בן זומא
לידה |
המאה ה־2 ארץ ישראל, ישראל ![]() |
---|---|
פטירה |
המאה ה־2 ![]() |
תקופת הפעילות |
? – המאה ה־2 ![]() |
השתייכות | דור שלישי לתנאים |
בני דורו | בן עזאי |
![]() ![]() |
שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכתב יד קאופמן[1] ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.
דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נודע כחברו ובן זוגו ללימודים של שמעון בן עזאי, וכמוהו, לא זכה להאריך ימים ולהגיע לסמיכה[2], ונשאר כל ימיו תלמיד לחכמי יבנה ולכן נקרא בן זומא על שם אביו ולא רבי שמעון בן זומא[3]. נחשב לתלמיד חכם גדול, ולפיכך נאמר עליו: ”הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה”[4].
האגדה המוכרת בה מוזכר שמו של בר־זומא לקוחה ממסכת חגיגה: אחד מן הארבעה שנכנסו לפרדס, ועליו נאמר ”...בן זומא הציץ ונפגע”[5]. עם זאת, אמרות בן זומא מצוטטות רבות ללא יחוס אליו, והן מככבות במשנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'.
עוד נאמר עליו: ”משמת בן זומא, בטלו הדרשנים”[6] כלומר שבקיאותו הייתה במדרש הכתובים והסברת דברי המקרא[7], באמצעות מציאת מקורות ההלכה הפסוקה בדברי הפסוקים.
הירושלמי[8] כותב שבן זומא ידע לדבר בשבעים לשון.
הלכות מעטות הובאו בשמו, כשבכולן מודגשת שיטתו בדרישת ההלכה מתוך הכתובים. אחת הבולטות והמוכרות שבפסיקותיו מוזכרת בהגדה של פסח[9] בה מצוין שההלכה היא כמותו ולא כדעת חכמים.
ציטוטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח.
ציטוט בולט נוסף הוא זה שלפנינו, המהווה אבן יסוד בהקניית נימוסים, הליכות ושליטה רגשית:
בן זומא אומר:
אֵיזֶהוּ חָכַם? - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר[10]: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְכָּלְתִּי";
אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[11]: "טוֹב אֶרֶך אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר";
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[12]: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא;
אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר[13]: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "בן זומא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
- בן זומא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שמעון בן זומא תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קישור לצילום כתב היד.
- ^ במושג התלמודי.
- ^ אם כי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מכנהו מספר פעמים בתואר רבי שמעון בן זומא.
- ^ מסכת ברכות נז:
- ^ מסכת חגיגה, י"ד, ב
- ^ משנה מסכת סוטה ט', ט"ו.
- ^ פרוש רבי עובדיה מברטנורא שם.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'
- ^ מצוטטת להלן.
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ט
- ^ ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
- ^ ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'.
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'.