל. לצורך סלילת הכביש הופקעו כ-500 דונם משטח הכפר בהם היו מטעי זיתים. הכביש הושלם בשנת 2003[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יתמא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Finkelstein, I.; Lederman, Zvi, eds. (1997). Highlands of many cultures. Tel Aviv: Institute of Archaeology of Tel Aviv University Publications Section. ISBN 965-440-007-3. 
  3. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 136
  4. ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 113
  5. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
  6. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  7. ^ כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, מערכות שריון גיליון 20 (יוני 1970), אתר יד לשריון
  8. ^ * יהודה גלר (מ"פ סיור, חטיבה 37) – ראיון, נעמוש, אתר העוסק בנושא קרבות רמת הגולן וצפון השומרון במלחמת ששת הימים
  9. ^ דני רובינשטיין, למרות המדיניות "הרכה" כפריים נעצרו והושפלו בגלל שקנו גנראטור, דבר, 25 בספטמבר 1981
  10. ^ עמוס לבב, מחשמלים את השטחים במהירות שיא, מעריב, 13 בינואר 1983
  11. ^ יותם ברגרעשרות פעילי ימין הורחקו מהגדה, ומספר פשעי השנאה צנח, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2016
    כפר יתמא, באתר מחסום Watch
  12. ^ אליאור לוי ויאיר אלטמן, שוב 'תג מחיר': מכוניות שרופות וגרפיטי על מסגד, באתר ynet, 8 בספטמבר 2011
  13. ^ יואב זיתון ואלישע בן קימון, כתובות "מוות לערבים" והשחתת מכוניות: שבעה פשעי שנאה בחודש, באתר ynet, 15 בפברואר 2018
  14. ^ הגר שיזף וג'קי חורי, כלי רכב הושחתו והכתובת "ד"ש מהגבעה ביצהר" רוססה בכפר יתמא שליד שכם, באתר הארץ
  15. ^ יותם ברגרחשד לפשע שנאה: הכתובת "יהודים לא שותקים" רוססה בכפר יתמא שבגדה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2019
  16. ^ עוקף יתמא - חישוף וקידום זמינות באתר "מפתח התקציב"
    עוקף יתמא (השלמה), באתר "מפתח התקציב"
  17. ^ גל ניסים, ‏כבישים עוקפים ביו"ש: משרד התחבורה יורה להפסיק העבודות, באתר גלובס, 30 במרץ 2003