לדלג לתוכן

טומאת גולל ודופק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארון מתים, נחשב לגולל לפי שיטת רש"י
אבן גולל עגולה הנעה על מסילה בקברי המלכים
אבן גולל לצורכי ביטחון בבית הכנסת העתיק בסוסיא

בהלכות טומאה וטהרה, גולל ודופק הם שני חפצים הקשורים לקבורת מת, והם מטמאים אדם בטומאת אב הטומאה, מסיבה זו הם נחשבים לאבי אבות הטומאה.

המקור בתורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה כתוב

וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים

.

לפי רבי עקיבא, המילים "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" מיותרות לכאורה, שהרי התורה פירטה בפסוק את כל מיני הטומאות הקשורות לטומאת מת: קבר, טומאת הנגרמת על ידי נגיעה במת או באחד מאבריו, וטומאת כלי מתכת הנלמדת מ"חרב". המילים "על פני השדה" מלמדים כי קיימת טומאה נוספת הקשורה לטומאת מת, והיא טומאת גולל ודופק. רבי ישמעאל, חלוק על רבי עקיבא, ולפיו הפסוק בא ללמד הלכה אחרת שקשורה לטומאת מת, למעט עובר מת, שאינו מטמא כל עוד שהוא במעי אמו[1], מכיוון שכתוב "על פני השדה" שמשמע שמדובר בטומאה גלויה ולא בטומאה כזו שאיננה גלויה[2]. טומאת גולל ודופק, לדבריו, אינה פסוק מפורש, אלא הלכה למשה מסיני.

הראשונים נחלקו מהו גולל ומהו ודופק. לפי רש"י גולל הוא כיסוי הארון של המת, ודופק הוא דף של עץ שמניחים בצד הארון. כך סוברים גם בעלי התוספות במסכת ברכות[3] שמוסיפים שרק הצד החיצון של הדופק - במקרה זה הארון - מטמא.

לעומת זאת, בעלי התוספות במסכת שבת[4] אינם מסכימים עם פירוש רש"י, והם מפרשים שהגולל היא מצבה - ”אבן גדולה שעל ארונו של מת שקורין מצבה וגוללין אותה שם הקרובים לסימן”. התוספות מביאים מספר ראיות לדבריהם, האחת - כי הלשון גולל נופל באבן כאמור[5]: "וגללו את האבן". ראיה נוספת, מהלשון "על פני השדה" שמשמע שמדובר בדבר גלוי כמו מצבה, ולא בדבר שמונח בתוך הקבר - ארון המת. דופק, לשיטת התוספות, הן שתי אבנים שנותנים אחת לראשו ואחת לרגליו לסימן.

בנוסף נחלקו הראשונים, מה דינם של גולל ודופק לאחר שסיימו את תפקידם, ואינם משמשים למת. לפי רש"י[6] גם במקרה זה הם טמאים וכן דעת הרשב"א[7], שמסביר זאת בכך שהפסוק כולל טומאה זו וטומאת חרב שנגעה במת בבת אחת, וכמו שחרב מטמאת אדם גם לאחר שנגעה במת, כך גם גולל ודופק. רבי מאיר שפירא מעיר כי טעם זה הוא דווקא לפי רבי עקיבא, אבל לפי רבי ישמעאל שנלמד מהלכה למשה מסיני, ייתכן שהגולל ודופק אינו מטמא לאחר שהפסיק לשמש בתפקידו[8].

אבל דעת הרמב"ם היא[9] שלאחר שפירש הגולל והדופק מתפקידו, אין הוא מטמא עוד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]