פרמייר ליג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 262: | שורה 262: | ||
| [[עונת 2017/2018 בפרמייר ליג|2017/2018]] |
| [[עונת 2017/2018 בפרמייר ליג|2017/2018]] |
||
|[[מנצ'סטר סיטי]] |
|[[מנצ'סטר סיטי]] |
||
| |
|- |
||
| [[עונת 2018/2019 בפרמייר ליג|2018/2019]] |
|||
|[[מנצ'סטר סיטי]] |
|||
===זכיות לפי קבוצות=== |
===זכיות לפי קבוצות=== |
גרסה מ־18:40, 12 במאי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:ליגה
פרמטרים [ שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
עונת 2018/2019 בפרמייר ליג | |
שם מלא | פרמייר ליג |
---|---|
תחום | כדורגל |
ארגון | התאחדות הכדורגל האנגלית |
מדינות | אנגליה, ויילס |
קבוצות | 20 |
תקופת הפעילות | 20 בפברואר 1992 – הווה (32 שנים) |
אלופה נוכחית | מנצ'סטר סיטי (2018/2019) |
מירב הזכיות | מנצ'סטר יונייטד (13) |
מפעל מקביל | גביע ה-FA, גביע הפוטבול ליג |
מפעל נמוך | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ |
www.premierleague.com | |
הפרמייר ליג (באנגלית: Premier League) היא ליגה אנגלית מקצוענית למועדוני כדורגל. היא הליגה העליונה במבנה ליגות הכדורגל באנגליה, והיא תחרות הכדורגל המרכזית במדינה. בליגה משחקים 20 מועדונים, והיא מבוססת על שיטת עלייה וירידה עם הפוטבול ליג. הליגה היא אגודה שבה 20 המועדונים החברים פועלים כבעלי מניות. העונה נמשכת מאוגוסט עד מאי, כאשר כל הקבוצות משחקות 38 משחקים. משנת 2001 ועד שנת 2016 היא מומנה על ידי בנק ברקליס, ולכן הייתה נקראת רשמית בשם ברקליס פרמייר ליג.
הליגה נוסדה ב-20 בפברואר 1992 בשם "FA פרמייר ליג", לאחר החלטה של מועדוני הליגה הראשונה של הפוטבול ליג לצאת מהפוטבול ליג, שנוסדה במקור ב-1888, וניצלו את עסקי שידורי הטלוויזיה הרווחיים. הפרמייר ליג הפכה מאז לליגת הספורט הנצפית ביותר בכל העולם.[1] היא ליגת הכדורגל הרווחית ביותר, עם הכנסה משותפת של המועדונים של כ-1.4 מיליארד ליש"ט בעונת 2005/2006, עם ציפיות להרוויח כ-1.8 מיליארד בעונת 2007/2008 בעקבות שיתוף התקשורת.[2] היא אף מדורגת שלישית בדירוג הליגות של אופ"א המבוסס על ההופעות במסגרות האירופיות במשך חמש השנים האחרונות, אחרי לה ליגה הספרדית והבונדסליגה הגרמנית.[3]
היסטוריה
מוצא
למרות הצלחה משמעותית באירופה במהלך שנות ה-70, שנות ה-80 סומנו כנקודת שפל עבור הכדורגל האנגלי: אצטדיונים נהרסו, האוהדים סבלו ממבנים קלוקלים, האלימות גברה, והמועדונים האנגלים נאסרו מלשחק בתחרויות האירופיות, בשל אירועי אסון הייזל בשנת 1985.[4] הליגה הראשונה של הפוטבול ליג, שהייתה הליגה העליונה בכדורגל האנגלי מאז 1988, הייתה מאחורי ליגות כמו הסרייה א' האיטלקית ולה ליגה הספרדית מבחינת כמות הצופים וההכנסות, ומספר שחקני צמרת אנגלים עברו לשחק במדינות אחרות.[5] עם זאת, בתחילת שנות ה-90 מגמת הירידה החלה להיפסק; ונבחרת אנגליה הצליחה בגביע העולם 1990, כאשר הגיעה לחצי הגמר. אופ"א, הגוף המנהל את הכדורגל האירופי, הסירה את השעיית המועדונים האנגלים, שנמשכה חמש שנים, מהמפעלים האירופיים ב-1990 ודו"ח טיילור על תקנות הבטיחות באצטדיונים, שהציע שיפורים יקרים לבניית אצטדיונים מלאי-מושבים כתוצאה מאסון הילסבורו, פורסם בחודש ינואר של אותה שנה.[6]
הכסף משידורי הטלוויזיה הפך גם הוא לחשוב הרבה יותר; הפוטבול ליג קיבלה 6.3 מיליון ליש"ט עבור הסכם לשנתיים ב-1986, אך כאשר העסקה חודשה ב-1988, המחיר עלה ל-44 מיליון ליש"ט על פני ארבע שנים.[7] המשאות ומתנים של 1988 היו הסימנים הראשונים לצמיחת ליגה; עשרה מועדונים רצו לעזוב והקימו את ה"סופר ליג", אבל לבסוף שוכנעו להישאר.[8] כאשר האצטדיונים שופרו וכמות הצופים במשחקים וההכנסות עלו, קבוצות הצמרת במדינה שקלו שנית לעזוב את הפוטבול ליג על מנת ליהנות מהכסף הרב שהחל לזרום לספורט.
הקמה
בסיומה של עונת 1991, בהצעה להקמת ליגה חדשה נרשם כי היא תביא כסף רב יותר למשחק. הסכם חברי המייסדים, נחתם ב-17 ביולי 1991 על ידי המועדונים מהליגה הראשונה, קבע את העקרונות הבסיסיים להקמת הליגה החדשה בשם "FA פרמייר ליג".[9] האישור למועדונים האנגליים לשחק שוב באירופה נחשב להכרחי, בשל הכישרון הרב של הקבוצות האנגליות.[5]
בשנת 1992 מועדוני הליגה הראשונה נפרדו מהפוטבול ליג ביחד וב-27 במאי 1992 ה-FA פרמייר ליג הוקמה כחברה מוגבלת שפעלה מתוך משרד בהתאחדות הכדורגל האנגלית, מאוחר יותר המשרד הראשי בשער לנקסטר.[5] זה הוביל לפירוק של הפוטבול ליג בת 104 השנים שהייתה עד אז בעלת ארבע חטיבות (ליגות); הפרמייר ליג הורכבה מחטיבה בודדת ואילו הפוטבול ליג משלוש. לא היה שינוי בפורמט התחרות – אותו מספר של קבוצות התחרו בליגה העליונה, והעליות והירידות בין הפרמייר ליג והליגה הראשונה של הפוטבול ליג החדשה נשארו מבוססים על אותם תנאים שהיו בין הליגה הראשונה והליגה השנייה הישנות.
22 המועדונים החונכים של הפרמייר ליג החדשה היו ארסנל, אסטון וילה, בלקברן רוברס, צ'לסי, קובנטרי סיטי, קריסטל פאלאס, אברטון, איפסוויץ' טאון, לידס יונייטד, ליברפול, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, מידלסברו, נוריץ' סיטי, נוטינגהאם פורסט, אולדהאם אתלטיק, קווינס פארק ריינג'רס, שפילד יונייטד, שפילד וונסדיי, סאות'המפטון, טוטנהאם הוטספר ווימבלדון.
עונה ראשונה ושינויים
הפרמייר ליג שוחקה לראשונה בעונת 1992/1993, והורכבה במקור מ-22 מועדונים. השער הראשון בהיסטוריה של הפרמייר ליג הובקע על ידי בריאן דין משפילד יונייטד, במשחק בו ניצחה שפילד 1-2 את מנצ'סטר יונייטד. באליפות הראשונה בתולדות הליגה זכתה מנצ'סטר יונייטד. בעקבות דרישה של פיפ"א, הגוף המנהל את הכדורגל הבינלאומי, הליגות המקומיות הפחיתו את מספר המשחקים שכל קבוצה משחקת, ומספר המועדונים ירד ל-20 בשנת 1995, כאשר ארבע קבוצות ירדו מהליגה ושתי קבוצות בלבד עלו מליגת המשנה. ב-8 ביוני 2006, פיפ"א ביקשה שכל הליגות האירופיות המובילות, בהן הסרייה א' האיטלקית ולה ליגה הספרדית, ירדו ל-18 קבוצות בפתיחתה של עונת 2007/08, אך הפרמייר ליג התנגדה לשינוי.[10] בסופו של דבר פתחו את עונת 2007/08 פעם נוספת 20 קבוצות. הליגה שינתה את שמה מ-"FA פרמייר ליג" לשם הפשוט "פרמייר ליג" בשנת 2007.
מבנה ניהולי
הפרמייר ליג פועלת כאגודה ויש בה 20 מועדונים חברים. כל מועדון הוא בעל מניות, עם קול אחד לכל אחד בסוגיות כדוגמת שינויי חוקים וחוזים. המועדונים בוחרים יושב ראש, מנהל כללי, ודירקטוריון על מנת לפקח על הפעולות היומ-יומיות של הליגה.[11] התאחדות הכדורגל האנגלית לא מעורבת באופן ישיר בפעולות אלה של הפרמייר ליג, אך בעלת כוח שלילה כבעלת מניות מיוחדת במהלך בחירת הנשיא והמנכ"ל וכאשר החוקים החדשים מאומצים על ידי הליגה.[12]
הפרמייר ליג שולחת נציגים לפורום המועדונים האירופיים (European Club Forum) של אופ"א, מספר המועדונים והמועדונים עצמם הנשלחים נקבעים בהתאם לדירוגי אופ"א. פורום המועדונים האירופיים אחראי על בחירת שלושה חברים לוועד תחרויות המועדונים של אופ"א, שמעורב בפעולות של תחרויות אופ"א כדוגמת ליגת האלופות והליגה האירופית.[13]
התחרות
אליפות וירידה
ישנם 20 מועדונים בפרמייר ליג. במהלך העונה בליגה, שנמשכת מאוגוסט עד מאי, כל מועדון משחק פעמיים נגד כל אחד מהמועדונים האחרים, פעם אחת באצטדיון הביתי שלו ופעם אחת באצטדיון של היריב, ובסך הכל 38 משחקים. הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור ניצחון ונקודה אחת עבור תיקו. לא מושגות נקודות במקרה של הפסד. הקבוצות מדורגות תחילה לפי מספר הנקודות הכולל שהשיגו, לאחר מכן לפי הפרש השערים, ולאחר מכן לפי מספר השערים שהבקיעו. בסוף אותה עונה, המועדון עם מספר הנקודות הגבוה ביותר מוכתר כאלוף. אם מספר הנקודות שווה בין שני מועדונים או יותר, הפרש השערים ולאחר מכן מספר השערים שהובקעו קובעים את הקבוצה הזוכה. אם עדיין יש שוויון, הקבוצות שוקלות לחלוק את אותה עמדה. במקרה של שוויון על האליפות, על הירידה או על ההעפלה לתחרויות האחרות, משחק פליי-אוף במגרש נייטרלי (שאינו שייך לאף אחת מהקבוצות המשתוות) קובע את הדירוג.[14] הקבוצות המדורגות בשלושת המקומות הנמוכים ביותר יורדות לפוטבול ליג צ'מפיונשיפ, ושתי הקבוצות המדורגות ראשונות בפוטבול ליג, יחד עם מנצחת הפלייאוף המפגיש בין הקבוצות במקומות 3-6 בפוטבול ליג, עולות לפרמייר ליג במקומן.[15]
העפלה לתחרויות האירופיות
בעונת 2009/2010 השתנתה שיטת ההעפלה לליגת האלופות. ארבע הקבוצות העליונות בפרמייר ליג מעפילות לליגת האלופות, כאשר שלוש הקבוצות העליונות נכנסות ישירות לשלב הבתים של טורניר זה. בעבר שתי הקבוצות הראשונות בלבד העפילו אוטומטית. הקבוצה המדורגת רביעית נכנסת לליגת האלופות בסיבוב פליי-אוף בתור קבוצה שאינה אלופה, וחייבת ניצחון במפגש כפול על מנת להיכנס לשלב הבתים.[16] הקבוצה המדורגת חמישית מעפילה אוטומטית לליגה האירופית, שהחליפה את גביע אופ"א, והקבוצות המדורגות במקומות השישי והשביעי יכולות להעפיל גם הן, תלוי בזהות הזוכות בשני הגביעים המקומיים (גביע ה-FA וגביע הפוטבול ליג). אם אחת מזוכות הגביעים מעפילה לאירופה דרכו למרות מיקומה בליגה, הקבוצה המדורגת שישית בפרמייר ליג תעפיל לליגה האירופית. אם זוכות שני הגביעים יעפילו לאירופה למרות מיקומן בליגה, הקבוצות המדורגות במקומות השישי והשביעי יעפילו לליגה האירופית. סגניות הגביעים לא יעפילו לאירופה אם לא יעשו זאת באמצעות המיקום הסופי בליגה.[17] מקום נוסף בליגה האירופית ניתן להשגה דרך זכייה בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א, כמו קודם לכן. אם לפרמייר ליג יש את אחד משלושת דירוגי המשחק ההוגן הגבוהים באירופה, המדורגת הגבוהה ביותר בדירוג המשחק ההוגן של הפרמייר ליג שלא העפילה לאירופה תעפיל בכל זאת אוטומטית לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.[18]
חריגה ממערכת ההעפלה הרגילה לאירופה אירעה בשנת 2005, כאשר ליברפול זכתה בליגת האלופות, אך לא סיימה במקום המוביל למוקדמות ליגת האלופות בפרמייר ליג אותה עונה. אופ"א נתנה לליברפול היתר מיוחד להיכנס לליגת האלופות, מה שנתן לאנגליה חמש נציגות.[19] לאחר מכן, אופ"א קבעה שהאלופה הכהנת תעפיל לתחרות ליגת האלופות בעונה שלאחר מכן ללא קשר למיקומה בליגה המקומית.
הפרמייר ליג העפילה לאחרונה למקום הראשון בדירוג הליגות האירופיות של אופ"א בהתאם להופעות קבוצותיה במפעלים האירופיים בחמש השנים הקודמות. העפלה זו שברה את השליטה בת שמונה השנים של הליגה הספרדית, לה ליגה.[20] שלוש הליגות המובילות באירופה מורשות להכניס ארבע קבוצות לליגת האלופות. נשיא אופ"א מישל פלטיני, הציע לקחת מקום אחד משלוש הליגות המובילות ולתת אותו לזוכת הגביע הלאומי. הצעה זו נדחתה לאחר הצבעה בכינוס הוועדה של אופ"א.[21] באותו מפגש, לעומת זאת, הוסכם כי הקבוצה המדורגת שלישית בארבע הליגות המובילות תזכה בהעפלה אוטומטית לשלב הבתים, טוב יותר מסיבוב המוקדמות השלישי, בעוד הקבוצה המדורגת רביעית תפגוש במשחק פליי-אוף קבוצה מאחת מ-15 הליגות המובילות באירופה.
נותני חסות
הפרמייר ליג נתמכת בידי נותני חסות מאז 1993. הספונסר יכול לקבוע את השם המסחרי של הליגה. הרשימה שלהלן מפרטת מי היו הספונסרים של הפרמייר ליג וכיצד הם קראו לתחרות:
- 1993 - 2001: קרלינג (FA קרלינג פרמיירשיפ)
- 2001 - 2004: ברקליירד (ברקליירד פרמיירשיפ)
- 2004 - 2007: ברקלייס (ברקלייס פרמיירשיפ)
- 2007 - 2016: ברקלייס פרמייר ליג[22]
- 2016 - : אין חסות (פרמיירליג)
מועדונים
בסך הכול 42 מועדונים שיחקו בפרמייר ליג מאז הקמתה ב-1992 ועד לסוף עונת 2008/2009. שני מועדונים אחרים (לוטון טאון ונוטס קאונטי) היו חתומים על ההסכם המקורי שיצר את הפרמייר ליג, אך ירדו לפני חניכת עונת הפרמייר ליג הראשונה ולא חזרו לאחר מכן לליגה העליונה.
שישה מועדונים היו חברים בפרמייר ליג בכל עונה מאז פתיחתה. קבוצה זו מורכבת מארסנל, צ'לסי, אברטון, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם הוטספר.[23] שישה מועדונים בלבד זכו באליפות הפרמייר ליג: מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, בלקברן רוברס, ארסנל, צ'לסי ולסטר סיטי. לאורך ההיסטוריה, שלוש קבוצות מהפרמייר ליג זכו בליגת האלופות (מנצ'סטר יונייטד ,ליברפול וצ'לסי), קבוצה אחת (ליברפול) זכתה בגביע אופ"א, שתי קבוצות (צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד) זכו בליגה האירופית, ושני מועדונים זכו בגביע אירופה למחזיקות גביע (צ'לסי וארסנל).
קבוצות לעונת 2018/2019
20 הקבוצות הבאות מתחרות בפרמייר ליג במהלך עונת 2018/2019:
קבוצה | מיקום | אצטדיון | תכולה |
---|---|---|---|
ארסנל | לונדון | אצטדיון האמירויות | 60,388 |
ברנלי | ברנלי | טרף מור | 22,619 |
בורנמות' | בורנמות' | אצטדיון דין קורט | 12,000 |
צ'לסי | לונדון | סטמפורד ברידג' | 41,798 |
קריסטל פאלאס | לונדון | סלהרסט פארק | 26,255 |
אברטון | ליברפול | גודיסון פארק | 40,537 |
ווטפורד | ווטפורד | ויקארג' רואד | 21,507 |
לסטר סיטי | לסטר | קינג פאוור | 32,262 |
ליברפול | ליברפול | אנפילד | 54,074 |
מנצ'סטר סיטי | מנצ'סטר | אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר | 47,805 |
מנצ'סטר יונייטד | מנצ'סטר | אולד טראפורד | 75,731 |
ברייטון אנד הוב אלביון | ברייטון | אצטדיון פאלמר | 30,278 |
ניוקאסל יונייטד | ניוקאסל | אצטדיון סנט ג'יימס פארק | 52,405 |
סאות'המפטון | סאות'המפטון | אצטדיון סנט מרי | 32,589 |
וולברהמפטון וונדררס | וולברהמפטון | אצטדיון מוליניו | 31,700 |
האדרספילד טאון | האדרספילד | אצטדיון קירקליס | 24,500 |
קארדיף סיטי | קארדיף | אצטדיון קארדיף סיטי | 26,828 |
טוטנהאם הוטספר | לונדון | אצטדיון טוטנהאם הוטספר | 62,062 |
פולהאם | פולהאם | קרייבן קוטג' | 24,600 |
וסטהאם יונייטד | לונדון | האצטדיון האולימפי (לונדון) | 60,000 |