הפטריארכיה הלטינית של ירושלים

הפטריארכיה הלטינית של ירושלים
Patriarchatus Latinus Hierosolymitanus
Jerusalem Holy Sepulchre BW 19.JPG
מידע כללי
סוג פטריארכיה קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת פינת רחוב הפטריארכיה הלטינית ורחוב סנט פטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1099
תאריך פתיחה רשמי 1099 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′40″N 35°13′38″E / 31.77778°N 35.22709°E / 31.77778; 35.22709
www.lpj.org
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
הפטריארכיה הלטינית של ירושלים
הפטריארכיה הלטינית של ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גגות בנייני הפטריארכיה ברובע הנוצרי
בניין הפטריארכיה ברובע הנוצרי
שלט בכניסה למבנה
הכנסייה של הפטריארכיה
LATIN PATRIARCHATE CONCATHEDERAL CHURCH JERUSALEM.jpg
אחד הויטראז'ים ובו נראה ישו קם לתחייה מהקבר הריק

הפטריארכיה הלטינית היא מקום מושבו של הפטריארך הממונה מטעם האפיפיור על הקהילה הנוצרית-קתולית בישראל, ברשות הפלסטינית, בירדן ובקפריסין. הפטריארכיה שוכנת במבנה ענק ברובע הנוצרי בירושלים, הכולל משרדים וקתדרלה מפוארת. בקריפטה של הקתדרלה קבורים כל הפטריארכים הלטינים של ירושלים, למעט הפטריארך פיליפו קאמסיי, שמת ברומא.

תולדות הפטריארכיה הלטינית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטריארכיה לטינית הייתה קיימת בירושלים בתקופת שלטונם של הצלבנים בארץ ישראל. הפטריארך הלטיני הראשון של ירושלים היה איטלקי בשם דגובארט (Dagobert), ששימש קודם לכן כבישוף של העיר פיזה שבאיטליה. במשך כל התקופה הצלבנית היה מעונו של הפטריארך סמוך לכנסיית הקבר. לאחר כיבושה מחדש של ירושלים בידי המוסלמים בשנת 1187 עברה הפטריארכיה לעכו. כשנכבשה גם עכו בידי המוסלמים בשנת 1291, בטלה הפטריארכיה הלטינית בארץ ישראל.

כיוון שהפטריארכיה הלטינית חדלה להתקיים, נמסרה בשנת 1342 השמירה והאחריות על האתרים הנוצריים בארץ ישראל לידי משמורת ארץ הקודש של המסדר הפרנציסקני על ידי האפיפיור קלמנס השישי. עקב מצב היסטורי זה הרי שבארץ ישראל פועלים כיום שני גופים המהווים את נציגיו הישירים של הוותיקן בארץ - הפטריארכיה הלטינית ומשמורת ארץ הקודש של המסדר הפרנציסקני.

חידוש הפטריארכיה בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1843 פתחה צרפת, שראתה את עצמה כמגינת הקתולים במזרח התיכון, קונסוליה בירושלים, וב-23 ביולי 1847 פרסם האפיפיור פיוס התשיעי את הבולה "Nulla celebrior" [אין פולחן כנחוג (בירושלים)], ובה כונן מחדש את הפטריארכיה הלטינית בירושלים, לאחר הפסקה של 556 שנה.[1] האפיפיור פיוס התשיעי שלח לירושלים את מונסיניור ג'וזפה ולרגה לשמש כפטריארך הלטיני של ירושלים. ולארגה היה איטלקי וכך היו גם הפטריארכים הלטינים שבאו אחריו. הפטריארך הלטיני הראשון שאיננו ממוצא איטלקי היה מישל סבאח, שהוא ממוצא פלסטיני. הוא מונה לתפקידו בשנת 1987, ומינוי זה מסמל את תהליכי הפלסטיניזציה של הפטריארכיה הלטינית ומעבר מניהול על ידי כמרים איטלקים להנהגה וניהול של הפטריארכיה על ידי כמרים ערבים ממוצא פלסטיני. ההערכה היא שתחת הפטריארכיה הלטינית מאוגדים כשבעים אלף נוצרים בארבעת המחוזות שהוזכרו לעיל. הפטריארכיה מפעילה גם סמינר תאולוגי, הפועל בעיירה בית ג'אלא, דרומית לירושלים.

לפטריארכיה שייכת כנסיית גבירתנו של הבשורה בעמאן.

מבנה הפטריארכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקמת הבניין יזם הפטריארך הלטיני הראשון של ירושלים, ג'וזפה ולרגה. הוא רכש את חלקת האדמה עליה הוקמו מבני הפטריארכיה מהכנסייה היוונית אורתודוקסית בשנת 1860. בניית בניין הכנסייה החלה בשנת 1862 ונמשכה כעשר שנים, עד לשנת 1872. בראשית המאה ה-20, הבניין עוד לא כלל את הצריח, שיש לו כיום.

רעידת האדמה שפגעה בארץ ישראל ב-11 ביולי, 1927 גם פגעה קשות בבניין הכנסייה של הפטריארכיה והוא נזקק לשיפוצים. גם הקרבות סביב העיר העתיקה פגעו קשה בכנסייה והחלונות הצבעוניים של הכנסייה נהרסו. ב-1984 תכנן אדריכל גרמני בשם ארנולד וולף תוכנית שיפוץ הכנסייה לבקשת הפטריארך בלטריטי. הכנסייה עברה את השיפוץ המתוכנן בין השנים 19861987.

רשימת הפטריארכים הלטינים של ירושלים מאז שנת 1847[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1905 עד 1907 ובין 1947 עד 1949 לא כיהן פטריארך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוזי אלידע, פרשת "חילול השם": הפטריארכיה הלטינית והעיתונות הערבית נגד "דואר-היום", קשר, גיליון 48. חורף 2016, עמ' 33-21

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]