כריסטיאן הויגנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כריסטיאן הויגנס
Christiaan Huygens
1629 –‏ 1695
Christiaan Huygens-painting.jpeg
תרומות עיקריות
הסבר על טבעות שבתאי,

כח צנטריפוגלי,

נוסחאות התנגשות,

שעון מטוטלת,

עקרון הויגנס,

תורת גלי,

מנוע הויגנס,

שבירה כפולה,

עינית הויגנס,

משפט הויגנס-שטיינר,

ירח שבתאי טיטאן,

נתונים נוספים
ענף מדעי אסטרונומיה, פיזיקה, מתמטיקה
נולד 14 באפריל 1629
נפטר 8 ביולי 1695 (בגיל 66)
ארצות מגורים הולנד, צרפת

כריסטיאן הויגנסהולנדית: , מבוטא הויחנס או האוחנס; 14 באפריל 1629 - 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג. מגדולי המדענים במאה ה-17.

הויגנס היה פילוסוף טבעי מוביל של אותה עת. עבודתו כללה מחקרים טלסקופיים מוקדמים על הטבעות של שבתאי ואת התגלית של ירחו טיטאן, המצאת שעון המטוטלת ושיטות אחרות לבקרת זמן. בתחום הַפיזיקה פיתח את התאוריה לפיה האור מורכב מגלים ולא מחלקיקים כפי שטען גאון אחר בתקופתו, אייזק ניוטון. הוא פרסם מחקרים גדולים על אופטיקה ומכניקה, ועבודה חלוצית על משחקי מזל. הוא ממציא שעון המטוטלת ומקושר לרוב עם המהפכה המדעית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשפחת הויגנס היו קשרים בחצר המלוכה. וכבן למשפחה אריסטוקרטית מלומדת במאה ה-17 כריסטיאן רכש את השכלתו בבית, בעזרת אביו, קונסטנטין הויגנס, ומורים פרטיים. הוא רכש השכלה נרחבת בתחומים שונים – אריתמטיקה, מתמטיקה, גאוגרפיה, לוגיקה, לטינית, יוונית, צרפתית, ואיטלקית. בגיל 14 החל הויגנס לגלות עניין בתחום הציור והאיור, ובזמנו החופשי נהג להעתיק תמונות של ציירים מפורסמים. בגיל 16 החל הויגנס ללמוד משפטים, אך בה בעת החל לגלות עניין רב בתחום המתמטיקה והמדעים. כתוצאה מכך ולמרות התנגדותו אביו (שרצה שיהיה פקיד ממשלתי) החליט הויגנס כי ברצונו להקדיש את חייו לתחום המחקר והמדע.

בשנת 1945 נשלח הויגינס על ידי אביו ללמוד באוניברסיטת ליידן אשר בה הוא למד עד שנת 1647.ואנס ואן שכותן למד בליידן בשנת 1646 והיה כמדריך פרטי להויגינס ולאחיו הגדול, אשר החליף את סטאמפיואין בעצה של דקרט. ואן שכותן עדכן את החינוך המתטיקאי, וחשף אותו לגאומטריה משתנה.

לאחר שנתיים, ממרץ 1647 הויגינס המשיך את לימודיו באוניברסיטת אורנג' החדשה בברדה (הולנד) היכן שאביו היה אוצר : השינוי התחיל בגלל דו-קרב בין אחיו לדוויק עם סטודנט אחר. קונסטנטין הויגנס היה בעל קשרים באוניברסיטה החדשה, אשר הייתה רק קיימת עד שנת 1669. נשיא האוניברסיטה היה אנדרה ריבט. כריסטיאן גר בביתו של המשפטן יוהאן הינריך דאובר, והיו לו שיעורי מתמטיקה עם המרצה האנגלי ג'ון פל. הוא סיים את למודיו בשנת 1649 ולאחר מכן הוא היה תקופה כדיפלומט בשליחות עם הנרי, דוכס נסאו. הוא לקח אותו אל בנטהיים, אז לפלנסבורג, לאחר מכן הגיע לדנמרק וביקר בקופנהגן והלסינגר, הוא קיווה לעבור את אראסונד כדי לפגוש את דסקארטס בסטוקהולם. דבר שלא קרה.

כאשר אביו קיווה שהוא יהיה דיפלומט, גם זאת לא קרה. מבחינה פוליטית, תקופת סטאדטהולדארלס הראשונה אשר התחילה ב-1650, משמעותה שבית אורנג' לא היה בכח, אשר הוציא את קונסטנטין הויגנס ממקומו בעל ההשפעה. לאחר מכן, הבין שבנו לא מעוניין בקריירה כזו.

הויגנס כתב בלטינית וצרפתית כשפות עיקריות. כאשר עדיין היה באוניברסיטת לידן הוא התחיל התכתבות עם מרסן "אינטליג'נסר" אשר נפטר זמן קצר לאחר מכן ב-1648. מרסן דיווח לאביו של כריסטיאן על כישוריו במתמטיקה, ואף השווה אותו בצורה החמאתית לארכימדס. המכתבים מראים את הסקרנות המתפתחת של הויגינס למתמטיקה. באוקטובר של 1646 הייתה הדגמה בגשר מתלים כי כאטאנארי אינה פרבולה. באוגוסט 1647 אותם מדגימים הדגימו את הדעה של גרגואיר דה סיינט-וינסנט של"הרבעת המעגל", תיקון של האליפסה, קליעים, ואת המיתר הרוטט.

בשנת 1695 הלך הויגנס לעולמו, בגיל 66, כשהוא מותיר מאחוריו תאוריות רבות.

הויגנס המדען[עריכת קוד מקור | עריכה]

הויגנס נקרא הפילוסוף הטבעי המוביל באירופה בתקופה שבין דקארט לניוטון. הוא נצמד לחללים שבפילוסופיה המכניסטית של אותה עת. באופן ספציפי הוא חיפש הסברים לכח הכבידה שלא כללו את מושג הפעולה מרחוק.

עבודתו המוקדמת של הויגנס הייתה בעיקר בתחום המתמטי: הוא הכניס שיפורים בטכניקות קיימות ופיתח את כישוריו שלו, בלי לעשות שום פריצת דרך חשובה. אך עבודה זו הובילה אותו למכניקה, בה עשה עבודה חשובה על מומנטום, חקר את טבעו של הכוח הצנטריפוגלי והדגים את קווי הדמיון בין הכוח הזה לכוח הכבידה, וכן שיפר את טיפולו של גליליאו במעופם של קליעים.

הויגנס כמדען לא עסק בתחום מחקרי אחד אלא במגוון רחב של תחומים וגאונותו הטביעה חותם בכל עיסוקיו. למרות חידושיו הגדולים במקצועות רבים במדע, לא עסק בתחום יחיד זמן רב ומדענים אחרים המשיכו ופיתחו את אשר התחיל. הויגנס תרם לפיתוח החשבון האינפיניטסימלי אך תרומתו לא זכתה להערכה היסטורית רבה. בשנת 1655 גילה את טיטאן, אחד הירחים של שבתאי (בעקבות כך נקראה החללית הויגנס על-שמו). הויגנס היה הראשון שזיהה את הצורות המסתוריות סביב כוכב הלכת שבתאי בתור טבעות, בשנת 1656 גילה כי הטבעות סביב שבתאי מורכבות מסלעים. כמו כן גילה תגליות רבות נוספות בתחום האסטרונומיה.

בעקבות עידודו של בלז פסקל כתב בשנת 1657 את ספרו הראשון, שעסק בתורת ההסתברות. ב-1668 פרסם ספר שבו הוכיח כי זמן המחזור של מטוטלת תלוי רק באורכה, ובעקבות כך הדרך להמצאתו של שעון המטוטלת, המדויק בהרבה משאר שעוני התקופה, הייתה קצרה. בשנת 1673 הוא פרסם עבודה גדולה שכללה מחקר על מטוטלת מתמטית ואוולוט. הויגנס הוכיח שהאוולוט של עקום הציקלואידה הוא בעצמו ציקלואידה (שני חצאי ציקלואידה), עובדה שאיפשרה לו לבנות שעון מטוטלת איזוכרוני. בשנת 1675 רשם פטנט על שעון הכיס. בתחום הפיזיקה פיתח את התאוריה הגלית של האור, אותה תיאר בחיבורו משנת 1690, Traité de la lumière (חיבור על האור), לפיה האור מורכב מגלים ולא מחלקיקים כפי שטען גאון אחר בתקופתו, אייזק ניוטון. אחד העקרונות שטבע במחקרו על הגלים קובע כי ניתן להתייחס לכל נקודה בחזית גל כאילו היא מקור עצמאי של גל כדורי. עיקרון מפורסם זה נקרא "עקרון הויגנס". יש הטוענים כי גולת הכותרת של עבודתו היא ההוכחה כי זמן המחזור של תנועת המטוטלת תלוי באורכה. הויגנס בנה אבטיפוס של שעון מטוטלת ולכן, גם זכה לכינוי "אבי השעון". תגליות נוספות של הויגנס בתחום האופטיקה הן תופעת השבירה הכפולה, לגביה ערך ניסויים בגבישי קלציט ב-1672, ואת תופעת ההילה. הויגנס היה גם הראשון שגילה את תכונת הקיטוב של האור.

הויגנס הכניס שיפורים בטכניקות להכנת עדשות. הוא חקר את השימוש של עדשות במקרנים ומיוחסת לו המצאת פנס הקסם.

ב-1680 הויגנס אף תכנן (אך מעולם לא בנה) את מנוע הבעירה הפנימית הראשון.

על שמו נקראו מכתש הויגנס על המאדים, אסטרואיד 2801 והר הויגנס על הירח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטיאן הויגנס בוויקישיתוף