לדלג לתוכן

מהומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מְהוּמָן הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

יש האומרים ששמו במקור הוא "מהימנא" שפירושו סריס. יש חוקרים הסוברים ששמו של מהומן מגיע משורש עברי, אמן, ופירושו של השם הוא נאמן או סריס.[1]

יש חוקרים שמשווים את מהומן לשמו של אחד המלאכים הגדולים בדת זרתוסטרא, ששמו היה Vahu manah שפירושו הגות טובה, מחשבה טובה.[1]

חלק מהחוקרים סוברים גם שמהומן הוא ממוכן שהיה אחד מרואי פני המלך.[1]

בסיפור המגילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהומן נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש:

”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.[2]

ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.