בן זומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומאכת"י קאופמן[1] ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נודע כחברו ובן זוגו ללימודים של שמעון בן עזאי, וכמוהו, לא זכה להאריך ימים ולהגיע לסמיכה[2], ונשאר כל ימיו תלמיד לחכמי יבנה ולכן נקרא בן זומא על שם אביו ולא רבי שמעון בן זומא[3]. נחשב לתלמיד חכם גדול, ולפיכך נאמר עליו: "הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה"[4].

אחד מן הארבעה שנכנסו לפרדס, ועליו נאמר "...בן זומא הציץ ונפגע"[5].

עוד נאמר עליו: "משמת בן זומא, בטלו הדרשנים"[6] כלומר שבקיאותו הייתה במדרש הכתובים והסברת דברי המקרא[7], באמצעות מציאת מקורות ההלכה הפסוקה בדברי הפסוקים.

הלכות מעטות הובאו בשמו, כשבכולן מודגשת שיטתו בדרישת ההלכה מתוך הכתובים. אחת הבולטות והמוכרות שבפסיקותיו מוזכרת בהגדה של פסח[8] בה מצוין שההלכה היא כמותו ולא כדעת חכמים.

ציטוטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח."[9]

ציטוט בולט נוסף הוא זה שלפנינו, המהווה אבן יסוד בהקניית נימוסים, הליכות ושליטה רגשית:

בן זומא אומר:

אֵיזֶהוּ חָכַם? - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר[10]: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְכָּלְתִּי";
אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[11]: "טוֹב אֶרֶך אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר";
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[12]: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא;
אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר[13]: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קישור לצילום כתב היד.
  2. ^ במושג התלמודי.
  3. ^ אם כי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מכנהו מספר פעמים בתואר רבי שמעון בן זומא.
  4. ^ מסכת ברכות נז:
  5. ^ מסכת חגיגה, י"ד,ב
  6. ^ משנה מסכת סוטה ט', ט"ו.
  7. ^ פרוש רבי עובדיה מברטנורא שם.
  8. ^ מצוטטת להלן.
  9. ^ משנה ברכות א',ה' ומשם להגדה של פסח.
  10. ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ט
  11. ^ ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
  12. ^ ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'.
  13. ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'.