מבצע שוטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע שוטר
מלחמה: מלחמת העצמאות
תאריך התחלה: 24 ביולי 1948
תאריך סיום: 26 ביולי 1948
משך הסכסוך: 3 ימים
מקום: המשולש הקטן בחוף הכרמל
32°37′55″N 34°58′02″E / 32.631944°N 34.967361°E / 32.631944; 34.967361 קואורדינטות: 32°37′55″N 34°58′02″E / 32.631944°N 34.967361°E / 32.631944; 34.967361 
תוצאה: כיבוש כפרי המשולש הקטן ופתיחת הדרך לחיפה
הצדדים הלוחמים

800 לוחמים מקומיים

מפקדים

מפקדים מקומיים

אבידות

9 הרוגים

?

(למפת הכרמל רגילה)
Carmel.svg
 
מבצע שוטר
מבצע שוטר
מבצע שוטר באנדרטת אלכסנדרוני בעין איילה
אנדרטת אלכסנדרוני בעין איילה

מבצע שוטר היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות. המבצע נערך בסוף יולי 1948, סמוך לתחילת ההפוגה השנייה, ובוצע על ידי חטיבת אלכסנדרוני בסיוע כוחות מחטיבת גולני ומחטיבת כרמלי. מטרת המבצע הייתה השתלטות על הכפרים הערבים במורדות המערביים של הכרמל שכונו המשולש הקטן. כפרים אלו שלטו על חלקו הצפוני של כביש חיפה-תל אביב והצליפות מהם שיבשו את התחבורה היהודית בכביש מתחילת המלחמה. המבצע זכה לשמו משום שהוצג כמבצע משטרתי, אף שהיה מדובר במבצע צבאי, וזאת כדי שלא להיראות כמפרים את תנאי ההפוגה, תוך ניצול העובדה כי המדובר היה בשטח אשר נכלל במדינה היהודית בתוכנית החלוקה. המטרה הושגה: הכפרים נכבשו וצפונו של כביש החוף נפתח לתנועה יהודית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאחז הערבי במישור חוף הכרמל הצטמצם והלך ככל שנמשכה מלחמת העצמאות. בסוף אפריל הושבה חיפה, בהמשך הושבה, ב-15 במאי, אום א-זינאת, ב-23 במאי טנטורה וב-16 ביולי, גם טירה (כיום טירת כרמל). באותה תקופה הושבו גם כפר לאם (כיום הבונים), אל-סרפנד שמדרום לחיפה, ועין חוד (עין הוד). עם כניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, נותרו שלושה כפרים ערביים במובלעת החולשת על כביש החוף דאז (כביש 4 של ימינו) בדרום הכרמל, אשר נודעה בכינוי המשולש הקטן (להבדילם מ"המשולש הגדול": טול כרם, שכם וג'נין). הכפרים היו: עין ע'זאל, ג'בע ואיג'זים (כיום: עין איילה, גבע כרמל וכרם מהר"ל, בהתאמה). הכפרים במובלעת זו חסמו באופן פעיל את כביש החוף בדרך שבין חיפה ותל אביב, על ידי ירי וחבלות. כתוצאה, התחבורה היהודית, בקטע שמזכרון יעקב צפונה, עקפה את כביש החוף דרך ואדי מילח (כביש 70 של ימינו), יקנעם ויגור. ניסיון להשיב את הכפרים נעשה ב-18 ביוני 1948, ונכשל. ב-8 ביולי 1948 פעל צה"ל נגד איג'זים.

ב-18 ביולי נהרגו שני נוסעים יהודים סמוך לג'בע. בעקבות תקרית זו נדרשו תושבי הכפרים להיכנע או להתפנות, אך הם סירבו. ב-18 וב-19 ביולי נערכו התקפות של צה"ל אך הן נהדפו.

תנאי ההפוגה הטילו הגבלות מדיניות על פעולות צבאיות. מכיוון שבהתאם להחלטת החלוקה של האו"ם נועדו כפרים אלה להיות בשטח מדינת ישראל, תוכננה הפעולה כמבצע משטרתי נגד אוכלוסייה שאינה מכירה בריבונות מדינת ישראל, לכן נקרא המבצע מבצע שוטר, אף שמדובר היה במבצע צבאי לכל הדעות. כוחות משטרה צבאית הובאו למקום באוטובוס על מנת ליצור רושם שמדובר אכן במבצע משטרתי.

כבר בימים שלפני המבצע החל צה"ל בהפגזות ובהפצצות על הכפרים.

השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפרים שכנו כולם מזרחה לכביש החוף דאז (כביש 4). ג'בע היה הצפוני שביניהם וכשלושה או ארבעה ק"מ מדרומו שכן עין ע'זאל (כלומר, מעט מזרחה למקום הנוכחי של גבע כרמל ושל עין איילה, אשר 'שאלו' את שמותיהם). מזרחה לשני אלה, במרחק של כשלושה ק"מ מכל אחד מאלה, שכן איג'זים. הכפרים שכנו על השטח הגבעי הנמוך שמעל לחוף הכרמל.

הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפוגה העניקה לצה"ל מידה רבה של גמישות בהקצאת הכוחות למבצע, ואכן הוא נהנה בקרב מעדיפות רבה, בעיקר בנשק מסייע ובנשק כבד. המשימה הוטלה על חטיבת אלכסנדרוני, וזו הקצתה למשימה שתי פלוגות, וכן קיבלה פלוגה מחטיבת גולני ופלוגה מחטיבת כרמלי. כן עמד לרשות צה"ל סיוע ארטילריה: מרגמות ותותחים, מספר משוריינים, סיוע של חיל הים ושל חיל האוויר, שכלל באותה עת גם מפציצי 17-B (מבצר מעופף), אשר הגיעו לארץ ימים מספר קודם לכן. הזמן שהוקצב להכנת המבצע היה קצר, והספיק רק לסיור אווירי. כך, למרות שהיעד היה מובלעת בתוך שטח ישראלי, לא הכירו הכוחות היטב את יעדיהם. ככל הנראה, היה זה אחד הגורמים לקשיים בתחילת המבצע.

לערבים היו במקום, כפי שנתברר, כ-800 לוחמים. מערך ההגנה שלהם, באופן לא אופייני לערבים באותה מלחמה, התבסס על שיתוף פעולה גמיש בין הכפרים השונים באותו אזור. בקרבות הקודמים הוכיחו הלוחמים בכפרים מידה גבוהה של יוזמה, תושיה ורוח קרב. בכל זאת, לנוכח יתרונו הגדול של צה"ל, ולנוכח חוסר המעש של הצבא העיראקי, היחיד שיכול היה לבוא לעזרתם, היה מצב הכפרים חסר תקווה, למעשה.

תוכנית המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע נועד להיערך בשני שלבים. בשלב הראשון תוכנן כיבוש עין ע'זאל מדרום וג'בע מצפון, כל אחת באמצעות פלוגה אחת. תוך כדי כך הוקצתה פלוגה לשם הטרדת איג'זים ומניעת מעבר תגבורות ממנה לשני הכפרים האחרים. השיריוניות נועדו להיערך על הכביש, על מנת לבודד את זירת הקרב ממערב. כיבוש איג'זים תוכנן לשלב השני.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה החלה בליל 24 ביולי 1948. הניסיון הראשון נכשל. הפלוגה מ'גולני', שנועדה לכבוש את ג'בע הותקפה, כמה מחייליה נפצעו, בדרכה ליעד, ונסוגה. הפלוגה מ'כרמלי' שנועדה להשיב את עין ע'זאל תעתה בדרכה, וכבשה משלט אחר מזה שנועד לה, ושאינו חולש על היעד. גם הפלוגה מ'אלכסנדרוני', שנועדה לאיג'זים, לא הגיעה ליעדה. בבוקר 25 ביולי 1948 נעשה ניסיון נוסף באמצעות משוריינים שנעו לאורך כביש החוף, ופלוגה רגלית נוספת, מ'אלכסנדרוני', שנעה בעקבותיהם, לתקוף את הכפרים ממערב. ניסיון זה נכשל גם הוא, כיוון שהלוחמים בכפרים הציבו מחסומים בכביש, ומנעו מצה"ל את הגישה מכיוון זה. כל אותו יום הופגזו הכפרים בתותחים ובמרגמות והופצצו על ידי מטוסי חיל האוויר. בצהרי היום אירע אסון: פגז מרגמה שנורה על ידי חיילי צה"ל, פגע בפלוגה מחטיבת אלכסנדרוני והרג תשעה לוחמים. בסופו של דבר, עקב ההפגזות וההפצצות, וככל הנראה גם כיוון שהבינו כי העיראקים לא ייחלצו לעזרתם, נשברה התנגדות הלוחמים הערבים. לפנות ערב הצליחו כוחותיהם, כ-800 איש, לחמוק לוואדי עארה. חלק מהכוחות הנסוגים עלו על מארבים שהציבו כוחות חי"ם, וסבלו אבידות. בלילה אור ל-26 ביולי 1948 חודשה ההתקפה, אך כאמור הכפרים היו ריקים ונכבשו כמעט ללא התנגדות.

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערבים הנסוגים התקבלו יפה על ידי תושבי ואדי עארה והמפקדה העיראקית חילקה אותם בין הכפרים השונים. כוחות צה"ל פינו את המחסומים והמוקשים מכביש החוף והדרך לחיפה נפתחה. על אדמות כפרים אלה הוקמו לאחר מכן היישובים עין אילה, גבע כרמל וכרם מהר"ל.

הנצחת המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 הוקמה במושב עין איילה אנדרטה לנופלים במבצע שוטר. באנדרטה זו נכתבו סיפור הקרב ושמות הנופלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]