טיוטה:המשבר השלטוני בישראל (2019)
המשבר השלטוני בישראל (ידוע גם בכינויו "הפלונטר הפוליטי") הוא משבר שלטוני, המתרחש במדינת ישראל בשנת 2019. במסגרתו, התקיימו בחירות לכנסת בפעם השנייה ברציפות מבלי שתושבע בכנסת ממשלה חדשה; ואף לאחר בחירות אלה טרם נמצא רוב בכנסת הנבחרת להקמת ממשלה חדשה, דבר שעלול להוביל את ישראל למערכת בחירות בפעם השלישית. בעקבות זאת, מכהנת הממשלה היוצאת בראשות בנימין נתניהו כממשלת מעבר מאז 30 באפריל 2019. יכולת תפקודה של ממשלת המעבר מוגבלת, מכיוון שהיא לא יכולה להוביל למהלכים חדשים או לרפורמות, ואף לא יכולה להעביר בכנסת את חוק תקציב המדינה לשנת 2020.
מאורע זה, שבו כנסת נבחרת לא מביעה אמון בממשלה חדשה ומתקיימות בחירות לכנסת בפעם השנייה ברציפות, הוא מאורע ראשון מסוגו במדינת ישראל.
הרקע למשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הכנסת העשרים, ממשלת ישראל השלושים וארבע
כינון ממשלת ישראל השלושים וארבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וארבע בראשות בנימין נתניהו במליאה הכנסת העשרים. בתחילה, הרוב בכנסת שממנו נהנתה הממשלה היווה קואליציה צרה של 61 חברי כנסת, שהורכבה מהמפלגות: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה. החל מ-25 במאי 2016 הצטרפה מפלגת ישראל ביתנו לקואליציה כאשר יושב ראש המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן, מונה לכהן כשר הביטחון במקום משה יעלון. בכך גדלה הקואליציה ל-66 חברי כנסת.
החשדות לפלילים של ראש הממשלה נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מינואר 2017 נחקר באזהרה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בידי משטרת ישראל בשני נושאים: "תיק 1000", הכולל חשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים;[1] ו"תיק 2000" העוסק בשיחות בינו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, שבהן – על פי החשד – הציע מוזס לנתניהו סיקור חיובי והוספת כתבים מטעמו בתמורה לשינויים במתכונת הפצת "ישראל היום"[2]. על החשדות כלפיו אמר נתניהו פעמים רבות "לא יהיה כלום, כי אין כלום"[3].
בנוסף, החל מ-2 במרץ 2018 נחקרו באזהרה בנימין ושרה נתניהו ביחידת להב 433 של משטרת ישראל, בתיק נוסף המכונה "תיק 4000", בחשד לקבלת שוחד[4]. חקירת המשטרה נוהלה בשיתוף עם רשות ניירות ערך. בנוסף לנתניהו, בין החשודים בפרשה זו: בעל השליטה בחברת "בזק" שאול אלוביץ', מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ויועץ התקשורת ניר חפץ. שניים מהחשודים, פילבר וחפץ, חתמו על הסכם עד מדינה.
במהלך החקירות העלו חברי כנסת ממפלגתו של ראש הממשלה, הליכוד, הצעות חוק הנוגעות לחקירות משטרה, ובהן הצעה, שנודעה בשם "חוק ההמלצות", שלפיה תוצאותיה של חקירת משטרה יועברו לפרקליטות המדינה ללא שהמשטרה תציין עמדתה בעניין הגשת כתב אישום[5]. ההצעות עוררו ביקורת ונטען כלפיהן כי נועדו להגן על נתניהו. בדצמבר 2017 הודיע נתניהו כי הנחה את יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, דודי אמסלם, ממובילי "חוק ההמלצות", לדאוג לכך שהצעת החוק לא תחול על חקירותיו של נתניהו. הוא כתב: "ממילא ברור לכל שלהמלצות המשטרה בענייני אין שום משמעות. נראה שהן נקבעו כבר בתחילת החקירה, הודלפו לכל אורכה, ולא השתנו למרות העובדות הברורות שמוצגות פעם אחר פעם - שמוכיחות שלא היה כלום."[6]
בפברואר 2018, לאחר כשנה וחצי של חקירות, הגיעה המשטרה למסקנה כי נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום בתיקים "1000" ו-"2000". ב"תיק 1000" יוחסו לנתניהו עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. ב"תיק 2000" יוחסו לנתניהו עבירות של בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים[7][8].
לאחר הודעת המשטרה מסר נתניהו הודעה מפורטת שבה הבהיר שאין בכוונתו להתפטר. נתניהו הכחיש את טענות המשטרה וערער על הלגיטימיות והאובייקטיביות של ההמלצות משום שלדבריו "אי אפשר להשתחרר מהרושם שהן הושפעו מתחושות חסרות בסיס של גורמי חקירה שמאמינים שאני פעלתי נגדם"[9][12]. רוב חברי הקואליציה ובפרט ראשי המפלגות בה התייצבו לימינו של נתניהו והדגישו את חזקת החפות העומדת לזכותו[13], ואחרים גיבו את מערכת אכיפת החוק[14][16].
בתגובה לגיוס עדי המדינה אמר נתניהו: ”לוקחים אנשים שטוענים שהם ביצעו איזה עבירה. מכניסים אותם למעצר, מהלכים עליהם אימים, אומרים להם: [...] אתם רוצים להיחלץ מזה? יש מוצא אחד – לכלכו על נתניהו [...] אז כשיש משהו אמיתי לא צריך עד מדינה אחד, וכשאין שום דבר גם אלף עדי מדינה לא יעזרו”[17].
ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה משטרת ישראל כי אף ב"תיק 4000" נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין את נתניהו באשמת לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות[18].
נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. לטענתו, ההחלטות שקיבל היו בהמלצת גורמי המקצוע במשרד התקשורת[19], והוא אף קיבל החלטות שהסבו הפסדים כבדים לאלוביץ', ואילו אתר 'וואלה!' סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת[20]. בנוסף טען שהחקירה לא התנהלה בצורה הוגנת עקב סירוב החוקרים לעמת אותו פנים מול פנים עם עדי המדינה[21].
התפזרות הכנסת העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ההסלמה בדרום ב-12 ו-13 בנובמבר 2018, שבאה בעקבות חודשים של עימותים בגבול רצועת עזה, ב-14 בנובמבר אותה שנה הודיע אביגדור ליברמן על התפטרותו מתפקידו כשר הביטחון. הוא טען כי על-פי תחושתו ממשלת ישראל נכנעה לטרור החמאסי בהסלמה זו. במהלך זה של ליברמן פרשה ישראל ביתנו מהקואליציה, צעד שצמצם אותה בחזרה ל-61 חברי כנסת. החזרה של הממשלה למסגרת זו של ממשלה צרה בתמיכת 61 חברי כנסת כאשר מדובר ממילא בכשנה בלבד לפני מועדן החוקי של הבחירות לכנסת העשרים ואחת, 5 בנובמבר 2019, ערער את יציבותה של הממשלה.
גורם משמעותי שגרם להתפזרות הכנסת היה חוסר ההצלחה של הממשלה להשיג רוב בכנסת בעד תיקון לחוק שירות ביטחון המתייחס לגיוס בני ישיבות, לאחר שהתייחסותו של החוק לנושא נפסלה על ידי בג"ץ. ב-24 בדצמבר 2018 הודיע חבר הכנסת יאיר לפיד כי סיעתו בכנסת, יש עתיד, לא תתמוך בהצעה לתיקון החוק[22]. לאחר שחברות הקואליציה ש"ס ויהדות התורה הביעו את התנגדותן לחוק, ועקב כך שהוא לא יוכל להתקבל בכנסת ללא תמיכת "יש עתיד". כתוצאה מכך, באותו היום החליטו ראשי מפלגות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות. יומיים לאחר מכן, עבר בכנסת חוק התפזרות הכנסת העשרים בקריאה שלישית[23] ובו נקבע כי הבחירות לכנסת העשרים ואחת ייערכו ב-9 באפריל 2019[24].
בעוד חברי מפלגות הקואליציה טענו כי העילה לפיזור הכנסת הייתה אי היכולת של הממשלה לחוקק את התיקון לחוק הגיוס, חברי מפלגות האופוזיציה המחנה הציוני, יש עתיד, מרצ וההרשימה המשותפת טענו כי ראש הממשלה נתניהו דאג לפזר את הכנסת על מנת להקדים את החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על העמדתו של ראש הממשלה לדין בכפוף לשימוע. על-פי טענתם וטענת פרשנים בגופי תקשורת בישראל, נתניהו העריך כי אם יוכרז על בחירות לכנסת היועץ המשפטי לממשלה ימתין עם פרסום ההחלטה על הגשת כתבי האישום עד לאחר הבחירות על מנת שלא להשפיע על דעת הקהל ועל תוצאותיהן. בכך, על פי טענתם, נתניהו לא יעמיד את בחירתו מחדש בסכנה.
מערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ותוצאותיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ואחת
עם התקדמות הדיון בתיקים "1000", "2000" ו-"4000" אצל היועץ המשפטי לממשלה, דרש נתניהו שהחלטה של היועץ להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע לא תפורסם לפני הבחירות, משום שלא ניתן יהיה לסיים את השימוע לפני הבחירות. על פי טענתו בתקופת מערכת הבחירות, וטענת חברי מפלגת הליכוד ותומכים נוספים, אם יפורסם לציבור לפני הבחירות דבר ההחלטה על העמדתו לדין בכפוף לשימוע, תוצג לציבור הבוחרים תמונה חד-צדדית של העובדות מבלי שהציבור יידע כי כתוצאה מהשימוע יתברר רק בדיעבד, לאחר הבחירות, כי ראש הממשלה נתניהו חף מכל אשמה. בכך, על-פי טענה זו, ייפגעו הישגי הליכוד בבחירות ובחירתו של נתניהו מחדש תעמוד בסכנה[25][26].
בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים[27]. בתגובה האשים נתניהו את השמאל במסע ציד נגדו ובהפעלת לחץ פסול על היועץ המשפטי לממשלה ומתח ביקורת על פרקליט המדינה שי ניצן ועל הפרקליטה ליאת בן ארי שלדבריו תמכו בעמדה קיצונית בעניין העמדתו לדין[28][29]. השימוע התקיים במשך ארבעה ימים באוקטובר אותה שנה[30].
הכנסת העשרים ואחת - הכישלון בהרכבת הממשלה והתפזרות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת
מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ותוצאותיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
הניסיונות להרכבת הממשלה בכנסת העשרים ושתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים
הדעות השונות בציבור בנוגע למשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלכות המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראש הממשלה נתניהו נחקר במעונו בירושלים, באתר ynet, 2 בינואר 2017
- ^ גיא פלג, חשיפה: נוני מוזס במרכז פרשת רה"מ, באתר מאקו, 8 בינואר 2017
- ^ עקיבא לם, נתניהו: "לא יהיה כלום – כי אין כלום", באתר ערוץ 20, 30 בדצמבר 2016
- ^ אלי סניור, יום חקירות: העדויות החדשות, העימות וגרסת נתניהו ורעייתו, באתר ynet, 3 במרץ 2018
- ^ חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81), התשע"ח-2018, באתר מאגר החקיקה הלאומי, אתר הכנסת
- ^ חוק ההמלצות, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 3 בדצמבר 2017
- ^ סיום חקירות "תיק 1000" ו"תיק 2000", באתר משטרת ישראל, 13 בפברואר 2018
- ^ עמית סגל, גיא פלג, משה נוסבאום, קרן מרציאנו, המשטרה ממליצה: שוחד בשני תיקי נתניהו, "חדשות 2", 13 בפברואר 2018
- ^ נתניהו: צל כבד מעל ההמלצות, זה ייגמר בלא כלום ואמשיך להנהיג, באתר ynet, 13 בפברואר 2018
- ^ רועי ינובסקי, ארדן ליועמ"ש: פעל לבדיקת טענות המפכ"ל בדבר מעקבים אחר חוקרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בפברואר 2018
- ^ חידת סוריאנו: מי האיש ששמו נקשר בסכסוך בין המפכ"ל לרה"מ, באתר גלובס, 12 בפברואר 2018
- ^ נתניהו התייחס לדברי מפכ"ל המשטרה אלשיך בתוכנית עובדה מוקדם יותר באותו חודש[10][11]
- ^ ערוץ 7, "לנתניהו מגיעה חזקת החפות", באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2018
- ^ לירן לוי, ארדן: "המשטרה לא קובעת, אלא אך ורק היועמ"ש", באתר ערוץ 20, 14 בפברואר 2018
- ^ מורן אזולאי, כחלון: רק היועמ"ש יקבע אם יוגש כתב אישום, באתר ynet, 15 בפברואר 2018
- ^ אור רביד ויקי אדמקר, בנט על ההמלצות נגד נתניהו: היקף המתנות לא עומד בציפיה של אזרחי ישראל, באתר וואלה!, 14 בפברואר 2018[15].
- ^ סרטון, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 7 במרץ 2018 (אורך: 1:47)
- ^ הסתיימה חקירת תיק 4000, אתר משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018
- ^ יניר קוזין, אלון חכמון, אריק בנדר, נתניהו על ההמלצות נגדו: "נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות", באתר מעריב אונליין, 2 בדצמבר 2018
- ^ טל שניידר, נתניהו מגיב להמלצות המשטרה: "בתקופתי כשר תקשורת בזק ואלוביץ הפסידו הון-עתק", באתר גלובס, 2 בדצמבר 2018
- ^ יניר קוזין, אלון חכמון, אריק בנדר, נתניהו: "דורש עימות עם עדי המדינה, מצדי שיהיה בשידור חי", באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2019
- ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ יהונתן ליס, בהליך בזק: החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2018
- ^ מורן אזולאי, נתניהו מעלה הילוך: "לא מתחילים שימוע לפני הבחירות", באתר ynet, 5 בינואר 2019
- ^ טל שלו ושלומי גבאי, "הזוי ומופרך": מתקפה בליכוד על פגישת היועמ"ש עם בכירי המשפט, באתר וואלה!, 2 בינואר 2019
- ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
- ^ נתניהו: "מסיתים את הציבור נגדי; שי ניצן וליאת בן ארי דחפו לקו הקיצוני", באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2019
- ^ משרד המשפטים נגד נתניהו: "צר לנו על מתקפות חסרות יסוד", החדשות, 28 בפברואר 2019
- ^ דניאל דולב, תם היום האחרון לשימוע: סנגורי נתניהו ישלימו את טיעוניהם בכתב, באתר וואלה!, 07 באוקטובר 2019
קטגוריה:2019 בפוליטיקה קטגוריה:2019 בישראל קטגוריה:ישראל: פוליטיקה