הפועל רמת-גן גבעתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפועל רמת-גן גבעתיים
Hapoelramatgan-logo.png
מידע כללי
כינוי האורדונים
תאריך ייסוד 1927
אצטדיון אצטדיון רמת גן, רמת גן
(תכולה: 45,000)
בעלים יהודה דולינר
יו"ר עינב חזנוולד
מאמן ניר ברקוביץ'
ליגה הליגה הלאומית
www.hapoelrg-fc.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל רמת-גן גבעתיים היא קבוצת כדורגל ישראלית המייצגת את הערים רמת גן וגבעתיים. הקבוצה נוסדה בשנת 1927, ומשחקת כיום בליגה הלאומית. השגיה הבולטים הם זכייה באליפות בשנת 1964 ושתי זכיות בגביע המדינה.

הקבוצה הצמיחה מאמנים ושחקנים מהשורה הראשונה בכדורגל הישראלי, ומשנת 1950 שיחקה במשך 20 עונות בליגה הבכירה. הקבוצה משחקת כיום באצטדיון רמת גן. לפני כן שיחקה במשך 50 שנה (במצטבר) באצטדיון המכתש, עד שנהרס בשנת 2011.

לקבוצה יריבות ארוכת שנים עם הכח רמת גן, יריבתה העירונית, והמשחק ביניהם נקרא הדרבי של רמת גן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה בשנת 1927 על ידי ישקה ליפסון ואליעזר אלקס, לימים מזכיר מועצת פועלי רמת גן. בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה נוהלה הקבוצה על ידי נתן טייבר, הוגו זינגר, אביו ומרדכי לאופר שנהרג במלחמת העצמאות.

לאחר הקמת הקבוצה שיחקה בתחילה בליגות המחוזיות (ליגות נמוכות) שארגנה ההתאחדות לכדורגל החל מהקמתה ב-1928. בעונת 1941/1942 הגיעה הקבוצה לראשונה לליגה הארצית הבכירה בזמן תקופת המנדט, וסיימה את העונה במקום התשיעי. בעונת 1943/1944 סיימה במקום השביעי, וב1944/1945 לא הוכרזה אלופה אומנם אך הקבוצה סיימה במקום השני כסגניתה של הפועל תל אביב בליגה במחוז צפון. בעונה האחרונה שהתקיימה לפני הקמת מדינת ישראל 1946/1947 סיימה הקבוצה במקום השישי.

הפועל רמת גן הייתה אחת מ-13 הקבוצות שייסדו את ליגת הכדורגל בישראל לאחר קום המדינה. במשחקה הראשון בליגה הישראלית לעונת 1949/1950, היא גברה על מכבי רחובות בתוצאה 1–3. הקבוצה סיימה את עונתה הראשונה במקום העשירי, כשמאזנה עומד על 8 ניצחונות ו-16 הפסדים. ב-1954 דורגה במקום החמישי בליגה, שהיה הגבוה ביותר שהגיעה אליו בשנות ה-50. הצלחותיה בגביע המדינה בעשור זה היו העפלה לחצי הגמר ב-1955 וב-1958.

הקבוצה ירדה לליגה א' (אז הליגה השנייה) לראשונה בתולדותיה ב-1960, לאחר שסיימה במקום האחרון. ב-1963 היא חזרה לליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה), לאחר שסיימה את העונה במאזן של 23 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו ושני הפסדים.

עד שנות ה-50 לא היה לקבוצה מגרש רשמי. עיריית רמת גן סירבה להקצות לקבוצה מגרש, ובמקומה הסכימה עיריית גבעתיים להקצות לה את אצטדיון המכתש, שעד אז שימש את הקבוצה מדי פעם. האצטדיון, ששופץ ונחנך באוקטובר 1956, היה למגרש הרשמי של המועדון שנקרא מאז הפועל רמת-גן גבעתיים.

האליפות ההיסטורית ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה זכתה באליפות ב-1964, והייתה לקבוצה הראשונה שעושה זאת בעונה הראשונה שלה בחזרה בליגה הבכירה. היא התמודדה על התואר עם מכבי יפו והפועל פתח תקווה, ובמשחק המכריע על האליפות גברה על מכבי חיפה באצטדיון המכתש בתוצאה 0–1 משער של משה פרל. מאמן הקבוצה היה דוד שווייצר, והייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה שבה זכתה באליפות.

רמת גן המשיכה לשחק בליגה הבכירה עד 1969. בתקופה זו התפרסמו משחקי הדרבי של רמת גן מול הכח רמת גן. ב-1969 ירדה הקבוצה לליגה א' פעם נוספת, לאחר שסיימה את הליגה עם 18 נקודות ו-11 שערי זכות.

בעונה הראשונה שבה חזרה הקבוצה לליגה א' היא כמעט ירדה לליגה ב', אך הצליחה להימנע מכך רק במחזור האחרון. בעונות הבאות היא ניסתה (בלא הצלחה) לחזור לליגה הלאומית, כאשר ב-1971 הייתה זקוקה לשער אחד על מנת להשוות לתיקו 1-1 מול מכבי יפו ולעלות על חשבונה. ב-1976 היא סיימה במקום השלישי, אך העפילה לליגה הארצית (הליגה השנייה) שהוקמה באותה עונה. גם ב-1977 הייתה הקבוצה מרוחקת כדי משחק אחד מהעפלה לליגה הלאומית, אך במחזור האחרון הפסידה למכבי שעריים וסיימה במקום השלישי בפעם השישית ברציפות.

הקבוצה שבה לליגה הלאומית ב-1980, לאחר 11 שנים. היא הבטיחה את העלייה שלושה מחזורים לסיום בעקבות ניצחון 0–4 על הפועל הרצליה. בעונת החזרה היא סיימה עם 12 נקודות ליגה וירדה פעם נוספת. היא חזרה לליגה הראשונה, אך גם הפעם שבה וירדה בעקבות תיקו במחזור האחרון מול הפועל באר שבע. לאחר מכן פעמיים (1986 ו-1987) כמעט וירדה לליגה א'. לאורך רוב שנת 1989 היא ניצבה במקום הראשון, שהיה היחיד המוביל לליגה הלאומית עקב צמצומה של זו ל-12 קבוצות, והצליחה לחזור לאחר שגברה במחזור האחרון על הפועל חדרה בתוצאה 0–2.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הקבוצה הישן

את עונת 1989/1990 פתחה הקבוצה בצורה טובה, ובסוף הסיבוב הראשון דורגה במקום ה-6. בהמשך היא נחלשה מאוד, אך בזכות 3 ניצחונות מתוך 4 משחקים שמרה על אפשרות ממשית להישאר בליגה. במחזור האחרון היא אירחה את הפועל באר שבע והייתה זקוקה לניצחון כדי להישאר בליגה. אולם, המשחק הסתיים בתיקו 0-0, ורמת גן ירדה לליגה הארצית בפעם השנייה בתוך 7 שנים. היא ניסתה לחזור לליגה הלאומית בעונה שלאחר מכן, אך סיימה לאחר מכבי פתח תקווה ומכבי יבנה. בעונה שלאחר מכן היא סיימה במרכז הטבלה.

ב-1993 ירדה הקבוצה לליגה השלישית לראשונה בתולדותיה, לאחר שהפסידה במחזור האחרון להפועל אשדוד אף על פי שהייתה זקוקה לתיקו. היא חזרה לליגה השנייה כעבור עונה אחת. ב-1998 היא ירדה פעם נוספת לליגה א'. באותה עונה החליטה ההתאחדות לכדורגל בישראל על שינוי במבנה הליגות ועל הקמת ליגת העל. בעקבות השינוי הקבוצה הייתה צריכה לסיים באחד משני המקומות הראשונים בליגה א' על מנת לחזור לליגה הארצית. רמת גן סיימה במקום השני, והצליחה להעפיל לליגה הארצית החדשה.

הקבוצה זכתה בגביע הטוטו בעונה הראשונה (1999/2000) שבה הופעל גם בליגה הארצית (השלישית), לאחר ניצחון 4–5 על הפועל רעננה ועל אף שפיגרה 1–4. בסוף אותה עונה היא חזרה לליגה הלאומית (הליגה השנייה). אף על פי שנחשבה לאחת הקבוצות החלשות בליגה היא הצליחה להפתיע ולסיים במקום הרביעי.

למרות ציפיות גבוהות לקראת העונה השנייה בליגה הלאומית הקבוצה הסתבכה בתחתית הליגה. המאמן מוטי איוניר פוטר חודש לפני סיום העונה, והוחלף על ידי אלי כהן שהעלה את הקבוצה מליגה א' לליגה הלאומית. במחזור האחרון פגשה רמת גן את מכבי הרצליה (קבוצתו הקודמת של כהן), גברה עליה 2–3, נשארה בליגה ומנעה מהרצליה להעפיל לליגת העל.

גביע ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 חוללה הקבוצה הפתעה כשהצליחה לזכות בגביע המדינה בעודה משחקת בליגה השנייה, והייתה לקבוצה הראשונה (והיחידה, נכון ל-2016) מהליגה השנייה שעושה זאת. במשחק הראשון ניצחה את הפועל ירושלים בבעיטות הכרעה, וכך עשתה גם בשמינית הגמר מול מכבי פתח תקווה. בשלב רבע הגמר ניצחה הקבוצה 0–1 את בני סכנין, ולראשונה מאז 1958 העפילה לחצי הגמר.

ב-13 במאי 2003 שיחקה הקבוצה בחצי הגמר מול מכבי תל אביב, ודקה אחת לסיום המשחק כבש שרון אביטן את שער הניצחון (1–2), והוביל את קבוצתו למשחק הגמר. הגמר נערך ב-27 במאי, ובו התמודדה רמת גן מול הפועל באר שבע. במחצית השנייה הבקיע אופיר חלוואני את השער הראשון לטובת רמת גן, אך באר שבע הצליחה להשוות את התוצאה 3 דקות לפני הסיום. גם ההארכה הסתיימה בתיקו 1-1, ובדו-קרב הפנדלים ניצחה רמת גן בתוצאה 4–5, לאחר בעיטה של ליעד טפר שנכנס למשחק דקות אחדות לפני תום ההארכה.

ב-23 במאי, 4 ימים לפני הגמר, הצליחה הקבוצה להימנע מירידה לליגה הארצית.

הינצלות מפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבה של הקבוצה התדרדר לאחר הזכייה בגביע. רוב הסגל התחלף כיוון ששחקנים רבים שאפו להתקדם לקבוצה יותר בכירה, והקבוצה הודחה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א (אליו העפילה אוטומטית) על ידי לבסקי סופיה מבולגריה. אלי כהן פוטר באמצע העונה, ולאחר מכן הקבוצה התדרדרה עד למקום האחרון וירדה לליגה הארצית. היא לא הצליחה לחזור לליגה הלאומית, סיימה במקום השמיני ואף הפסידה בגמר גביע הטוטו של הליגה הארצית להפועל אשקלון.

בקיץ 2005 מונה לקבוצה מפרק, והיא פתחה את עונת 2005/2006 עם מינוס תשע נקודות כיוון שמינוי מפרק הוא עבירה על תקנון ההתאחדות. היא הצליחה לזכות בגביע הטוטו של הליגה הארצית לאחר ניצחון 0–2 על מכבי טירת הכרמל. הקבוצה נרכשה על ידי האוהד ירון קוריס ב-1 במרץ 2006, ואליו הצטרפו אנשי עסקים אחדים ובהם יגאל כוכבי ששיחק בקבוצה בשנות ה-70. באמצע העונה היא הייתה במרחק של 13 נקודות מהמקום ה-10, ורק במחזור האחרון הבטיחה את הישארותה לאחר ניצחון על מכבי אחי נצרת. לולא הפחתת הנקודות היא הייתה עשויה לסיים במקום ה-4.

את העונה הבאה פתחה הקבוצה בצורה טובה, והחל מהמחזור השישי דורגה במקום הראשון. במחזור ה-29 ניצחה הקבוצה את מכבי טירת הכרמל והבטיחה את חזרתה לליגה הלאומית לאחר שלוש שנים. במקביל, היא הצליחה להגן על זכייתה בגביע הטוטו של הליגה הארצית לאחר שגברה בגמר על סקציה נס ציונה 0-1 לאחר הארכה. בגביע המדינה העפילה הקבוצה עד לשלב חצי הגמר תוך שהיא מדיחה את הפועל כפר סבא ואת מכבי חיפה בשמינית הגמר וברבע הגמר בהתאמה. בחצי הגמר היא הפסידה להפועל אשקלון מתחתית הליגה הלאומית בתוצאה 0–1.

הקבוצה לא שיחקה היטב בתחילת עונת 2007/2008, ורק לאחר הגעתם של אבי סופר, שי בנאי ושי רביבו בפגרת החורף היא הפגינה שיפור ברמת המשחק, וצברה 8 ניצחונות מתוך תשעה משחקים בתחילת הסיבוב השני. היא אף העפילה לשמינית גמר גביע המדינה, בו הודחה על ידי יריבתה הכח רמת גן. לאחר מכן נחלשה רמת המשחק של הקבוצה והיא סיימה במקום השישי.

סגל הקבוצה עבר שינויים רבים לקראת עונת 2008/2009, והיא פתחה את העונה בצורה בינונית עם 5 ניצחונות מ-7 משחקים אך רק עם 14 נקודות ב-10 המשחקים הבאים. הסגל חוזק בינואר עם הגעתם של קרלוס צ'קאנה ואסי דומב. היא הודחה בסיבוב ט' של גביע המדינה לאחר הפסד למכבי חיפה, ולאחר שחזרה לשחק בליגה החלה לצבור נקודות ולפתוח פער מהמקום ה-6 המוביל למבחנים לעלייה לליגת העל. ב-8 במאי 2009 היא הבטיחה את עלייתה לאחר ניצחון ביתי 1–3 על הפועל רמת השרון, וחזרה לליגה לאחר היעדרות של שני עשורים.

בסיום המשחקים הסדירים של עונת 2009/2010 דורגה הקבוצה במקום ה-11, אך בעקבות הפעלת שיטת הקיזוז הנקודות לחצי ובעיות ניהוליות שונות היא ירדה עד למקום ה-14, והבטיחה את הישארותה בליגה רק במשחק הפלייאוף מול הפועל כפר סבא. קיץ 2010 התאפיין בחוסר ודאות כלכלית ומקצועית בעקבות החובות הכספיים. ב-30 ביוני הודיע הבעלים ירון קוריס כי הקבוצה תמשיך לשחק לאחר כיסוי החובות על ידי נותני החסות שלה, וכי הוא עצמו עוזב את הקבוצה לאחר ארבע שנים. ניהול הקבוצה הועבר לידי קבוצת ניהול בראשות שחר בן עמי ונתן דטנר. בנוסף לכך עזב יובל נעים לאחר חמש שנים בתפקיד המאמן, והוחלף על ידי שלומי דורה.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 2010 פוטר דורה מתפקיד מאמן הקבוצה עקב מיקום הקבוצה במקום האחרון בטבלת ליגת העל מזה זמן רב, ובמקומו מונה צביקה צמח לתפקיד מאמן הקבוצה. בינואר 2011 התפטר צמח מאימון הקבוצה, ובפברואר מונה במקומו ירון הוכנבוים. בתום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שתי עונות רצופות בליגת העל. במקומו של הוכנבוים, מונה פרדי דוד לתפקיד מאמן הקבוצה.

ב-14 בדצמבר 2011 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, לאחר שניצחה 0–1 את מכבי עירוני בת ים.

ב-18 במאי 2012 עלתה הקבוצה בחזרה לליגת העל, לאחר שניצחה 0–2 את הפועל בני לוד במשחק שהכריע מי מבין הקבוצות תעלה לליגת העל.

הקבוצה לא פתחה טוב את עונת 2012/2013 ובתום עשרה מחזורים צברה הקבוצה 7 נקודות וניצחון בודד, מה שהוביל לסיום דרכו של פרדי דוד בקבוצה. בעקבות כך חזר אלי כהן לאמן את הקבוצה 9 שנים לאחר שפוטר ממנה. ב-27 באפריל 2013, לאחר עונה אחת בליגת העל, ירדה הקבוצה בחזרה לליגה הלאומית, לאחר שהפסידה 1–2 להפועל עכו. כעבור 11 ימים, זכתה הקבוצה בגביע המדינה בפעם השנייה בתולדותיה, כאשר ניצחה את עירוני קריית שמונה 2-4 בבעיטות הכרעה. הייתה זו הפעם הראשונה בה קבוצה זוכה בגביע המדינה באותה עונה בה היא יורדת לליגת המשנה.

ב-29 במאי 2013 הועברה הבעלות על הקבוצה ממשפחת ארקין ליהודה דולינר. לאחר מכן מונה למאמן אריק גילרוביץ', ששיחק בעבר בקבוצה. ב-1 באוגוסט התמודדה הקבוצה בסיבוב השלישי במוקדמות הליגה האירופית במשחק חוץ נגד קבוצת אשטוריל מפורטוגל, שהסתיים בתוצאה 0-0. במשחק הגומלין, שנערך באצטדיון רמת גן אשטוריל ניצחה 0–1 והדיחה את הקבוצה מהמשך הטורניר. לאחר שהקבוצה פתחה את העונה בליגה הלאומית עם ארבעה הפסדים בששת המחזורים הראשונים, פוטר גילרוביץ' מתפקידו ובמקומו מונה גיא לוי למאמן הקבוצה. ב-25 בפברואר 2014 פוטר לוי, ובמקומו מונה למאמן תמיר בן עמי, קפטן הקבוצה בעבר. בתום העונה החליט דולינר להעביר את הבעלות על המועדון. באוקטובר 2014 פוטר בן עמי לאחר שהקבוצה נקלעה לתחתית הליגה הלאומית, ובמקומו מונה דני גולן למאמן הקבוצה אשר הצליח להביא את הקבוצה מהמקום האחרון אל הפליאוף העליון והקבוצה סיימה את העונה במקום השישי. עונה לאחר מכן סיימה הקבוצה במקום השלישי.

בעונת 2016/2017 העפילה הקבוצה לגמר גביע הטוטו לליגה הלאומית, בו נוצחה על ידי מכבי שעריים. בנוסף העפילה לחצי גמר גביע המדינה לאחר שהדיחה את הפועל חיפה מליגת העל ברבע הגמר, ובחצי הגמר הפסידה לבני יהודה תל אביב. את העונה היא סיימה במקום הרביעי.

בקיץ 2017 מונה אריק בנדו למאמן הקבוצה כשחתם לעונה אחת, אך באוקטובר 2017 פוטר מתפקידו. מי שהחליפו היה עוזר המאמן פטריסיו סייג, אך גם הוא פוטר בדצמבר אחרי שהקבוצה הובסה בגמר גביע הטוטו בידי הפועל עפולה וגם עקב מצבה הגרוע של הקבוצה. לאחר המאמן הזמני איציק ברוך, שמשמש גם כמאמן קבוצת הנוער של המועדון, מונה ב-24 בפברואר 2018 דני גולן כמאמן בקבוצה[1]. את עונת 2017-2018 סיימה הקבוצה במקום ה 13 שהבטיח לקבוצה את הישארות בליגה הלאומית לעונה נוספת.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-5 באוגוסט 2018.

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער שחר אמסלם
2 ישראלישראל בלם ישראל ראש
3 ישראלישראל בלם עובדיה דרוויש
6 ישראלישראל מגן איתי פלצי
7 ישראלישראל חלוץ עדן הרשקוביץ
8 ישראלישראל קשר עידו גונן
9 ישראלישראל חלוץ עבדאלה עזאם
11 ישראלישראל חלוץ יובל אבידור
12 ישראלישראל שוער גל טובלי
13 ישראלישראל מגן שמואל מלול
14 ישראלישראל קשר סתיו ישראלי
15 ישראלישראל קשר עידו שרון
16 ישראלישראל קשר ירין אברהם
18 ישראלישראל חלוץ דור חוגי
19 ישראלישראל קשר יוסי מקונן
20 ניגריהניגריה קשר ג'ורג' אודני
מס' עמדה שם
22 ישראלישראל חלוץ מאיר כהן
23 סרביהסרביה בלם ברניסלאב יובאנוביץ'
26 ישראלישראל קשר אופיר בנבנישתי
27 ישראלישראל קשר אביב שוסטר
28 ישראלישראל קשר רן כחלון
29 ישראלישראל חלוץ יואב גביזון
37 ישראלישראל קשר נדב משיח
60 ישראלישראל שוער טל בומשטיין
ישראלישראל מגן רז נחמיאס
ישראלישראל מגן טל בנש
ישראלישראל קשר אור אוסטוינד
ישראלישראל חלוץ דור חוגי

היריבות עם הכח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של רמת גן

הדרבי הראשון בין הפועל להכח רמת גן נערך ב-1964, והסתיים בניצחונה של הפועל בתוצאה 1–2. המשחקים בשנות ה-60 נחשבו למתוחים מאוד, ובאחד מהם נדקר סוס של המשטרה על ידי אוהד הכח. ב-1968 ניצחה הפועל בתוצאה 5:0, ולהכח הורחקו שלושה שחקנים. עונת 1968/1969 הייתה האחרונה שבה נערך דרבי רמת-גני בליגה הבכירה, וכל משחקי הדרבי שלאחר מכן נערכו בליגה השנייה.

כיום נחשב הדרבי הרמת גני משני לעומת משחקי דרבי אחרים כגון הדרבי של תל אביב והדרבי של חיפה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות (1):

גביע המדינה (2):

גביע הטוטו בליגת המשנה (1) :

  • 2011/2012

גביע הטוטו בליגה השלישית (3):

  • 1999/2000, 2005/2006, 2006/2007

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוער הפועל רמת גן, אליעזר זולר (מימין) ושחקן הפועל פתח תקווה
נחום סטלמך, במשחק בין הקבוצות ב-שנות ה-50

נכון לעונת 2017/2018:

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפחות 55 מאמנים שונים הדריכו את שחקני מועדון הכדורגל הרמת-גני מהקמתו.

להלן רשימת המאמנים של הפועל רמת-גן לאורך שנותיה:

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
המאה ה-20
שם מדינה שנים הערות
משה פוליאקוב ישראלישראל 1935
חיים (הנס) רייך ישראלישראל 19351939
איזידור זינגר אוסטריהאוסטריה 19391946
חיים (הנס) רייך ישראלישראל 19461947
שלמה פוליאקוב ישראלישראל 19471951
עמנואל ספקטור (גלילי) ישראלישראל 19511952
צבי (דוקטור) ארליך ישראלישראל 1952
עמנואל ספקטור (גלילי) ישראלישראל 19521953
ג'ק ששטקובניק אורוגוואיאורוגוואי 1953
עמנואל ספקטור (גלילי) ישראלישראל 1953
מוניה גושן ישראלישראל 19531955
חיים רייך ישראלישראל 19551956
משה וארון ישראלישראל 19561959
הרצל פריצנר ישראלישראל 19591961 ירידה לליגה השנייה (1959/1960)
משה וארון ישראלישראל 19611962
דוד שוויצר ישראלישראל 19621965 עלייה לליגה הראשונה (1962/1963)
אליפות המדינה (1963/64)
משה ליטבק ישראלישראל 19651966
דוד שוויצר ישראלישראל 19661968
יחיאל מור ישראלישראל 19681969 ירידה לליגה השנייה (1968/1969)
ראובן כהן ישראלישראל 19691970
אברהם בנדורי ישראלישראל 19701971
דוד פרקש ישראלישראל 19711972
אמנון רז ישראלישראל 19721973
ניסים בכר ישראלישראל 19731975
בני קונפורטי ישראלישראל 1975
אורי ויינברג ישראלישראל 19751976
שמעון בן יהונתן ישראלישראל 19761977
חנוך מורדכוביץ ישראלישראל 19771978
שמואל ברוך ישראלישראל 19781979
ליאון קונסטנטינובסקי ישראלישראל 19791981 עלייה לליגה הראשונה (1979/1980)
ירידה לליגה השנייה (1980/1981)
אליעזר שפיגל ישראלישראל 19811982 עלייה לליגה הראשונה (1981/1982)
שמעון בן-יהונתן ישראלישראל 19821983 ירידה לליגה השנייה (1982/1983)
ניסים בכר ישראלישראל 19831984
יצחק ויסוקר ישראלישראל 19841985
עמיר קופלר ישראלישראל 19851986
שמעון בן-יהונתן ישראלישראל 1986
רוני לוי ישראלישראל 1986 מאמן זמני
מיכאל "לופא" קדוש ישראלישראל 19861987
משה מאירי ישראלישראל 19871988
ליאון קונסטנטינובסקי ישראלישראל 19881989 עלייה לליגה הראשונה (1988/1989)
דרור קשטן ישראלישראל 19891990 ירידה לליגה השנייה (1989/1990)
דוד שוויצר ישראלישראל 19901991
משה מאירי ישראלישראל 19911992
דרור בר-נור ישראלישראל 19921993 ירידה לליגה השלישית (1992/1993)
אהרון קפיטולניק ישראלישראל 1993
אבי בוקסנבאום ישראלישראל 19931995 עלייה לליגה השנייה (1993/1994)
ראובן כהן ישראלישראל 19951996
אשר מסינג ישראלישראל 19961997
דוד קרקו פס ישראלישראל 19971998
אילן הרפז ישראלישראל 1998 ירידה לליגה השלישית (1997/1998)
אלי כהן ישראלישראל 19982001 עלייה לליגה השנייה (1999/2000)
מחזיקת גביע הטוטו לליגה השלישית (1999/2000)
המאה ה-21
שם מדינה שנים הערות
מוטי איווניר ישראלישראל 20012002
אלי כהן ישראלישראל 20022003 מחזיקת גביע המדינה (2002/2003)
ירון הוכנבוים ישראלישראל 2003
איציק ברוך ישראלישראל 20032004 ירידה לליגה השלישית (2003/2004)
איציק עובדיה ישראלישראל 20042005
רפי בוסקילה ישראלישראל 2005
נסים כהן ישראלישראל 2005
יובל נעים ישראלישראל 20052010 מחזיקת גביע הטוטו לליגה השלישית (2005/2006)
מחזיקת גביע הטוטו לליגה השלישית (2006/2007)
עלייה לליגה השנייה (2006/2007)
עלייה לליגה הראשונה (2008/2009)
שלומי דורה ישראלישראל 2010
צביקה צמח ישראלישראל 20102011
איציק ברוך ישראלישראל 2011
ירון הוכנבוים ישראלישראל 2011 ירידה לליגה השנייה (2010/2011)
פרדי דוד ישראלישראל 20112012 מחזיקת גביע הטוטו לליגה השנייה (2011/2012)
עלייה לליגה הראשונה (2011/2012)
אלי כהן ישראלישראל 20122013 ירידה לליגה השנייה (2012/2013)
מחזיקת גביע המדינה (2012/2013)
אריק גילרוביץ' ישראלישראל 2013
גיא לוי ישראלישראל 20132014
תמיר בן-עמי ישראלישראל 2014
דני גולן ישראלישראל 20142016
פטריסיו סייג ישראלישראל 2016
ליאור זדה ישראלישראל 20162017
אריק בנאדו ישראלישראל 2017
פטריסיו סייג [1] ישראלישראל 2017
דני גולן ישראלישראל 2018
ניר ברקוביץ' ישראלישראל 2018 -

הערות:

‏7. נכון ל-4 בנובמבר 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גידי ליפקין, ‏"הפועל רמת גן מינתה את דני גולן לתפקיד המאמן", באתר ONE‏, 24 בפברואר 2018