ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/עושר

עושר פירושו הון ורכוש רב. במשמעותו הבסיסית מתייחס העושר לאדם, ואדם עשיר הוא מי שלרשותו הון ורכוש רבים במידה ניכרת מהנדרש לקיומו. במשמעות רחבה יותר מתייחס המושג לקבוצה רחבה יותר של אנשים, כגון קהילה עשירה או תאגיד עשיר, ובמשמעות זו מדובר בקבוצה שעומדים לרשותה הון ורכוש רבים. בהשאלה משמש המושג לתיאורו של שפע, לא בהקשר של הון, למשל ציור עשיר בצבעים, צליל עשיר וכדומה.

הגדרת עשיר

להבדיל מהקצה השני של הסקאלה, העוני, שלגביו נקבעו קריטריונים ברורים, כגון קו העוני, לקביעה מיהו עני, לא נקבעו קריטריונים כאלה לקביעה מיהו עשיר, והקביעה גמישה במידה מסוימת.

מושגים אחדים נועדו להציג רמות כמותיות אחדות של עושר:

• מיליונר: אדם שהונו הכולל הגיע למיליון דולר אמריקני (דולר הוא המטבע המקובל להתייחסות בינלאומית לעושר). בנק ההשקעות "מריל לינץ'" מוסיף סייגים להגדרה. מריל לינץ' נוהג להוציא מדי שנה מסמך המכונה "דו"ח העושר העולמי" ועל-פי דו"ח זה, "מיליונר" הוא בעל מיליון דולר נזילים, שאינם כוללים השקעות בנכסים ושהון זה אינו כולל התחייבויות.
• מולטי-מיליונר: אדם שהונו כולל מיליונים רבים של דולרים. על-פי ההגדרה של מריל לינץ', "מולטי מיליונר" הוא אדם שברשותו לפחות 30 מיליון דולר.
• מיליארדר: אדם שהונו הכולל הגיע למיליארד דולר.

חז"ל בהגדרה מטאפורית-פילוסופית הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו" (פרקי אבות, ד', א).

רוברט קיוסאקי, בספרו "אבא עשיר אבא עני", מגדיר את עושרו של אדם כמספר הימים בהם יוכל לשמור על אורח חייו אם יפסיק לעבוד.

אנשים מסוימים הפכו לסמל לעושר. בעברית קיים הביטוי "עשיר כקורח" על שמו של קורח המקראי, ו"רוטשילד", הוא הברון רוטשילד, מסמל עושר אף הוא. בארצות הברית היה השם "רוקפלר" (הוא ג'ון ד. רוקפלר) שם נרדף לעושר.

כתב העת הכלכלי פורבס נוהג לפרסם מדי שנה דירוג של האנשים העשירים ביותר בעולם. בראש הרשימה שפורסמה במרץ 2016, ניצב ביל גייטס עם הון של 75 מיליארד דולר. במקום השני ניצב אמאנסיו אורטגה עם 67 מיליארד דולר. במקום השלישי, ג'ף בזוס עם הון של 60 מיליארד דולר. היהודי העשיר ביותר הוא מארק צוקרברג, המופיע במקום ה-5 ברשימה.

ב"דו"ח העושר העולמי של מריל לינץ'" לשנת 2008 מוערך מספר המיליונרים הישראלים בכ-5,900. מספר המולטי-מיליונרים הישראלים, לפי מסמך זה, עומד על 73. בישראל מתגוררים גם אנשי עסקים שרכושם נאמד במיליארדי דולרים. נמנים בהם סטף ורטהיימר, שרי אריסון, עידן עופר ומוריס קאהן.

הדרך אל העושר

שודדי ים טומנים אוצרות בדרכם אל העושר. איור מאת Howard Pyle

הדרכים העיקריות לצבירת עושר הן:

• הקמת עסק מצליח.
• השקעה כעצמאי או כבעל מניות בעסק משגשג, המעניק הכנסה גבוהה לבעליו.
• עבודה כשכיר במשרה בכירה במפעל משגשג, המשלם משכורות גבוהות במיוחד. בדרך כלל רק במשרת מנכ"ל או משנה למנכ"ל השכר מגיע לגבהים המבטיחים עושר רב לנושאי המשרה, אך חלוקת אופציות במפעלי היי-טק הפכה גם עובדים בכירים פחות לעשירים.
• הצלחה אמנותית: אנשים מתעשרים מהצלחה בתעשיית המוזיקה, הקולנוע או האמנות. בעבר אמנים רבים נחשבו לעניים עד סוף ימיהם (לדוגמה וינסנט ואן גוך), אך כיום בין האמנים יש המתעשרים מהצלחותיהם, לדוגמה המוזיקאים פול מקרטני ואלטון ג'ון, שחקני קולנוע כמו בראד פיט וברוס ויליס, סופרים כמו ג'יי קיי רולינג, ציירים כפיקאסו ועוד.
• קבלת ירושה מהורה עשיר הופכת את היורש לעשיר גם הוא.
• שליטה במדינה. בדרך זו זורם הכסף אל השליט הן מירושה (כאשר השלטון עובר מאב לבן במשך דורות) והן מהכנסותיה השוטפות של המדינה. אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת היא דוגמה למלכה עשירה מאוד במדינה דמוקרטית באופיה, אף שעושרם של שליטים מקובל יותר בשלטון לא דמוקרטי. הסולטאן של ברוניי, שהיא מדינה עשירה בנפט, עמד במשך שנים אחדות בראש רשימת עשירי העולם.
• זכייה בהגרלה: פעמים רבות הפרס הראשון בהגרלה מגיע לסכום של מיליונים רבים, כך שהזוכה בו הופך לאדם עשיר. הבטחת עושר הופיעה כבר בפרסום של מפעל הפיס בראשית ימיו: "פיס בכפר, פיס בעיר, פיס הופך עני לעשיר".
• פשע. אחד המניעים לעיסוק בפשע הוא תקווה להתעשרות מהירה וקלה. ארכי-פושעים כגון ראשי המאפיה והיאקוזה עשויים להתעשר ומצליחים לעיתים בדרכים שונות "להלבין" את מקורות הונם.

סממני העושר

הונו של אדם עשוי להיות מושקע בדרכים שונות, העושות אותו סמוי מן העין, אך ישנם סממני עושר, המאפשרים לאדם עשיר להפגין את עושרו. אלה כוללים:

• מכוניות פאר: לצד המכוניות ה"עממיות" בהן עושים שימוש רוב האזרחים, ישנן מכוניות יוקרתיות, המיועדות לבעלי אמצעים. בין אם מכוניות שמיוצרות על ידי יצרנים שמתעסקים בייצור מכוניות פאר בלבד (למשל יצרנית רולס רויס הבריטית), ובין אם על ידי חברות גדולות יותר דוגמת טויוטה שמייצרות דגמים מפוארים, השמורים לבעלי ממון. מכוניות פאר פופולריות במיוחד ברחבי העולם הן: יגואר, מרצדס, לקסוס ו-BMW.
• מטוס מנהלים ויאכטה פרטית מפוארת הם אמצעי תחבורה המשמשים עשירים מופלגים.
• תכשיטים יקרים.
• נדל"ן רב, יקר ומפואר.

תחושת העושר

תחושת העושר או אפקט העושר הוא מושג כלכלי המנסה להסביר את בחירתם של יחידים להוציא כסף לצריכה. על פי תאורית "ההכנסה הקבועה" של הכלכלן מילטון פרידמן היקף הצריכה אינו נובע ממצב הכלכלי הנוכחי של היחיד אלא מציפייתו להכנסה העתידית. תחושת העושר מגדילה את ציפייתו של האדם להכנסה ומכאן מגבירה את הצריכה. תהליך זה מביא לעיתים להגברת הפעילות במשק כאשר להרבה אנשים קיימת תחושת עושר. תחושה זו מבוססת על עליה בערך הנכסים של היחיד – מניות בבורסה, ערך הדירות ונכסים אחרים. תופעה זו באה לידי ביטוי בתקופת "בועת האינטרנט" או "בועת הדוט-קום" בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, בה ערך המניות עלה ללא כל יחס לערך האמיתי של הנכסים ורבים חיו בהרגשה שהם בעלי הון רב, תופעה שהזינה את הצריכה, עד לקריסת המניות.

מיסוי העושר

עקרון בסיסי במיסוי הוא התחשבות ביכולתו של משלם המס לעמוד בתשלום זה. מבחינה זו, הטלת מס מוגדל על עשירים נחשבת כראויה מבחינה חברתית – להם ישנה היכולת לשלם מס זה. לעיתים מוטלים מסים מיוחדים על פעילויות המאפיינות עושר, ולעיתים מוטל מס מוגדל על עשירים. דוגמאות לכך:

• מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי, כלומר שיעור המס גדל עם עליית ההכנסות, כך שעד לסף מסוים ניתן פטור מלא ממס, ומהעשירים נגבה חלק ניכר מהכנסותיהן כמס.
• הטלת מס ירושה (או מס עיזבון) על ירושה שמוריש אדם שגובהה עולה על סכום מסוים. מס זה מצמצם את העברת העושר מדור לדור. לעיתים מלווה מס זה במס מתנות, שבא למנוע התחמקות מהמס באמצעות העברת נכסים כמתנה בעת שהמוריש עודנו בחיים.
• מס רכוש, שגובהו נקבע לפי ערכם של נכסים עיקריים שבידי האדם, הוא מס המשולם בעיקר על ידי עשירים, ולעיתים אף לו אופי פרוגרסיבי.
• מס מותרות, שהוא מס המוטל על מוצרי צריכה הנחשבים לנחלתם של העשירים בלבד.

השאלה עד כמה ראוי שיהיה גבוה נטל המס המוטל על עשירים נתונה בוויכוח ציבורי, ומדינות שונות, כמו גם ממשלות שונות, נבדלות בגישתן לשאלה זו. בישראל קבע שר האוצר, משה נסים, את הכלל "עיקר ממונו של אדם בידו", כלומר שראוי כי נטל המס יפחת ממחצית הכנסתו של אדם.

ביהדות

היחס לעושר

העושר כשלעצמו מוזכר בתנ"ך לרוב לשלילה, בהתאם להקשר: ”אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר”, ”נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ”, ”אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל... מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן. יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה. כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ”. כך גם מופיעה בקשת אגור בן יקה בספר משלי: ”רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱ-לֹהָי”. עם זאת קיימים גם אזכורים בצד החיובי, כמו: ”גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱ-לֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ זֹה מַתַּת אֱ-לֹהִים הִיא”.

בתלמוד מופיע כי רב בסוף תפילתו ביקש - בתוך שורת בקשות - על עושר.

חז"ל מציינים כי אחד התנאים הנדרשים על מנת שתשרה שכינה על אדם הוא שיהיה עשיר. באופן דומה העושר הוא תנאי נדרש למינוי כהן גדול, ויש אומרים שאם אין הכהן הגדול עשיר - יש להעשירו בממון משל אחרים.

בספרי המוסר והמחשבה, נאמר כי ההון שביד העשירים אינו אלא פיקדון בידם, ותפקידם לתת מהונם לצדקה לעניים ולתלמידי חכמים.

דמויות

שלמה מוזכר בתנ"ך כמלך העשיר ביותר בתקופתו עלי תבל. חז"ל מציינים דמויות נוספות בתנ"ך שהיו עשירים מופלגים: קורח והמן. גם על משה נאמר שהיה עשיר.

בין עשירי ירושלים בימי בית שני בולטים הם נקדימון בן גוריון, כלבא שבוע (חותנו של רבי עקיבא) ובן ציצית הכסת. מבין התנאים והאמוראים הוזכרו כמה כעשירים. מהם: רבי אלעזר בן חרסום, רבי אלעזר בן עזריה, רבי טרפון, רבי עקיבא (בסוף ימיו), בן זומא, רבי יהודה הנשיא, רבי יהושע בן לוי, רב הונא (בסוף ימיו), רבה בר אבוה, רב פפא, רבי אבא, אבימי בריה דרבי אבהו, רב אשי, ועוד.

הגדרה

קיימים מספר הגדרות בחז"ל ומפרשיהם במהות ה"עושר" (או ה"עשירות"), מהם פשטניים-הלכתיים, ומהם בדברי מוסר ואגדה:

• מימרתו המפורסמת של בן זומא: ”איזהו עשיר - השמח בחלקו”. אמרה זו מופיעה גם בשם "זקני הנגב" שהשיבו במטבע לשון זו על שאלת אלכסנדר מוקדון אליהם מיהו הנקרא עשיר.
• בתלמוד מופיעה ברייתא, ובה נחלקו תנאים בדבר:
  • לדעת רבי מאיר: ”איזה עשיר - כל שיש לו נחת רוח בעשרו”.
  • לדעת רבי טרפון: ”כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות, ומאה עבדים שעובדין בהן”.
  • לדעת רבי עקיבא: ”כל שיש לו אשה נאה במעשים”.
  • לדעת רבי יוסי: ”כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו”.

על משקל הפתגם שמובא בתלמוד בשם אביי ”אין עני אלא בדעה”, כתבו ראשונים ואחרונים כי ”אין עשיר אלא בדעת”.

עצות וסגולות

בספרות חז"ל ובספרות היהודית שאחריהם מופיעות מספר עצות וסגולות לעושר. מהן:

• דברי רבי עקיבא: ”מעשרות סייג לעושר”, וכן דברי רבי ישמעאל ברבי יוסי: ”עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין? [...] בשביל שמעשרין, שנאמר 'עשֵׂר תעשֵׂר' - עשֵׂר בשביל שתתעשֵׁר”. דברים זהים מופיעים אצל האמוראים - בדברי רבי יוחנן: ”'עשֵׂר תעשֵׂר' - עשֵׂר בשביל שתתעשֵׁר” (בתלמוד נאמר על כך שזהו הדבר היחידי שמותר לבדוק ולנסות בו את ה' אם אכן יביאו המעשרות עושר), ובדברי רב נחמן בר יצחק: ”כל שיש לו תרומות ומעשרות... ואם נתנן (לכהן) - סוף מתעשר”.
• דברי רבי יצחק: ”הרוצה... שיעשיר - יצפין” (והיינו שיתפלל לצד צפון).
• דברי רבא: ”אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו” (=כבדו את נשותיכם, על מנת שתתעשרו)
• דברי רבי ישמעאל ברבי יוסי: ”עשירים [...] שבבבל במה הן זוכין? [...] בשביל שמכבדין את התורה”.
• דברי רבי ישמעאל ברבי יוסי: ”עשירים [...] שבשאר ארצות במה הן זוכין? [...] בשביל שמכבדין את השבת”. דוגמה מפורסמת לכך היא הסיפור על יוסף מוקיר שבת.
• דברי רבי יהושע בן חנניה: ”מה יעשה אדם ויתעשר? [...] ירבה בסחורה, וישא ויתן באמונה”, ובנוסף: ”יבקש רחמים ממי שהעושר שלו”.
• בפנקסו של רבי יהושע בן לוי נמצאו מזלות אסטרולוגיים המסוגלים לעשירות: הנולד ביום שלישי, והנולד במזל של כוכב נוגה.
• דברי רבי יוחנן: ”הרוצה שיתעשר - ידבק בזרעו של אהרן” (דהיינו, נישואים עם כהן או כהנת). הגמרא מבארת כי הדבר אמור דווקא לתלמיד חכם.
• דברי רבי חנינא על קטורת הסמים, שמעשרת את מי שמקטיר אותה בבית המקדש.
• דברי רבי אלעזר בן פדת: ”כל אדם שיש בו דעה לסוף מתעשר”.
• דברי רבי יוחנן: ”הרוצה שיתעשר - יעסוק בבהמה דקה”.

קיימות עוד סגולות מאוחרות מפורסמות, כמו סנדקאות וכתיבת ספר תורה.

אזכורים תרבותיים

התרבות הקפיטליסטית סוגדת לעושר ורואה בו ערך מרכזי, כמו שמשקף למשל רעיון "החלום האמריקאי". בתרבות המערבית קיימות דוגמאות רבות מספור לגישה זו, החל מספרי הרפתקאות שתכליתן השגת אוצר (כמו אי המטמון), המשך ברומנים למשרתות שבהם הגיבורה נגאלת בזכות נישואיה לאיש עשיר, אופרות סבון (כמו "היפים והאמיצים") וטלנובלות המתרחשות באחוזות פאר, וכלה בתוכניות טלוויזיה שזכייה בהן תוביל להתעשרות המשתתפים (כמו "מי רוצה להיות מיליונר").

עושר ואתיקה

מחקרים שבדקו התנהגות של עשירים מעלים אפשרות לקשר בין עושר לבין התנהגות שאינה אתית. לדוגמה, בארצות הברית אנשים במכוניות יוקרה נכנסו לצומת בלי להמתין לתורם, וזאת בשיעור גבוה יותר מהאחרים. עשירים רימו יותר מאחרים ונטו להתנכר לסבלו של זולתם. לא היה הבדל מובהק בין עשירים מלידה לבין מי שזכו בעושר בעצמם.

ראו גם

• רשימת עשירי תבל
• עושר לאומי

קישורים חיצוניים

• אבי גרפינקל, ‏מוח עשיר, מוח עני, באתר ‏מאקו‏, 27 בספטמבר 2012
• אבי שאולי, ישראכרט משיקה כרטיס אשראי לאלפיון העליון, באתר ynet, 30 במאי 2007
• עמי גינזבורג, Wealth Effect, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2015
• מיכל וינדזברג, כאילו אפשר למתוח קו ולקבוע: כאן מתחיל העושר, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2012
• טלי שמיר, כסף זה אופי, באתר כלכליסט, 5 באפריל 2012
• ניר נתן, טריליוניסטאן, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2011
• סוכנויות הידיעות, מיליארד הוא המיליון החדש, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2010
• קרן צוריאל הררי, מדעי הג'ובות, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2010
• 100 העשירים בישראל 2015, באתר "פורבס ישראל"
• 17 ישראלים בדירוג המיליארדרים של פורבס: אייל עופר העשיר ביותר מביניהם, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2016
• איתן אבריאל, כך נהפכו חלק מעשירי ישראל למיליארדרים - גם בלי לעבוד, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2017

הערות שוליים

קטגוריה:סוציולוגיה קטגוריה:כלכלה קטגוריה:ריבוד ואי שוויון קטגוריה:עושר