ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 294

דף זה הוא ארכיון של דיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

ארכיון המזנון (האחרון) – המזנון הנוכחי

---

חדשות גלאם: יוני-יולי

שלום לכולם,

בחודשים האחרונים אנו נהנים משפע פעילות גלאם בארץ ואנו שמחים להגיש לכם עדכון קצר על התפחויות האחרונות:

> פרויקט "גלאם - הספרייה הלאומית" -

ב- 20/06 התקיים בספרייה הלאומית מרתון העריכה האחרון במסגרת פיילוט שיתוף הפעולה עם הספרייה הלאומית בירושלים.

למרות שתמיד יש מקום לשיפור, המרתון עבר בהצלחה, כמו גם ששת חודשי הפיילוט כולו.

אנו ממתינים לסטטיסטיקות אחרונות על הפרויקט ודו"ח מפורט המסכם את כל פעילות הפיילוט יפורסם בקרוב בנפרד.

גם בספרייה הלאומית הביעו שביעות רצון מהפרויקט ובשבוע הבא נדון בהרחבת שיתוף הפעולה לטווח ארוך יותר.

> פרויקט "גלאם - ספריית אוני' חיפה" -

אנו שמחים לבשר על בחירתו של לירון דורפמן לתפקיד "ויקיפד הבית" בפרויקט גלאם חדש בשיתוף הספרייה האקדמית של אוני' חיפה.

הפרויקט ייצא לדרך בשעה טובה ב - 19.08.2012.

בשבועות הקרובים יתמקד לירון בהיכרות עם תכני הספרייה וביצירת תשתית לריכוז פעילות הפרויקט [כולל דף פרויקט בויקיפדיה].

בהצלחה ללירון ולפרויקט!

> פרויקט "גלאם - ארכיון המדינה" -

אני שמחים לבשר גם על בחירתו של דרור לין לתפקיד "ויקיפד הבית" בפרויקט גלאם חדש בשיתוף ארכיון המדינה.

בשבוע הבא תתקיים פגישה אחרונה עם אנשי הארכיון ולאחריה יחל הפרויקט. עדכון נוסף בקרוב.

בהצלחה לדרור ולפרויקט!

לחדשות נוספות, להלן קישורית לדו"ח המלא בבלוג העמותה.

שבוע טוב לכולם, Shani - שיחה 02:51, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

שינוי מראה השוואת גרסאות

עיצוב דף השוואת הגרסאות בעברית שונה מזה שבוויקיפדיה באנגלית (לדוגמה: עברית, אנגלית). הגרסה העברית היא "קלאסית" עם שינויים, והגרסה האנגלית היא הגרסה ה"חדשה" (הגרסה החדשה נוצרה בין היתר כדי להקל על עיוורי צבעים). יש כוונה לערוך שינוי באופן התצוגה של השוואת הגרסאות כך שתראה כמו הצורה האנגלית, ואם לא תהיה התנגדות השינוי יבוצע תוך שבוע מהיום. כדאי שנגיע להסכמה קודם לכן במזנון כדי לתת תשובה מגובשת של הקהילה. ערן - שיחה 00:14, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

• בעד גילוי נאות: יש לי רגל בדבר. מתניה • שיחה 00:17, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
• בעד יעל • שיחה 00:23, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
• אפשר הסבר של ההבדלים? תומר - שיחה 00:43, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

  שינוי של הגרסה הקודמת מכחול לאדום (ורוד) - לפחות זה מה שאצלי הכי בולט. -יונה בנדלאק - שיחה 09:12, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

• בעד יונה בנדלאק - שיחה 09:12, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
• בעד בעיני מה שטוב באנגלית הוא טוב גם בעברית.Beco1977 - שיחה 16:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
• בעד כלל אצבע: כמה שפחות שינויי תכנה מקומיים, ככה יותר טוב. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:49, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
• בעד לא רואה מניעה • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 19:55, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
• בעד בנימין - שיחה - תרמו למיזם עיצוב העמוד הראשי לקראת העשור! 07:51, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

בעקבות ההסכמה במזנון ולאחר שירדה גרסה חדשה של מדיה-ויקי עשיתי את השינוי. ערן - שיחה 08:05, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

מאוד מקשה על הקריאה. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 22:37, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

עוד לא לגמרי התרגלתי לכך, אבל לטעמי התצוגה הזו נוחה יותר. בכל אופן אם משתמשים מעוניינים שהעיצוב הקודם של השוואת הגרסאות יישמר אפשר להעתיק את הקוד הבא למיוחד:הדף שלי/common.css:

/* שינוי מראה השוואת הגרסאות, מוויקיפדיה בצרפתית */
table.diff {
    padding: 0.5em;
}
td.diff-addedline {
    background-color: #D8E4F6; 
}
td.diff-addedline span.diffchange {
    background-color: #B0C0F0;
    color: #001040;
    font-weight: bold;
}
td.diff-deletedline {
    background-color: #E4F6D8;
}
td.diff-deletedline span.diffchange {
    background-color: #B0E897;
    color: #104000;
    font-weight: bold;
}

ערן - שיחה 22:48, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה ערן. זה חזר לי. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 00:41, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

אם יש מספיק עניין, זה לא מסובך לעשות מזה גאדג'ט לבחירה ב"העדפות". במידה שהבנתי, החלפת הצבעים באה בין השאר משום שהצבעים הקודמים היו לא נוחים לעיוורי צבעים, אבל לדעתי הם היו ברורים יותר לאנשים שלא לוקים בכך. קיפודנחש - שיחה 23:28, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

"ערך/דף זה צוטט ב..."

בכל פעם שערך או דף שיחה כלשהו מצוטט בכלי תקשורת זה או אחר יש מי שדואג לציין זאת בדף השיחה באופן בולט ביותר. ואני שואל מה התועלת שבדבר? מילא בימיה הראשונים של ויקיפדיה כשהאנציקלופדיה הייתה קטנה ושולית, אבל היום כשהיא הפכה למקור מידע חשוב ובעל ערך מה הטעם בכך? כלום אין אנו ממעיטים בערכנו? 46.116.164.166 13:43, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

כאשר דף שיחה מצוטט זה בהחלט מעורר עניין, כיוון שדעותיהם של כותבים שונים מופיעים בו. כאשר הערך עצמו מצוטט, זה דבר שהעורכים והתורמים של הערך יכולים להתגאות בו. טפיחה על השכם במקרים הללו לא רעה לדעתי. Mysterion - שיחה 18:13, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

וגם מהווה סימון שהם העתיקו מאיתנו ולא להיפך, דבר שחשוב מבחינת זכויות יוצרים. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 18:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

לטעמי, וזה כמובן טעם אישי לחלוטין, הויקיפדיה העברית הופכת להיות איכותית מיום ליום (לא שחסרים ערכים חלשים), ולא לחינם כלי התקשורת שואבים מידע ממנה. ההתהדרות בכך מלמדת יותר על חולשה ולא על גאווה של ממש. 46.116.164.166 20:58, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

ולשם הדיון האקדמי, האם תוכל להסביר מה בדיוק בעייתי בהפגנת חולשה? יוסי • שיחה 22:44, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

שיהיה. 46.116.164.166 23:00, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

יש תועלת נוספת: לא כל ציטוט הוא ציטוט נטו - לפעמים המצטט משבח או מבקר את הגרסא אותה ראה, ומהווה מקור טוב לבקרת איכות של הערכים שנכתבו ואפשר לעיתים לנצל את הציטוט לשיפור ושיפוץ הערך. ‏DGtal‏ 12:12, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל לשם כך לא צריך לציין את הציטוט בהבלטה כה רבה. ניתן פשוט להסתפק בשיפור ובשיפוץ לפי הצורך. ושוב, אל לנו לשכוח שגדלנו והשתפרנו. פרופוסורים, דוקטורים ומומחים בתחומם תורמים הרבה לאנציקלופיה בצנעה ובלא שום טרראם. האם אנו זקוקים לאישור של כלי תקשורת זה או אחר על עצם העובדה שאנו קיימים ומועילים?! 93.172.247.152 12:19, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תבנית בדף שיחה היא, לטעמי, לא כזה טרראם. ‏DGtal‏ 08:57, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

מה דעתכם להעמיד נושא זה להצבעה בקהילה? 93.172.188.131 11:24, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

למה? ‏ישרון • שיחה 11:32, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

אומר את הדברים ביתר חריפות: האם יעלה על הדעת ש'הארץ' או 'ידיעות אחרונות' יכתבו על כתבה זו או אחרת "כתבה זו צוטטה ב..."? ישנם חיבורים אקדמיים שמצטטים לא אחת מויקיפדיה העברית או האנגלית, מה אם כן הרבותא שכלי התקשורת משתמשים בויקפדיה. ושוב, הדברים מלמדים על כך שאין אנו בטוחים בעצמנו ושואבים עידוד מכך שיש מי שמתייחס אלינו ברצינות. למה לנו להשפיל את עצמנו. אדגיש אין שום בעיה לציין את הדברים, אבל יש ויש בעייה לתת לכך תבנית נפרדת ובומבסטית. אני מאמין שאם הדבר יעמוד להצבעה בקהילה נשמע עוד דעות דומות לשלי. 93.172.188.131 11:42, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

הסדר הוא אחר: מגבשים הצעה מקבלים הסכמה של חמישה ויקיפדים ואז מטריחים את הקהילה בהצבעה.

בכל מקרה אם באמת "אין אנו בטוחים בעצמנו ושואבים עידוד מכך שיש מי שמתייחס אלינו ברצינות" מדוע להוריד את באר העידוד שלנו? לדעתי התבנית בדף השיחה וזה מספיק ומתאים: שם מעירים על הערך וגם הערות שבמקור נכתבו מחוץ לוויקיפדיה רלוונטיות לדף זה. ייתכן שהתבנית לא מעוצבת היטב, אפשר לדון על כך בדף שיחתה. בברכה, ‏ישרון • שיחה 12:18, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

ראשית - הורדתי את הביטוי "ביג דיל!". בעוד שהדעה שהתבנית מיותרת היא דעה לגיטימית, אין שום מקום לזלזול כזה בדעה המנוגדת.

שנית - בוויקיפדיה העברית יש כ-137,000 ערכים. ציטוט של ערך כלשהו בכלי תקשורת בולט כלשהו זה עדיין היוצא מן הכלל. כשזה יהיה משהו שגרתי שאפשר לומר עליו "בורינג, תחדש לי משהו שאני לא יודע", אז יהיה אפשר לשקול את הסרת התבנית כי זה יהיה מתבקש שמצטטים את ויקיפדיה. לצערי היום המאושר הזה טרם הגיע, אבל כמו שאני מאמין בביאת המשיח ככה אני מאמין שגם היום הזה בוא יבוא. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:09, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

"...כמו שאני מאמין בביאת המשיח ככה אני מאמין שגם היום הזה בוא יבוא." אהבתי את ההתבטאות הזאת, ואתה בוודאי מודע לכך שדבריך ניתנים להתפרש לכאן ולכאן. ולעצם העניין, רבים רבים, לא רק בכלי התקשורת אלא גם באקדמיה משתמשים בויקיפדיה, אבל לא כולם נותנים קרדיט. וחבל שכך. שבת שלום. 93.172.188.131 18:03, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

לטעמי, הסיבה העיקרית בגינה התבנית נחוצה היא שאלת הז"י: כאשר ערך מצוטט בהרחבה במקום שאינו ויקיפדיה, וכאשר המצטטים לא טורחים לציין מקור, יש סכנה שכעבור זמן מה ייווצר ספק בשאלה "מי העתיק ממי", ועלול אפילו להיווצר מצב בו חומר שמקורו בוויקיפדיה יוסר בנימוק שגוי של הפרת זכויות יוצרים, משום שהמעתיק ייחשב בטעות למקור החומר. התבנית מגנה משגיאה אפשרית זו. קיפודנחש - שיחה 11:36, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

האם גם בויקיפדיה האנגלית יש תבנית מעין זו: "ערך זה צוטט ב..."? 46.116.52.70 22:09, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

ואם כן? ואם לא? מה זה משנה? בויקיפדיה העברית יש וזהו, סוף פסוק • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 22:19, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

עודד, אתה לא ממש נשמע ידידותי. בכל מקרה, חשוב לדעת כיצד נוהגת אחותנו הבכירה. 46.116.52.70 22:26, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא ידידותי כלפי מי שמנסה בכל דרך לנהל דיוני סרק, על אף העובדה שהסבירו לו לא פעם ולא פעמיים למה יש צורך בתבנית. ולגבי ויקיפדיה באנגלית - על פי ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה#תוכן - ”ויקיפדיה איננה:” (סעיף 16) ”ויקיפדיה האנגלית או ויקיפדיה בשפה זרה אחרת, ולכן נוהג שקיים בוויקיפדיה אחרת לא בהכרח קיים גם בוויקיפדיה העברית.” ובעברית - זה ממש לא משנה וממש לא חשוב כיצד נוהגת ויקיפדיה באנגלית • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 22:29, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אחרון ודי. כשאני רואה את התבנית הנזכרת אני פשוט חש נעלב. 46.116.52.70 22:39, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

שבירה

אני מתחיל לתהות, לא בגלל דברי האנונימי אלא בגלל מעורבות התקשורת והשפעתה על הצבעת המחיקה על נושא סילמן שלדעתי לא מאפשרת אווירה עניינית-אנציקלופדית להצבעה אם לא כדאי להפריד בין תקשורת המונים לוויקיפדיה. ‏ישרון • שיחה 14:16, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

עד כאן!!!!

סטודנט נחמד החליט לנכס לו את התנגדויות לתורת האבולוציה, ושם עליו תבנית בעבודה אקדמית. בינתיים הוא הספיק לעשות נזק לא מועט, אולם הנזק הגדול עוד לפנינו, בערך שכבר סבל רבות. הגיע הזמן לשים לזה סוף. סטודנטים יעבדו אך ורק בארגז חול והערכים יעברו למרחב הערכים רק לאחר אישור של המרצה ושל הקהילה גם יחד. סטודנט שיעבוד במרחב הערכים יקבל יחס ככל עורך אחר, ואם הוא הורס את הערך עריכותיו ישוחזרו באופן מיידי. אני באמת רוצה להגיע לשילוב עם האקדמיה, אבל אנחנו מתקדמים לא לשילוב אלא להרס. עדירל - שיחה 21:13, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

אני בעד. השילוב של סטודנטים בויקי הוא בעייתי. הם קופצים למים עמוקים ומתחילים לפרפר, רובם, לפחות. אין שום סיבה הגיונית שבשלה הם לא יעבדו בארגז החול. אם השם "ארגז חול" מעליב אותם - שיחליפו אותו למיקסר, קרש חיתוך, שולחן איפור, או כל מטאפורה מרשימה אחרת. העלאה מיידית למרחב הערכים לא רק פוגעת בויקיפדיה, אלא פוגעת גם בהם משום הערכים עולים לא מוכנים ולא מותאמים למיזם והסטודנטים חוטפים צעקות ורגלים קרות בהתאם. TZivyA • שיחה • 21:17, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

לא צריך להבדיל עקרונית בין סטודנטים לכל השאר. יש הרבה מאוד סטודנטים שעושים עריכות טובות.

מה שכן, תבנית "בעבודה אקדמית" היא לא תירוץ לעשיית נזק במרחב הראשי. כשמישהו עושה נזק לערך במרחב הראשי צריך לשחזר אותו, לא משנה מיהו.

וזהו. אין פה עוד על מה לדון. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:45, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים עם כל מה שנאמר כאן. ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 21:51, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

גם אני.--כ.אלון - שיחה 21:52, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים עקרונית שאין מניעה לשחזר, אבל התרשמותי היא שאיכות העבודה של הסטודנטים עולה על זו של העורך החדש הממוצע. גם במקרה הזה לא הבנתי על מה יצא הקצף. לדעתי באופן כללי העריכה של הסטודנט כבר שיפרה את הערך באופן ניכר, ומאחר שאין מדובר בערך פעיל במיוחד איני רואה בעיה שבמשך כמה שבועות תוצג בו תבנית המבקשת (לא דורשת) מעורכים אחרים לא להתערב. בברכה, משתמש כבד - 00:03, 09/08/12

מסכים עם עמדתו של אמיר. תומר - שיחה 11:01, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

יש הבדל בין סטודנטים לשאר סתם ויקיפדים מתחילים. ויקיפד מתחיל לא יכתוב לך ערך באורך של קילומטר על סוללת ניקל מתכת-הידריד או כל ערך מן הסוג הזה. הוא מתחיל בויקיגמדות והכי הרבה כותב על שחקן כדורגל. כדי לכתוב ערך ארוך, שעוסק בנושא משמעותי ויהיה מותאם באמת לסטנדרטים של ויקיפדיה - צריך ניסיון. קל לשקם ערך על כדורלגן, אבל זה לגמרי לא קל לעשות שכתוב וויקיזציה על ערך על סוללה - ולקחתי את הערך הזה כדוגמה משום שהייתי מעורבת בערכים הללו שהועלו על ידי סטונדטים וקיבלו התקפת מחץ מויקיפדים ללא כוונות זדון (במקרה זה הבעיה הייתה נעוצה בכך שהמרצה לא היה בקשר עם אף ויקיפד). TZivyA • שיחה • 17:46, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ועוד משהו - לגבי השיחזורים: הסטודנט לא יכול לעבוד תוך כדי עימותים ושיחזורים מצד משתמשים אחרים. יותר הגיוני שהוא יעבוד על הערך הקיים בארגז חול נפרד, ולאחר שהוא ישלים את מלאכתו יהיה אפשר לשבת איתו ולדון האם יש מקום לשינויים שלו. רק כדאי ליידע את הסטודנטים, וזה דבר שלא ברור אם המנחים שלהם עושים, שלא כל ערך שהם יעלו יישאר, ולא כל שינוי שהם חושבים שיש לעשות בערך יתבצע. זה יכול לחסוך תסכולים רבים. TZivyA • שיחה • 17:53, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה בבנייה. אני מעדיף ערך מפורט על נושא המצריך התמחות ספציפית, שיסבול בעתיד הנראה לעין מויקיזציה דלה ויהיה כמעט יתום, על פני שום ערך בכלל. ואני מעדיף הרחבה של ערך קיים כמו התנגדויות לתורת האבולוציה על פני הערך היתום וחסר הויקיזציה הנ"ל. כמובן שבמקרה של הרחבה או שכתוב של ערך קיים, ישנו סיכון גדול יותר שעורכים אחרים יתנגדו. במקרה זה אין מנוס מעבודה בארגז החול. הסטודנט יקבל ציון, ואח"כ הויקיפדים יחליטו אם ואיך הם מעוניינים להעביר את עבודתו למרחב הערכים. אבל לכתחילה מוטב לפעול בסובלנות, ואם כבר יש התנגדויות אז להסביר אותם בשביל שהסטודנט יתקן. ככה זה במיזם שיתופי. בברכה, משתמש כבד - 18:17, 09/08/12

לא הבנתי את השורה התחתונה של דבריך. 18:29, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

שבמידת האפשר רצוי שסטודנטים יעבדו במרחב הערכים, למרות שהם מציגים תבנית 'בעבודה אקדמית'. ואף שמותר לשחזר את עריכותיהם, אין להתייחס אליהם באופן גרוע ומזלזל יותר ממה שמתייחסים לכל עורך אחר. לדוגמא, באמצעות שחזורים מאסיביים ובלתי מנומקים, או בתקצירי עריכה כמו "הסטודנט יעבוד בארגז החול". בברכה, משתמש כבד - 18:48, 09/08/12

הסטודנטים בוודאי אינם מקבלים יחס נוקשה יותר מאשר אחרים. נהפוך הוא, הם מקבלים קרדיט רב, שלצערינו הם אינם ראויים לו. משתמש רגיל מגיע לפה ובמעט או בהרבה מקבל משוב מעמיתיו. לא יעלה על הדעת שמשתמש חדש יבוא ויתחיל לשים תבניות בעבודה על ערכים למשך שבועות. אין שום סיבה שנקבל זאת מהסטודנטים ואין כל תועלת בכך. אם אנו רוצים שהסטודנטים ילמדו לערוך כאן (לא רק איך להמנע משגיאות כתיב, אלא איך לבור עיקר מטפל, איך לכתוב לעניין, איך להביא מגוון דיעות, וכו') הם צריכים להחשף לביקורת העמיתים ולהקשיב לה. רק כך הם ילמדו. איני יודע מה גורם לכך שזה לא קורה. האם זה הסטודנטים שלא מעוניינים בעזרה או המרצים שמעוניינים לבחון את הסטודנטים שלהם ועל כן לא רוצים שיעזרו להם. בין כך ובין כך מקבלים הרבה פחות ממה שיכולנו לקבל אילו היה שיתוף פעולה. ושיתוף פעולה מתחיל בזה שסטודנטים ומרצים מבינים שבצעדים הראשונים בויקיפדיה, כותבים ערכים בארגז חול. כולנו התחלנו בויקיפדיה בתיקונים קטנים, בקריאה רבה של ערכים אחרים ובקבלת ביקורת עמיתים. גם אם הסטודנטים חכמים מכולנו בשתי רמות (והם לא) הם לא יכולים לקפוץ למים ולהתחיל לשחות בלא התנסות כמו של כולנו. זה פשוט לא עובד. עדירל - שיחה 01:40, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

היחס הנוקשה אליו התייחסתי מודגם בערך התנגדויות לתורת האבולוציה, בשחזור מה- 8/8. לויקיפדיה אין את הפריביליגיה לקלוט סטודנטים כפי שהיא קולטת עורכים רגילים, כי הסטודנטים באים לכתוב או לשכתב ערך אחד או שניים ותו לא, והם חייבים לעשות זאת בעצמם. הברירה שלנו היא רק האם לאפשר להם לעשות זאת במרחב הערכים, או לא. במידה ולא, גדלים הסיכויים שויקיפדיה לעולם לא תהנה מעבודתם. אך אני מסכים שלעיתים אין ברירה אחרת. בברכה, משתמש כבד - 02:14, 12/08/12

אם הסטודנטים אינם יכולים להבין שעבודה של מישהו שמעולם לא כתב כאן, מגיע בכפייה עם מעט מאוד מוטיבציה ונדרש לכתוב ערך באורך מינימום צריך להכתב בארגז חול, כיצד ניתן לסמוך על שיקול דעתו בכתיבת ערך? מנסיון רב שנים כאן, מהקורס בדיני נזיקין, דרך קורסי אפריקה וכלה בדרווין, אנו יודעים שסטדונטים רבים אינם מבדילים בין עיקר לטפל, אינם מבדילים בין דיעות שונות ונוטים לערבב הסברים שונים יחד כאילו היו הסברים משלימים, כותבים בשגיאות כתיב ועריכה, ולעיתים גם אינם מבינים את המקורות עליהם הם נסמכים. אכן, עדיף שיכתבו ערכים משלא יכתבו, אבל ספק אם עדיף שיערכו ערכים שכבר קיימים. ומה שהכי חשוב: ניתן בשיתוף פעולה להגיע להרבה יותר. הסטודנטים יכולים ללמוד לכתוב, אם רק יבקשו מאיתנו משוב ויקשיבו לו, ואם המרצים יקשיבו למשוב שלנו ויקבלו את ההצעות שלנו שבאות מתוך ניסיון. איננו דוחים את הסטודנטים לארגז חול מתוך התנשאות או רשעות אלא מתוך רצון לעזור להם וללוות אותם. איננו מבקשים שהסטודנטים יכתבו את הערכים מוקדם ויאפשרו לנו לערוך, לתקן ולהעיר כדי להקשות עליהם אלא כדי לסייע להם. עדירל - שיחה 14:27, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

^{[דרושה הבהרה]} מותר לסטודנטים לכתוב את הערכים בסיוע עורכים אחרים, שעורכים ומתקנים את המטלה האקדמית שלהם? בברכה, משתמש כבד - 14:44, 12/08/12

אם לא, שלא יכתבו כאן. יש מרצים וסטודנטים שכנראה חושבים שאנו נמצאים בשנת 2005 וכל קשקוש שהם יכתבו יתקבל פה בתודות עד לב השמיים. לא זה המצב. התקדמנו מאז. בפרוייקט של אפריקה, כמחצית העבודות שהועברו אלינו לאחר כתיבתם, לא הכילו אפילו משפט אחד שהיה ניתן להעלות לויקיפדיה כערך מוסף. אם הסטודנטים רוצים לכתוב כאן, אנו מאוד שמחים על כך, אבל זה דורש מהם ללמוד את סביבת העבודה ולהבין מה נדרש מהם. מי שרוצה להתנדב למילואים לא יכול לבוא לקחת נשק ולהודיע שבמשך החודש הקרוב גזרת גבול מסויימת היא באחריותו האישית ושהכוחות השכנים לא יגידו לו מה לעשות. מי שרוצה להתנדב במד"א לא יכול להחליט בעצמו על נהלי העבודה שלו ולהודיע שכל הקריאות משכונה מסויימת יטופלו בלעדית על ידיו, כי הוא עכשיו לומד לתת טיפול רפואי ולא יפה לזלזל בו. גם פה יש מסגרת. הסטודנט שלקח על עצמו לכתוב את התנגדויות לתורת האבולוציה, לקח על עצמו משימה קשה ביותר. כבר היה לנו ערך ארוך מאוד בנושא, שנמחק, בגלל שגיאות מתודיות חריפות. העבודה שנעשתה בינתיים, שאינה כוללת כל מקורות, אין בה אפילו ראשית של סדר אנציקלופדי וכוללת שגיאות כתיב ודקדוק מכל סוג ומין, נותן את התחושה שהסטודנט איננו מיחידי הסגולה המסוגלים לכתוב ערך זה לבד. אם ניתן לו לכתוב את הערך לבד, תוך שהוא ידרוס ויהרוס את מה שכבר כתוב בערך, ייתכן שנקבל ערך יותר טוב, אבל רוב הסיכויים הם שנקבל משהו ארוך יותר והרבה יותר גרוע. זה לא חייב להיות כך. אם סטודנטים יכתבו בארגזי חול, יקבלו על עצמם להקשיב לביקורת שלנו ויאפשרו לנו לתקן את עבודתם ייתכן שנזכה לשיפור אמיתי בערכים. עדירל - שיחה 18:04, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

הדיון הזה הוא מחזור של דיון שכבר התקיים לא מזמן. מועלות כאן טענות על ידי אנשים שלא עוסקים בשיתופי פעולה עם האוניברסיטה. ביום שישי האחרון פנה לי מרצה באוניברסיטת חיפה בבקשת סיוע כי ארבעה סטודנטים שלו ביקשו לכתוב ערך בויקיפדיה במקום עבודה שתוגש למרצה. אז נראה שלא כל הסטודנטים מסכנים, ולא את כל הסטודנטים דופקים, וחלקם מאושר מהאפשרות לעלות ערך לויקיפדיה במקום לכתוב עבודה שתישאר על גבי המחשב שלהם. אין כל סיבה להפלות סטודנטים לעומת ויקיפדים חדשים אחרים. יחד עם זאת אני מעודדת אותם לכתוב קודם בארגז חול, כי הסביבה יותר בטוחה ואני יכולה לסייע להם ביתר קלות, ומונעת מצב שישחזרו את העריכות שלהם בהינף יד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:53, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

שוב אותם משתמשים עורכים מתקפה על הסטודנטים שבאים להעשיר את המיזם שלנו ועושים ברובם הגדול עבודה מצוינת, מקצועית, עשירה במקורות אקדמיים ובנויה היטב. בדיונים ממוחזרים כותבים שוב ושוב על הסטודנטים כאילו הם מכירים את כל פועלם ואת האינטרקציה במוסדות ואת המוטיבציה מאחורי הכתיבה והתנאים שנותנים המרצים. כמו בערכים עצמם, אנא גבו את טענותיכם או שלא תכתבו בנושא בו אתם לא מבינים. העובדה שאפשר למצוא סטודנט אחד שפועל שלא כהלכה אינה סיבה להשחיר פועלם של סטודנטים רבים שעושים עבודה נהדרת. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 14:30, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

תבניות מקור - דיון חוזר

עבר לשיחת תבנית:מקור גילגמש • שיחה 07:45, 18 בפברואר 2018 (IST)

More opportunities for you to access free research databases

The quest to get editors free access to the sources they need is gaining momentum.

• Credo Reference provides full-text online versions of nearly 1200 published reference works from more than 70 publishers in every major subject, including general and subject dictionaries and encyclopedias. There are 125 full Credo 350 accounts available, with access even to 100 more references works than in Credo's original donation. All you need is a 1-year old account with 1000 edits. Sign up here.
• HighBeam Research has access to over 80 million articles from 6,500 publications including newspapers, magazines, academic journals, newswires, trade magazines and encyclopedias. Thousands of new articles are added daily, and archives date back over 25 years covering a wide range of subjects and industries. There are 250 full access 1-year accounts available. All you need is a 1-year old account with 1000 edits. Sign up here.
• Questia is an online research library for books and journal articles focusing on the humanities and social sciences. Questia has curated titles from over 300 trusted publishers including 77,000 full-text books and 4 million journal, magazine, and newspaper articles, as well as encyclopedia entries. There will soon be 1000 full access 1-year accounts available. All you need is a 1-year old account with 1000 edits. Sign up here.

You might also be interested in the idea to create a central Wikipedia Library where approved editors would have access to all participating resource donors. Add your feedback to the Community Fellowship proposal. Apologies for the English message (translate here). Go sign up :) --Ocaasi (talk) 05:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

תקציר מנהלים: יש פה הצעה לקבל בחינם חשבונות לאתרים עם מאגרי מידע עיוני – מילונים, אנציקלופדיות, מאמרים וכו'. מומלץ! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:00, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

האם יש שם לתבניות תחזוקה?

משאל מהיר: האם יש בוויקיפדיה כינוי כלשהו לתבניות תחזוקה כגון "יש לשכתב ערך זה", "ערך זה זקוק לעריכה", "יש להשלים ערך זה", "חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו" וכו'? או שתמיד אומרים "תבניות תחזוקה" או פשוט "תבניות"? תודה לכל מי שיענה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:07, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

"שם" זה קצת מעורפל. יש קטגוריה:תבניות הדורשות שינויים בערך (תת קטגוריה של קטגוריה:תבניות תחזוקה). אם תרצה, תוכל לקרוא לתבניות הללו בשם הקטגוריה. קיפודנחש - שיחה 22:01, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

"קול קורא" להשתתפות בסדנת עריכה בספרייה הלאומית לתלמידי כיתת המחוננים של ביה"ס ליאו-בק בחיפה‎

שלום, לכולם.

במסגרת שת"פ בין ביה"ס ליאו-בק בחיפה והספרייה הלאומית, הוזמנה כיתת המחוננים של ביה"ס [כ - 25 תלמידי כיתה י'] ליומיים מרוכזים של לימודים ופעילויות בספרייה הלאומית.
כחלק מהפעילויות המתוכננת, הוחלט שהתלמידים יעברו סדנת עריכה בויקיפדיה וביה"ס מעוניין שהם ממש יעבדו על ערכים [כלומר, סדנא מעשית ולא רק הרצאה עיונית].

כיוון שבמסגרת היומיים אין מספיק זמן גם להרצאת המבוא וגם לסדנא, הוחלט על פיצול השתיים כך -
חלק 1 - ביום שני, ה - 03/09, תומר יעביר הרצאת מבוא לתלמידי הכיתה בבית הספר עצמו.
חלק 2 - שבוע אחרי, ב - 10/09, בין 13:30- 16:30, תתקיים סדנת העריכה המעשית בספרייה הלאומית.

וכאן אתם נכנסים אל התמונה --
אנו זקוקים לויקיפדים שיגיעו ביום שני, ה - 10/09, אל הספרייה הלאומית ויעזרו לחפוף את התלמידים באופן אישי בזמן הסדנא.
יהיו בסדנא כ - 20 תלמידים, כך שאנו זקוקים לעוד כ - 6-7 ויקיפדים על מנת לשמור יחס של 1:2 [ויקיפדים שהם גם במקרה עובדי הספרייה הלאומית כבר התנודבו.. :)].

אגב, סוכם עם ביה"ס ועם הספרייה הלאומית שבתום ההרצאה, תומר יזמין את התלמידים לחשוב ולהציע ערכים שמעניין אותם להרחיב או לכתוב, ויחד עם הצוות החינוכי של ביה"ס, ייצרו מראש רשימת ערכים לעבודה בסדנא עצמה, על מנת לאפשר לאנשי הספרייה להכין מראש חומרים רלוונטים וכן על מנת שנוכל למצות את זמן העריכה ביעילות באותו היום.

בקיצור, יהיה מגניב וזו הזדמנות פז לחפוף חבר'ה חדשים עם יכולות ופוטנציאל-ויקיפדי מובהק.
אז מי רוצה לחנוך ויקיפד-לעתיד? :)
ההרשמה כאן, או ע"י משלוח דואל אל - glamwikimedia.org.il.

סופ"ש רגוע ומהנה לכולם, Shani - שיחה 17:53, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

החלפת שם משתמש

בעבר תרמתי לויקיפדיה תחת שם מסוים, לאחר מכן עברתי לתרום מעט בעילום שם, ועתה אני מבקש לתרום שוב תחת שם אחר. האם זה בסדר? 93.172.13.75 23:29, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

האם נחסמת בשם המשתמש הקודם? האם הורחקת לצמיתות? האם אתה עדיין משתמש בשם המשתמש הקודם? האם ניתן לשנות את שם המשתמש הקודם? (מדוע?) אם התשובה שלילית לכל השאלות, תוכל לפתוח משתמש חדש • חיים 7 • (שיחה) • א' באלול ה'תשע"ב • 23:34, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה רבה. 93.172.13.75 23:36, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

יצירת ערך "טיפוגרפיה עברית"

שלום, אני זקוק לדעתכם והוראתכם בנושא מסויים. אני מעוניין ליצור ערך בשם "טיפוגרפיה עברית" שהוא ערך כולל ומפנה לערכים אחרים מורחבים יותר, כגון גופן, טיפוגרפיה, דפוס, ערך פוטנציאלי של דפוס עברי, וקטגוריית "גופנים עבריים" וכיוב'. הערך יעסוק במעצבי גופנים עבריים, בסוגי כתב עברי (לא פונט ספציפי אלא באותיות שפותחו לשם פונקציה יותר מיידית, כמו אותיות של עטיפות ספרים ישנים), במעצבי פונטים עבריים לפני שנות התשעים ומעצבים עכשוויים, רשימת ביבליוגרפיה על הנושא (מאוד נחוץ וחסר), ועוד.
בנוסף, אני חושב שצריך להעביר את רוב המידע שנמצא בערך גופן לערך "טיפוגרפיה עברית", כולל "סוגי אות", ו"אפיון מסחרי של גופנים עבריים", מה שישאיר את ההגדרה הנקייה והנכונה לערך גופן.

על מנת לדייק - גופן הוא סט האותיות המעוצבות לשימוש בדפוס או בתור גופן דיגיטלי, טיפוגרפיה עברית היא (לדעתי) הערך הכולל יותר הנוגע לכל מיני התגלמויות של הכתב העברי (הכוונה יותר מראשית הדפוס).

השאלה שלי היא כזו ואשמח מאוד אם מנהלי וויקיפדיה יוכלו לענות בעניין-
האם אתם חושבים שזה נכון ונבון ליצור ערך שכזה וגם להעביר אליו חלקים מן המידע בערך גופן? איך נעשה את זה?
תודה רבה--Yaronimus - שיחה 13:41, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

תוספת - אני רוצה להסביר מדוע הערך "טיפוגרפיה עברית" הוא ערך שכולל בתוכו מידע על גופנים עבריים ואותיות עבריות:

ההגדרה המילונית לTYPOGRAPHY -

1. the art or process of printing with type
2. the work of setting and arranging types and of printing from them.
3. the general character or appearance of printed matter

כלומר - טיפוגרפיה היא גם אמנות השימוש בגופנים, גם אמנות העימוד, והסידור עם גופנים והדפסתם, וגם המראה הכללי של חומר מודפס (הכולל בתוכו גופנים לצורות דפוס שונות, גופנים דיגיטליים, ואותיות שהן אינן משתייכות לגופן ושנוצרו למטרת דפוס). --Yaronimus - שיחה 14:09, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

קישורים בסגנון [[פלסטינים|ערבים]]

אני לא יודעת למה החליט יוסאריאן להיכנס איתי ל[מלחמות עריכה] בנוגע לקישור מהסוג הנ"ל (זאת, אגב, לאחר שגיליתי שהכניס קישור מהסוג [[נכבה|מלחמת העצמאות]]) זאת, לטענתו החלטה שהתקבלה על ידו ועל ידי משתמש נוסף ועל כן בכל ויקיפדיה יש לקשר ערבים לערך פלסטינים.

לא קראתי את הערכים הללו ואין לי מושג מה המחלוקת שם, אין זה מענייני. מי שיבדוק את התרומות שלי יגלה שרוב העריכות שלי אינן נוגעות כלל לעניינים פוליטיים כאלה ואחרים מאחר ואני לא מעוניינת להתחיל ולהיכנס לזה. עם זאת קישורים כמו הנ"ל נראים לי נוגעים מעבר להחלטה של שני ויקיפדים שהתנצחו אחד עם השני. על כן אני רוצה לפתוח את הדיון הזה לכלל הויקיפדים שיביעו את דעתם בנושא.

• אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ח באב ה'תשע"ב • 21:00, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

נכבה היא לא מלחמת העצמאות. היא אירוע שהתרחש במהלכה והיה משני לזירה הצבאית. ערביי ארץ ישראל מכונים כיום פלסטינים. כך הם מגדירים את עצמם, כך הם מכונים על-ידי הציבור הישראלי ואין טעם להלחם בטחנות רוח. גולדה מאיר כבר לא אומרת • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 21:45, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה לי שכל הוויכוח הזה נובע ממכבסת המלים שמונהגת כאן מדי פעם למען הסטטוס קוו. אבל כפי שכתבתי שם, כאשר מדברים על "ערבים שהיו תושבי ארץ ישראל המנדטורית", ראוי להפנות לערך העוסק בהם, ולא לערך העוסק ב"אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב". כאשר מדברים על השלכות מלחמת העצמאות על אותם ערבים ארץ ישראליים, ראוי להפנות לערך העוסק בהשלכות המלחמה ההיא, ולא לערך המגולל את כל מאורעותיה. פלימפססט - שיחה 22:00, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

לגבי הערבים/פלסטינים אני מסכים עימך, עם כי כמובן כל מקרה לגופו. אך לדעתי מקומם של השלכות מלחמת העצמאות על הפלסטינים הוא בפרקמלחמת העצמאות#הפליטים הערבים, או בפרק ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות#גורל ערביי ארץ ישראל בעקבות המלחמה, או בערך בעיית הפליטים הפלסטינים, ולא בערך שרובו עוסק ביחס האקטואלי לאותם השלכות. בברכה, משתמש כבד - 22:48, 06/08/12

ראיתי עכשיו במה עוסק הערך, והצדק עמך. פלימפססט - שיחה 23:08, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל זו הנקודה - צריך לשנות את מה שהערך עוסק בו. יוסאריאן • שיחה 09:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

בעניין [[פלסטינים|ערבים]] - כפי שניתן לקרוא בפרק פלסטינים#ראשיתה של הלאומיות הפלסטינית, ובערך התנועה הלאומית הפלסטינית - יש פולמוס בנוגע לשאלה מתי "נולדה" הלאומיות הפלסטינית, אבל גם המאחרים מדברים על ראשית המאה ה-20, כך לפחות לפי הפרק. מעבר לכך - לאומיות אינה חזות הכל, וגם לפני הלאומיות הפלסטינית, היו תושבי האזור שונים ומובחנים במנהגיהם (אתרי הפולחן הדתי, המאכלים, הניב וכן הלאה) מערבים אחרים באזור, כך שהכינוי "פלסטינים" (ועל אף ששנים רבות היה מוקצה מסיבות פוליטיות בשיח הישראלי, ונדמה לי שזה לב העניין) מתאים לתיאור אותם כפרים ואישים, לפחות מראשית המאה ה-20. יוסאריאן • שיחה 09:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

בערך יש ציטוט של מנהיג פלסטיני מ-1937 שאומר " השם "פלסטין" זר לנו. הציונים המציאו את זה", מכאן אני מסיק, שלקרוא לערביי א"י של תקופת הטורקים "פלסטינים" זה במקרה הטוב אנכרוניזם. לקרוא לערביי פלשתינה (א"י) של תקופת המנדט "פלסטינים" בטענה שזה שם שמבדיל אותם מהיהודים של אותה אותה תקופה זאת גם שגיאה, בעיתונות העברית בוודאי שהיה נהוג לקרוא להם "ערבים", למיטב ידיעתי זה היה המצב גם בעיתונות הלועזית של אותה תקופה, יש לך מקור שבעיתונות הערבית הם קראו לעצמם פלסטינים (ולא ערביי פלסטין) וזה הבדיל אותם מהיהודים תושבי פלשתינה? השם המתאים לתיאור ערבים בפלשתינה עד 1948 וייתכן שגם זמן מה אחר כך הוא "ערביי ארץ ישראל" או "הערבים שבתחומי המנדט" וכיו"ב בהתאם להקשר. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:03, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

א. היו שהתנגדו ללאומיות פלסטינית ותמכו בלאומיות פאן-ערבית, זה ידוע, התקיים פולמוס, אבל זה לא מבטל את היותם נבדלים מהערבים האחרים. הם הקימו מוסדות לעצמם, קיימו ועידות פוליטיות וכן הלאה. באותה מידה ניתן למצוא מנהיגים בגרמניה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 שקוראים לעצמם ולעמם "גרמנים בני דת משה", ולא "יהודים" - האם לא נוכל לכנות אותם או את צאן מרעיתם יהודים? יוסאריאן • שיחה 10:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים עם Oרי • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 09:25, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

פלימפססט, אני מבין ממך שקישור מהסוג [[נכבה|מלחמת העצמאות]] או [[פלסטינים|ערבים]] שגוי בעיניך? אם כן, אז אני מסכים איתך. אף על פי שזה יהיה מוזר לקרוא לג'סר א-זרקא בשם ישוב פלסטיני • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 09:32, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא בטוחה אם כדאי לנקוט באופן גורף בכינוי "פלסטיני", זה תלוי-הקשר, ולעתים זה אכן יישמע מוזר. להבדיל ממך, אינני רואה בעיה עמוקה עם הפניה ל"פלסטיני" כאשר נעשה שימוש בביטוי "כפר ערבי" ביחס ליישוב שנמצא בשטח פלשתינה המנדטורית. אני משערת שהפניות מהסוג הזה (ביטוי כללי שמפנה למקרה פרטי, שהולם יותר את נושא הערך) מתרחשות בוויקיפדיה כל הזמן, אלא שהן שקופות משום שאינן טעונות פוליטית. פלימפססט - שיחה 16:13, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

עד אחרי מלחמת העצמאות הפלסטינים לא נקראו על ידי אחרים ולא קראו לעצמם בשם פלסטינים, אלא בשם ערבים. לכן ביחס לתקופת המנדט הבריטי (החל מהאכזבה שנחלו הפלסטינים בועידת סן רמו) הפיתרון של [[פלסטינים|ערבים]] נכון, ולא רק כפשרה. בתקופה העות'מנית לא הייתה לאומיות ערבית פלסטינית של ממש. לגבי הנכבה, מדובר בערך ובשם של ערך המבטאים התייחסות סוביקטיבית להשלכות מלחמת העצמאות על הפלסטינים, ולכן אין להפנות אליו כשרוצים להציג את ההשלכות הנ"ל באופן אובייקטיבי. בברכה, משתמש כבד - 09:44, 07/08/12

אם כן, אז מדוע לקרוא לפלסטיני ערבי, אם מדובר בפלסטיני קראו לו פלסטיני, לקרוא לו ערבי ולקשר אותו לפלסטיני זו לא הדרך • אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ט באב ה'תשע"ב • 10:09, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

משעשע שבדבריך כאן כתבת שבוועידת סן רמו נחלו "הפלסטינים" תבוסה, והרי לשיטתך הם לא היו פלסטינים באותה העת. ככל הנראה לא היה נהוג לכנות את הערבים שחיו בארץ ישראל "פלסטינים" בשעתו, אולם כיום מקובל לכנות קבוצה זו בשם זה. גם האנגלו-סקסים הם "קבוצת עמים גרמאניים, שפלשה לבריטניה הגדולה לקראת המאה ה-5 לספירה", אולם קיבלו את שמם כ-400 שנים מאוחר יותר, שבטים גרמאניים "הוא מונח המתייחס לשבטים ... [ש]הובחנו כישות מובחנת מבחינה אתנית ולשונית כבר בין 500-1000 לפנה"ס", אולם "המונח גרמאנים נטבע לראשונה..בערך בשנת 80 לפני הספירה".

בנוסף - ניתן לציין גם שהכינוי "פלסטיני" לכפר או לאדם יכול לציין את השתייכותם הלאומית של תושביו, ויכול לציין את מיקומו הגאוגרפי. מהבחינה השניה בוודאי שבאותה העת כונתה הארץ "פלסטין", ובכל מקרה נושא השם "פלסטין"\"פלסטיני" והשימוש בו נידון בהרחבה יחסית בערך פלסטינים. יוסאריאן • שיחה 11:16, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

כאן היו דברים שכתב משתמש שנחסם לצמיתות. יוסאריאן • שיחה 10:57, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

שוב אני חוזרת ואומרת שאני לא נכנסת לויכוחים פוליטיים ולרקע היסטורי זה לא מעניין אותי. אם מדובר בפלסטיני תגיד פלסטיני אם מדובר בערבי תגיד ערבי. לכתוב ערבי ולקשר לפלסטיני זה כמו לומר שמדובר במילה נרדפת וזה לא נכון ולכן אין מקום לזה באנציקלופדיה • אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ט באב ה'תשע"ב • 11:19, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה שיש פה שני דיונים - הדיון שאת ביקשת לנהל, לגבי שאלת קישורים פנימיים והקשר בין הכתוב לבין הערך אליו מפנים. מבחינה זו הדוגמה שהבאת, מכיוון שהיא מאוד טעונה, לא משרתת את הדיון. דיון שני הוא מה לעשות בכפרים הפלסטיניים שחרבו ב-48, איך לכנותם ולאיזה ערך להפנות. כרגע נראה שמרבית המתדיינים מתרכזים בשני. יוסאריאן • שיחה 11:48, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

אין פה שני דיונים, אתה מנסה לגרור את הדיון שפתחתי לפן פוליטי שאני מנסה למנוע מלהיכנס, הדיון התחיל כתוצאה ממלחמת עריכה שפתחת עליי על קישורים מהסוג שכתוב בכותרת, קישור שהכיתוב הוא X ומוביל לY, קישורים אלו אינם ויקיפדיים ואין מקומם כאן • אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ט באב ה'תשע"ב • 12:28, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מנסה לגרור שום דבר - קראי את תגובותיהם של שאר המשתמשים לדברייך ונסי לבדוק אם הם התייחסו לשאלה העקרונית בנוגע לכיתוב X וקישור Y. את לא יכולה להביא דוגמא קונקרטית טעונה ולצפות שיתייחסו למקרה הכללי. כמו כן - מלחמת העריכה כולה על ראשך - את ניסית לשנות נוהג שקיים פה שנים מספר ללא דיון, ואת ניסית לכפות את גרסתך כנגד הגרסא היציבה תוך פרשנות מוזרה מאוד למונח "גרסא יציבה". יוסאריאן • שיחה 08:24, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

ביחס לדברי איש המרק: במישור העקרוני הייתי מעדיפה את "ערביי פלשתינה" או (כאשר התחביר מכתיב) "ערבים פלשתינאים". זה כינוי שאינו לוקה באנכרוניזם ואיננו טעון אידאולוגית כמו פלסטינים או "ערביי א"י". הבעיה היא שבמקרים רבים השימוש בערביי פלשתינה/ערביי ארץ ישראל ייראה מטומטם. משפט כמו "תושביה הערבים-פלשתינאים של יפו טענו..." (או גרוע מזה, תושביה הערבים-ארץ ישראליים של יפו") פשוט לא עובר. מאידך גיסא, להפנות את הקורא לערך העוסק באומה הערבית ולא בערבים תושבי פלשתינה זה כבר טמטום מוחלט. ההתלבטות אם כן צריכה להיות בין "פלסטינים" ל"ערבים" עם הפנייה ל"פלסטינים". פלימפססט - שיחה 15:54, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

מדוע נראה לך תקין לכתוב ערבים ולהפנות לפלסטינים, אם ברצונך להפנות לפלסטינים כתוב פלסטינים • אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ט באב ה'תשע"ב • 15:59, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

את המתעניינים, אני מפנה לדבריו של אנואר נוסיבה על התפתחות התודעה הפלשתינאית של ערביי פלשתינה, בעקבות הפרדתה משאר ארצות ערב והכפפתה לממשלת המנדט. כאן, בפרק השני, 45:30 לתוך ההקלטה לערך. יש להתייחס לדברים בזהירות, לאור עמדות עורכי עמוד האש (סדרת טלוויזיה) ונוסיבה בעצמו, אך עדיין מדובר בניתוח חשוב. בברכה, משתמש כבד - 17:23, 07/08/12

נו - ומה דעתך אחרי שמעת את נוסייבה, נכון להגדיר את אל-מוחרקה ככפר ערבי או פלסטיני? יוסאריאן • שיחה 22:24, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

כבר כתבתי שאני תומך בנוהג של [[פלסטינים|ערבים]]. מדוע שכפר זה יהיה שונה? בברכה, משתמש כבד - 23:46, 08/08/12

מדוע לא לכתוב כפר פלסטיני ? • אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"ב • 09:28, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

כי בזמן קיום הכפר תושביו לא נקראו פלסטינים. זוהי מילה שנכנסה לשימוש בהקשר הזה מאוחר יותר. ולדעתי לפחות עד שנותיו האחרונות של הכפר, ספק גדול האם ראו את עצמם כעם מיוחד של ערבים פלשתינאים. בברכה, משתמש כבד - 09:48, 12/08/12

אם הם לא ראו את עצמם פלסיטינים, מדוע לקשר אותם לפלסטינים, סליחה על הבוקיות, אבל זה ממש צורם לי כיתוב X שמוביל לY. בגלל זה אני הרבה יותר אסתדר עם משהו כמו "ערביי ארץ ישראל" • אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"ב • 09:57, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

כפי שכבר נאמר - לפחות משנות ה-20 של המאה ה-20 ישנה זהות מובחנת של פלסטינים ולאומיות פלסטינית. אגב - מאוחר יותר הם וצאצאיהם יזהו עצמם באופן ברור מובהק וגורף כ"פלסטינים", גם כשהם מתייחסים לתקופה זו (ראשית המאה ה-20).

בכל מקרה, "כפר פלסטיני" אין משמעותו בהכרח שתושביו בעלי זהות לאומית פלסטינית, אפשר לפרש כי מדובר בכפר בארץ שתושביו קוראים לה פלסטין, על כן הינו כפר פלסטיני. הלאומיות אינה חזות הכל.

יוסאריאן • שיחה 10:32, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אני נראה לי הולכת לאיבוד בין הדעות שלכם, אנא מכם, התכווחו והגיעו למסקנות אבל אל תקשרו ממונח א למונח ב • אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"ב • 10:50, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

מעניין להביא בהקשר לדיון כאן את דבריו של דוד בן גוריון על האוכלוסיה בארץ ושאלת ערביותה, שניתן למצוא במאמר "לבירור מוצא הפלחים". מה שנוגע לענייננו במאמר היא טענתו של בן גוריון כי הכינוי "ערבים" היה שמור לבדואים, ולא לפלחים ולתושבי הערים, וכי אמנם שפתם של הפלחים היתה ערבית ודתם מוסלמית, אך מעבר לכך לא היה בהם מאום ערבי. אני לא יודע עד כמ ניתן לסמוך על "מחקרו" זה של בן-גוריון, אבל עולה ממנו שאפילו הכינוי "כפר ערבי" אינו בהכרח מפלט מטעויות.
והערת אגב - מי בעד להעביר את האימפריה הביזנטית להאימפריה הביצנצית? לפחות צריך הפניה. יוסאריאן • שיחה 11:29, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אז איך הם כינו את עצמם? (סקרנות...) האם בן גוריון התייחס לכלל ערביי ארץ ישראל באמירה הזו או אולי רק לפלחים? • אור שפירא • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 11:36, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אני הבנתי נכון? הוא אומר שהם בכלל יהודים במקור? • אור שפירא • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 11:39, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

תנו לי להבין: הצד של יוסיריאן רוצה ליצור הפנייה שלפיה ערבים = פלסטינים? כי אם כן זה מגוחך:

ערבים = אנשים שמוצאם האתני מחצי האי ערב ו/או שפת אמם ערבית ו/או מוסלמים ו/או אנשים הרואים את עצמם כחלק מהאומה הערבית הגדולה. זה כמו שאני אצור קישור בו מרובע = טרפז, הרי לטרפז אמנם יש את כל התכונות שיש במרובע אך לא כל מרובע הוא טרפז (למשל מלבן עונה על כל ההגדרות של מרובע ובכל זאת אינו טרפז), מהקישור שיוסיריאן מנסה להעביר פה יוצא שקטר, ערב הסעודית, תימן, עומאן, איחוד האמירויות הערביות, כווית ועוד הינן מדינות פלסטיניות (כי הרי פלסטינים = ערבים) ואם כך למה בכלל חותרת הלאומיות הפלסטינית אם היא מומשה בכ-99.5% משטחי המזרח התיכון? אני חושב שהקישור שבו ערבים=פלסטינים הוא שגוי ומגוחך ואין לו בכלל מקום בשום מקום.

לגבי הקישור של נכבה = מלחמת העצמאות אני חושב שצריך להפנות לפסקה ספציפית בדף של מלחמת העצמאות או להפנות לערך ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות

אם בכל זאת נפלה טעות בהבנתי אנא הסבירו לי מהי ואמהר לתקן אותה , בברכה המתוק בחמוציות ! - שיחה 18:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מדובר בקישור שעוסק כפר ערבי/פלסטיני מלפני 1948. אם הבנתי נכון את הדיון של יוסאריאן ומשתמש כבד: מאחר ומדובר לפני 48 אי אפשר להגדיר אותו פלסטיני אבל מאחר ומדובר בערביי ארץ ישראל ולא ערבים סתם יוסאריאן רוצה לקשר לפלסטינים מבלי שיהיה כתוב פלסטינים, אני טוענת שצורת הקישורים שהמילה היא שונה מהקישור לא מיועדת לדברים כאלה (אלא בעיקר לשינויים יחיד/רבים, נסמך וכו') ולכן לא ראוי. לטעמי שני הצדדים צריכים להגיע להסכמה כיצד להגדיר כפר כזה (או אולי לשנות את שם הערך פלסטינים לערביי ארץ ישראל או משהו בסגנון) לי אישית, כאמור אין עניין בדיונים הללו מלבד שלא יגיעו לפתרונות עקומים כמו זה הנמצא בכותרת הדיון • אור שפירא • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ב • 09:50, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה שלא הובנתי נכון. גם לטעמי הפיתרון הנוכחי עקום, ואני בעד לכתוב בערכים משהו כמו "כפר [[פלסטינים|פלסטיני]] - הצדקתי את זה במספר טיעונים שלא ממש זכו להתייחסות - המונח "פלסטיני" מתייחס גם לפן הגאוגרפי של הכפר ; החל מראשית המאה ה-20, ולפחות מאז שנות ה-20 שלה קיימת תנועה לאומית פלסטינית ; עמים ושבטים אחרים (וגם מקומות גאוגרפיים) מוגדרים בדיעבד בשמות שכלל לא היו קיימים בשעתם ; היחס אליהם כאל ערבים היה אקט "הסברתי" ישראלי בשעתו, ואינו עמדה מחקרית או אנציקלופדית שרלוונטית כיום. יוסאריאן • שיחה 10:18, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מבינה, נכנסנו למלחמות עריכה למרות שאנחנו מסכימים? • אור שפירא • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ב • 17:51, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

לא בדיוק - את שינית ל[[ערבים|ערבי]], וזה לא מקובל עלי. [[פלסטינים|ערבי]] זו ברירת מחדל שאני לא אוהב, אבל ברירת מחדל. יוסאריאן • שיחה 17:54, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מבינה איפה ומתי נקבע שזה ברירת המחדל? אני בטוחה שקישורים מהסוג הזה נוגדים עקרון כזה או אחר בויקיפדיה • אור שפירא • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ב • 18:06, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

מצאתי את הדיון - שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערביי א"י עד 48'#הגדרה כללית. יוסאריאן • שיחה 18:26, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

שימוש בנקודה פסיק (;)

כבר קיבלתי קיתונות של ביקורת על דעתי שאין להשתמש בנקודה פסיק בטקסט עברי, אם כי אני עדיין רוצה להעלות את הנושא לדיון. לטעמי הסימון הזה אינו שייך לשפה העברית. אשמח אם מי מהמתנגדים יביא כהוכחה לטענתו ספר שנכתב לפני יותר מארבעים שנה שיש בו סימון כזה. (לדעתי מדובר בהשפעה של שפות אירופיות ושפות התכנות אך סימן זה לא היה בשימוש מעבר לעשורים האחרונים) • אור שפירא • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 11:05, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

שפה היא עניין דינאמי. הרבה מהשינויים בשפה נובעים מהשפעות זרות.. אם מצאנו שימוש יעיל ונחמד לנקודה פסיק, גם אם הוא תקדים (אם כי אני בטוח שנוכל למצוא תקדימים אחרים), לא צריך לפחד להשתמש בו. זה לא נראה עילג לדעתי. השאלה האמיתית היא אם זה הופך את הטקסט ללא מובן. Ttul007 - שיחה 11:27, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

פתחתי בעמודים מקריים בספרים מארון הספרים ליד שולחן העבודה שלי:

• „דקדוק הלשון העברית”, צבי הר־זהב, כרך שני עמוד 408, שנת 1956.
• „יד הלשון”, יצחק אבינרי, עמוד 261, שנת 1964.
• „עברית כהלכה”, יצחק פרץ, עמוד 130, שנת 1966.
• „עם ישראל – תולדות 4000 שנה”, מרדכי וורמברנד ובצלאל ס. רות, עמוד 115, שנת 1966.
• „פיזיקה – מכניקה של מוצקים, תרמודינמיקה”, ש. פ. קלעי, ז. טוכמן, עמוד 98, שנת 1956. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:29, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

וגם אם לא היו מובאות דוגמאות, אני מסכים עם משתמש:Ttul007. השפה היא דינאמית, ואנחנו כותבים בעברית המקובלת כיום ולא בעברית של לפני 40 שנה. עידו • שיחה 11:38, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אמיר, אם הבנתי נכון ראית שימוש בסימון הזה בתוך הספרים או שהספרים הללו מדברים על השימוש בסימן? • אור שפירא • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 12:12, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

הסימון ; מקובל בשפה העברית; ראו: אברהם אבן-שושן, מלון אבן-שושן, מהדורת 2003, עמ' 2190: ג. נקודה ופסיק (;) יעל - שיחה 12:02, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

גם האקדמיה מתירה את השימוש, השאלה היא האם זה נכון. לטעמי לא, אבל נראה שאני בדעת מיעוט (עד כי ניתן להגיד דעת בודד.. :) ) • אור שפירא • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 12:12, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

כל הספרים שציטטתי משתמשים בנקודה ופסיק ברצף הטקסט. כמה מהם במקרה עוסקים בלשון, כי גם אני עוסק בלשון. כדי לאזן אותם, יש גם ספר היסטוריה וספר פיזיקה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:18, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

סבבה, מקבלת. • אור שפירא • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 12:19, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

דעות מיעוט מעשירות אותנו, תודה לך ;) יעל - שיחה 12:22, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

הסימון ";" מהווה דרגת ביניים נחוצה בין הפסיק (",") לנקודה ("."). אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להתלונן על-כך שאין סימנים מקובלים לדרגת הביניים שבין "," ל-";", ולדרגת הביניים שבין ";" ל-".". מעצבי גופנים - לתשומת לבכם; בעוד ארבעים שנה, כשהסימונים החדשים יכנסו לשימוש, יודו לכם. עוזי ו. - שיחה 18:51, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה לעוזי שעצר לאחר מספר סופי של צעדים; אין זה עניין של מה בכך כאשר מדובר במתמטיקאי. דוד שי - שיחה 07:37, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המעצב הרוסי המפורסם ארטמי לבדב כבר הציע משהו כזה: Double comma. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 08:31, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

דעתו של רוביק רוזנטל בנושא: "הפיסוק הוא הנשימה של הטקסט הכתוב. השימוש בסימני פיסוק אמור אם כן להיעשות בתבונה ובחסכנות... שימו פסיקים, על פי קצב הנשימה של הטקסט, ונקודות. סימן שאלה כשמוכרחים, ובמקרה חירום ממש: נקודה ופסיק. תנו למילים לדבר." סימני פיסוק מדברים. אפי ב. • התחברו ל♥ • 13:16, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

איזכור ערכים מאנציקלופדיה ולקסיקון

ערכים של אנציקלופדיות ולקסיקונים עשויים לעזור לקוראות הוויקיפדיה. ערכים של האנציקלופדיה העברית נכתבו בדרך כלל ברמה מחקרית גבוהה על ידי מומחים לדבר. לקסיקונים מתמחים שנכתבו על ידי חוקרים מוכרים מוסרים ידע רציני בתחומם. אני בדעה שיש לאזכר אותם במידה הנכונה ובשיקול דעת בערכים בכדי שיובאו למודעות המלאה של הגולשים בוויקיפדיה; ולאו דווקא הערך התואם (כמו למשל: הערך נפוליון מהאנציקלופדיה העברית בערך נפוליון בוויקיפדיה) אלא כל ערכים אנציקליפדיים/לקסיקוניים. במילה לאזכר כוונתי : הן בלקריאה נוספת, הן בהערות המאששות. וגם להביאם עם שמות מחברי הערכים, שבדרך כלל הם חוקרים שפרסמו בתחומם מאמרים וספרים. העניין נראה לי כמובן מאליו, עד העריכה הזו היום, ואשמח לשמוע את דעתכם. יעל - שיחה 20:54, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הבעיה היא שקשה להחליט מהי ה"מידה הנכונה" ואת "שיקול הדעת" של מי יש לקחת בחשבון. שהרי כפי שבוודאי את מבינה ואף רמזת לכך בדברייך אין שום סיבה לציין לצד כל ערך את האנציקלופדיה העברית או המקראית, למשל. לטעמי, הדבר יגרור ויכוחים ומריבות. כדאי לוותר. 93.172.24.202 21:07, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לא רמזתי דבר כזה; להבהיר: אני בעד לאזכר את הערך *הריאט אליזבט ביצ'ר סטו* או הערך *כלי עבודה* מהאנצילופדיה עברית, בערך המקביל בוויקיפדיה. הערכים באנציקלופדיה העברית והמקראית, עדיין מקיפים ידע רב ומעמיק לרוב עדיין יותר מהוויקיפדיה, לצד כותרים או מאמרים העוסקים גם הם באותו נושא והיבטים שלו. במקרים מסוימים (למשל ערכי התנ"ך) המידע הלקסיקוני והאנציקלופדי הוא היחיד הממוקד ושבנמצא. יעל - שיחה 21:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לדעתי, ככלל אין להזכיר בפרק ה- "לקריאה נוספת" את הערך המקביל באנציקלופדיות אחרות. לא כי הוא אינו חשוב, אלא כי הקורא אינו זקוק לויקיפדיה בשביל לדעת על קיומו. לגבי אזכור בההערות המאששות, מוטב להסתמך ישירות על המקורות עליהן התבססו עורכי האנציקלופדיה האחרת, ולא על פרשנות שלהן. בברכה, משתמש כבד - 22:09, 16/08/12

ויקיפדיה משמשת קוראים צעירים שאפילו אינם יודעים על קיומם של האנציקלופדיות והלכסיקונים, גם אלו שיודעים על קיומן, לא תמיד יודעים לאלו ערכים יש ביטוי באנציקלופדיות ולאלו הן. המידע הזה לדעתי הוא חשוב ויש להזכירו. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:14, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מחכה ליום שבו האנציקלופדיה העברית תיסרק לאינטרנט, ונוכל להפנות את הקוראים לשם. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:25, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אין שום סיבה למה לא להפנות קוראים למקורות אמינים. העובדה ששמם בתחיל במילה "אנציקלופדיה..." לא הופך אותם פחותחם. אדרבא. אני מניח שבערך מעברות החלל לא יהיה מקום להפנות לאף אחת מהשתיים, אבל מקומות שהן מחזיקות מידע טוב ואמין, ובעיקר שלא השתנה באופן מהותי מאז שהן ירדו פעם אחרונה לדפוס - למה לא? • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 22:33, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מסכים עם משתמש כבד. ניתן להניח שהקורא יודע על קיומן של אנציקלופדיות מודפסות, וידע להגיע אליהן גם בלי המלצה שלנו. לאזכור ערך מאנציקלופדיה מודפסת נחוצה סיבה מיוחדת, ולא די בכך שהוא קיים שם. כך בערך קבלה אצלנו יש הפניה לערך "קבלה" באנציקלופדיה העברית, משום שכתב אותו גרשם שלום. דוד שי - שיחה 22:36, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

ואוסיף שקוראים שמסיבה זו או אחרת אינם משתמשים באנציקלופדיות מודפסות, ממילא ההפניה לא תעזור להם. אך אם קיומו של הערך באנציקלופדיה האחרת אינו צפוי מראש לכל מי שמכיר אותה, אני סבור שיש עניין להזכירו. בברכה, משתמש כבד - 22:40, 16/08/12

אני לא רואה מניעה מהוספת הפניות ללקסיקונים ואנציקלופדיות (ואף קיימות תבניות כמו {{אנצ עברית}} לשם כך) כשאלו מוסיפים מידע משמעותי וכשלא ברור לגמרי שהערך המקביל קיים באותה אנציקלופדיה. ערן - שיחה 22:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: משתמש כבד, המשפט הראשון לא נכון - יש ספריות. אותם קוראים יכולים לפנות לאנציקלופדיות לאחר ההפניה שלנו, מבלי לחשוב על האפשרות הזו קודם לכן.

באופן כללי, אני די מסכים עם יעל, אריאל ואורי, אבל גם עם משתמש כבד ועם דוד שי - הדעה שלי היא שיש מקום להפנות את הקוראים לערכים כאלו כאשר מדובר באנציקלופדיות בתחומים ספציפיים (או לקסיקונים) - הקורא הסביר לא יגיע אליהם בצורה רגילה, אבל אין מקום לקישור כללי לאנציקלופדיות בנושאים כלליים או לאנציקלופדיות מוכרות במיוחד (למשל בריטניקה, האנצ' העברית, אביב וכדו' - גם יש פשוט יותר מדי כאלו).

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: גם מסכים עם הנקודה של ערן. תומר - שיחה 22:48, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אני בעד שימוש באנציקלופדיות טובות כמקורות, גם בוויקיפדיה, למרות שעדיפים המקורות של הערכים הכתובים באנציקלופדיות. יש להניח שיש ערכים באנציקלופדיות מודפסות, כולל העברית, שהם מלאכת מחשבת כתובים על ידי חוקרים בעלי שם וכדאי לקורא לקרוא בהם כקריאה נוספת.Ewan2 - שיחה 22:57, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אם מסקנת הדיון הזה תהיה שבכל אחד מעשרות אלפי הערכים המשותפים או שיהיו משותפים לויקיפדיה ולאנציקלופדיה העברית, ראוי להפנות את הקורא לקריאה נוספת באחרונה, כי אולי הוא לא ידע שהיא מקור מידע איכותי, אל לנו להטריח עצמנו לעשות זאת ידנית. נזין לבוט את רשימת הערכים באנציקלופדיה העברית, והוא יוסיף את התבנית בכל הערכים המשותפים. בברכה, משתמש כבד - 23:10, 16/08/12

מסכים עם האומרים שאם יש יש חידוש כלשהו בקישור לערך הרי שיש בו תועלת אך אין תועלת בקישור באופן אוטומטי וגורף לכל ערך שקיים באנציקלופדיה העברית. ‏ישרון • שיחה 23:22, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כבד, מלכתחילה לא נאמר שיש לעשות זאת באופן גורף. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:24, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

ואני הסכמתי :) ‏ישרון • שיחה 23:32, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אריאל, תודה לך על תיקון הרושם. הדיון הזה התחיל בגלל המחלוקת בערך משה. מהי הסיבה להפניה לעברית בערך הנ"ל? בברכה, משתמש כבד - 23:39, 16/08/12

משום שכתב אותו ישראל תא שמע. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:51, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

מדוע יש לי תחושה שלא ידעת זאת בזמן השחזור הזה? והאם הוא גם כתב את הערך על משה בלקסיקון המקראי של סוליאלי וברכוז?!

לענייננו, במקרים שמפנים לערך באנציקלופדיה אחרת בגלל חשיבות העורך של אותו ערך, כדאי לציין את שם העורך בהפנייה. (זה חלק מהתבנית.) גם לטובת עורכי ויקיפדיה האחרים, ובעיקר בשביל הקוראים, שידעו מדוע שלחנו אותם לספריה. בברכה, משתמש כבד - 00:07, 17/08/12

מה פתאום "שלחנו אותם לספריה"? היום כל מי שיש לו מדף פנוי באורך מטר יכול להשיג לעצמו חינם עותק של האנציקלופדיה העברית, מאנשים שנפרדים ממנה (כנראה אין להם מדף פנוי באורך מטר, ואולי מאסו בה לאחר שלא מצאו בה את הערך דפני ליף). דוד שי - שיחה 00:21, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

אני שמחה שישנה הסכמה. כתבתי לעיל "להביאם עם שמות מחברי הערכים". ההצעה להסתמך על מקורות הערכים, למשל באנציקלופדיה העברית, תחת להסתמך על הערכים עצמם אינה אפשרית במקרים רבים בשל המיומנות המחקרית שהיא תובעת; שמו של מחבר הערך משה בלקסיקון המקראי יצויין גם הוא. מלכתחילה כתבתי שההוספה היא בשיקול דעת, אם כי נכון לעכשו רבים מהערכים באנציקלופדיות המודפסות החשובות - שיטתיים, רחבים ומעמיקים יותר. תודה לכולם, יעל - שיחה 00:18, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

משתמש כבד, אני מסכים איתך בנושא שם העורך. לגבי התחושה שלך אין לי דרך לעזור לך. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:26, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים עם משתמש כבד, יש להמציא את ההפניה רק כאשר ישנה סיבה מיוחדת לכך (וכדגומא שציין דוד שי) וגם אז לציין את שם העורך (או לחלופין להבהיר תוך כדי הקישור מהי חשיבותו) • חיים 7 • (שיחה) • כ"ט באב ה'תשע"ב • 00:57, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

מדוע קיים הבדל בין הקריטריונים להכנסת הפניה לאנצ' מקוונת כמו YNET לבין לכזו שאינה מקוונת כמו "העברית"? אורח לרגע - שיחה 08:47, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

משום שהפער בין ה-YNET לעברית הוא אדיר. מלבד שלא עודכנה יש בה מידע עצום ורב שאינו נמצא במקום אחר. גם השיטתיות ורוחב היריעה שבה ראויים להאמץ בחום, אם נקח לדוגמא את הערך הרנדומלי שציינתי לעיל: הריאט אליזבט ביצ'ר סטו, הוא מורכב ממידע בסיסי, ציטטות ומראי מקומות, וזאת לעומת הניתוח המסודר והמהותי בערך בעברית. הדרך ארוכה היא ורבה. יעל - שיחה 10:02, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

אז בעצם, לדעתך הפניה ל"עברית" היא מועדפת על פני הפניה ל"YNET"? כי הרושם שקיבלתי (מסקירה של כמה מאות ערכים) הוא שדווקא יש הרבה יותר הפניות ל-YNET מאשר ל"עברית". אורח לרגע - שיחה 14:42, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

הכל במידה ובשיקול דעת של העורך או העורכת. ההפניה ל-YNET היא מקוונת; ואילו האנציקלופדיה העברית ודומיה עדיין לא מקוונים - לכן קשה להשוות ביניהם. ואגב, לשלוח לספריה ראוי ונכון, להעשרה של הגולשים - עדיין רוב הידע האנושי במיוחד במדעי הרוח במודפסים, וגם להעשרת הוויקיפדיה - הנמצאים בספריה עשויים לתרום מהספרים שבה בהיותם בה. ערך אנציקלופדי הוא ספר כשלעצמו (זאת ברור לנו גם מהוויקי) ולכן רובם גם אם לא כולם של ערכים באנציקלופדיות ובלקסיקונים נכבדים, ראויים להזכר במקום הרלוונטי בוויקיפדיה במטרה להנגיש את מירב המידע האיכותי לקוראות ולקוראים. יעל - שיחה 14:55, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

את חוזרת שוב ושוב על המובן מאליו. אך האומנם הפניית הקורא מערך מסויים בויקיפדיה, לאותו ערך באנציקלופדיות האחרות תורמת להנגשת הידע שבהם? אם מדובר ב-"רובם" של המקרים, התשובה היא, לדעתי, לא. ודאי שערך שנכתב על דמות תנ"כית בידי מומחה לתלמוד ולספרות הרבנית אינו מזכה אוטומטית בהפניה. לכן אני מסכים עימך ש- "הכל במידה ובשיקול דעת של העורך", אך מסקנתי היא שלא ניתן להגדיר קריטריונים והדיון הזה מיותר. ולכן במקום שירי הלל על מעלות הספריות והאנציקלופדיות המודפסות, הייתי שמח לשמוע מפיך שבמקרה הספציפי קראת את הערך באנציקלופדיה העברית ובלקסיקון, ואת מוצאת שיש להם חשיבות מיוחדת. בברכה, משתמש כבד - 16:17, 17/08/12

חבל שאתה טורח לציין מה אני עושה שוב ושוב - בטרם התנצלותך בדף שיחתי אמש באישון הלילה אף התקבלה. אז לא, אין צורך בחשיבות *מיוחדת* בכדי לציין חיבור הנסב על נושא ערך, וערך באנציקלופדיה נכלל בזאת. וכן, קראתי את הערכים על משה באנציקלופדיה ובלקסיקון. אבל שאלתך הייתה מיותרת - הנח תום בבקשה. ככלל, אין צורך לקרוא ספר או חיבור בכדי להוסיפם אל ערך, זה כלול בהנגשת החומר. אבל כן בעניין של הערות שוליים. שבת שלום, יעל - שיחה 16:32, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

אורח לרגע, כמו שיעל אמרה - ההבדל הוא בכך ש-ynet מקוון והאנצ' העברית עדיין לא. הפניה מקוונת נוחה הרבה יותר - הקורא יכול להגיע לערך שצוין בלחיצת כפתור פשוטה, ולעומת זאת כאשר אתה מפנה אותו למקור מודפס ולא מקוון - עליו לגשת לספרייה ולפתוח את הספר בעמוד, או אפילו סתם לפתוח את הספר בעמוד... לכן אני לא רואה טעם כלשהו להגביל הפניות לאנציקלופדיות ומאגרי מידע מקוונים, אך כן לאנציקלופדיות (בהגבלות שכתבתי לעיל). תומר - שיחה 16:19, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

אני תומך בעמדה של יעל. ברמה העקרונית, אני נגד מחיקות של קישורים חיצוניים והפניות, למעט במקרים חד משמעיים, שאין צל של ספק שהקישור מיותר לחלוטין. זה גם יחסוך מריבות מיותרות. אגסי - שיחה 16:30, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

תומר, אין להגביל חומר מודפס רק מפני שהוא כזה. שבת שלום, יעל - שיחה 16:32, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

האם בערך ארכימדס נציין את הרשומות שלו באנציקלופדיות (לא בדקתי האם הוא באמת נמצא בכולן) אביב חדש, מעין, בריטניקה לנוער, האנציקלופדיה העברית, מכלל, תרבות והאשכול? זאת בלי לדבר על אנציקלופדיות באנגלית. ברור שיש להגביל. אני מניח שברור לכולם שאין טעם לקישור לכל אלו בערך אחד, ולכן אני גם לא רואה צורך רב בדיון עקרוני על כך - באופן כללי אנציקלופדיות (מלבד אנציקלופדיות הכוללות מאמרי חוקרים, כמו העברית) הן לא המקור הכי טוב להפנות אליו; אפשר להפנות, אך אין טעם להפניה סיטונאית. אם מישהו מפנה - לא יקרה שום דבר אם ישאירו את המצב על כנו. אם אין הפניה - גם לא נורא. זה לא צריך להיות שחור או לבן. עם זאת, באופן כללי נראה שהמצב ההגיוני והרגיל הוא להפנות למקורות שבהן השתמשת בכתיבת הערך (במקרה זה, אם השתמשת באנציקלופדיה העברית, כמובן שאין להסיר את ההפניה בשום פנים), ולציין עוד מספר מקורות מצומצם יחסית, רציני ומייצג מעבר לכך (כי המטרה שלנו היא לא מטרת קטלוג). אני מסכים עם אגסי שהעיקרון שעדיף שנקדש הוא לא לבטל עבודה של מישהו אחר אלא אם יש סיבה ממש טובה לכך. תומר - שיחה 16:56, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

יעל, התנצלתי על המחיקה, שלפי דבריך אמש באישון ליל חשבתי שהייתה חפוזה. לאור דבריך מהיום, אני חושש שההתנצלות הייתה חפוזה. בכל מקרה מדובר בצעד שנועד בעיקר בשביל לנסות ליישר את ההדורים, שהרי אנו תורמים בתחומים חופפים. אך בעקבות תגובתך בדף שיחתך וכאן, כנראה שלא אנסה לחזור עליו. עדיין לא כתבת האם את מייחסת חשיבות מיוחדת לערכים באנציקלופדיה העברית ובלקסיקון שבעקבותיהם פתחת את הדיון הזה. ולא, שאלתי אינה מבוססת על העדר הנחת תום, אלא על הצהרתך שלדעתך אין צורך בייחוס חשיבות שכזו, וגם לא בקריאת הערכים. בין כך ובין כך, במקרה זה לא מפריע לי במיוחד שההפניות המדוברות יוותרו על כנן. שבת שלום. בברכה, משתמש כבד - 18:38, 17/08/12

רוב הדעות בדיון תמכו בערכי האנציקלופדיה העברית, וכן בערכי אנציקלופדיות ולקסיקונים שחוברו על ידי חוקרים מוכרים (ולא הייתה כוונה לצרף לרשימה אנציקלופדיות נוער שנמנו לעיל). אני חושבת שבכך הדיון תם. תודה לכולם. יעל - שיחה 10:54, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

אני ספרתי ארבעה תומכים בהפניה לערכים עדכניים באנציקלופדיה העברית בפסקת ה- "לקריאה נוספת" בלי סיבה מיוחדת (יעל, אורי אריאל ואגסי) וחמישה מתנגדים (חיים, דוד שי, ערן, ישרון ועבדכם הנאמן). הייתי רוצה לקוות שבכך תם הדיון ללא הכרעה ברורה, אבל אני פסימי. בברכה, משתמש כבד - 11:28, 19/08/12

אני חושבת שספרת לא נכון ומבקשת שתספור שוב: ערן לא נכלל וגם לא ישורון. הדיון הוכרע ברורות בתמיכה באנציקלופדיה העברית בפסקת ה- "לקריאה נוספת" ובהערות השוליים, וכך גם באשר לאנציקלופדיות ולקסיקונים מחקריים. יעל - שיחה 11:53, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

^{[דרושה הבהרה]} וגם לו הייתי מקבל את דבריך, אין הכרעה ברורה. ולאחר הוספת דרור היה מדובר בשוויון. בברכה, משתמש כבד - 11:59, 19/08/12

אינך צריך לקבל את דברי אלא להצמד לכללי החשבון הפשוטים. וגם היו משתתפים נוספים. המנע ממהלכים כאלו, ופנה אל מרחב הערכים. יעל - שיחה 12:01, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

שבירה

כלל ידוע הוא - בעבודה אקדמית אין מצטטים מקור משני, אלא רק מקור ראשוני. כלל זה חל גם על מקורות משניים בעצמם - שאף הם מצטטים רק מקורות ראשוניים. אין טעם לצטט אנציקלופדיות אחרות או להפנות אליהם, מי שמחפש באנציקלופדיה רוצה להגיע למקורות ראשוניים ולא למקורות משניים אחרים. אני מוכן להחריג כלל זה בחריג משפטי ידוע שנקרא כלל ההדדיות. אם אנציקלופדיה כלשהי תפנה לויקיפדיה, אני מוכן שויקיפדיה תפנה אליה בחזרה (מעין בינויקי אם תרצו). דרור - שיחה 10:49, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

יש רואים את הדברים אחרת: 1) ערך וויקיפדי אינו עבודה אקדמית. 2) בעבודות אקדמיות רבות ציטוט מהאנציקלופדיה העברית הוא רצוי ואף מבוקש - תלוי מי חיבר את הערך. את עקרון ההדדיות שציינת לא הבנתי. יעל - שיחה 10:54, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

אני עם דרור. רק במקרים יוצאי דופן, שבהם עשוי להיות עניין מיוחד, אפשר לקשר לאנצ' העברית. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 04:34, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

"הדדיות" אינה לעניין. או שהקורא יוצא נשכר מההפניה או שלא, וזה צריך להיות השיקול היחיד. בנוסף, לא מדובר כאן על שימוש במקור משני כ"מקורות" או בציטוט מהם, אלא בהזכרת המקור המשני ב"לקריאה נוספת", כך שהסתייגויות של דרור לא רלוונטיות, לדעתי.

לדעתי הכלל הוא פשוט: אם המאמר באנציקלופדיה העברית (או כל אנציקלופדיה אחרת) מקיף באופן משמעותי יותר מהמאמר בוויקיפדיה, או מכיל מידע רב שאינו נמצא בערך, בשלב ראשון כדאי להפנות לשם, ובשלב שני להשלים את הערך כאן עד שהמצב הזה יפסיק להתקיים. כמדומני שהיו לנו דיונים דומים על קישורים לאנציקלופדיה ynet - מי שמספיק מעוניין יכול לחפור בהיסטוריה של המזנון ולמצוא אותם. קיפודנחש - שיחה 14:43, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

ויקיפדיה היא לא עבודה אקדמית, היא אנציקלופדיה. בהחלט יש טעם להביא קישורים גם למקורות שאינם מאמרים בכתבי עת מדעיים. עלינו לזכור שרוב קוראינו מעוניינים בטקסט קריא המובן גם לא למומחה, ושמסביר את העניין בצורה מקיפה אך נגישה, ללא התמקדות יתירה בפרטים הטכניים. כאחד שיש לו ניסיון עם מאמרים אקדמיים, הם טובים אולי לשמש כסימוכין, אך מי שלא מתמצא בתחום שבו כתוב המאמר (לפחות ברמה של דיסציפלינה: מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה...) לא יצליח לקרוא אותו בצורה שבה הוא יפיק תועלת ממנה (אולי למעט האבסטרקט ואז הקורא יבין לפחות מה המאמר מנסה להוכיח). בהחלט יש מקום לקשר לטקסטים המרחיבים בנושא, בתנאי שהם אמינים ומביאים תועלת. אגב, לדעתי זה בסדר גמור לצטט ספר שמצטט מאמר, ולאו דווקא את המאמר עצמו (אם כי רצוי לומר בגוף ההער"ש שהספר מצטט את המאמר, ולציין את פרטיו). כמובן, שזה במצב שאין בעיה של אמינות, ובחלק רב מהמקרים זה אכן המצב. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:30, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

ניסוי מעניין למשיכת עורכים חדשים

אחד מ(מספר )הניסויים שעורכת קרן ויקימדיה במטרה למשוך עורכים חדשים לויקיפדיה הוא השימוש במדריכים ויזואליים קצרצרים למשימות ספציפיות, דרך "שער השתתפות" (או "שער התנדבות"; "שער תרומה" נשמע כספי מדי), שאליו מפנים באמצעות הודעה מרכזית (באנר).

הניסוי הראשוני נערך אצל אחותנו הערבית, ובינתיים התוצאות מעודדות (ראו רשומה בבלוג הקרן). ניסוי מקביל נערך ברגעים אלה ממש אצל אחותנו הבנגאלית, ועלה בדעתי שאולי יהיה ענין בקהילה לנסות משהו כזה גם בעברית. לדעתי זה יהיה מעניין במיוחד בגלל הדמיון בין הויקיפדיה העברית והערבית מבחינת גודל וכו', לצד השוני מבחינת גודל קהל הקוראים, רמת אוריינות הכתיבה, וכו'.

מה דעתכם? Ijon - שיחה 22:16, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

אני בעד כל רעיון שיוכל להביא אלינו עוד כותבים. אסף, אני מבין שבמקרה זה, אם יתקבל אישור לכך ע"י הקהילה, כל מה שצריך לעשות זה לתרגם לעברית. נכון? ‏Ldorfman‏ • שיחה 23:51, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

מיזם הכתיבה עם האקדמיה יכול להסתייע במדריכים חזותיים, למשל בהדרכה על הערות שוליים או על הוספת תבניות בעבודה אקדמית. אשמח לקחת חלק כדי ליישם זאת. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 01:04, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

אני יודע שזה לא קשור לפסקה, אבל אני חייב להסכים עם האלמוני. באים אנשים, כותבים, משקיעים, מפנים למקורות, וזוכים לא פעם ולא פעמיים לשחזור אכזרי, לעיתים ללא סיבה אמיתית או נסיון להסביר מה היה לא טוב (אם בכלל). לדעתי זה גורר שרק משתמשים עם עור פיל ויכולת לצעוק ישארו פה, וזה ניכר באורך ועיקשות הדיונים. (ואני לא מחריג את עצמי, לכל התוהים) Ttul007 - שיחה 09:04, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה בנושא שירות צבאי

בערכים רבים העוסקים בישראלים (החייבים גיוס לצבא לפי חוק) מצוין שירותם הצבאי כחלק מתולדות חייהם, גם אם אופי שירותם אינו קשור למה שעשו אחריו. נתקלתי במספר ערכים בהם לא מצוין שירותו הצבאי של נושא הערך, אך ניתן להבין מהתיאור הכרונולוגי של תולדות חייו כי לא שירת בצבא (דאנה איבגי ורותם זיסמן-כהן הן שתי דוגמאות לעניין). ברצוני לברר את מדיניות ויקיפדיה בנושא. האם ראוי לדעתכם לציין מדוע נושא הערך לא שירת בצבא?

--Ashoval - שיחה 17:01, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

לא ידוע לי על מדיניות מגובשת בנושא. אני סבור שיש לציין פרט כזה רק אם הוא פרט מהותי בביוגרפיה של נשוא הערך, למשל בנוגע לדמויות שהתפרסמו כסרבנים (לדוגמה דוד זונשיין). יש אישים שלא שירתו מסיבות אחרות, שאינן מעניינו של הציבור הרחב. יואב ר. - שיחה 17:52, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

הסרת בקשת מקורות

זה לגיטימי להסיר בקשות מקור מערכים? בערך על אהרן יהודה לייב שטיינמן מובאות שורה של עמדות שמיוחסות לרב אך לא מצורף לאף אחת מהן מקור. הצבתי תבניות דרישת מקורות וגם הרחבתי מעט את הערך, אך שוחזרתי על ידי משתמש המסרב לנהל דיון. השאלה היא האם במקרה כזה לגיטימי להסיר בקשות מקור ללא נימוק?Thip - שיחה 23:51, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אין צורך במקור ניתן להסיר ללא הבאת מקור אם יש צורך במקור אין להוריד. אם יש מחלוקת צריך לפתור אותה כמו מחלוקת. לא כאן בכל מקרה, אלא בדף שיחת הערך ובדף שיחת המשתמש אתו אתה לא מצליח להגיע להסדר. בברכה, ‏ישרון • שיחה 00:57, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

[[x|y]]

אם כבר נעשה דיון שכזה אשמח לקבל הפנייה. אני רוצה להעלות את הנושא של קישורים שמובילים למשהו שונה מהטקסט עצמו. (כמו למשל שניתן לראות למעלה בדיון על קישור של ערב->פלסטינים). לטעמי זה משהו שלא ראוי להיות בויקיפדיה ויש לקבוע לטעמי שיהיה קשר הדוק בין הקישור לבין המילה (נניח, אותו שורש מבחינה לשונית) אשמח לשמוע דעות נוספות • אור שפירא • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ב • 15:23, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

זה דיון חסר תועלת משום ש"קשר הדוק בין הקישור לבין המילה" הוא משהו לא מוגדר ונתון לפרשנות. משמע: לא ישנה את המצב הקיים. במקרים חריגים אפשר לנהל דיון ספציפי בדף השיחה. TZivyA • שיחה • 15:27, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

אור אומרת דברי טעם. בהחלט יש להעדיף קישורים הדומים לטקסט המקורי. במקרה של מחלוקת יש לנמק היטב חריגה מכלל זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם יש לך דוגמאות נוספות? יוסאריאן • שיחה 15:55, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

לא צריך לעשות חוקים וכללים כדי לפתור את הויכוחים הפוליטיים. את הוויכוחים הפוליטים סביב הערכים יש לפתור בפני עצמם ולא להפוך זאת לבעיה כללית. • רוליג • שיחה • שימו קערת מים לחתולי הרחוב 16:02, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מסכימה עם אור. יעל - שיחה 16:05, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מנסה לפתור ויכוחים פוליטיים, להפך, אני מנסה להימנע מויכוחים פוליטיים, זה לא מעניין אותי ואני בורחת מזה כמאש, ועדיין ישנם התנהגויות שנראות לי מופרכות ולא הגיוניות. לכן אני מציעה כלל פשוט, קישור יהיה מאותו שורש (מבחינה לשונית!) אליו הוא מקשר • אור שפירא • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ב • 16:48, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

הצעה מקורית ומעולה. Tzafrir - שיחה 18:41, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

הדוגמה של צפריר מוכיחה שלא העניין הלשוני הוא העיקר. הייתי מגדיר כלל אחר שראוי שיעמדו בו המשנים משם הקישור הפנימי: מכל קישור פנימי צריך להיות ברור, גם ללא מעבר עכבר על המילה, מה עומד להיות נושא הערך המקושר. גם כלל זה נתון לפרשנות אבל גם בתור המלצה הוא יכול לתרום למגמה מועילה. ‏ישרון • שיחה 20:54, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

המלצה ראויה. כמובן שיש את כל המקרים המפתיעים שבהם קישור מהערך מוביל (בעקבות דף הפניה) לערך עצמו. Tzafrir - שיחה 00:21, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

לא אמרתי שכל הפנייה לשונית ראוייה, אני חושבת שהפנייה שאין לה סימוכין לשוניים אינה ראוייה.• אור שפירא • שיחה • ד' באלול ה'תשע"ב • 10:13, 22 באוגוסט 2012 (IDT)