מגרון (יישוב)
 | |
| מגרון מבט משער בנימין, מרץ 2019 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 20 באפריל 1999 |
| גובה | 748 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב הקהילתי | 52 משפחות (2022) |
| קואורדינטות | 31°52′27″N 35°15′34″E / 31.874236°N 35.259422°E |
| מגרון באתר המועצה האזורית | |
מִגְרוֹן היא התנחלות מסוג יישוב קהילתי דתי בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, באזור מרכז הרי בנימין כ-10 ק"מ מצפון לירושלים. היישוב יושב על פסגת "גבעת היקב" מעל כביש 60 וכביש 4578 בצמוד לכיכר "צומת מעבר מכמש", כ-2 ק"מ מכוכב יעקב.
באפריל 1999 הוקם המאחז מגרון, שפונה בספטמבר 2012 עקב פסיקת בג"ץ. במקומו הוקם היישוב מעט דרומית למקומו המקורי ב"גבעת היקב" במטה בנימין. בתחילה הוגדרה מגרון כשכונה בכוכב יעקב הסמוכה, ובנובמבר 2025 הוכר כיישוב עצמאי.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב נקרא על שם היישוב המקראי מגרון, המוזכר פעמיים במקרא בשמואל א' י"ד, ב' ”וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה תַּחַת הָרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן, וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ”, שם מספר הכתוב על היערכות מחנה ישראל אל מול מחנה פלשתים ל"מלחמת מכמש"[1] ומזוהה באזור שבו הוקם היישוב. בישעיהו מופיע השם מגרון כאשר מציין הנביא את מסעותיו של סנחריב מלך אשור בדרכו לירושלים: ”בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו” (ישעיהו י', כ"ח).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאחז מגרון הוקם ב-20 באפריל 1999 על ידי קבוצת צעירים. לאחר מספר חודשים הצטרפו אליהם משפחות צעירות של אברכים מישיבת הר המור. המאחז הוקם בפסגה השולטת על כביש 60, על מנת ליצור רצף התיישבותי לאורכו של הכביש. מגרון נחשב למאחז הגדול ביותר, שֶמנה באוגוסט 2011 50 משפחות, ולהן יותר מ-160 ילדים. ביישוב התקיימו חיבור לתשתיות, מספר בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת.
באוגוסט 2011 פסק בג"ץ כי על המדינה לפנות את המאחז עקב עתירות פלסטינים לבעלות על אדמותיו, וב-2 בספטמבר 2012 פונו תושבי מגרון[2] והועברו למיקום החדש שהוקצה ליישוב "גבעת היקב" - גבעה השוכנת בסמוך למגרון המקורית, והתגוררו שם בקרוואנים.
במאי 2012 צורפה הגבעה אליה הוקמה השכונה לתחומי כוכב יעקב.[3]
בשנת 2017 אושרה התב"ע של התנחלות מגרון על ידי מועצת התכנון העליונה[4] ובנובמבר 2018 הונחה אבן הפינה להקמת מגורי הקבע בהתנחלות.[5] באוגוסט 2020 נחנך יישוב הקבע מגרון באופן רשמי כשמשפחה ראשונה נכנסה לבית הקבע.[6] במקום נבנות 81 יחידות דיור שיהוו את שכונת בתי הקבע הראשונה ביישוב.[7]
בנובמבר 2018 אישרה ממשלת ישראל את הכנסתו של היישוב מגרון לאזור עדיפות לאומית.[8]
לאחר הפינוי הוקם במקום בו היה היישוב המאחז "רמת מגרון". במקום נקנתה קרקע של כ-70 דונם מבעליה הערבי. לאחר מאבק משפטי ארוך, בשנת 2020, אחת הקרקעות נרשמה על שם תושבי היישוב בטאבו.[9]
במרץ 2025 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני שמגרון (בנוסף לעוד 12 יישובים שהוכרו כשכונות ביהודה ושומרון) יופרד מכוכב יעקב ויהפוך ליישוב בפני עצמו.[10] בנובמבר 2025 חתם מפקד פיקוד המרכז אבי בלוט על צו המעניק למגרון מעמד של יישוב עצמאי.[11] ב-8 בדצמבר 2025 העניק משרד הפנים למגרון סמל יישוב.[12]
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב מתגוררות כ-100 משפחות, מרביתן זוגות צעירים עם ילדים.[13]
אופיו הדתי של היישוב ברובו הוא תורני לאומי. רבים מתושבי היישוב משתייכים לזרם ישיבות הקו. רב היישוב הוא הרב איתי הלוי ממקימי מפלגת נעם.
שירותים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב מתנהל כאגודה שיתופית ומפעיל רכזות קהילה, תרבות, חוגים ונוער לפי צורכי הקהילה והתושבים. ביישוב קיים אולם אירועים, גנים ציבוריים עם מתקני משחקים, מגרש כדורסל, משחקיה, ג'ימבורי וספרייה. ביישוב קיים סניף של תנועת הנוער "אריאל" וגמ"חים רבים.
שירותי דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב קיימים שני בתי כנסת (אשכנזי וספרדי), מקווה לנשים, וכן פועלים ביישוב כולל ערב לאברכים, בית מדרש לנשים ומערך תלמוד תורה של אחר הצהריים לילדים ונוער.
מוסדות חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב קיים מעון יום לתינוקות, משפחתון, ושלושה גני ילדים.
ילדי היישוב בגיל יסודי לומדים בממ"ד פסגות, או בת"ת במעלה מכמש, ומגיעים עם הסעות בבוקר ובצהרים. הנערים והנערות הגדולים יותר לומדים באולפנות וישיבות ברחבי הארץ.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב שכן בעבר מרכז המבקרים של יקב פסגות והמועצה האזורית מטה בנימין, שכלל בית קפה קטן, מרפסת לנוף, חדרים לאירועים ולכנסים, ואודיטוריום[דרוש מקור].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגרון, ברשת החברתית פייסבוק- מגרון, באתר מועצה אזורית מטה בנימין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ התפיסה הטריטוריאלית בכפר העברי
- ↑ איתמר פליישמן, הושלם פינוי מגרון, המתבצרים הורדו בכוח מהגג, באתר ynet, 2 בספטמבר 2012
אפרת פורשר, פינוי מגרון עבר בשלום, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2012 - ↑ צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט–1979; תקנות בדבר ניהול מועצות אזוריות (תחום היישוב כוכב יעקב - תיקון גבולותת) (מטה בנימין) (עמ' 285–287 (7947–7949)), באתר קמצ"ם 245
- ↑ אפרת פורשר, שלמה צזנה, אושרה בניית קבע ליישוב מגרון, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2017
- ↑ "יום חג ליישוב": הונחה אבן הפינה לשכונת הקבע במגרון, באתר "סרוגים", 1 בנובמבר 2018
- ↑ עמי שרון, 9 שנים אחרי ההרס: נחנך יישוב הקבע מגרון - מקומונט יו"ש, באתר מקומונט הישובים ביו"ש, 2020-07-31 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ אושרה בניית קבע ליישוב מגרון, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2017
- ↑ מיכל מרגלית, הטבות לעוטף עזה, אריאל הוחזרה לרשימה: אושרה מפת העדיפות הלאומית בדיור, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2018
- ↑ גילוי דעת גיליון 604 עמוד 20
- ↑ איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, הקבינט אישר: הקמת מינהלת "מעבר מרצון" של עזתים - ופיצול יישובים ביו"ש, באתר ynet, 23 במרץ 2025
- ↑ מאיר שלם, אלוף הפיקוד חתם: 13 יישובים ביהודה ושומרון הוסדרו סופית, באתר בחדרי חרדים, 10 בנובמבר 2025
- ↑ מהפכת ההתיישבות: שמונה יישובים ביהודה ושומרון הוכרו רשמית בישראל, באתר חדשות אפס שמונה 08, 2025-12-08
- ↑ מגרון, באתר binyamin.org.il
| ||||||||||||||||
