אוטו לימן פון זאנדרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:23, 21 במאי 2011

אוטו לימן פון זנדרס (גרמנית: Otto Liman von Sanders; ‏17 בפברואר 1855 - 22 באוגוסט 1929) היה גנרל ומצביא גרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שבין היתר היה היועץ הגרמני לאימפריה העות'מאנית.

חייו

נעוריו ותחילת דרכו

אוטו לימן פון זנדרס נולד בפומרניה. הוא היה בנו של בעל אדמות פרוסי ממוצא יהודי, בשנת 1874 הוא הצטרף לצבא כצוער, הוא התקדם בדרגות עד שבשנת 1908 הוא קיבל דרגה של גנרל-מאיור ובשנת 1911 הוא הועלה לדרגה של גנרל-לויטנט ומונה למפקד הדיביזה ה-22 שהייתה מוצבת בקאסל.

בשנת 1913 הוענק לפון זנדרס תואר אצולה לרגל חגיגות 25 שנה לעליית הקייזר וילהלם השני לשלטון, באותה שנה הוא מונה לראש המשלחת של הצבא הגרמני בהאימפריה העות'מאנית.

בתפקידו כראש המשלחת הצבאית הוא ניסה לבצע רפורמות בצבא העות'מאני במטרה לעביר אותו תהליך של מודרניזציה.

מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ואחרי כמה מן המפלות המוקדמות בשדה הקרב העות'מאנים איפשרו לקצינים הגרמנים לקחת חלק יותר משמעותי ומרכזי בפיקוד הצבא.

פון זנדרס מונה למפקד הארמיה החמישית בשנת 1915 ופיקד עליה בזמן קרב גליפולי שבו הצליחו הכוחות הטורקים להדוף את הפלישה הצרפתית-בריטית, קרב זה נחשב להצלחה הגדולה ביותר של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.

על חלקו בניצחון פון זנדרס עוטר בפור לה מריט עם עלי האלון אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר של האימפריה הגרמנית.

פון זנדרס מונה למפקד הכוחות העות'מאנים בארץ ישראל בשנת 1918, בזמן זה הם כבר ספגו תבוסות מידיו של הצבא הבריטי בראשות גנרל אדמונד אלנבי ולכן פון זנדרס נקט מדיניות הגנתית של התבצרות והחזקה בשטח הנוכחי שבידי הכוחות העות'מאנים.

למרות מאמציו של פון זנדרס הכוחות העות'מאנים הובסו על ידי הצבא הבריטי בקרב מגידו ונסוגו בסופו של דבר מארץ ישראל.

לאחר המלחמה

עם תום המלחמה פון זנדרס נעצר במלטה ובילה שישה חודשים בכלא כחשוד בביצוע פשעי מלחמה אולם בסופו של דבר הוא שוחרר בשנת 1919.

פון זנדרס פרש מן הצבא עם חזרתו לגרמניה והתרכז בכתיבת זיכרונותיו, שהתפרסמו בשנת 1927.

אוטו לימן פון זנדרס נפטר בשנת 1929 בביתו שבמינכן.

קישורים חיצוניים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Otto Liman Von Sanders.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוטו לימן פון סנדרס]]
+[[קובץ:Otto Liman Von Sanders.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוטו לימן פון זנדרס]]
-'''אוטו לימן פון סנדרס''' ([[גרמנית]]: '''Otto Liman von Sanders'''; {{כ}}[[17 בפברואר]] [[1855]] - [[22 באוגוסט]] [[1929]]) היה גנרל ומצביא [[גרמני]] בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], שבין היתר היה היועץ הגרמני לאימפריה העות'מאנית.
+'''אוטו לימן פון זנדרס''' ([[גרמנית]]: '''Otto Liman von Sanders'''; {{כ}}[[17 בפברואר]] [[1855]] - [[22 באוגוסט]] [[1929]]) היה גנרל ומצביא [[גרמני]] בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], שבין היתר היה היועץ הגרמני לאימפריה העות'מאנית.
 ==חייו==
 === נעוריו ותחילת דרכו ===
-אוטו לימן פון סנדרס נולד ב[[פומרניה]]. הוא היה בנו של בעל אדמות [[פרוסיה|פרוסי]] ממוצא יהודי, בשנת 1874 הוא הצטרף לצבא כצוער, הוא התקדם בדרגות עד שבשנת 1908 הוא קיבל דרגה של גנרל-מאיור ובשנת [[1911]] הוא הועלה לדרגה של גנרל-לויטנט ומונה למפקד הדיביזה ה-22 שהייתה מוצבת ב[[קאסל]].
+אוטו לימן פון זנדרס נולד ב[[פומרניה]]. הוא היה בנו של בעל אדמות [[פרוסיה|פרוסי]] ממוצא יהודי, בשנת 1874 הוא הצטרף לצבא כצוער, הוא התקדם בדרגות עד שבשנת 1908 הוא קיבל דרגה של גנרל-מאיור ובשנת [[1911]] הוא הועלה לדרגה של גנרל-לויטנט ומונה למפקד הדיביזה ה-22 שהייתה מוצבת ב[[קאסל]].
-בשנת [[1913]] הוענק לפון סנדרס תואר אצולה לרגל חגיגות 25 שנה לעליית הקייזר [[וילהלם השני]] לשלטון, באותה שנה הוא מונה לראש המשלחת של הצבא הגרמני ב[[האימפריה העות'מאנית]].
+בשנת [[1913]] הוענק לפון זנדרס תואר אצולה לרגל חגיגות 25 שנה לעליית הקייזר [[וילהלם השני]] לשלטון, באותה שנה הוא מונה לראש המשלחת של הצבא הגרמני ב[[האימפריה העות'מאנית]].
 בתפקידו כראש המשלחת הצבאית הוא ניסה לבצע רפורמות בצבא העות'מאני במטרה לעביר אותו תהליך של מודרניזציה.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ואחרי כמה מן המפלות המוקדמות בשדה הקרב העות'מאנים איפשרו לקצינים הגרמנים לקחת חלק יותר משמעותי ומרכזי בפיקוד הצבא.
-פון סנדרס מונה למפקד הארמיה החמישית בשנת [[1915]] ופיקד עליה בזמן [[קרב גליפולי]] שבו הצליחו הכוחות הטורקים להדוף את הפלישה ה[[צרפת|צרפתית]]-[[בריטניה|בריטית]], קרב זה נחשב להצלחה הגדולה ביותר של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.
+פון זנדרס מונה למפקד הארמיה החמישית בשנת [[1915]] ופיקד עליה בזמן [[קרב גליפולי]] שבו הצליחו הכוחות הטורקים להדוף את הפלישה ה[[צרפת|צרפתית]]-[[בריטניה|בריטית]], קרב זה נחשב להצלחה הגדולה ביותר של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.
-על חלקו בניצחון פון סנדרס עוטר ב[[פור לה מריט|פור לה מריט עם עלי האלון]] אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר של [[האימפריה הגרמנית]].
+על חלקו בניצחון פון זנדרס עוטר ב[[פור לה מריט|פור לה מריט עם עלי האלון]] אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר של [[האימפריה הגרמנית]].
-פון סנדרס מונה למפקד הכוחות העות'מאנים ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1918]], בזמן זה הם כבר ספגו תבוסות מידיו של הצבא הבריטי בראשות גנרל [[אדמונד אלנבי]] ולכן פון סנדרס נקט מדיניות הגנתית של התבצרות והחזקה בשטח הנוכחי שבידי הכוחות העות'מאנים.
+פון זנדרס מונה למפקד הכוחות העות'מאנים ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1918]], בזמן זה הם כבר ספגו תבוסות מידיו של הצבא הבריטי בראשות גנרל [[אדמונד אלנבי]] ולכן פון זנדרס נקט מדיניות הגנתית של התבצרות והחזקה בשטח הנוכחי שבידי הכוחות העות'מאנים.
-למרות מאמציו של פון סנדרס הכוחות העות'מאנים הובסו על ידי הצבא הבריטי ב[[קרב מגידו]] ונסוגו בסופו של דבר מארץ ישראל.
+למרות מאמציו של פון זנדרס הכוחות העות'מאנים הובסו על ידי הצבא הבריטי ב[[קרב מגידו]] ונסוגו בסופו של דבר מארץ ישראל.
 === לאחר המלחמה ===
-עם תום המלחמה פון סנדרס נעצר ב[[מלטה]] ובילה שישה חודשים בכלא כחשוד בביצוע [[פשעי מלחמה]] אולם בסופו של דבר הוא שוחרר בשנת [[1919]].
+עם תום המלחמה פון זנדרס נעצר ב[[מלטה]] ובילה שישה חודשים בכלא כחשוד בביצוע [[פשעי מלחמה]] אולם בסופו של דבר הוא שוחרר בשנת [[1919]].
-פון סנדרס פרש מן הצבא עם חזרתו לגרמניה והתרכז בכתיבת זיכרונותיו, שהתפרסמו בשנת 1927.
+פון זנדרס פרש מן הצבא עם חזרתו לגרמניה והתרכז בכתיבת זיכרונותיו, שהתפרסמו בשנת 1927.
-אוטו לימן פון סנדרס נפטר בשנת 1929 בביתו שב[[מינכן]].
+אוטו לימן פון זנדרס נפטר בשנת 1929 בביתו שב[[מינכן]].
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 {{המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה}}
-{{מיון רגיל:סנדרס, פון אוטו לימן}}
+{{מיון רגיל:זנדרס, פון אוטו לימן}}
 [[קטגוריה:אנשי צבא גרמנים]]
 [[קטגוריה:האימפריה הגרמנית: אישים]]

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
כללי	חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • גירוש יפו • גירוש תל אביב • קו שתי העוג'ות • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית	הסתערות גדודי הפרשים של דיוויזיית היומנרי על אל-מע'אר ב-13 בנובמבר 1917 הגנרל אלנבי מגיע לירושלים
קרבות	תעלת סואץ • רומני • מגדבה • רפיח • עזה הראשון • עזה השני • עקבה • פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה • באר שבע • תל חווילפה • תל א-שריעה • עזה השלישי • מרדף פלשת • גבעות מע'אר • עיון קרא • ואדי צראר • נבי סמואל • כיבוש ירושלים • צליחת מעברות הירקון • יריחו • בקעת הירדן • בעל חצור • עבר הירדן הראשון • עבר הירדן השני • מגידו • שכם • נצרת • עבר הירדן השלישי • נחל תרצה • חיפה • סמח' • גשר בנות יעקב • דמשק • חלב
יחידות	הצבא הבריטי: הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • חיל המשלוח ההודי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • הבריגדה הארצישראלית • הפרשים האוסטרלים הקלים • הקורפוס ה-20 • הקורפוס ה-21 • השריון הבריטי במערכה על ארץ ישראל • הדיוויזיה השביעית "מירוט" • הדיוויזיה השלישית "לאהור" • דיוויזיית הפרשים הרביעית • דיוויזיית הפרשים החמישית • קורפוס הגמלים הקיסרי • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי הצבא העות'מאני: קבוצת ארמיות ילדרים • קורפוס אסיה • מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני • הדיוויזיה ה-19 • הארמייה השביעית • הארמייה השמינית • טאבור עמליה
אישים	הצבא הבריטי:אדמונד אלנבי • אדוארד באלפין • ג'ורג' בארו • אריק גירדווד • הנרי הודג'סון • זאב ז'בוטינסקי • יוסף טרומפלדור • ג'ון לונגלי • ארצ'יבלד מארי • סטנלי מוט • טהאקור דלפט סינג • קלמנט לזלי סמית' • ג'ון פטרסון • ניל פרימרוז • פיליפ צ'טווד • אדוארד צ'ייטור • אוולין דה רוטשילד • גרנוויל ריירי • הנרי שובל • ג'ון שיי הצבא העות'מאני: אוטו לימן פון זאנדרס • אחמד ג'מאל פאשה • אריך פון פאלקנהיין • פרידריך קרס פון קרסנשטיין
אתרים	בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים • בית הקברות ההודי בתלפיות • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה • בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת • המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע • עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • כיכר אלנבי • מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה • מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה • שלוחת הרכבת לכפר הוג' • מסילת הרכבת רפיח - באר שבע • מסילת הרכבת לכפר א-לובן • אנדרטת הטייסים הטורקים • שער הודו • פארק החייל האוסטרלי • חניון הגדודים העבריים
תוצאות	הפסקת האש של מודרוס • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ • החייל העות'מאני האחרון בירושלים
ראו גם	פורטל היישוב