מצפה כרמים

מצפה כרמים (התנחלות)
מצפה כרמים כפי שנשקף מהר קובת א-נג'מה
מצפה כרמים כפי שנשקף מהר קובת א-נג'מה
טריטוריה יהודה ושומרון
מחוז מחוז יהודה ושומרון
תאריך ייסוד 21 באפריל 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 600 מטרים
קואורדינטות 31°57′27″N 35°21′25″E / 31.9575127°N 35.3568562°E / 31.9575127; 35.3568562 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצפה כרמים כפי שנשקף מהר קובת א־נג'מה, משמאל כוכב השחר

מצפה כרמים היא התנחלות בתחום המועצה האזורית מטה בנימין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה כרמים הוקם כמאחז בשנת 1999. בתחילה השתכנו המשפחות מדרום לכוכב השחר, במקום בו נמצאת כיום שכונת מעלה שלמה, אולם היישוב הועתק מזרחה בהסכמה עם הממשלה למקומו הנוכחי. את תהליך ההקמה ליווה אישית מפקד פיקוד המרכז, משה יעלון, והוא אושר על ידי ראש הממשלה אהוד ברק.[1] שמו של היישוב ניתן לו בשל מיקומו. במקום 54 משפחות, 16 מהן בבתי קבע.

לאחר העתקתו, התגלה שגם השטח החדש נמצא על אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים, דיר ג'ריר וכפר מאליכ, לפי רישומי המנהל האזרחי[2]. הוא הוגדר כמאחז בלתי־חוקי גם בדו"ח שהכינה עו"ד טליה ששון עבור המדינה ב־2005[3].

הליכים משפטיים בעניין מצפה כרמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית העניקה למתיישבי היישוב מעמד של "בר־רשות", מתוך הנחה שהמקרקעין הוקצו כדין להסתדרות הציונית. באמצע שנת 2010 הוחל בבניית מבני קבע ומבני ציבור בהתאם לתוכנית המתאר. הבנייה לא נעשתה מכוחם של היתרים, ומוסדות התכנון לא פעלו לאכוף את דיני התכנון והבנייה.

בשנת 2011 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד התוכניות במקום, בטענה ששתי חלקות בתחום היישוב, שבהן מתגוררות 135 נפשות, הן חלקות פרטיות של העותרים הערבים.[4] החלו לבנות במאחז כ־20 מבנים, חלקם בתי קבע וחלקם קרוואנים. המנהל האזרחי הוציא למבנים צווי הפסקת עבודה, אך זו נמשכה[5]. לצורך בירור הבעלות וזכות תושבי היישוב מצפה כרמים כבני רשות להתגורר במקום, התקיים הליך אזרחי בבית המשפט המחוזי בירושלים.[6]

תושבי הכפר דיר ג'ריר, עתרו לבג"ץ אך רק בשנת 2014 נערך הדיון בו הוציא נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יפונו המבנים[7].

באוגוסט 2018 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש להסדיר את ההתיישבות ביישוב מצפה כרמים, באמצעות החלת "תקנת השוק במקרקעין", הקבועה בסעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967, וקובעת כי "כל עסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה לבין אדם אחר בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, לא תיפסל ותעמוד בתקפה, גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה רכוש ממשלתי".[8]

פסק הדין, שלו משמעות תקדימית להסדרת מעמדם של מבנים נוספים בהתנחלויות ובמאחזים, התקבל בשמחה על ידי מפלגת הבית היהודי, וספג ביקורת ממפלגת מרצ ומתנועת "שלום עכשיו".[9]

תושבי הכפר ערערו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. ב־27 באוגוסט 2020 התקבל ערעורם בבית המשפט העליון, תוך דחיית עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בפסק הדין קבעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי רשויות המדינה הרלוונטיות התנהלו שלא בתום לב, שהיה מאפשר להכשיר בדיעבד את ההתיישבות, ולפיכך לא ניתן להחיל על המקום את "תקנת השוק". בפסק הדין נקבע כי על המדינה מוטלת חובה לפנות 27 משפחות מביתן בתוך שלוש שנים, ולהסדיר פתרונות מגורים לתושבים שהתיישבו במקום בתמיכתה.[10]

תושבי המקום פתחו במאבק נגד ההחלטה, כשלצורך כך הם גייסו כספים בקמפיין מימון המונים.[11]

בספטמבר 2020, הגיש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לבקשת שר הביטחון בני גנץ ועל דעת שר המשפטים אבי ניסנקורן,[12] בקשה לדיון נוסף.[13] הבקשה התקבלה והתיק נוהל החל מנובמבר 2020 בפני הרכב מורחב. ביולי 2022, ברוב של 4 כנגד 3 שופטים, הפך בית המשפט העליון את החלטתו הקודמת, וקבע כי אין לפנות את תושבי מצפה כרמים מבתיהם.[14] השופטת דפנה ברק-ארז הצטרפה לעמדה העקרונית של השופטים חיות, פוגלמן וברון המצמצמת את תחולתה של תקנת השוק שבחוק הצבאי בשל תחולתם של עקרונות המשפט הבינלאומי באיזור התפוס בתפיסה לוחמתית, אך מנגד הצטרפה למעשה לעמדת השופטים הנדל, עמית וסולברג אשר פסקו לטובת המדינה והכשירו את החזקת הקרקע בפועל על ידי המתיישבים. את פסק דינה היא מסכמת כך:

במישור היישומי, מצאתי להצטרף לקביעה כי בנסיבות העניין, ובין היתר בהתחשב בפעולות ובבדיקות שנערכו בנקודת הזמן הרלוונטית להקמת הישוב מצפה כרמים במיקומו הנוכחי, ניתן לומר כי הצדדים להליך עמדו בדרישת תום הלב שבה הם חבים. זאת, אף בשים לב לכך שעסקינן בבחינת פרקטיקות ופעולות שהתרחשו לפני שנים רבות. בהמשך לכך, באתי לכלל מסקנה כי גם יתר תנאי סעיף 5 לצו התקיימו בנסיבות המקרה שבפנינו

פסקה 56 לפסק הדין של השופטת ברק-ארז, דנ"א 6364/20 שר הביטחון ואחרים נ' עבד אלפתאח סאלחה ואחרים, ניתן ב-27 ביולי 2022

ארגוני שמאל בישראל מחו נגד קביעה זו.[15][16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "יעלון: אין לפנות יישוב שהוקם באישור הממשלה". NRG. נבדק ב-2018-08-28.
  2. ^ ארנון רגולר‏, המתנחלים משווקים מאחז שבג"ץ טרם הכריע בעתידו, באתר וואלה!‏, 1 באוגוסט 2012 (כתב כך אף על פי שעוד בשנת 1999 החליטה הממשלה להעביר אותם למקום שבו הם נמצאים ואמרה שהמקום הוא אדמות מדינה, והדבר לא עבר ערעור שנים (עד 2014) רבות גם על ידי בג"ץ).
  3. ^ חוות דעת בנושא מאחזים בלתי מורשים - משרד ראש הממשלה
  4. ^ בג"ץ 953/11 עבד אלפתאח סאלחה ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-14 בפברואר 2016
  5. ^ עמוס הראל, כך מוקם מאחז נוסף מתחת לאף, באתר הארץ, 19 באפריל 2012
  6. ^ רע"א 2505/16 איציק אנג'ל ואחרים נ' המינהל האזרחי ביהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב-22 בדצמבר 2016
  7. ^ עמוס הראל, בג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע לא לפנות את המאחז מצפה כרמים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2014
  8. ^ תא (י-ם) 29754-11-13 איציק אנגיל ואחרים נגד עבד אלפתאח סאלחה ואחרים, ניתן ב-28 באוגוסט 2018
  9. ^ אבישי גרינצייג, אריק בנדר, ‏ביהמ"ש הכשיר את התנחלות מצפה כרמים ופתח פתח להסדרות נוספות, באתר מעריב אונליין, 28 באוגוסט 2018
  10. ^ בג"ץ 953/11 עבד אלפתאח סאלחה ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-27 באוגוסט 2020
  11. ^ גיוס המונים להצלת מצפה כרמים - Givechak, givechak.co.il
  12. ^ גנץ וניסנקורן תומכים בדיון נוסף בבג"ץ מצפה כרמים, ערוץ 7, ‏11/09/20
  13. ^ אילת כהנא, כדי למנוע פינוי יישובים אחרים: דיון נוסף בבג"ץ מצפה-כרמים, מקור ראשון, ‏13/09/2020
  14. ^ דנ"א 6364/20 שר הביטחון ואחרים נ' עבד אלפתאח סאלחה ואחרים, ניתן ב-27 ביולי 2022
  15. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של יריב אופנהיימר ברשת החברתית טוויטר, 27 ביולי 2022.
  16. ^ אורלי נוי, מצפה כרמים הוא הערת שוליים בפרוייקט הגזל הציוני, על כל גווניו, באתר "שיחה מקומית", 28 ביולי 2022.