בן זומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן זומא
לידה המאה ה־2
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות דור שלישי לתנאים
בני דורו בן עזאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומאכתב יד קאופמן[1] ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נודע כחברו ובן זוגו ללימודים של שמעון בן עזאי, וכמוהו, לא זכה להאריך ימים ולהגיע לסמיכה[2], ונשאר כל ימיו תלמיד לחכמי יבנה ולכן נקרא בן זומא על שם אביו ולא רבי שמעון בן זומא[3]. נחשב לתלמיד חכם גדול, ולפיכך נאמר עליו: "הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה"[4].

אחד מן הארבעה שנכנסו לפרדס, ועליו נאמר "...בן זומא הציץ ונפגע"[5].

עוד נאמר עליו: "משמת בן זומא, בטלו הדרשנים"[6] כלומר שבקיאותו הייתה במדרש הכתובים והסברת דברי המקרא[7], באמצעות מציאת מקורות ההלכה הפסוקה בדברי הפסוקים.

הירושלמי[8] כותב שבן זומא ידע לדבר בשבעים לשון.

הלכות מעטות הובאו בשמו, כשבכולן מודגשת שיטתו בדרישת ההלכה מתוך הכתובים. אחת הבולטות והמוכרות שבפסיקותיו מוזכרת בהגדה של פסח[9] בה מצוין שההלכה היא כמותו ולא כדעת חכמים.

ציטוטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח.

ציטוט בולט נוסף הוא זה שלפנינו, המהווה אבן יסוד בהקניית נימוסים, הליכות ושליטה רגשית:

בן זומא אומר:
אֵיזֶהוּ חָכַם? - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר[10]: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְכָּלְתִּי";
אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[11]: "טוֹב אֶרֶך אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר";
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[12]: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא;
אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר[13]: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קישור לצילום כתב היד.
  2. ^ במושג התלמודי.
  3. ^ אם כי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מכנהו מספר פעמים בתואר רבי שמעון בן זומא.
  4. ^ מסכת ברכות נז:
  5. ^ מסכת חגיגה, י"ד, ב
  6. ^ משנה מסכת סוטה ט', ט"ו.
  7. ^ פרוש רבי עובדיה מברטנורא שם.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'
  9. ^ מצוטטת להלן.
  10. ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ט
  11. ^ ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
  12. ^ ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'.
  13. ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'.