כעבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מתפללים סביב הכעבה

הכעבהערבית: كعبة; מילולית: "קובייה") היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית. סביב הכעבה עומד מסג'ד אל-חראם, המסגד הקדוש ביותר באסלאם. הכעבה היא גם הקיבלה בתפילה המוסלמית, כלומר, הכיוון אליו פונים המאמינים בזמן התפילה.

מבנה זה היה קדוש גם לעובדי האלילים בתקופת הג'אהִליה (התקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב). על פי האסלאם, עם התגלותו של מוחמד, הוא התכחש לכעבה עד שטיהר אותה מהאלילים שהיו בה קודם. לעומת זאת, כתב רבי אברהם אבן עזרא שאנשי מכה לא הסכימו לקבל את נבואתו של מוחמד, עד שנשבע להם כי לא יעביר משם את הכעבה.[דרוש מקור]

מקור הכעבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהירושליםנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

על-פי המסורת המוסלמית, נבנתה הכעבה על ידי אברהם ובנו ישמעאל. מסורת אחת גורסת כי אברהם וישמעאל מצאו את האבן השחורה כשאספו אבנים לבניית הכעבה. אמונה נוספת היא שהאבן ירדה מהשמים, מגן עדן למכה, אבל השחירה בעקבות החטאים של האנשים בעולם.

החוקרים מעריכים[דרוש מקור] שמקור האבן השחורה הוא במטאוריט שנפל לכדור הארץ, אך תאוריה זו לא נבחנה מפאת קדושתה של האבן.

תולדות הכעבה לפי המסורת המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.המסורת המוסלמית מבקשת לקבוע את שורשי הכעבה בתקופה קדומה ככל הניתן, כלומר לטעון כי לכעבה יש שורשים קדומים מאוד. לפי המסורת, הכעבה קודמת לבריאה. במצב התוהו ובוהו שהיה לפני בריאת העולם, הכעבה הייתה כמו קצף על פני המים — 2,000 שנה לפני בריאת העולם.[דרוש מקור]

2.גישות האדם הראשון — דעה אחרת במסורת, היא שהכעבה נוסדה על ידי האדם הראשון. גישה נוספת לאדם הראשון היא שהכעבה לא נוסדה על ידי האדם הראשון, אלא ירדה כולה מגן עדן עמו.[דרוש מקור]

3.בשלב מאוחר יותר, אברהם בנה עם ישמעאל את הכעבה — אברהם הגביה את יסודות הבית עם ישמעאל.[דרוש מקור]

4.מסורות שמתארות את הכעבה בתקופת אברהם כמבנה ארעי (זמני) כמו סוכה. מדובר בסוכה בהתחלה, ורק כאשר מוחמד הגיע לעיר אל-מדינה הוא רצה לבנות את המסגד שלו בצורה של סוכה גם אז. בני שבט קורייש בנו את הכעבה 15 שנה לפני שהנביא החל להינבא, לפני הולדת הנביא. מסופר על קורייש שלקחו עצים לבניית הכעבה מספינה שנטרפה בלב ים והגיעה לג'דה . הספינה נשאה עצים מביזנטיון לבניית כנסייה קופטית בחבש, אנשי שבט קורייש לקחו את העצים הללו ובנו איתם את הכעבה. אפילו מסופר על אדריכל קופטי ששמו באקום, שבא לבנות את הכנסייה בחבש. באקום ניצל בטביעת הספינה והוא זה שתכנן את הכעבה, ולכן הכעבה נבנתה על ידי קורייש במתכונת הכנסיות בארץ ישראל.[דרוש מקור] מסופר גם שהיו בכעבה ציורים של ישו שאנשי קורייש הכניסו לכעבה. הציורים האלה וגם כל המבנה שבנו נמחו והושמדו כאשר מוחמד כבש את מכה בשנה השמינית להג'רה.[דרוש מקור]

כל המסורות הללו מדברות על מאבק חסר פשרות של האסלאם באלילות הערבית וגם לפי המסורות הראשון מי שבנה את הכעבה הם המלאכים,[דרוש מקור] ולפי המסמכים ההיסטוריים[דרוש מקור] הכעבה נבנתה 12 פעמים והן : מלאכים; אדם הראשון; סת בנו של אדם הראשון; אברהם וישמעאל; אלעמאלקה; ג’רהם; קוסאי בן כלאב; בני שבט קורייש; עבדאללה בן זובייר (שנת 683); חג’אג בן יוסף (שנת 693); מוראט הרביעי (שנת 1629).[1][2]

מצוות החג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חג'

לפי האמונה המוסלמית, כל אדם מוסלמי חייב להשתתף לפחות פעם אחת בחייו בטקס העלייה לרגל, החג'. במהלך החג', המאמינים נוגעים באבן השחורה, מצמידים את גופם לאבני הכעבה (מתוך האמונה שבזכות זה הם יישמרו מאש הגיהנום) וסובבים את המבנה שבע פעמים נגד כיוון השעון.

הקשר בין מצוות החג' לכעבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל טקסי העלייה לרגל נקשרים עם אברהם וישמעאל בנו. מסופר שאחרי שאברהם סיים את בניית הכעבה (הוא נחשב למייסד הכעבה לפי הקוראן) הופיע בפניו המלאך גבריאל, שהיה גם מלאך ההתגלות של הנביא מוחמד. גבריאל הורה לאברהם להקיף את הכעבה עם בנו ישמעאל שבע פעמים, ותוך כדי כך לנשק את ארבע פינות הכעבה בכל הקפה. לאחר מכן התפללו מאחורי האבן שנקראת מקאם אבראהים, והמשיכו בטקסי החג' בגבהות אסצפא ואלמרוה במנא ומזדלפה. המסורת קובעת שהמצווה שמקיימים המוסלמים, מקורה באברהם. זה אומר שהמוסלמים מחקים את מנהגו של מייסד האסלאם, את המצווה שהוטלה על אברהם. כשאברהם נכנס למנא הופיע בפניו השטן איבליס (שמו הפרטי של השטן). מקור הביטוי איבליס הוא מלועזית - דיאבלו/ס. לאחר שהופיע בפניו איבליס גבריאל הורה לאברהם להשליך על השטן שבע אבני חצץ על גל האבנים שנקרא (ג'מרת) אלכעבה. הרעיון הוא של סקילת השטן באבנים והוא חלק ממצוות החג'. מסופר שהשטן נעלם והופיע שוב, ואברהם זרק עליו שבע אבנים נוספות וחוזר חלילה, כשהשטן הופיע פעם שלישית בגל אבנים יותר נמוך. במנא זורקים אבנים על 3 גלי אבנים עד שהשטן נעלם סופית. אברהם צווה על ידי גבריאל לשמש כמואזין (הכרוז לתפילה) והוא קרא לאנשים לבוא אל החג' (גם מי שקורא לתפילה מחקה את אברהם). הוא עמד על מקאם אבראהים וקרא לאנשים לבוא לעלות לרגל לכעבה, וטביעות הרגליים שלו נשארו שם עד היום. יש נטייה במסורת המוסלמית ללכת יותר אחורה ולהרחיב את התפיסה האסלאמית וההיסטוריה האסלאמית, ולכן המסורת לא השלימה את תפקידה. היא קבעה שגם האדם הראשון מילא תפקיד בחג'. לפי המסורת, כבר האדם הראשון נישק את ארבע הפינות של הכעבה, ויש מסורות שיצחק ושרה באו מארץ ישראל ועלו לרגל לכעבה. על אברהם נאמר שבכל שנה עלה לרגל לכעבה, כלומר אם מישהו רוצה לקיים ולהאדיר את המצווה הוא צריך לעלות גם כן בכל שנה.

מבנה הכעבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים חלקי הכעבה (פירוט החלקים בגוף הערך)

הכעבה בעלת צורה של קובייה פחות או יותר. אורך הצלעות הוא 10–12 מטר וגובהה הוא 15 מטרים.[3] מבנה הכעבה מכוסה פרוכת רקומה בחוטי זהב המוחלפת מדי שנה בטקס החג'. בפינה הדרום-מזרחית, בקיר החיצוני של הכעבה משובצת האבן השחורה. ארבע פינות הכעבה מצביעות במידה מסויימת על ארבעת כיווני השמיים.[4]

  1. האבן השחורה - נמצאת בפינה המזרחית של הכעבה.
  2. דלת הכעבה - הכניסה למבנה היא דלת הקבועה בגובה 2.3 מ' מעל הקרקע בדופן הצפון-מזרחי, המהווה את החזית. בשנת 1979 הוחלפו דלתות הכסף בדלתות זהב במשקל 300 ק"ג שהוכנו בידי האומן אחמד בן אבראהים בדר.[5]
  3. מִיזאבּ - מרזב מוזהב. הוסף למבנה בשנת 1627 לאחר שגשמי השנה הקודמת גרמו להתמוטטות שלושה קירות.
  4. שַדַ'רְוַאן - המעטפת התחתונה של המבנה.
  5. חג'ר אל-חטים (אבן ישמעאל) - קיר נמוך (גובהו 90 ס"מ ורוחבו 150 ס"מ) עשוי שיש לבן שצורתו חרמש.
  6. מוּלְתַזַם - החלק שבין דלת הכניסה ובין האבן השחורה, אורכו כשני מטרים. זהו המקום המקובל לתפילות דועא.
  7. מקאם אבראהים - האבן עליה, לפי המסורת המוסלמית, עמד אברהם בזמן בניית הכעבה, ועליה חתימת כף רגלו.
  8. הפינה המזרחית - הפינה הסמוכה לדלת הכעבה, ניצבת בערל מול הבאר זמזם. בה קבועה האבן השחורה.
  9. הפינה הדרום-מערבית.
  10. הפינה הצפון-מערבית.
  11. הפינה הצפון-מזרחית.
  12. כִּסְווה - הכיסוי המעוטר של הכעבה עשוי משי שחור ועיטורי זהב (פסוקי קוראן). הכיסוי מוחלף מדי שנה במהלך החג'.
  13. פס שיש המסמן את מיקום תחילתה של כל הקפה וסיומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ תיאור הכעבה באתר "יעדים קדושים".
  3. ^ Hawting, G.R.; "Ka`ba," Encyclopaedia of the Qur'an, p. 76.
  4. ^ Wensinck, A.J, "Ka`ba," Encyclopaedia of Islam, vol. IV, p. 317.
  5. ^ חדשות ערב.