ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי". מילולית, פירוש השם הוא "ספרים" (זאת לעומת השם של המדרש על ויקרא, ששמו הוא ספרא, דהיינו "ספר" או "הספר"). אפשר ששם זה הוא קיצור מ"שאר ספרי דבי רב"[1], דהיינו "שאר הספרים של 'בית רב'", לעומת "ספרא דבי רב" - "(ה)ספר של 'בית רב'". מכל מקום אין הסכמה במחקר באשר למשמעות המדויקת של שמות אלה.
ספרי במדבר הוא מבית מדרשו של רבי ישמעאל, וספרי דברים הוא מבית מדרשו של רבי עקיבא. ככל מדרשי ההלכה הקלסיים, הם נערכו כנראה באמצע המאה השלישית לספירה.
הספרי בתלמוד[עריכת קוד מקור]
בתלמוד הבבלי מובאת אמרה של רבי יוחנן: ”סתם ספרי - רבי שמעון”.[2] לא ברור לאיזה מדרש בדיוק התכוון רבי יוחנן בדבריו אלה, שפשטם הוא שאמירה סתמית באותו מדרש היא לשיטתו של רבי שמעון בן יוחאי. רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי שמעון, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי שמעון.[3]
לדעת רבי דוד צבי הופמן, "ספרי" הנזכר בתלמוד כלל מדרשי הלכה לספרי שמות, במדבר ודברים, ואינו זהה לספרי המצוי בידינו כיום.[4]
שני חלקי הספרי[עריכת קוד מקור]
איחוד מדרשי ההלכה על במדבר ודברים לספר אחד (על אף שכאמור הם באו מבתי מדרש שונים) נעשה עוד בתקופה קדומה, שכן ראשונים קדומים כרש"י ובעל "הערוך" כבר מתייחסים אליו כקובץ אחד, ואף כתב היד הטוב ביותר שלהם מכיל את שניהם כרצף.
פרשני הספרי[עריכת קוד מקור]
- פירוש רבינו הלל בן אליקים
- פירוש קדום המיוחס להראב"ד[5]
- כתר כהונה על הספרי מרבי צבי הירש הכהן וולק
- פירוש חסדי דוד של הרב דוד פרדו
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
ספרי, באתר ויקיטקסט- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ספרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הספרי (דפוס ונציה ה'ש"ו) באתר "דעת"
- ספרי, מהדורת מאיר איש שלום; וינה, ה'תרכ"ד, באתר היברובוקס
- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ספרי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ד, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ד, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו, עמוד א'.
- ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ^ רבי דוד צבי הופמן, Zur Einleitung in die halachischen Midraschim, Beilage zum Jahresbericht des Rabbiner-Seminars zu Berlin, ברלין: M. Driesner, ה'תרמ"ז (1886-87), עמ' 46 (בגרמנית).
- ^ החיד"א מצטט אותו כפירוש הראב"ד, אולם מקובל במחקר שאין זה פירוש הראב"ד עצמו בעיקר מפני שהוא מצטט מהראב"ד. ראה כאן דיון בנושא ואת דעתו של פרופ' מנחם כהנא, ודעתו של המו"ל
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |
