כעבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מתפללים סביב הכעבה

הכעבהערבית: كعبة; מילולית: "קובייה") היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית. סביב הכעבה נמצא מסג'ד אל-חראם, המסגד הקדוש ביותר לאסלאם.

מבנה זה היה קדוש גם לעובדי האלילים בתקופת הג'אהִליה (התקופה הקדם-אסלמית בחצי האי ערב). על פי האסלאם, עם התגלותו של מוחמד, הוא התכחש לכעבה עד שטיהר אותה מהאלילים שהיו בה קודם. לעומת זאת, כתב רבי אברהם אבן עזרא שאנשי מכה לא הסכימו לקבל את נבואתו של מוחמד, עד שנשבע להם כי לא יעביר משם את הכעבה.

מקור הכעבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהירושליםנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

על-פי המסורת המוסלמית, נבנתה על ידי אברהם ובנו ישמעאל. מסורת אחת גורסת כי אברהם וישמעאל מצאו את האבן השחורה כשאספו אבנים לבניית הכעבה. אמונה נוספת היא שהאבן ירדה מהשמים, מגן עדן למכה, אבל השחירה בעקבות החטאים של האנשים בעולם.

החוקרים מעריכים[דרוש מקור] שמקור האבן השחורה הוא במטאוריט שנפל לכדור הארץ, אך תאוריה זו לא נבחנה מפאת קדושתה של האבן.

תולדות הכעבה במסורת המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.נטיית המסורת המוסלמית היא לנעוץ את שורשי הכעבה בתקופה הקדומה ביותר האפשרית, כלומר לטעון כי לכעבה יש שורשים קדומים מאוד- היא קדם קיומית. במצב התוהו ובוהו שהיה לפני בריאת העולם, הכעבה הייתה כמו קצף על פני המים- 2,000 שנה לפני בריאת העולם. 2.גישות האדם הראשון- דעה אחרת במסורת, היא שהכעבה נוסדה על ידי האדם הראשון. גישה נוספת לאדם הראשון היא שהכעבה לא נוסדה על ידי האדם הראשון, אלא ירדה כולה מגן עדן עמו. התיאורים האלה יוצרים זיקה בין בריאת העולם לבין הכעבה, והם קובעים שהייתה קיימת לפני כל דבר בעולם- לפני כל מקדש אחר. 3.בשלב המאוחר יותר אברהם בנה עם ישמעאל את הכעבה- אברהם הגביה את יסודות הבית עם ישמעאל. 4.מסורות שמתארות את הכעבה בתקופת אברהם כמבנה ארעי (זמני) כמו סוכה. מדובר בסוכה בהתחלה, ורק כאשר מוחמד הגיע לעיר אל-מדינה הוא רצה לבנות את המסגד שלו בצורה של סוכה גם אז. בני שבט קורייש בנו את הכעבה 15 שנה לפני שהנביא החל להינבא- לפני הולדת הנביא. מסופר על קורייש שלקחו עצים לבניית הכעבה מספינה שנטרפה בלב ים והגיעה לג'דה . הספינה נשאה עצים מביזנטיון לבניית כנסייה קופטית בחבש, אנשי שבט קורייש לקחו את העצים הללו ובנו איתם את הכעבה. אפילו מסופר על אדריכל קופטי ששמו באקום, שבא לבנות את הכנסייה בחבש. באקום ניצל בטביעת הספינה והוא זה שתכנן את הכעבה, ולכן הכעבה נבנתה על ידי קורייש במתכונת הכנסיות בארץ ישראל. מסופר גם שהיו בכעבה ציורים של ישו שאנשי קורייש הכניסו לכעבה. הציורים האלה וגם כל המבנה שבנו נמחו והושמדו כאשר מוחמד כבש את מכה בשנה השמינית להג'רה. כל המסורות הללו מדברות על מאבק חסר פשרות של האסלאם באלילות הערבית וגם לפי המסורות הראשון מי שבנה את הכעבה הם המלאכים, ולפי המסמכים ההיסטוריים הכעבה נבנתה 12 פעמים והן : מלאכים ו אדם הראשון ו שיש בנו של אדם הראשון ואברהם אחרי תקופת הנביא נוח ו ישמעאל ו אלעמאלקה וג’רהם ו קוסאי בן כלאב ו קריש ועבדאללה בן אלזביר שנת 65 ה’ וחג’אג בן יוסף שנת 74 ה ’ ו מוראט הרביעי שנת 1040 ה’.‏[1]

מצוות החאג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חאג'

לפי האמונה המוסלמית כל אדם מוסלמי חייב להשתתף לפחות פעם אחת בחייו בטקס העלייה לרגל המכונה חאג', ובמהלכו המאמינים נוגעים באבן השחורה, מצמידים את גופם לאבני הכעבה (מתוך האמונה שעקב כך הם יישמרו מאש הגיהנום) וסובבים את המבנה שבע פעמים נגד כיוון השעון.

הקשר בין מצוות החג' לכעבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל טקסי העלייה לרגל נקשרים עם אברהם וישמעאל בנו. מסופר שאחרי שאברהם סיים את בניית הכעבה (הוא נחשב למייסד הכעבה לפי הקוראן) הופיע בפניו המלאך גבריאל, שהיה גם מלאך ההתגלות של הנביא מוחמד. גבריאל הורה לאברהם להקיף את הכעבה עם בנו ישמעאל שבע פעמים, ותוך כדי כך לנשק את ארבע פינות הכעבה בכל הקפה. לאחר מכן התפללו מאחורי האבן שנקראת מקאם אבראהים, והמשיכו בטקסי החג' בגבהות אסצפא ואלמרוה במנא ומזדלפה. המסורת קובעת שהמצווה שמקיימים המוסלמים, מקורה באברהם. זה אומר שהמוסלמים מחקים את מנהגו של מייסד האסלאם, את המצווה שהוטלה על אברהם. כשאברהם נכנס למנא הופיע בפניו השטן איבליס (שמו הפרטי של השטן). מקור הביטוי איבליס הוא מלועזית - דיאבלו/ס. לאחר שהופיע בפניו איבליס גבריאל הורה לאברהם להשליך על השטן שבע אבני חצץ על גל האבנים שנקרא (ג'מרת) אלכעבה. הרעיון הוא של סקילת השטן באבנים והוא חלק ממצוות החג'. מסופר שהשטן נעלם והופיע שוב, ואברהם זרק עליו שבע אבנים נוספות וחוזר חלילה, כשהשטן הופיע פעם שלישית בגל אבנים יותר נמוך. במנא זורקים אבנים על 3 גלי אבנים עד שהשטן נעלם סופית. אברהם צווה על ידי גבריאל לשמש כמואזין (הכרוז לתפילה) והוא קרא לאנשים לבוא אל החג' (גם מי שקורא לתפילה מחקה את אברהם). הוא עמד על מקאם אבראהים וקרא לאנשים לבוא לעלות לרגל לכעבה, וטביעות הרגליים שלו נשארו שם עד היום. יש נטייה במסורת המוסלמית ללכת יותר אחורה ולהרחיב את התפיסה האסלאמית וההיסטוריה האסלאמית, ולכן המסורת לא השלימה את תפקידה. היא קבעה שגם האדם הראשון מילא תפקיד בחג'. לפי המסורת, כבר האדם הראשון נישק את ארבע הפינות של הכעבה, ויש מסורות שיצחק ושרה באו מארץ ישראל ועלו לרגל לכעבה. על אברהם נאמר שבכל שנה עלה לרגל לכעבה, כלומר אם מישהו רוצה לקיים ולהאדיר את המצווה הוא צריך לעלות גם כן בכל שנה.

מבנה הכעבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הכעבה מכוסה פרוכת רקומה בחוטי זהב המוחלפת מדי שנה בטקס החאג'. בפינה הדרום-מזרחית, בקיר החיצוני של הכעבה משובצת האבן השחורה. הכעבה בעלת צורה של קובייה פחות או יותר. ממדיה הם בין 10–12 מטר וגובהה הוא 15 מטרים.

לכעבה יש 4 פינות. יש פינה אחת יותר חשובה, וזאת הפינה הדרום-מזרחית, אשר נקראת האבן השחורה- אלחג'ר אלאסוד. לפעמים הפינה הזאת נקראת "הפינה השחורה". פינה- ركن. אלרוקן. הפולחן הוא מסביב לכעבה. הפולחן סביב הכעבה הוא הקפת הכעבה 7 פעמים, כאשר ההקפה מתחילה באבן השחורה ומסתיימת באבן השחורה, וזו חשיבותה של האבן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]