רימונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רימונים
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎669‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 598 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.0%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron.svg
 
רימונים
רימונים
31°56′01″N 35°20′27″E / 31.9336328839295°N 35.3409672258006°E / 31.9336328839295; 35.3409672258006קואורדינטות: 31°56′01″N 35°20′27″E / 31.9336328839295°N 35.3409672258006°E / 31.9336328839295; 35.3409672258006

רימונים (רִמּוֹנִים) היא התנחלות ויישוב קהילתי באזור מזרח השומרון, בתחום מועצה אזורית מטה בנימין, כ-25 קילומטרים מירושלים. היישוב ממוקם על גבעה מזרחית לכביש אלון העובר מעל בקעת הירדן. מהגבעה יש תצפית על ירושלים מצד אחד, וים המלח מצד שני. בתחום היישוב בצד מזרח מצוי אתר עתיקות מהתקופה הביזנטית. גובה היישוב כ-690 מטרים מעל פני הים.

מהבחינה הארגונית היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

נכון לשנת 2013 מתגוררים ביישוב כ-170 משפחות, דתיים וחילונים. במקום ישנם מפעלי מזון, נגרייה, מסגרייה, מפעל לייצור שעוני מים וחוות סוסים.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת היאחזות נח"ל רימונים אושרה בוועדת השרים לענייני התיישבות ב-29 ביוני 1976 וחלוץ מגרעין אל-הב הגיע לנקודה ב-19 בינואר 1977. ב-8 בפברואר 1977 הגיעו שאר החיילים שאיישו את הנקודה וטקס העלייה על הקרקע שהתנהל ללא תקשורת התקיים ב-9 בפברואר 1977. בתחילה התגוררו החיילים באוהלים ובחצי השני של 1977 הוקמו מבנים. בהיעדר תעסוקה במקום עבדו החיילים בעבודות חוץ במשואה ובאזור ועסקו בביטחון שוטף. במאי 1977 הועבר לנקודה בית מלאכה לתפירת גפות לנעליים בו עבדו חלק מהבנות. בהמשך נמסרה לטיפול ההיאחזות גן ירק בשטח של 30 דונם בבקעה אליו נסעו חיילים לעבודה במכונית פג'ו[1].

בינואר 1979 סוכם עם תנועת חצ"ב שהיא תגבש שני גרעינים שיאזרחו את רימונים וכוכב השחר[2].

ב-20 באפריל 1980 בקשה אמנה לאזרח את רימונים בגרעין של 25 משפחות שהיו מוכנים לעלייה על הקרקע בסוף יוני 1980. בקשתם נענתה בשלילה מפני שהנקודה הובטחה לגרעין של האיחוד החקלאי שהיה אמור לעלות לנקודה בינואר 1981. אולם בגלל הרצון של הנח"ל לאזרח את המקום והלחץ שאם לא יאוזרח יועבר לידי אמנה, הוקדמה העלייה על הקרקע ל-21 בספטמבר 1980, עת התקיים טקס צנוע והתושבים נכנסו לבתים החדשים שבנייתם הסתיימה באותו זמן[1]. לקראת ההתאזרחות כבר הוסף היישוב לרשימת יישובי הפיתוח של משרד החינוך[3].

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא באתר מקראי בנחלת שבט בנימין בשם "סֶלַע הָרִמּוֹן", הנזכר במעשה פילגש בגבעה[4], ואשר שמו השתמר לפי הסברה בשם הכפר הערבי הסמוך ממערב "ראמון", ובשם צוק הסלע הסמוך "קובת א-רומאנה"[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רימונים באתר המועצה האזורית מטה בנימין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 281-283
  2. ^ טובה צימוקי, גרעיני התיישבות של חצ"ב יעלו הקיץ על הקרקע, דבר, 12 בינואר 1979
  3. ^ איך נוספו 23 ישובים לרשימת המועדפים בתמריצים למורים, דבר, 17 בספטמבר 1980
  4. ^ ספר שופטים, פרק כ', פסוקים מ"ה-מ"ז.
  5. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 1051-1052.