דברים הגורמים לשכחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רגילות בזיתים גורמת שיכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותה

דברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה. הדברים הם אמונה טפלה מבחינה מדעית.

הפעולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי זהירות בנטילת ידיים גורמת שיכחה

הרשימה במסכת הוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האוכל ממה שאכל עכבר או חתול.[1] יש שהוסיפו גם ממה שאכל כלב,[2] בספר לקט יושר בהנהגות רבי ישראל איסרלן הביא שכך נהג אך לא בחתיכות דגים, ככל הנראה מפני שהם שתי חתיכות ולא דבר אחד,[3] רבי יוסף יוזפא בספרו יוסף אומץ, כתב שנוהגים לתלוש את מקום הנשיכה ולאכול את השאר,[4] רבי חיים הלברשטאם כתב שמדברי הגמרא לא משמע כך,[5] וכך סבר גם הרב ראובן מרגליות.[6]
  • אכילת לב של בהמה, מהר"ם מרוטנבורג נהג שלא לאכול גם לב עוף,[7] וכך כתבו גם האריז"ל,[8] והמגן אברהם.[9]
  • רגילות בזיתים, מספר סייגים נאמרו לעניין זה, א. העניין הוא רגילות ולא אכילה אקראית, לפי הרב קניבסקי פירוש רגילות הוא אחת לחודש, אך רבי יצחק גויטע כתב שרגילות הוא דווקא כל יום,[10] הרב אהרן שלמה מהריל כתב שדווקא בכל סעודה,[11] וכך כתב גם הרב יוסף משאש,[12] ב. היעב"ץ סבר שמדובר דווקא בזיתים שאינם כבושים,[13] אך המאירי[14] כתב מפורש שמדובר גם בזיתים מלוחים, ג. עוד כתב היעב"ץ שמדובר בקביעת סעודה על זיתים, ד. הרב יוסף חיים זוננפלד פסק שאם אוכל עם שמן זית אינו משכח,[15] מפני ששמן זית מועיל לזיכרון ומשלימים זה את זה, בספר שמירת הנפש חלק עליו מפני שייתכן שאדם שהוא בעל זיכרון רק יוזק, ה. רבי אברהם פלאג'י סבר שמדובר בזיתים שחורים,[16] ו. לפי האריז"ל עם בעת האכילה מכוונים שם "אל אלהים מצפץ"[17] לא רק שלא משכח אלא גם מוסיף לזיכרון.[18]
  • שתיית מי רחצה, היעב"ץ כתב[19] שמדובר דווקא ברחיצת כל הגוף וברחיצת הידיים אין בעיה, הרב חיים קניבסקי כתב שאם בוטלו ברוב אין לחוש ועל כך מותר לשתות ממקווה של ארבעים סאה, בריכות, ונהרות, בשם החזון איש נאמר שאם שופכים מעט מהמים מותר לשתות מהשאר.
  • רחיצת הרגליים אחת על השנייה.
  • הנחת המלבושים מתחת הראש בעת השינה, הרב חיים קניבסקי כתב שבנימנום אין לחשוש, כמו כן אין לחשוש בהשמת הבגדים ליד או מעל הראש, יש שכתבו שמועיל הפסק,[20] הרב יוסף חיים זוננפלד כתב[21] שאף כאן מדובר באדם הרגיל בכך, רבים תמהו על דבריו שכן לא מוזכר בגמרא כלל "הרגיל".
  • מעבר תחת גמל ואפסרו
  • מעבר בין שני גמלים לפי רבי יוסף חיים זוננפלד מדובר דווקא כששניהם עומדים ולא כשעוברים, בספר שמירת הנפש הביא שבשעת הדחק ניתן לאחוז מקל ולעבור או לאחוז בפאת הראש.
מעבר תחת גמל או בין שני גמלים גורם שכחה
  • מעבר של גבר בין שתי נשים והפוך לפי רבי יוסף חיים זוננפלד מדובר דווקא כששניהם עומדים ולא כשעוברים, בספר שמירת הנפש הביא שבשעת הדחק ניתן לאחוז מקל ולעבור ואם אין לו יכול לאחוז בפאת הראש, הרב קניבסקי כתב בשם החזון איש שבילדה קטנה אין בעיה, אך אביו הרב יעקב ישראל קניבסקי הקפיד בזה,[22] בספר בן איש חי כתב[23] ששיעור מעבר הוא ארבע אמות, בשו"ת רבבות אפרים כתב שבאשתו נראה שאין בעיה.[24]
  • מעבר ליד ריח נבילה
  • מעבר תחת גשר שלא עברו בו מים ארבעים יום
  • אכילת לחם לא אפוי כל צורכו
  • אכילת בשר מכלי המיועד להוצאת הפסולת של המאכל
  • שתיית מים מנחל העובר בבית קברות, לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך אם המים עוברים בצינור אין בעיה.[25]
  • הסתכלות בפני מת, בגמרא[26] מובא שהמנהג לראות את פני המת, ולכן כתב הרב קניבסקי שהעניין זה התבוננות.
  • התבוננות בכתב שעל גבי מצבה יכול לגרום לשכחה
    קריאת כיתוב שעל גבי מצבה, האריז"ל כתב[27] שהעניין הוא בכתב בולט אך בכתב שוקע אין בעיה, אולם היעב"ץ בספרו הקשורים ליעקב[28]כתב בשם האריז"ל הפוך, כך שאין הדבר ברור, בספר יוסף אומץ[29] הביא שמנהג הוא להשים אבן על המצבה נגד שכחה, הרב חיים קניבסקי כתב שאין הבדל בין קריאה בהרהור לקריאה בפה, וכך סבר גם הרב בצלאל שטרן.[30]

דברי חז"ל במקומות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי הראשונים והאחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נטילת שוחד.[48]
  • השארת ספר פתוח בעת הלימוד, לפי הש"ך[49] מגיע שד ששמו שומר דפין הגורם לשכחה, הרבה פוסקים כתבו שכל האיסור הוא רק בזמן ארוך ולא בזמן קצר,[50] אך יש פוסקים שכתבו שאף לזמן קצר אסור.[51]
  • לבישת שני בגדים יחד,[52] בספר שולחן הטהור כתב שגם בהסרה את הבגדים יש להיזהר,[53] אולם בהגהות ארחות חיים כתב שאין קפידה בזה,[54] בנעליים דעת ערוך השולחן[55] שלא נקרא מלבוש ואין לחוש לזה, וכך סבר הרב יוסף שלום אלישיב,[56] יש שכתבו להחמיר אף בזה.
  • ניגוב ידיים במלבוש,[57] המשנה ברורה[58] הביא שהפרי מגדים הסתפק האם מדובר רק בחלוק או גם בשאר בגדים ולא פשט,[59] הרב קניבסקי הביא שהנפש חיה הסתפק האם מדובר במי נטילת ידיים או כל רטיבות,[60] הרב יוסף שלום אלישיב כתב שבמקרה זה אם זה לא חלוק מותר לנגב,[61] וכך כתב גם הרב יצחק יוסף מטעם ספק ספיקא,[62] פוסקים אחרים החמירו אף בזה.
  • הסתכלות בפני אדם כועס או בפני נידה.[63]
  • שתיית מים מרובה,[64] הקהילות יעקב לא הקפיד על זה.[65]
  • אכילת אגוזים[66]
  • אכילת פת שעורים[67]
  • הסתכלות על נבילת בהמה או גוי[68]

דברים המועילים לזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל מנו גם רשימה של דברים המסייעים לזיכרון.

  • למידה מרב אחד.[71]
  • אמירת הלימוד בפה.[72]
  • מיעוט תענוג.[73]
  • חזרה ושקידה.[73]
  • לימוד עם תלמידים.[74]
  • לחדש חידושים.[76]
  • לימוד בצנעה.[78]
  • לימוד בבית כנסת.[77]
  • לימוד מתוך ספר.[78]
  • עשיית סימנים.[71]
  • לימוד בניגון[79]
  • אכילת ביצה מגולגלת ללא מלח.[84]
  • שתיית מים של שיירי עיסה.[84]
  • החזקת עצמו כשכחן.[86]
  • אמירת אהבה רבה עד "וליחדך שמך".[90]
  • זהירות מהרהור בדברי תורה במקומות האסורים.[93]
  • הגעה מוקדמת ויציאה מאוחרת מבית הכנסת.[95]
  • קבלת ייסורים באהבה.[96]
  • אמירת פסוקי אליהו הנביא במוצאי שבת.[97]

היחס לדברים בספרות התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסקים רבים פסקו והביאו את הדברים להלכה, אך יש שנימקו את הדברים בצורה אחרת.

למשל הפילוסוף רבי ידעיה הבדרשי בפירושו למסכת הוריות[98] פירש את המוזכרים במסכת הוריות בדרך שכלית, לדבריו כל עניינים אלו מביאים לתחושות חרדה, גועל, והרהורי נשים, אשר יגרמו לו להסח דעת מלימוד תורה, בדרך זו פירש גם הרופא רבי בן ציון רפאל פריצי בספרו פתח עיניים, לדבריהם אם חלק מהפעולות אינם מזיקות ואינם מפריעות אין סיבה שלא לעשותם.

בעל החוות יאיר כתב על אחד מן המנויים ברשימה זו: "אי איישר חילי אצווה וימחקוהו מכל ספרי שו"ע המצויים לכל, דגיזום זה לא מסתבר לא בטבע ולא כעונש, אף כי חלילה כולנו עמי ארצות וחסירי דעת, ואין חיוב לקבל מכל אדם קבלתו ולא יעלה בידינו רק לעג מעמי ארצות ואומות העולם, ולקיים דברי חכמים יש לומר פירושו תלמודו משתכח כל דהו".[99]

איסור שכחת התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזון איש,[100] התעוררות תשובה,[101] היפה ללב[102] ואחרים[103] סברו שבעשיית פעולות אלו עוברים על איסור "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח" (ספר דברים, פרק ד', פסוק ט'),[104] הטהרת המים[105] הרב עובדיה יוסף,[106] והרב מנשה קליין[107] סברו שאין בזה איסור משום שזוהי גרמא, ולא מעשה בפועל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילקוט ביאורים למסכת הוריות דף יג: עמ' רפד-רפז, בתוך מתיבתא מסכת הוריות.
  • הרב אברהם יקותיאל אוהב-ציון, זכר עשה - אוצר ענייני זיכרון ושכחה במצות תלמוד תורה, ירושלים תשס"ז.
  • הרב מ.ב. לרנר,שמירת הגוף והנפש, עשרות סימנים מפוזרים בספר.

קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימה זו מובאת תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג, עמוד ב' וראה גם בחופת אליהו רבה פרק ו סימן ד,בספר חסידים (סימן תתרח) כתב לגבי עניין זה, וז"ל: אחד שאל מהחכם; עכברים אכלו מלחמי, האם אוכל לאכול מן הלחם. אמר לו: ולמה לא תאכל? אמר לו: פן אשכח תלמודי, ואני נזהר מלאכול כל מה שמשכיח התלמוד, ועתה אני רעב. אמר לו החכם: אינו חייב עד שישב ויסירם מלבו, ואני רואה אותך שאינך עוסק בתורה ואתה פנוי ובטל מדברי תורה, ומוטב לך שלא היית נזהר מדברים המשכחים, כדי שתשכח דברים בטלים שאתה עוסק בהם.
  2. ^ כן נוסף בחופת אליהו רבה, בספר זבחי צדק סימן קטו כתב שאין לנו אלא דברי הגמרא ואין לחוש בזה, לעומתו הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ב יו"ד סימן ח כתב שיש לחשוש גם לזה
  3. ^ חלק יו"ד עמ' ו
  4. ^ מובא בהגהות בסוף ספר שמירת הנפש
  5. ^ שו"ת דברי חיים, חלק ב, יורה דעה, סימן סב
  6. ^ בהגהותיו "מקור חסד" לספר חסידים סימן תתרח
  7. ^ תשב"ץ קטן סימן תקנ"ח
  8. ^ שולחן ערוך האר"י הלכות סעודה סימן ט
  9. ^ סימן קע סעיף קטן יט וכן במשנה ברורה שם
  10. ^ שדה יצחק חלק ד דף עח
  11. ^ בספרו, ‏ברורי המדות, דף עח, באתר HebrewBooks
  12. ^ שו"ת מים חיים אורח חיים סימן קץ
  13. ^ בהגהותיו לש"ס שם, ובספרו מור וקציעה אורח חיים סימן קע
  14. ^ הוריות יג:
  15. ^ הרב יוסף חיים זוננפלד, ‏שו"ת שלמת חיים, חלק א סימן מא-מב, במהדורה החדשה סימן צ צא צב צג, באתר HebrewBooks וכתב שעדיף שלא לכוון
  16. ^ פלג’י, אברהם בן חיים, ‏אברהם אזכור, מערכת ז אות לו, באתר HebrewBooks, מובא גם אצל הרב יעקב חיים סופר בספרו תורת יעקב סימן ג
  17. ^ שם זה בגימטריה זית 417
  18. ^ לקוטי תורה פרשת עקב
  19. ^ בהגהותיו לש"ס שם
  20. ^ מגן גיבורים מובא אצל הרב קניבסקי
  21. ^ הרב יוסף חיים זוננפלד, ‏שו"ת שלמת חיים, חלק א סימן י, במהדורה החדשה סימן צד, באתר HebrewBooks
  22. ^ ארחות רבנו, חלק א עמוד קצז
  23. ^ שנה שניה פרשת פינחס אות יז
  24. ^ הרב אפרים גרינבלט, ‏שו"ת רבבות אפרים, ח"ח סימן רצא, באתר HebrewBooks
  25. ^ מובא בספר, שמירת הגוף והנפש, חלק א סימן ן
  26. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ז, עמוד א'
  27. ^ שער המצוות פרשת ואתחנן
  28. ^ בדרשת יציב פתגם
  29. ^ עמוד רעג
  30. ^ הרב בצלאל שטרן, ‏שו"ת בצל החכמה, חלק ה סימן כ, שם הסתפק גם במצבה עקורה ולא פשט
  31. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ד, עמוד א', ובפירוש רש"י
  32. ^ שמות רבה, פרשה ו', פסקה ב', ובהגהות הרד"ל שם
  33. ^ ברייתא דמעשה תורה שער ז, (מובא בכלבו סימן קיח), תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ה, עמוד ב'
  34. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ"ב, עמוד ב', מסכת פסחים, דף ס"ה, עמוד ב'
  35. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו, עמוד ב', לפירושו הראשון של רש"י
  36. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד א'
  37. ^ שיר השירים רבה, פרשה א'.
  38. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג, עמוד ב'
  39. ^ ברייתא המובאת בסוף מסכת כלה, הובאה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף י"ח
  40. ^ 1 2 חופת אליהו רבה פרק ו סימן ד
  41. ^ 1 2 חופת אליהו רבה המודפס בספר ראשית חכמה סוף שער ג
  42. ^ סימן ב סעיף י
  43. ^ סוף מסכת כלה
  44. ^ חופת אליהו רבה שבספר ראשית חכמה פרק ו
  45. ^ יורה דעה סימן פא סעיף ז
  46. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ט, עמוד א'
  47. ^ ברייתא מובאת במחזור ויטרי סוף מסכת כלה
  48. ^ רש"י משפטים פרק כג פסוק ח
  49. ^ יורה דעה סימן רעז
  50. ^ הערוך השולחן סימן רעז סעיף ב, וסמך על דבריו הרב נסים קרליץ הובא בספר גנזי הקודש עמוד לח, וכן הביא בשו"ת רבבות אפרים, ח"ד סימן ריג, בשם הרב יצחק זילברשטיין,
  51. ^ הרב יצחק וויס, שו"ת שיח יצחק סימן כה, הרב עובדיה הדאיה, שו"ת ישכיל עבדי, חלק ה יו"ד סימן נו.
  52. ^ מגן אברהם סימן ב סעיף ג בשם שער הכוונות
  53. ^ סימן ב
  54. ^ לאבי התפארת ישראל, נדפס בסוף שולחן ערוך אורח חיים
  55. ^ סימן ב סעיף ו
  56. ^ פניני תפילה עמ' סה
  57. ^ תשב"ץ קטן סימן רפז הובא במגן אברהם סימן קנח סעיף יז
  58. ^ הלכות נטילת ידים, סימן קנח סעיף קטן מה
  59. ^ בספר פתח הדביר סימן רס אות ב כתב שאין הבדל בין חלוק לשאר בגדים, וכך כתב גם הרב אפרים גרינבלט, ‏בשו"ת רבבות אפרים, חלק סימן קכו בשם הרב צבי פסח פרנק
  60. ^ בספר פתח הדביר סימן רס אות ב כתב שאין הבדל בין נטילת ידים לכל רטיבות
  61. ^ קונטרס חובל ומזיק סס"ח
  62. ^ ילקוט יוסף חלק ג עמ' כו
  63. ^ ספר חסידים סימן תתשכו
  64. ^ היעב"ץ ספר לחם שמים על מסכת אבות פרק ו משנה ד
  65. ^ אורחות רבינו חלק ה עמ' רג
  66. ^ כף החיים פלאג'י סימן כד אות מג בשם ספר קרבן מנחה
  67. ^ חתם סופר הפטרת תזריע, מהר"ם שיק על תרי"ג מצוות י
  68. ^ ספר זכירה לרבי זכריה סימנר ענייני נטילה, ותקנתו להביט בצפורניו ג' פעמים וג' פעמים על השמיים
  69. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד ב'
  70. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד ב'
  71. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, עמוד א'
  72. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, עמוד ב'
  73. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד, עמוד א'
  74. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד, עמוד א'
  75. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד, עמוד ב'
  76. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ה, עמוד ב'
  77. ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'
  78. ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א'
  79. ^ תוספות, מסכת מגילה, דף ל"ב, ד"ה והשונה בלא זמרה
  80. ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו', עמוד א'
  81. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ז, עמוד א'
  82. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג, עמוד ב'
  83. ^ שו"ת אבן ישראל חלק ט סימן קכו
  84. ^ 1 2 3 4 5 תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג, עמוד ב'
  85. ^ הרב אברהם יצחק שפרלינג, ‏טעמי המנהגים, עמ' תקיז, באתר HebrewBooks בשם זיקוקין דנורא
  86. ^ טעמי המנהגים עמ' תקמ"ג בשם השר מקוצי
  87. ^ מהר"ם פאפירש אור צדיקים סימן כב אות יז
  88. ^ ספר זכירה לרבי זכריה סימנר ענייני סגולה וזיכרון
  89. ^ רבי אברהם פלאג'י, פדה את אברהם מערכת ש אות ה
  90. ^ אליה רבה סימן קכד בשם מענה לשון
  91. ^ רב האי גאון מובא בספר האשכול הלכות ספר תורה עמ' מט, גרשום שלום הראה שסגולה זו כבר קיימת בתוך הבדלה דרבי עקיבא, בכתב העת תרביץ נ עמ'  281, (ניתן להורדה פה)
  92. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'
  93. ^ ספר חסידים, סימן תקמ"ז, וראה עוד בהקדמת רבי חיים מוולוז'ין לספרא דצניעותא
  94. ^ כך נכתב בראשו
  95. ^ ילקוט שמעוני עקב רמז תתעא
  96. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה', עמוד א'
  97. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רצ"ט בשם יש נוהגים
  98. ^ רבי ידעיה הבדרשי, בתוך, ‏אוצר הפירושים על מסכת הוריות, באתר HebrewBooks עמ' 31.
  99. ^ בספרו מקור חיים אורח חיים סימן ד סעיף ג
  100. ^ מובא בשו"ת שבט הקהתי סימן ב
  101. ^ חלק ד סימן קל
  102. ^ יורה דעה סימן קיו
  103. ^ שו"ת דברי מלכיאל חלק ב סימן א, רבי יוסף פלאג'י בספרו של אביו רבי חיים פלאג'י שו"ת רוח חיים חלק ב רשימות אבן העזר שבסוף הספר, ליקוטי מהרי"ח סדר קביעת עיתים לתורה, רבי אליעזר פאפו בספרו אורות אילים הוריות יג:.
  104. ^ וכמבואר במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י' שזהו איסור שכחת הלימוד
  105. ^ מערכת ש אות יד
  106. ^ שו"ת יביע אומר, ח"ב יו"ד סימן ח אות ב
  107. ^ שו"ת משנה הלכות ח"ה סוף סימן קא

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.