מאחזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מצפה חגית)

להלן רשימת המאחזים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם שלהם, שלרוב מספק להם שירותים מנהליים.

אביתראחיהאש קודשבית חוגלה (מול נבו) ♦ בני אדםגבעת אסףגבעת ארנון (גבעה 777)גבעת הקטורתגבעת הרואהגבעת הראלגבעת להבהגבעת סלעיתגבעת תקומהדרך אמונההר גדעוןחוות הרשאשחוות מעוןחוות מרום שמואלחוות נוף אביחוות נוף גלעדחוות סקאליחוות עמק דותןחוות עמק תרצהחוות ערוגותחוות פני קדםחוות צאן קידרחורש ירוןטל בנימיןיד יאיריש"א ברכהישוב הדעתמגיני ארץמגן דןמגרוןמעוז אסתרמעוז צבימעלה אהוביהמעלה שלמהמעלה ישראלמעלה רחבעםמצפה אביחימצפה חגיתמצפה יאירמצפה יוסףמצפה יצהרמרחבי דודמשק מןעשהאלנווה ארזעדי עדעוז ציוןעלי עיןעמונהפני קדםקדם ערבהקידהרמת גלעדרמת השלושהרמת מגרוןשבות עמישדה בועזשכונת גלשכונת הרחיבישלהבתשלהבת יה

גב ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז הקמה מיקום תיאור
איתמר הר גדעון
גבעת ארנון (גבעה 777) 1998
  • מיקום: מזרחית לאיתמר. היישוב שוכן על גבעה בגובה 777 מטר מעל פני הים, ומכאן שמה הנוסף של הגבעה "גבעה 777".
  • הקמה: הוקמה בשנת 1999 על ידי גרעין של הארגון החילוני חי"ל (חוסן יהודי לישראל)[1].
  • מקור השם: הגבעה קרויה על שם אריה ארנלדו אגרניוני שנרצח בעת ששמר במקום (אותיות שמו של אגרניוני)[2] וכן על שם נון אבי יהושע בן-נון שעל פי המסורת המוסלמית קבור כקילומטר דרומית לגבעה.
  • אוכלוסייה: הגבעה מאוכלסת בקהילה מעורבת דתית וחילונית ובכך ייחודית בנוף ההתיישבות בגב ההר[דרוש מקור]. תושבי הגבעה עוסקים בחקלאות במקום ובמקצועות חופשיים. כיום מתגוררים ביישוב כ-35 משפחות (כ-130 תושבים).
אלון מורה חוות סקאלי (או: פורת יוסף) 1998
בית הכנסת בחוות סקאלי
  • מיקום: שוכנת כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה, על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים[3]. צפונית לחווה לאורך הרכס משתפל מדרון תלול אל נחל תרצה. הנפילה החדה של המתלול - כשמונה מאות מטרים - היא מהחריפות בישראל ויוצרת תמונת נוף ייחודית.
  • מקור השם: החווה קרויה על שם מייסדה, יצחק סקאלי. הכינוי הנוסף, "גבעת פורת יוסף", ניתן לחווה בשנת 2010, לאחר פטירתו של תושב הגבעה פורת יוסף כהן בן ה-4.
  • הקמה: החווה הוקמה בשנת תשנ"ח, 1998, על ידי יצחק סקאלי.
  • אוכלוסייה: בחווה מתגוררים כחמישים נפש.

רב המקום הוא הרב דוד בנימין (בנו של הרב גדעון בנימין, רב היישוב נוף איילון).

שכונת הרחיבי
  • מיקום: שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.
  • מקור השם: שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: ”רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ” (פרק נ"ד, א'-ג'). (פרק נ"ד, א'-ג')
  • אוכלוסייה ומבנים: במקום מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.[דרוש מקור]
  • היסטוריה: בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום ושניסו לחסום את דרכם. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאוד שני אזרחים ושוטר מג"ב[4].
הר ברכה גבעת סנה יעקב (או: גבעת רונן) 1999
  • מיקום: גבעת סנה יעקב (נקראת גם "גבעת רונן"), שוכנת כקילומטר וחצי מדרום להר ברכה.
  • מקור השם: הגבעה קרויה על שם יעקב פרג, תושב הר ברכה שנרצח במקום עשר שנים קודם לכן (תשמ"ט). הכינוי "גבעת רונן" הוא על שם רונן ערוסי, מייסד הגבעה.
  • היסטוריה: היו תקופות בהן שררה מתיחות בין הר ברכה למאחז, ב-2012 סגרה מזכירות הר ברכה את אספקת המים למאחז, לאחר שלטענתה יידו תושבים מן המאחז אבנים לעבר פועלים פלסטינים שעבדו ביישוב[5].
  • מוסדות ציבור: בגבעה נמצאים בית כנסת, מקווה נשים ומועדון.
מגיני ארץ 2017

המאחז הוקם בקיץ תשע"ז כק"מ דרומית ליישוב ברכה בנקודה החולשת על צומת בה"ד 3 והכניסה הדרומית לשכם. במקום התגוררה קבוצה של נוער הגבעות. המקום פונה מספר פעמים בתדירות גבוהה, ולאחר כחמישה חודשים הוצא צו 'שטח צבאי סגור' והועמד במקום כוח משטרתי קבוע למניעת הנוכחות במקום. את ההתרחשות במקום מתאר הסרט הדוקומנטרי 'הגבעה האחרונה', של הבמאי אברהם שפירא, שהוקרן בתוכנית 'זמן אמת' תאגיד השידור הציבורי.[6]

יצהר בתחומי יצהר נמצאים תשעה מאחזים: מצפה יצהר, גבעת להבה, תקומה (גבעה 725), חוות השקד, מגד שמיים[7], הנחלה, שלהבת, שלהבת יה וקומי אורי (הסרוגה).
הנחלה שלוש משפחות כרם יין בן עשרות דונמים ויקב.
גבעת להבה המכונה גם "המזרחית", כ-15 משפחות. קרויה על שם הראל בן-נון ושלמה ליבמן שהיו ממקימי המקום, ונרצחו בידי מחבלים בגבעה סמוכה.
  • היסטוריה: המקום יושב לראשונה בתחילת 1997. במאי 1997 פונה הצריף שהיה במקום. יומיים לאחר מכן הוקם הצריף מחדש. ב-2005 בעת שכוח צבאי הגיע לבצע פינוי במקום, סמל ראשון יוסף פילנט קרא לחיילים לסרב פקודה. בעקבות האירוע מונה "קצין חוקר" לבדיקת האירוע[8].
  • גבעת להבה באתר המועצה האזורית.
שלהבת כעשרים משפחות.
שלהבת יה 7 משפחות, המגדלות את ילדיהן בחינוך ביתי. סמוך לגבעה ממוקם 'מעיין משה' ובו תצפית על מישור החוף. בשכונה כרם יין וטחנת קמח. שכונה זו קרויה על שמם של שני תושבי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, שנרצחו על ידי פלסטינים בשנת 1998, בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב.
גבעת תקומה 1998 הוקמה על פסגה מדרום ליצהר, ביום שבו נרצחו סיירי הביטחון של היישוב שלמה ליבמן והראל בן-נון[9]. בשכונה כ-20 משפחות, ובמקום קיים בית כנסת בשם 'בני היצהר' ומקוואות טהרה לגברים ונשים. כן קיים בגבעה מוסך.

ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר יין תחת המותג "רזא"[10]. בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מהתקופה החשמונאית.

מצפה יצהר 2002 נמצא במרחק של קילומטר מזרחית ליישוב על רכס יצהר, ומונה ארבע משפחות, ובסך הכל עשרים איש. במאחז התרחשו הצתות וגנבות. משטרת ישראל פינתה את המאחז פעמיים והרסה אותו עד היסוד, אך בכל פעם המאחז הוקם מחדש.

בגבעה ישנה ישיבה של חסידי חב"ד בראשות הרב שי הרמתי.

קומי אורי (הסרוגה) הוקמה על פסגה מדרום-מערב ליצהר, כמה מאות מטרים מערבית לשכונת תקומה.

בגבעה 7 משפחות ומספר רווקים.

מאז סוף 2015 פועל במקום ארגון אר"י ישאג.

כפר תפוח אביתר 2020 (ניסיון ראשון 2013) המאחז הוקם בפעם הראשונה בשנת 2013 ונקרא על שמו של אביתר בורובסקי שנרצח בפיגוע דקירה באותה השנה. שלושה ימים לאחר שהוקם המאחז פונה[11]. המאחז הוקם שנית ב-כ' אייר תשפ"א בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בצומת תפוח הסמוכה שבו נרצח יהודה גאוטה[12]. במקום בית מדרש גדול, ועשרות מבני בלוקים וקרוואנים, בהם מתגוררים עשרות משפחות ומאות בני נוער[13]. ביוני 2021 הוציא מפקד פיקוד המרכז, תמיר ידעי, צו לפינוי המאחז[14]. ב-2 ביולי 2021, במסגרת הסכם שחתמו התושבים מול הממשלה פונה המאחז מאזרחים אך נותרה בו נוכחות צבאית והמבנים שהוקמו בו נשארו על תילם. על פי ההסכם, בסיום תהליך הסדרת הקרקע יוקמו במקום ישיבה ומגורים לצוות והתלמידים, ובהמשך תבחן האפשרות להקמת יישוב חדש במקום.
טל בנימין (או: אל-נקם; תפוח מערב) 1999 מאחז הנמצא כקילומטר מערבית לכפר תפוח. בתחילה נקראה "אל-נקם" אולם בהמשך שונה ל"תפוח מערב". ב-2015 עתר ארגון "יש דין" לבג"ץ בשם תושבי יאסוף, בטענה שהמאחז יושב על אדמות תושבי הכפר. בג"ץ לא דן בנושא, ומכיוון שהמאחז אינו מוקם על אדמות מדינה, הורה בג"ץ להרוס את 17 המבנים שבו[15]. המבנים נהרסו ב-17 ביוני 2018[16]. לאחר מכן אישר בג"ץ 800 דונם אדמות מדינה בסמוך למאחז לבנייה התיישבותית מלאה.[דרוש מקור] תושבי המאחז שינו את שם המאחז, שהועתק לאדמות המדינה, ל"טל בנימין", על שם טליה ובנימין כהנא, שנרצחו בפיגוע ירי על ידי מחבל.

מערב השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז הקמה מיקום תיאור
אלקנה מגן דן מאי 1999 מיקום: דרומית-מערבית לאלקנה.

אוכולסיה:-20 משפחות במאחז 26 מבנים ארעיים (קראוונים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל.

ברקן מעלה ישראל (נקרא גם מעלה אורן) 1995 מיקום: צפונית לברקן. המאחז הנמצא מחוץ לתחום שיפוט של יישוב או מועצה אזורית.

הקמה: המאחז הוקם בשנת 1995. אוכלוסייה: במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005[17].

במאחז פועלת החווה הטיפולית "חוות המערב הפרוע".

מבוא דותן מעוז צבי (או: חוות עמק דותן) 2001
קדומים חוות גלעד 2002 32°11′54″N 35°10′52″E / 32.198425°N 35.181164°E / 32.198425; 35.181164 מיקום: חוות גלעד שוכנת ליד כביש 60 סמוך לצומת ג'ית.

הקמה: המאחז הוקם על ידי איתי זר ב-2002, כתגובה לרצח אחיו גלעד זר, קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון, ליד צומת ג'ית. אולוסייה: נכון ל-2020 התגוררו בחווה כ-60 משפחות. במאחז פועלת ישיבת "שירו למלך"[18].

שבות עמי הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום. עד ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו הייתה כמעט רצופה. היה בו בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח בסמוך. המאחז אינו מיושב.
קרני שומרון מצפה צבאים מצפה צבאים הוא מאחז בתחומי קרני שומרון. המאחז הוקם על ידי משה זר על אדמה פרטית שנרכשה על ידו ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון. קודם שנקראה בשמה הנוכחי, הוקמה בשם כרמים. עקב התנגדות המנהל האזרחי לא ניתנו היתרי בנייה, למעט ביתו של משה זר הניצב על ראש הגבעה. הגבעה עליה נקודת היישוב נמצאת נקראת "קרנין אשמאילה", שהיא הגבעה הצפונית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב.

בקעת הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז הקמה מיקום תיאור
בית הערבה מול נבו 2001 31°49′16″N 35°30′26″E / 31.82110°N 35.50721°E / 31.82110; 35.50721 מול נבו (מכונה גם "בית חגלה") נמצאת בדרום בקעת הירדן. החווה הוקמה על ידי ארנה קובוס אחרי מסירת יריחו לרשות הפלסטינית.

אוכלוסייה: כ-15 משפחות.

קדם ערבה 2017 מיקום: שוכן במקום בו ישב הקיבוץ בית הערבה עד שנת 2000.

הקמה: השטח נמכר מהקיבוץ לתנועת אמנה במסגרת הסכם מחיקת חובות ב-2016, ובינואר 2017 התיישב במקום גרעין של תנועת אמנה[19][20].

אוכלוסייה: כ-40 משפחות.

מחולה גבעת סלעית 2001 בשנת 2001 הוקם בסמוך למחולה מאחז בשם גבעת סלעית, על שם סלעית שיטרית, בת מחולה שנהרגה בפיגוע חבלני שאירע סמוך ליישוב במהלך האינתיפאדה השנייה. במאחז מתגוררות כ-15 משפחות[21].

אזור בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה מיקום תיאור
בית אל גבעת אסף 2001 35°14′56″N 41°54′31″E / 35.24889°N 41.90861°E / 35.24889; 41.90861
מבט מהאוויר, פברואר 2014
מיקום: גבעת אסף שוכנת כ-4 קילומטרים דרומית לבית אל, על גבעה בגובה של 880 מטר מעל פני הים, החולשת על צומת הדרכים המכונה "צומת הטי" בכביש 60 והדרך בואכה בית אל ועפרה.

הקמה: גבעת אסף הוקמה ב-2001 לאחר הירצחו של אסף הרשקוביץ, תושב עפרה, שלושה חודשים לאחר רצח אביו.

אוכולסייה: כ-150 נפש.

במאחז פועל כולל אברכים, שלוחה של ישיבת מרכז הרב[22].

עוז ציון 2012 מיקום: עוז ציון שוכן כמה מאות מטרים דרומית לגבעת אסף.

הקמה: המאחז הוקם ב-2012 על ידי תנועת נחלה ומתוחזק על ידי ארגון אר"י שאג.

אוכלוסייה: שלושה משפחות ומספר רווקים.

הגבעה פונתה מספר פעמים, אך היא שוקמה ונבנתה מחדש.

דולב יד יאיר 1991 (עד 2008) מיקום: כ-3 קילומטר ממזרח לדולב, בדרך הישנה לרמאללה.

על שם: לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון שנרצח במקום[23].

אוכלוסייה: עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו. לאחר הפינוי בית הכנסת הושחת ואף הוצת מספר פעמים על ידי פלסטינים, ואף האנדרטה הושחתה[24]. על אף ההצתות וההשחתות, דאגו התושבים לנוכחות קבועה במקום, ובעיקר לתפילות בבית הכנסת.

טלמון חורש ירון 1998 נמצא במערב בנימין ליד היישוב נריה. הוקם בשנת 1998 על ידי תושבים מטלמון.
מצפה יריחו יש"א ברכה 2010 מאחז על גבעה ליד מצפה יריחו, שהוקם כתגובה לפיגוע ירי שבוצע על ידי החמאס ליד היישוב בית חגי ב-31 באוגוסט 2010, ובו נהרגו ארבעה ישראלים. המאחז נקרא בתחילה "גן עדן". הוא אוכלס במשפחות מהיישוב ובצעירים, והוקמו בו שישה מבני קבע. בדצמבר 2010 פינו את המאחז כוחות צבא ומשטרה. הוא הוקם מחדש והוחלט לשנות את שמו ל"יש"א ברכה", על פי ראשי התיבות של ארבעה תושבי מצפה יריחו שנהרגו בתאונת דרכים בשנת 2007.

המאחז פונה והוקם מחדש מספר פעמים. כיום מתגוררים בו מספר בחורים מארגון אר"י ישאג.

כפר אדומים מצפה חגית 1999
מבט מצפון, אוגוסט 2019
מיקום: מצפה חגית נמצא במדבר בנימין, על כביש אלון מצפון לגוש אדומים.

הקמה: הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן. על שם: חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת יחד עם ליאת קסטיאל.

אוכלוסייה: במקום מתגוררות חמש משפחות, דתיות וחילוניות. התושבים מנסים לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה.

גבעה 468 2003 גבעה 468 הוא מאחז השוכן על גבעה בולטת בסמוך לכפר אדומים ונופי פרת, בגובה 468 מטר. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, חלק מאדמת המקום היא בבעלות פלסטינית פרטית[25]. המקום פונה ב-2004 אך אוכלס שוב זמן קצר אחר כך[26][27].
כוכב השחר מעוז אסתר 2006 המאחז ממוקם צפונית ליישוב כוכב השחר. הוקם בחנוכה תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב והוקם שוב בחנוכה תשס"ח. נקרא על שם אסתר גאליה, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. בחול המועד פסח תשס"ח נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב חיים הירשפלד שנרצח בפיגוע בישיבת מרכז הרב בראש חודש אדר ב' תשס"ח. המאחז פונה על ידי כוחות הביטחון כ-30 פעמים. הוא מוחזק כיום על ידי תנועת אר"י ישאג ומתגוררות בו מספר משפחות.

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של מעוז אסתר

מעלה שלמה ממוקם דרומית ליישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום שבו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר בכוכב השחר. מתגוררות במקום 18 משפחות.
מעלה מכמש נווה ארז 1999 נווה ארז הוא כפר חקלאי קהילתי, נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד מעלה מכמש. היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה בשנת 2001 מגבעה סמוכה אל מקומו הנוכחי. במאחז 42 מבנים. נכון לשנת 2016 במקום מתגוררות כ-38 משפחות. היישוב קרוי על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בדרום לבנון.

נווה ארז מוכר כישוב ליברלי יחסית ליישובי יו"ש.

נחלת צבי 2022 הוקם יום לאחר שמחת תורה ה'תשפ"ג ע"י מספר בחורים ואברכים מישיבת מרכז הרב, בסמוך למעלה מכמש ולנווה ארז. המקום פונה מספר פעמים ובמקום מתגוררים משפחה ומספר בחורים מישיבת מרכז הרב.
מצפה דני 1998 ב-23 באוקטובר 1998 (ביום בו נחתם הסכם ואי) הוקם המאחז בגבעה סמוכה למעלה מכמש, על שם דניאל פריי, תושב היישוב שנרצח בביתו על ידי מחבל בספטמבר 1995[28]. כיום גרות ביישוב עשרות משפחות והוא מתנהל באופן קרוב לעצמאי. בשנת 2006 נבנה מצפור במצפה דני.
מגרון (כוכב יעקב) מגרון 1999 31°53′24″N 35°16′17″E / 31.890°N 35.2715°E / 31.890; 35.2715
מבט מהאוויר, פברואר 2014

מגרון היה מאחז בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, כשני ק"מ מצפון-מזרח לכוכב יעקב וכ-3 ק"מ ממערב למעלה מכמש. המאחז שכן על גבעה בגובה 748 מטר בסמוך לכביש 60 ונקראה על שם היישוב העתיק מגרון, המוזכר פעמיים במקרא[29], ומזוהה בסמוך. מגרון נחשב למאחז הגדול ביותר ומנה באוגוסט 2011 50 משפחות ולהן יותר מ-160 ילדים. ביישוב היו חיבור לתשתיות, כמה בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת.
ב-2 בספטמבר 2012 פונה המאחז בהסכמה לגבעת היקב הסמוכה[30].

רמת מגרון 2008 המאחז הוקם סמוך ליישוב מגרון בה' באייר תשס"ח.

המאחז הוקם במחאה על פינוי מגרון. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער ששהו במקום. המאחז קיבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כלל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים. בסביבות תשע"ה המאחז ננטש.

בחודש ניסן תשפ"א (אפריל 2021) הוקם המאחז מחדש על ידי משפחות ובחורים, ופונה מספר פעמים בידי כוחות הביטחון. בסוף שנת תשפ"ב (ספטמבר 2022) גרו במקום שלוש משפחות וגרעין בני נוער.[31]

פסגות יחי"ש ציון 2022 המאחז נקרא על שם בני משפחת דיקשטיין שנרצחו בי"ד אב ה'תשמ"ב.

הוקם בבכ"ב תמוז תשפ"ב, יולי 2022 על ידי גרעין משפחות מהאזור כחלק ממבצע 'מקימים ישובים חדשים' של תנועת נחלה. למחרת העלייה גרעין המשפחות פונה ומאז נמצאים במקום נערים מישיבות תיכוניות. המאחז נהרס והוקם מחדש מספר פעמים מאז העלייה לקרקע.

נווה צוף נווה אח"י 2017 נווה אח"י היא שכונה בנווה צוף הקרואה על שם: אלעד חיה ויוסי סלומון אשר נרצחו בפיגוע ביישוב. השכונה ממוקמת בשטח שבין נווה צוף למכינת אלישע[32]. בשכונה מתגוררות (נכון ל-2019) כ־20 משפחות. בשכונה בית כנסת ופיתוח האזור בעיצומו.
נריה גבעת אגוז גבעת אגוז - נוער נריה מיישב באופן לא קבוע את "גבעת אגוז" הסמוכה לשכונת המייסדים ממזרח.
עפרה עמונה 1997
תמונת אחד הבתים שנהרסו, שעות לפני העימות
עמונה היה מאחז ברמת-חצור, שלוחה של הר בעל חצור, על פסגה גבוהה ושלטת, בגובה 940 מטר מעל פני הים, כקילומטר ממזרח לעפרה[33]. בפברואר 2006 נהרסו תשעה מבני קבע לא חוקיים בעמונה, לאחר שכוחות משטרה פינו אלפי מפגינים שהתבצרו במקום.

בתחילת 2015 התגוררו ביישוב כארבעים משפחות הגרות בקרוואנים[34], והוא היה המאחז הגדול ביותר ביהודה ושומרון[35]. בפברואר 2017 פונה המאחז מיושביו לפי פסיקת בג"ץ תוך עימותים קשים, ומתיישבי המקום הקימו ישוב חילופי בגוש שילה, עמיחי.

גינות אריה 2001 היה באזור בנימין ליד ההתנחלות עפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 2001 ופונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001. בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.
עלי גבעת הרוא"ה 2003 הוקמה בשנת 2003 כחלק מתוכנית ההרחבה של היישוב עלי. מיקומה של הגבעה נבחר על מנת ליצור רצף טריטוריאלי בין גוש שילה-עלי - מעלה לבונה.

כיום גרים ביישוב כ 20 משפחות.

גבעה הרואה-אתר המועצה האזורית מטה בנימין.

דף יוטיוב של הישוב

שילה אחיה 1997 נמנה עם ישובי גוש שילה אשר מקבלים את השירותים מהיישוב שילה. היישוב הוקם ב-1997 על גבעה בגובה 857 מטר מעל פני הים - 1.2 ק"מ צפונית-מזרחית משבות רחל ונקרא תחילה בשם "שבות רחל ד'". המאחז נקרא על שמו של הנביא אחיה השילוני שפעל בממלכת ישראל בשומרון. ביישוב גרות היום[דרושה הבהרה] כ-70 משפחות. תעסוקת התושבים: מטעים, בית בד ויקב. לפי אתר שלום עכשיו היישוב ממוקם על אדמות מדינה ויש לו הסכם הרשאה לתכנון למטעם ההסתדרות הציונית עד לינואר 2005. משרד הבינוי והשיכון מימן הקמת תשתיות בסכום של 1,675,000 ש"ח[36].

ב-1998 נוסד במקום משק אחיה על ידי הרב יוסי שוקר ז"ל ואשר היווה בית הבד המרכזי לתוצרת הזיתים החקלאית ביהודה ושומרון. בהמשך בעקבות גידול בית הבית הוא עבר אל אזור התעשייה של היישוב שילה והוא מדורג כאחד מעשרים וחמישה בתי הבד הטובים בעולם[37].

אש קודש 1999 יישוב קהילתי חקלאי בעל צביון דתי תורני בהרי אפרים המתנשא לגובה 830 מטר מעל פני הים ליד היישוב שבות רחל השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים שביקשו בהתחלה אישור להקמת מגדל מים במקום ומאוחר יותר יישבו אותו. היישוב מונה כ-70 משפחות. תושבי היישוב מתפרנסים מגידול עזים לחלב וכרמי גפנים ליין ובמקצועות מתחומים שונים נוספים. היישוב קרוי על שמו של אש-קודש גילמור, שהיה מאבטח בסניף המוסד לביטוח לאומי במזרח ירושלים ונרצח במהלך האינתיפאדה השנייה ועל שם ספרו של רבי קלונימוס קלמיש שפירא. היישוב שייך לישובי גוש שילה. מתקיימים סכסוכים בין תושבי המאחז ותושבי הכפר הסמוך קוסרה[38][39].
קידה 2003 יישוב קהילתי כפרי בן 65 משפחות. הקמתו נועדה ליצור רצף טריטוריאלי של ההתיישבות בגב ההר בין השומרון כביש 60 והבקעה כביש הבקעה. "קידה" שייך למועצה אזורית מטה בנימין ומשתייך ליישובי גוש שילה. היישוב הוקם לאחר שבשנת 2002 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה", ששכן ברכס בירכת אל קסר. ביוזמת זאב חבר, מזכ"ל אמנה, אישר בנימין בן אליעזר, שר הביטחון, את הפיכת הבסיס ליישוב אזרחי. ברם, שר הביטחון הורה על פינוי התשתיות והריסת כל המבנים בבסיס. ב-22 במאי אותה שנה עלה הגרעין על הקרקע במיקום הנוכחי לאחר הרצחו של תושב אחיה גדעון ליכטרמן בדרך העולה ליישוב. לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך לאחר עתירה לבג"ץ בוטל הפינוי. ב-2012 נבנו בקידה 17 מבנים חדשים, 10 מהם בתי קבע[40].
גבעת הראל 1998
הכניסה לגבעת הראל

יישוב קהילתי הנמנה עם יישובי גוש שילה. היישוב שוכן. ביישוב מתגוררות (נכון ל-2015) כ-70 משפחות.

גבעת הראל הוקמה ב-1998 בגדה הצפונית של נחל שילה העליון ונקרא על שמו של הראל בן נון, בנו של הרב אלחנן בן נון רב היישוב שילה, שנהרג, בתקיפת מחבלים בעת שמירה ביישוב יצהר. על יד הגבעה ניטעו כרמי גפנים וזיתים בהיקף של מאות דונמים, המעובדים בידי יושבי הגבעה. בגבעה פועל "יקב גבעות", המפיק גם שמן זית.

במאחז נמצאים מספר אתרים תיירותיים, בהם: מערת הנחושת, מערת השקד, מזבח עתיק, עין עוז, פינת חי, וגלריה לאומנות קרמיקה. המפורסם שבהם, המזבח העתיק, הוא מזבח עולה חצוב בסלע, הניצב על גבי טרסה מעל לנחל שילה, ומעליו ומתחתיו מדרון תלול ומצוקי - כך שהמזבח בולט על פני השטח.

בפסגת הגבעה נמצא "מצפור אברהם" המעניק תצפית על כל האזור.

במדרון הדרומי של בגבעה נמצא אתר פריחה ענק של חלמונית גדולה, כשבשיא הפריחה מגיע מספר החלמוניות לקרוב ל-5,000.

בשנת 2012 הוקם במאחז "כולל גבעת הראל". מ-2013 מתקיים מדי שנה במאחז "מרוץ גבעת הראל".

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של גבעת הראל

ישוב הדעת (מכונה גם "הבית האדום") 2001 הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת הרב יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל, בסמוך לו שוכן מצפון המאחז עדי עד ומדרום המאחז קידה. היישוב מונה 12 משפחות.

התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק.

היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוות ישוב הדעת בוויקישיתוף
עדי עד 1998 מאחז ליד ההתנחלות שבות רחל, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשים משבות רחל. מונה כארבעים משפחות, ובמקום כרמים ויקב המייצר שכר. כן קיימת במקום ישיבה חקלאית "שדות אמיר"[41]. תושבי המקום דוגלים בחירות הפרט תוך מחויבות עמוקה להתחדשות יהודית ולהלכה.
עלי עין 2009 פורק ב-2011 הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בתשע"א פונתה כמה פעמים, תוך עימותים אלימים שבמהלכם נשרפה מכוניתו של מפקד משטרת בנימין. בשנת 2017 חזר איתן זאב לאזור והקים את חוות צאן קידה שבה מתגורים משפחתו ומספר נערים.

מאז פינוי המאחז התגברו אירועי הטרור החקלאי ומאות עצי גפן הושחתו על ידי פלסטינים תושבי האזור[42].

גבעת גל יוסף 2009
"משאית מגורים" בגל יוסף
המאחז הוקם בשנת ה'תשס"ט ונקרא על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. המאחז נמצא ממערב לכביש אלון ומזרחית לעדי עד. בגבעה היו 4 משאיות מקורקעות ששימשו למגורים וטנדר מקורקע ששימש כמטבח. כיום המאחז אינו מיושב, ונותרו בו רק חממות.
גאולת ציון 2011 גבעת גאולת ציון הוקמה לראשונה בשנת תשע"א על ידי צעירים המזוהים עם נוער הגבעות ועם הימין הקיצוני. לאורך השנים פונה המאחז ונבנה מחדש פעמים רבות.

באוקטובר 2013 מנה המאחז שתי משפחות וכמה רווקים. התושבים עסקו בחקלאות והחזיקו דיר עיזים בגבעה. בינואר 2015 הוקם במאחז בית כנסת, אך חודש לאחר מכן פונה המאחז והמבנים בו נהרסו. מאז 2015 המאחז נתמך על ידי ארגון אר"י ישאג. ב-2016 החלה לפעול במאחז ישיבה.

בחורף 2017 החל לפעול במקום ארגון "גאולת ציון - בחזון ובמעש" ומאז הארגון מחזיק את המקום.

כדי למנוע הקמה חוזרת של המאחז הוחל צו תיחום מטעם אלוף פיקוד מרכז שאסר על נוכחות בגבעה. כוחות הביטחון החלו לעצור לחקירה את השוהים במקום. בנובמבר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את בקשת המשטרה להטיל מעצר בית וקנס על צעיר ששהה במקום, וקבע שהצו אוסר על בנייה במקום אך לא על שהות בו.[דרוש מקור]

גבע בנימין בני אדם (סנה) 2004 מאחז הממוקם ממזרח לאדם (גבע בנימין) ומכונה על שמו. שמו הרשמי, סנה, לקוח מן המקרא, בתארו את הקרב בין יונתן ונושא כליו למצב הפלשתים: ”וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה.” (ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ד'), כשהמצוק המזוהה עם המצוק המקראי נמצא בסמוך לו. צופה על נחל פרת והרי מואב. ביישוב מתגוררות (נכון ל-2018) כ-50 משפחות.

נעשו מספר ניסיונות לפנותו[43].

גוש עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
אלון שבות גבעת החי"ש המאחז ממוקם ממזרח ליישוב אלון שבות, בראש חירבת סאוויר. במקום גרות כ-20 משפחות, רובן בקראוונים ומיעוטן בבתי קבע. במקום בית כנסת וגן שעשועים.

במלחמת העצמאות שימשה הגבעה כעמדה ששלטה על התנועה בכביש ירושלים-חברון ומנעה התקדמות הכוחות הערביים לכיוון ירושלים. הגבעה קרויה על שם לוחמי החי"ש שלחמו בה.

אלעזר נתיב האבות (או: דרך האבות) 2001 "נתיב האבות" או "דרך האבות" היא שכונה בצפון-מערב אלעזר. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, הודיעה הממשלה שהפרקליטות תבחן את בעלות האדמות עליהן ממוקם המאחז, ותקבע האם מדובר באדמות פלסטיניות פרטיות או באדמות מדינה[44], אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008 הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז[45]. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה[45]. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות ועל פיו הוכרז חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה[46]. לטענת ארגון רגבים בג"ץ נהג באופן לא שוויוני בהחלטה זו[47].

בפברואר 2018 אישרה הממשלה תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות שמתגוררות חלקית על קרקע פלסטינית פרטית[48].

ב-12 ביוני 2018 פונתה השכונה מיושביה על ידי כוח של כ-2,300 שוטרים[49].

אפרת גבעת עיטם חוה חקלאית ממזרח לאפרת[50], בסכנת ניתוק על ידי גדר ההפרדה.
בת עין רמת השלושה 2014 שוכן במערב גוש עציון, מדרום לכביש 367, בתחומי היישוב בת עין, על קרקע המוגדרת אדמת מדינה. הוקמה ב-4 ביולי 2014 לאחר רצח שלושת הנערים, והיא קרויה על שמם[51]. המועצה אזורית גוש עציון הביאה למקום קרוואנים וסיפקה תשתיות חשמל למאחז. חודש אחרי ההקמה של המאחז, בעקבות מספר אירועי תקיפה של ערבים כנגד יהודים פינתה המועצה אזורית גוש עציון את המאחז.
גבעת אוהבי יה 2022 גבעת אוהבי יה נוסדה באפריל 2022 בידי מספר נערי גבעות ותושבי היישוב בת עין לזכרו של תושב היישוב אהוביה סנדק[52]. הגבעה מונה כשלושה קראוונים וישיבה המורכבת מחמישה תלמידים[53]. המאחז נהרס עשר פעמים מיום ייסודו.[54]
מרחבי דוד (בת עין ב') 1998 מרחבי דוד (בת עין ב') הוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי חסידיו של הרב משה לוינגר. המאחז כולל קראוונים ובתים מבנייה קלה המפוזרים על פני שטח נרחב בתחתית הרכס שעליו שוכנת בת עין. מתגוררות במקום כשלושים משפחות.
גבעות חוות קשואלה 2012 חווה חקלאית השוכנת ביער הל"ה, צפונית ליישוב גבעות, על מורדותיו המערביים של גוש עציון. החווה קרויה על שם לוחם הפלמ"ח יעקב זרחי שנפל בקרב הקסטל וכינויו היה "קשואלה".
כרמי צור בית הברכה 2008 בית הברכה היא התנחלות בגוש עציון, השוכנת על כביש 60, סמוך למחנה הפליטים אל-ערוב. המקום משתרע על 38 דונם וכולל 8 מבנים. המתחם נבנה בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 על ידי המיסיונר והרופא האמריקאי תומאס לאמבי, שהקים בו בית חולים לחולי שחפת בשם בית אל-ברכה ובו 90 מיטות, בית ספר לאחיות, וכנסייה. לימים הפך המקום אכסניה לצליינים. ב-2008 מכרה הכנסייה הפרסביטריאנית את המתחם הנטוש לחברת קש שוודית, שמאחוריה עמד ארווינג מוסקוביץ'. ב-2015 החלו שיפוצים במתחם לקראת אכלוסו.

ב-2016 הורה שר הביטחון בוגי יעלון על צירוף המאחז לשטח השיפוט של מועצה אזורית גוש עציון[55][56].

מעלות חלחול 2020 שוכנת על ראס אל הווא, פסגה בגובה 1020 מטר בסמוך לצומת העוקפים. הוקם על ידי עמותת נחלה כמחאה על תוכנית השלום של הנשיא טראמפ.
גבעת שורק 2014 תחילת הפעילות בגבעה הייתה בתשס"ב, לאחר רצח איל ויעל שורק בשכונת צור שלם בכרמי צור. לאחר רצח שלושת הנערים ב-2014 הוקם בגבעה בית כנסת על שמם.
מיצד פני קדם 2000
תמונה של פני קדם

פני קדם הוא מאחז בשטח היישוב מיצד, בו מתגוררות כיום כ-45 משפחות.

גובה היישוב הוא 930 מטר מעל פני הים, והצניחה של 1300 מטר עד לים המלח ניכרת בנוף הנשקף ממנו.

מקור שם היישוב נגזר ממיקומו של היישוב מעל נחל ערוגות הפונה לקדם - למזרח. השם הרשמי הוא אספר ב', (שמו הרשמי של היישוב מיצד הסמוך הוא אספר א'), על שם באר אספר המוזכרת כמקום חנייתם של החשמונאים קודם הקרב ביוונים ומזוהה בח'רבת זפרן הסמוכה.

דרך אמונה 2022 מאחז חרדי (ראשון מסוגו) בן כחמש עשרה משפחות בסמוך למיצד[57] ע"ש הרב חיים קנייבסקי (שחיבר ספר בשם דרך אמונה).
נווה דניאל שדה בועז (מכונה גם "נווה דניאל צפון") 2002 הוקם בשנת 2002 על ידי קבוצת סטודנטים ואנשי צבא. נקרא על שם בעז (מגילת רות), שגר סמוך ליישוב בבית לחם. הוקם לאחר שמ"פ מילואים שזיהה צורך ביטחוני והתיישבותי ביישוב במקום זה הקים אותו ובמקום מספר קראוונים. ביישוב פועל פרויקט מיחזור ואיסוף פסולת הגדול ביותר בגוש עציון.

רוב תושבי המקום הם אקדמאים (רופאים, מורים, מהנדסים, ועוד) וסטודנטים. תושבי המאחז מקפידים על חיי קהילה של חילונים ודתיים, שמירה על הטבע והסביבה, חקלאות ועבודה עברית בלבד, ערבות הדדית ומעורבות בקהילה. היישוב מקיים פרויקט של מפגשים ואירוח מכינות קדם צבאיות. מבנה שהיה במקום נהרס על ידי המנהל האזרחי, הריסה שהיוותה תקדים לפינוי עמונה.

נוקדים מעלה רחבעם 2001 מאחז הנמצא על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה, ושייך למועצה אזורית גוש עציון. המאחז נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד, שבקרבת נוקדים, ונמצא בסמוך לו, במרחק של כקילומטר אחד. הוקם ב-2001.

בתחילת דרכו קיבל המאחז מענק ממשלתי של 750,000 שקל. כמה פעמים הוצאו צווי הריסה למקום. ב-2011 הודיעה המדינה לבג"ץ שבכוונתה להכשיר את המאחז ליישוב חוקי[58].

סמוך ליישוב, באחד האפיקים היורד לנחל תקוע, התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה בין 100,000 ל-200,000 פרחים. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות 10 בנובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר.

חוות שדה בר 1998 הוקמה ב-1998 כמאחז, וצורפה בינואר 2011 לנוקדים[59].

הר חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
בית יתיר חוות טליה 1995 חווה חקלאית בין סוסיא לבית יתיר, המסומנת במפה כ"חוות לוציפר". ידועה גם בשמה חוות נוף-הנשר או חוות טליה. החווה הוקמה על ידי יעקב טליה ונוהלה על ידו עד למותו בתאונת טרקטור. לטליה היה עדר של 600 כבשים שנגנבו. הוא רכש עדר חדש וגידל כרם ענבים. לדבריו, החווה ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. בדצמבר 2006 הורשו פלסטיניים להיכנס לשטחי העיבוד של החווה ושתילי כרם הגפנים נעקרו. המינהל האזרחי איפשר לערבים להתגורר על שתי גבעות סמוכות. אחת מהן זוהתה על ידי ד"ר עוז גולן כסלע המחלקות המקראי. לבעלי החווה יש הסכם הקצאה מהסתדרות הציונית לשימוש במקום כחוות מרעה עד יולי 2042. שטח החווה צופה על העיר ערד, הר חברון, דימונה, רבת עמון וים-המלח.
טנא עומרים חוות אברהם 2017 החווה עברה למקום חדש בפסח 2017, ממזרח לחוות מור, שם הייתה כחמש שנים.
מעון חוות מעון 1997 חוות מעון שוכנת בחורש עצי אורן אשר ניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל בתל טוואני. החווה מקבלת מהיישוב הקהילתי את אספקת החשמל, המים ואת שאר השירותים הציבוריים. מגוריהם של תושבי החווה הם במבנים זמניים אשר נבנו על ידם ומפוזרים בחורש. דרומית מהחורש נמצאת מערה גדולה הנושאת את אותו שם. החווה הוקמה בשנת 1997 כחווה חקלאית שבה עדרי כבשים, עזים, מטעי פרי וגידולי בעל.

בין תושבי החווה והתושבים הפלסטינים בסביבה נתגלעו חיכוכים. ב-19 באפריל 1998 רצחו רועים פלסטינים את תושב החווה דוב דריבן. בשנת 2000 נהרסו בתי החווה על ידי צה"ל אגב מאבק ותושביו הועברו לתוך יער מעון. בעבר התלוננו תושבי הכפר א-תוואני כי תושבי המאחז תקפו את ילדיהם בדרכם לבית הספר באמצעות שרשראות וכלבים, ולפיכך קיבלו הילדים בעבר ליווי צבאי בדרכם.

אביגיל 2001 אביגיל התנחלות כפרית במועצה אזורית הר חברון, על גבעה בין סוסיא למעון. נקראת על שמה של אביגיל, אשת נבל הכרמלי שעל פי המקרא התגוררה במעון המקראית המזוהה באתר סמוך.

המאחז הוקם בערב יום הכיפורים תשס"ב (2001) על ידי קבוצת חיילים משוחררים מצה"ל. מיד לאחר העלייה לקרקע הוצא על ידי בג"ץ צו ביניים שהקפיא את עבודות הפיתוח עד לבירור מעמד הקרקע. הדיונים נמשכו כשנתיים וחצי, בסופם נמחקה העתירה לאחר שנקבע שההתנחלות אינה ממוקמת על קרקע פרטית.

באביגיל חיות נכון לשנת 2013 כ-20 משפחות ולהן כ-30 ילדים. במקום כמה מבני קבע, בית כנסת, מקווה, גן ילדים, פעוטון ומספר עסקים. עד שנת 2008 פעל ביישוב דיר עזים שסיפק חלב למחלבה בסוסיא.

נגוהות גבעת הבוסתן 2001 בסוף שנת 2001 הוקמה בגבעה כקילומטר מערבית לנגוהות, שבינה ובין נגוהות חצצו כ-3 משפחות של ערבים, מאחז שנקרא הבוסטר (כיום: "גבעת הבוסתן"). במאחז מתגוררים רווק ו-8 משפחות. בשנת 2003 הוצאו למבנים במקום צווי הריסה, ובשנת 2007 הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ בדרישה להרוס את המאחז. עמדתה הנוכחית של המדינה היא כי יש להסדיר את הבנייה במקום[60].
שכונת הכרם שכונת הכרם הוקמה בין נגוהות לגבעת הבוסטר. בנובמבר 2009 הרס המנהל האזרחי את המבנים במקום[61]. הפינוי לווה באירוע סירוב פקודה בו חיילים תלו שלט גדול: "נחשון גם לא מגרשים"[62]. ביולי 2012 נהרסו שוב ארבעה מבנים בשכונת הכרם - קראוון ושלושה מבנים מעץ[63].
סוסיא מצפה יאיר כונה בעבר מגן דוד; אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מחוות הר סיני ששוכנת ליד היישוב סוסיא, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים משנת 2004 המאחז הוקם על קרקע משולבת (אדמת מדינה, אדמת סקר, ואדמה בבעלות פלסטינים)[64].
עשהאל 2001 הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי גרעין צעירים דתיים וחילוניים. בשנת תשס"ד (2005) הגרעין התפרק והנקודה יושבה על ידי קבוצת משפחות של בעלי תשובה אשר בקשו לעסוק בחקלאות. לאחר מספר שנים גם קבוצה זו התפזרה. בשנת תשע"ב (2012) חודשה הנקודה ונקבע שתהיה לאחד מיישובי הר חברון. היישוב ממוקם בדרום הר חברון בגובה 700 מטר מעל פני הים. היישוב נמצא על אדמות מדינה, בין שמעה לסוסיא, ומתגוררות בו כ-50 משפחות העוסקות בתחומים מגוונים. רב היישוב הוא מאיר בראלי, נכדו של הרב משה צבי נריה.
גבעת חסדי ה' 2005 הוקם בשנת ה'תשס"ה. במאחז ישנם מספר אוהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קראוון עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז גבעת הדגל.

בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.

קריית ארבע בית הכנסת חזון דוד 2001
בית הכנסת "חזון דוד" עומד על תילו. ערב ראש השנה ה'תשס"ט

בית כנסת בסמוך לקריית ארבע. בית הכנסת מנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש.

בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח' ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה[65].

שכונת גל 2003 מאחז השוכן בשולי קריית ארבע, ובסמוך לשכונת ג'אליס החברונית, שהעניקה את שמה (בתרגום לעברית) לשכונה. השכונה הוקמה על ידי משפחת אחת, שהתגוררה בשכונה במכולה ואוטובוס ישן, שבמהלך השנים הצטרפו אליה משפחות נוספות, כשכיום מתגוררות השכונה כ-20 משפחות. מלבד הבתים והשטחים החקלאיים, במרחבי השכונה פזורים גם אתרים ארכאולוגים עתיקים ובורות מים מתקופות שונות וכן גת ובית בד.

בעבר פונו בשכונה בית הכנסת ובתי מגורים, שנבנו מחדש בתוך זמן קצר[66].

מצפה אביחי 2009
מצפה אביחי
מאחז סמוך לקריית ארבע, מכונה גם גבעה 18[67], הוקם באוגוסט 2009[68]. המאחז נהרס והוקם מחדש, מספר פעמים. בספטמבר 2010 הוכנס ספר תורה לבית הכנסת שבמאחז, בהשתתפות הרב ישראל אריאל וח"כ ד"ר מיכאל בן ארי[69]. במאי 2012 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אריה דייוויס מוגדר חוקית "תושב קבע" במקום[70].

מאחזים שהוסדרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאחז מיקום שנת הקמה שנת הסדרה הערות
איבי הנחל גוש עציון 2022 נחשב לשכונה של מעלה עמוס
אלוני שילה קרני שומרון 1999
חוות יאיר השומרון 1999 2021
חרשה גוש טלמונים 1997 2020 מוגדר כשכונה בטלמון
כרם רעים גוש טלמונים 2005 2013 מוגדר כשכונה בטלמון
מבואות יריחו בקעת הירדן 1999 2020
מגרון בנימין 1999 2012 הועתק
מצפה אשתמוע דרום הר חברון 2002 2012
מצפה כרמים כוכב השחר 2010 עבר הליך משפטי; מוגדר כשכונה של כוכב השחר
מצפה לכיש מערב הר חברון 2002 2014 שכונה בנגוהות
נופי נחמיה השומרון 2002 2017 מוגדר כשכונה של רחלים
רחלים השומרון 1991 2014/2017 התקיים לתקופה כהיאחזות נח"ל
רמת גלעד קרני שומרון 2002 2011
חוות גלעד קרני שומרון 2002 2018 הוגדר כשכונה של קרני שומרון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדב שרגאי, תושב מאחז 777: כולנו מדחיקים, באתר הארץ, 16 ביוני 2006
  2. ^ הספד על אריה אורלנדו, באתר היישוב איתמר(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
  3. ^ "אתרים מעניינים" - החווה של סקאלי(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
  4. ^ שרון נובק ומערכת וואלה!‏, הושלם פינוי ארבעה מאחזים בגדה, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2007
  5. ^ נטעאל בנדל, ‏ענישה קולקטיבית: בהר ברכה סגרו את המים לשכונת "סנה יעקב", באתר כיפה, 2 בספטמבר 2012
  6. ^ צפו: גג מבנה קורס בפינוי מאחז • הקול היהודי, • הקול היהודי
  7. ^ מגד שמיים באתר עמוד ענן
  8. ^ מונה קצין בודק, שיחקור את פינוי מאחז גבעת להבה, באתר של "רשת 13", 14 בינואר 2005 (במקור, מאתר "nana10")
  9. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg 'עלי עשור' - עשור שנים לגבעת תקומה ביצהר, סרטון באתר יוטיוב
  10. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg 'יהודים הכינו כאן יין לפני 2000 שנה' - בציר בכרמי יצהר, סרטון באתר יוטיוב
  11. ^ זעם בעקבות פינוי המאחז על שם אביתר בורובסקי ז"ל: "מעשה פחדני", N12, ‏3 במאי 2021
  12. ^ שיראל ללום, היישוב החדש שהוקם לזיכרון ותקומה – ברוכים הבאים לאביתר, ערוץ 20, ‏9 במאי 2021
  13. ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, בתוך חודש, מאחז בלתי חוקי ובו עשרות מבנים הוקם על אדמות שלושה כפרים פלסטיניים, באתר הארץ, 4 ביוני 2021
    מאות התייצבו לשליחות הישוב אביתר, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2021
  14. ^ אילת כהנא, ‏במקביל להתפתחות המהירה: היישוב אביתר שוב בסכנת הריסה, בעיתון מקור ראשון, 7 ביוני 2021
  15. ^ רועי שרון, בג"ץ הורה להרוס 17 מבנים במאחז הלא החוקי תפוח מערב, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 7 בפברואר 2017
    יאיר אלטמן, ‏שקד: "פסק הדין בעתירה של היישוב תפוח מערב הוא הצלחה חשובה להתיישבות", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2019
    ערוץ 7, יוסי דגן: ניצחון אדיר להתיישבות, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2017
    בן גביר: "במשרד המשפטים רימו את השרה שקד!", באתר "סרוגים", 7 בפברואר 2017
  16. ^ אלישע בן קימון, מאות שוטרים השתלטו על מבנים המיועדים להריסה במאחז תפוח מערב, באתר ynet, 17 ביוני 2018
  17. ^ מעלה ישראל, באתר שלום עכשיו(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
  18. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, העליון הורה להרוס מבנה שהוקם במאחז חוות הגלעד ללא היתר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
  19. ^ ההיסטוריה חוזרת - החל תהליך גיבושה של קהילה חדשה בצפון ים המלח
  20. ^ באתר המועצה האזורית מגילות
  21. ^ משרד הביטחון פועל להכשרת "גבעת סלעית", באתר ערוץ 7, 16 ביולי 2012
  22. ^ ידידיה בן אור, לימוד הושענא רבא במרכז חבל בנימין, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2010
  23. ^ דף זיכרון לזכר יאיר יחיאל מנדלסון, באתר המועצה האזורית מטה בנימין
  24. ^ אפרת וייס, הוצת בית הכנסת במאחז יד יאיר, באתר ynet, 18 בינואר 2007
  25. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101
  26. ^ נדב שרגאי, מאות מתנחלים מנעו מכוחות הביטחון לפנות מאחז, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2004
  27. ^ אפרת וייס, פינוי? המתנחלים ממשיכים להרחיב מאחזים, באתר ynet, 16 בנובמבר 2006
  28. ^ שבתי בנדט‏, מצפה על אדמה פלסטינית פרטית - בחסות החטיבה להתיישבות, באתר וואלה!‏, 13 במאי 2015
  29. ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ב'; ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ט
  30. ^ איתמר פליישמן, הושלם פינוי מגרון, המתבצרים הורדו בכוח מהגג, באתר ynet, 2 בספטמבר 2012
    אפרת פורשר, ‏פינוי מגרון עבר בשלום, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2012
  31. ^ עזרי טובי, מסע הגבעות והחוות ביו"ש - רמת מגרון, באתר ערוץ 7, 14 בספטמבר 2022
  32. ^ מערכת ישראל היום, ‏מאחז חדש לזכר נרצחי הפיגוע בחלמיש, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2017
  33. ^ היישוב עמונה, באתר המועצה האזורית מטה בנימין
  34. ^ נועם (דבול) דביר, איתי בלומנטל ואביאל מגנזי, זעם תושבי עמונה: "בג"ץ מנותק מהעם", באתר ynet, 26 בדצמבר 2014
  35. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, בג"ץ הורה למדינה לפנות את מאחז עמונה בתוך שנתיים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014
  36. ^ אחיה (גבעה ד'), באתר שלום עכשיו(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
  37. ^ משק אחיה - דף הבית - M-achiya, www.m-achiya.co.il
  38. ^ יגאל מוסקו, ‏אש הקודש: כרוניקה של אלימות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 במרץ 2013‏
  39. ^ עימותים קשים סמוך ל"אש קודש", ערוץ 7
  40. ^ אתר שלום עכשיו(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
  41. ^ חגית רוטנברג, ‏יש קמח (אורגני) ויש תורה - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 13 בנובמבר 1987
  42. ^ 3,000 עצים הושחתו במשק אחיה שבבנימין, ערוץ 7
  43. ^ רועי שרון, פינוי המאחז בני אדם: מילה של זמביש?, באתר nrg‏, 14 באוגוסט 2009
  44. ^ בג"ץ 5083/02 ובג"ץ 7379/02
  45. ^ 1 2 בג"ץ 2817/08 מוניר חוסיין חסן מוסא נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-29 באפריל 2008, בג"ץ 8258/08, פסק-דין מיום 18 במאי 2009
  46. ^ בג"ץ 7292/14 עלי מוחמד עיסא מוסא ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-1 בספטמבר 2016
    דניאל דולב וטל שלו‏, בג"ץ דחה את בקשת תושבי נתיב האבות: "יש להרוס את כל הבתים", באתר וואלה!‏, 23 באוקטובר 2017
  47. ^ נתיב האבות מול ביר הדאג' באתר ערוץ 7.
  48. ^ ברגר, יותם (2018-02-25). "מפוני מאחז נתיב האבות ישוכנו זמנית במלון בעלות של יותר משני מיליון שקל". הארץ. נבדק ב-2018-03-16.
  49. ^ ערוץ 7, הסתיים פינוי נתיב האבות, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2018
  50. ^ נדב שרגאי, 1700 דונם הוכרזו כאדמות מדינה, לקראת הרחבת ההתנחלות אפרת, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
  51. ^ אורנית עצר, מאחז חדש לזכר שלושת הנערים, באתר ערוץ 7, 4 ביולי 2014
  52. ^ לחצו כאן כדי לתמוך בקמפיין גבעת אוהבי-יה, my.israelgives.org (באנגלית)
  53. ^ פינוי בגבעת אוהבי-יה שבגוש עציון: "מדיניות אנטי ציונית", עכשיו 14, ‏2021-10-27
  54. ^ בפעם השישית: הרס ופינוי בגבעת אוהבי-יה, סרוגים
  55. ^ מתחם "בית הברכה" צורף רשמית לגוש עציון
  56. ^ יישוב אסטרטגי חדש בין גוש עציון לחברון
  57. ^ מאחז חרדי בגוש עציון: על שם מרן שר התורה, המחדש
  58. ^ סיכום שנת 2011 בהתנחלויות, באתר שלום עכשיו
  59. ^ מתחת לרדאר - המדיניות השקטה של הכשרת מאחזים בלתי מורשים והפיכתם להתנחלויות רשמיות באתר יש דין, מרץ 2015
  60. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, פסח במאחז לא חוקי: 10 קרוואנים ריקים, 12 חיילי מילואים, באתר הארץ, 2 באפריל 2013
  61. ^ "רציתי לשרת את המדינה בכל מאודי – וכך עשיתי" - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 19 בנובמבר 2009
  62. ^ רועי שרון, חיילים הניפו שלטים בפינוי: גם נחשון לא מגרשים, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2009
  63. ^ אורלי הררי, הרס מבנים בנגוהות: המשטרה עצרה ילד בן 12, באתר ערוץ 7, 23 ביולי 2012
  64. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101, באתר משרד ראש הממשלה
  65. ^ רותי אברהם, יהודים וערבים בחברון - נגד האנרכיסטים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 10 בפברואר 2008
  66. ^ דף מידע על הגבעה באתר מועצת קרית ארבע, אתר של המועצה מקומית קרית ארבע
  67. ^ אורנית עצר, מסיירים ונוטעים בארץ המאחזים, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2009
  68. ^ אורנית עצר, 11 מאחזים חדשים יוקמו היום ומחר ביו"ש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2009
  69. ^ יוני קמפינסקי, מצפה אביחי: ספר תורה בבי"כ חדש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2010
  70. ^ בני טוקר, תקדים משפטי: תושב מצפה אביחי הוגדר כתושב קבע, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2012