הליגה האירופית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 128: שורה 128:
|-
|-
|{{דגל|ספרד}} [[ויאריאל (כדורגל)|ויאריאל]]||align="center"|1||align="center"|0||[[2021]]||
|{{דגל|ספרד}} [[ויאריאל (כדורגל)|ויאריאל]]||align="center"|1||align="center"|0||[[2021]]||
|}

==זכיות לפי מדינה==
{|class="wikitable sortable"
|-
! מדינה
! מספר זכיות
! הקבוצה הזוכה
|-
|{{דגל|ספרד||+}} ||14|| [[סביליה (כדורגל)|סביליה]] (7), [[אתלטיקו מדריד]] (3), [[ריאל מדריד]] (2), [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]] (1), [[ויאריאל (כדורגל)|ויאריאל]] (1)
|-
|{{דגל|אנגליה||+}} ||9|| [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] (3), [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]] (2), [[טוטנהאם הוטספר]] (2), [[איפסוויץ' טאון]] (1), [[מנצ'סטר יונייטד]] (1)
|-
|{{דגל|איטליה||+}} ||9|| [[יובנטוס]] (3), [[אינטר מילאנו]] (3), [[פארמה (כדורגל)|פארמה]] (2), [[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]] (1)
|-
|{{דגל|גרמניה||+}} ||7|| [[בורוסיה מנשנגלדבך]] (2), [[שאלקה 04]] (1), [[באייר לברקוזן]] (1), [[איינטרכט פרנקפורט]] (2), [[באיירן מינכן]] (1)
|-
|{{דגל|הולנד||+}} ||4|| [[פיינורד]] (2), [[אייאקס]] (1), [[פ.ס.וו. איינדהובן]] (1)
|-
|{{דגל|שוודיה||+}} ||2|| [[גטבורג (כדורגל)|גטבורג]] (2)
|-
|{{דגל|פורטוגל||+}} ||2|| [[פורטו (כדורגל)|פורטו]] (2)
|-
|{{דגל|רוסיה||+}} ||2|| [[זניט סנקט פטרבורג]] (1), [[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א מוסקבה]] (1)
|-
|{{דגל|בלגיה||+}} ||1|| [[אנדרלכט (כדורגל)|אנדרלכט]] (1)
|-
|{{דגל|טורקיה||+}} ||1|| [[גלאטסראיי]] (1)
|-
|{{דגל|אוקראינה||+}} ||1|| [[שחטאר דונצק]] (1)

|}
|}



גרסה מ־19:55, 16 באפריל 2024

הליגה האירופית
UEFA Europa League
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 32 עריכת הנתון בוויקינתונים
יבשת אירופה
זוכה סביליה - וואסטהם יוניטד
הכי הרבה זכיות סביליה
מפעל גבוה יותר ליגת האלופות
עונת 2023/2024 בקונפרנס ליגעונת 2023/2024 בקונפרנס ליג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו גביע אופ"א בשנים 1997–2004
לוגו גביע אופ"א בשנים 2004–2009
לוגו הליגה האירופית בשנים 2009–2015
לוגו הליגה האירופית החל משנת 2015

הליגה האירופית של אופ"אאנגלית: UEFA Europa League) היא תחרות כדורגל אירופית למועדונים, המנוהלת על ידי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית. הליגה האירופית נחשבת לטורניר כדורגל המועדונים השני בחשיבותו באירופה, אחרי ליגת האלופות. בתחרות משתתפות קבוצות שסיימו במקומות מסוימים בצמרת הליגה של ארצן או שזכו בגביע הלאומי. לכל מדינה מוקצה מספר מקומות בטורניר בהתאם למיקומה בדירוג הליגות של אופ"א.

הטורניר הוקם בשנת 1971 ונקרא בשם גביע אופ"א (UEFA Cup) כהמשך לטורניר גביע ערי הירידים. בשנת 1999 אוחד הטורניר עם גביע אירופה למחזיקות גביע, ומאז החלו להעפיל לטורניר גם קבוצות אשר זכו בגביע בארצן. בשנת 2009 אוחד הטורניר עם גביע האינטרטוטו, והחל להיקרא הליגה האירופית, כחלק מתהליך מיתוג שעבר. הזוכה בליגה האירופית משחקת בסופר קאפ האירופי מול זוכת ליגת האלופות.

היסטוריה

הטורניר נוסד כ"גביע אופ"א" כהמשך לטורניר גביע ערי הירידים שנערך בשנים 1955–1971. מספר הקבוצות שהשתתפו בגביע ערי הירידים צמח מ-11 קבוצות במהלך שנותיו הראשונות של הטורניר (1955–1958) ל-64 קבוצות במהדורתו האחרונה (1970/71). לאור צמיחתו של הטורניר, החליטה אופ"א להקים טורניר תחת ניהולה שיהווה המשך לגביע ערי הירידים. בשלב הגמר של מהדורתו הראשונה של הטורניר בעונת 1971/72, אשר הפגיש שתי קבוצות אנגליות, ניצחה טוטנהאם הוטספר את וולברהמפטון וונדררס, והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בטורניר. בעונה שלאחר מכן, קבוצה אנגלית נוספת, ליברפול, זכתה בתואר לאחר שגברה בגמר על בורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית. מנשנגלדבאך זכתה בתואר בשנים 1975 ו-1979, ובנוסף סיימה כסגנית בשנת 1980. ליברפול זכתה בתואר פעם נוספת בשנת 1976 לאחר שגברה בגמר על קלאב ברוז' הבלגית.

במהלך שנות ה-80, זכו גטבורג השוודית (1982 ו-1987) וריאל מדריד (1985 ו-1986) פעמיים בתואר. כמו כן, הגיעה אנדרלכט הבלגית לשלב הגמר שנתיים ברצף (1983 ו-1984), כשבפעם הראשונה זכתה הקבוצה בתואר ושנה לאחר מכן סיימה כסגנית. בשנת 1989 החל הכדורגל האיטלקי לבסס את הדומיננטיות שלו במפעל, כשנאפולי במדיה שיחק דייגו מראדונה, זכתה בטורניר לאחר שגברה בשלב הגמר על שטוטגרט הגרמנית. שנות ה-90 החלו עם שנתיים בהן קבוצות איטלקיות בלבד העפילו לשלב הגמר, כששנה לאחר מכן (1992) קבוצה איטלקית נוספת, טורינו, העפילה לשלב הגמר בו הפסידה לאייאקס ההולנדית. שנה לאחר מכן זכתה יובנטוס האיטלקית בתואר בפעם השלישית בתולדותיה, כשאינטר מילאנו זכתה בתואר שנה אחריה, והשאירה את הגביע באיטליה שנה נוספת. בשנת 1995 התקיים גמר כל-איטלקי בפעם השלישית בתולדות המפעל בו גברה פארמה על יובנטוס. שנת 1996 הייתה השנה היחידה בעשור זה אליו לא העפילה לפחות קבוצה איטלקית אחת. בשנתיים שלאחר מכן העפילה אינטר מילאנו לשלב הגמר, כשאת הראשון הפסידה לשאלקה 04 הגרמנית לאחר דו-קרב בעיטות עונשין, כשבשנה לאחר מכן גברה על לאציו בגמר כל-איטלקי הרביעי בתולדות המפעל. בשנה זו, החל שלב הגמר להיות משוחק במתכונת של משחק יחיד, אשר החליף צמד המשחקים שהונהגו בשיטת בית-חוץ עד אז. בשנת 1999 גברה פארמה במשחק הגמר על אולימפיק מרסיי וסיימה עידן בו נשלט המפעל על ידי קבוצות איטלקיות.

בשנת 2004 זכתה ולנסיה בתואר, והחלה עידן בו עברה הדומיננטיות במפעל לקבוצות הספרדיות. בשנים 2006 ו-2007 זכתה סביליה בתואר, כשבתואר השני מבין השניים זכתה הקבוצה לאחר שגברה על אספניול הספרדית בגמר הכל-ספרדי הראשון בתולדות המפעל. בשנים 2005 ו-2008 זכו צסק"א מוסקבה וזניט סנקט פטרבורג בהתאמה בתואר, ושחטאר דונצק האוקראינית, קבוצה פוסט-סובייטית נוספת, זכתה בתואר בשנת 2009.

בעונת 2009/10 עבר המפעל תהליך של מיתוג מחדש והחל להיקרא בשם "הליגה האירופית". אתלטיקו מדריד זכתה בתואר בשנים 2010 ו-2012, כשמשחק הגמר השני מבין השניים, הפגיש שתי קבוצות ספרדיות בפעם השנייה בתולדות הטורניר. בשנת 2013 הפכה צ'לסי האנגלית לקבוצה הראשונה שזוכה בתואר שנה לאחר שזכתה בליגת האלופות. בשנים 2014–2016 זכתה סביליה הספרדית בתואר שלוש פעמים ברציפות, אשר הפכו אותה לקבוצה המצליחה בתולדות המפעל עם חמש זכיות בסך הכול.

באופן מסורתי היה הטורניר פתוח לקבוצות אשר סיימו כסגניות הליגה בארצן. בשנת 1999 אוחד הטורניר עם גביע אירופה למחזיקות גביע, ומאז החלו להעפיל לטורניר גם קבוצות אשר זכו בגביע בארצן. בנוסף, קבוצות אשר נושרות מהמקום השלישי של שלב הבתים של ליגת האלופות, עוברות ישירות לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית.

ב-24 במאי 2013 הוחלט בקונגרס אופ"א שהחל מעונת 2014/2015 הקבוצה אשר תזכה בליגה האירופית תקבל בעונה שלאחר מכן כרטיס אוטומטי למפעל הבכיר יותר של היבשת, ליגת האלופות.

נכון לעונת 2018/2019 השחקן עם מספר הזכיות הרב ביותר הוא חוסה אנטוניו רייס, אשר זכה בחמישה גביעי ליגה אירופית: שניים עם אתלטיקו מדריד ושלושה עם סביליה.

מבנה

כמות הנציגות המשתתפות בטורניר נקבעת על פי דירוג הליגות של אופ"א. ככל שמדינה מדורגת גבוה יותר בדירוג, כך היא תשלח יותר נציגות למפעל, והן יחלו להשתתף בשלבים מתקדמים יותר של המוקדמות. בדרך כלל הקבוצות שעולות לליגה האירופית הן אלה שסיימו במקומות הכי גבוהים בליגה שלהן מתחת לקבוצות שהעפילו לליגת האלופות, וכן זוכות גביעים מקומיים.

בכל עונה (החל מעונת 2021/2022) בחודשים יולי ואוגוסט, נערכים סיבוב מקדים ופלייאוף. בסיבוב המקדים משתתפות 16 קבוצות: 3 מחזיקות הגביע מליגות 13–15, 10 המפסידות מסיבוב המוקדמות השני בליגת האלופות במסלול אלופות ו-3 המפסידות מסיבוב המוקדמות השני בליגת האלופות במסלול לא-אלופות. בסיבוב הפלייאוף משתתפות 20 קבוצות: 8 המנצחות מהסיבוב המקדים, 6 מחזיקות הגביע מליגות 7–12 ו-6 מפסידות מסיבוב המוקדמות השלישי בליגת האלופות.

10 הקבוצות שעוברות את סיבוב הפלייאוף מעפילות לשלב הבתים של הליגה האירופית בה משתתפות סך הכל 32 קבוצות: ה-10 מהסיבוב הקודם, ואליהן מצטרפות 4 הקבוצות שהפסידו בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות במסלול אלופות ו-6 הקבוצות שהפסידו בסיבוב המוקדמות השלישי ובפלייאוף של ליגת האלופות במסלול לא-אלופות, וכמו כן מצטרפות 6 מחזיקות הגביע מליגות 7–12, מקום רביעי בליגה 5 ומקום חמישי בליגות 1–4, וזוכת הליגה האזורית מהעונה הקודמת.

הקבוצות שמסיימות במקום השני בכל בית מעפילות לשלב ה"נוקאאוט" מקדים יחד עם הקבוצות שסיימו במקום השלישי בכל בית בליגת האלופות. הקבוצות שמסיימות ראשונות בכל בית מעפילות לשלב ה"נוקאאוט" יחד עם המנצחות מהסיבוב הקודם. שלבים אלו מתקיים בשיטת משחקי בית וחוץ. המנצחות של סיבובים אלו מעפילות לרבע הגמר שמתקיים אף הוא, כמו גם משחקי חצי הגמר, בשיטת בית וחוץ. שתי הקבוצות שמעפילות למשחק הגמר נפגשות למשחק בודד שנערך באצטדיון שנקבע מראש לכל עונה, והוא זה שקובע את הזוכה באליפות הליגה האירופית.

גביע אופ"א

2007 הפועל תל אביב

שלב הבתים יווןיוון פנאתינאיקוס
רומניהרומניה ראפיד בוקרשט
צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן
צ'כיהצ'כיה מלאדה בולסלאב
32 האחרונות סקוטלנדסקוטלנד גלאזגו ריינג'רס

טבלת זכיות

קבוצה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ספרדספרד סביליה 7 0 2006, 2007, 2014, 2015, 2016, 2020, 2023
איטליהאיטליה אינטר מילאנו 3 2 1991, 1994, 1998 1997, 2020
אנגליהאנגליה ליברפול 3 1 1973, 1976, 2001 2016
איטליהאיטליה יובנטוס 3 1 1977, 1990, 1993 1995
ספרדספרד אתלטיקו מדריד 3 0 2010, 2012, 2018
גרמניהגרמניה בורוסיה מנשנגלדבך 2 2 1975, 1979 1973, 1980
אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר 2 1 1972, 1984 1974
הולנדהולנד פיינורד 2 0 1974, 2002
שוודיהשוודיה גטבורג 2 0 1982, 1987
ספרדספרד ריאל מדריד 2 0 1985, 1986
איטליהאיטליה פארמה 2 0 1995, 1999
פורטוגלפורטוגל פורטו 2 0 2003, 2011
אנגליהאנגליה צ'לסי 2 0 2013, 2019
גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט 2 0 1980, 2022
אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד 1 1 2017 2021
בלגיהבלגיה אנדרלכט 1 1 1983 1984
הולנדהולנד אייאקס 1 1 1992 2017
הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן 1 0 1978
אנגליהאנגליה איפסוויץ' טאון 1 0 1981
גרמניהגרמניה באייר לברקוזן 1 0 1988
איטליהאיטליה נאפולי 1 0 1989
גרמניהגרמניה באיירן מינכן 1 0 1996
גרמניהגרמניה שאלקה 04 1 0 1997
טורקיהטורקיה גלאטסראיי 1 0 2000
ספרדספרד ולנסיה 1 0 2004
רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה 1 0 2005
רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג 1 0 2008
אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק 1 0 2009
ספרדספרד ויאריאל 1 0 2021

ישראל בליגה האירופית

ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים

עם הצטרפותה של התאחדות הכדורגל הישראלית בשנת 1994 כחברה מלאה באופ"א, זכתה ישראל לנציגה במפעל. הפועל באר שבע הייתה לנציגה הראשונה של ישראל במפעל לאחר שסיימה במקום השלישי בליגה הלאומית. באר שבע הוגרלה במוקדמות הטורניר מול אריס סלוניקי היוונית, הפסידה לה בסיכום שני המשחקים, והודחה מהטורניר.

בעונת 2001/2002 רשמה הפועל תל אביב הישג שיא לקבוצה ישראלית בטורניר, לאחר שהעפילה לשלב רבע הגמר, כשבדרך הדיחה את הקבוצות: אררט ירוואן, גזיאנטפספור, צ'לסי, לוקומוטיב מוסקבה ופארמה. בשלב רבע הגמר הודחה על ידי קבוצת מילאן האיטלקית.

הישג נוסף של קבוצה ישראלית בטורניר הוא של מכבי חיפה שהעפילה לשלב שמינית הגמר בעונת 2006/2007 והודחה על ידי אספניול הספרדית.

קבוצות נוספות שהעפילו לשלב 32 האחרונות הן הפועל תל אביב (בעונת 2006/2007 ובעונת 2009/2010), מכבי תל אביבעונת 2013/2014 ועונת 2020/2021) והפועל באר שבעעונת 2016/2017)

הישג שיא לשחקן ישראלי במפעל נרשם בעונת 2012/2013 כאשר יוסי בניון זכה בגביע במדי קבוצת צ'לסי, אם כי בניון לא השתתף במשחק הגמר. הישג השיא הקודם היה של דוד פיזנטי ב-1986, עת השתתף באחד מצמד משחקי גמר גביע אופ"א, בהם הפסידה קבוצתו, פ.צ. קלן, בסיכום המצטבר, לריאל מדריד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הליגה האירופית בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של הליגה האירופית (באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, ברוסית, בספרדית, באיטלקית ובפורטוגזית)

הערות שוליים


הליגה האירופית - עונת 2023/2024
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
אנגליהאנגליה וסטהאם יונייטד הולנדהולנד אייאקס סקוטלנדסקוטלנד ריינג'רס איטליהאיטליה אטאלנטה אנגליהאנגליה ליברפול ספרדספרד ויאריאל איטליהאיטליה רומא גרמניהגרמניה באייר לברקוזן
יווןיוון אולימפיאקוס צרפתצרפת מרסיי ספרדספרד ריאל בטיס פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון אוסטריהאוסטריה ל.א.ס.ק. לינץ צרפתצרפת סטאד רן צ'כיהצ'כיה סלביה פראג אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאך
גרמניהגרמניה פרייבורג אנגליהאנגליה ברייטון אנד הוב אלביון צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ בלגיהבלגיה רויאל אוניון סן-ז'ילואז ישראלישראל מכבי חיפה מולדובהמולדובה שריף טירספול נורווגיהנורווגיה מולדה
סרביהסרביה TSC באצ'קה טופולה יווןיוון א.א.ק. אתונה קפריסיןקפריסין אריס לימסול פוליןפולין ראקוב צ'נסטוחובה צרפתצרפת טולוז יווןיוון פנאתינייקוס שווייץשווייץ סרבט ז'נבה שוודיהשוודיה האקן