ח'אן אל-אחמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חאן אל-אחמר)
ח'אן אל-אחמר (מתחם)
الخان الأحمر
"בית ספר הצמיגים" שהוקם במקום על ידי ארגון איטלקי
"בית ספר הצמיגים" שהוקם במקום על ידי ארגון איטלקי
מדינה / טריטוריה שטח C
נפה אל-קודס
גובה 225 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במתחם 350 (2016)
קואורדינטות 31°48′45″N 35°20′16″E / 31.8125°N 35.33777778°E / 31.8125; 35.33777778 
אזור זמן UTC +2

ח'אן אל-אחמרערבית: الخان الأحمر; תעתיק מדויק: אלח'אן אלאחמר) הוא מתחם ביהודה ושומרון, על אדמות מדינה בשטח C, כעשרה ק"מ ממזרח לירושלים, בין כפר אדומים למישור אדומים, סמוך לכביש 1. במקום מתגוררים כ-180 בדואים בני שבט הג'האלין[1].

בית המשפט העליון קבע כי המבנים במקום אינם חוקיים, ואישר מספר פעמים צו הריסה נגדם. באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המתחם יפונה תוך זמן קצר, אך צו ההריסה לא מומש, בין השאר מחמת לחץ בינלאומי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם קרוי של שם האתר ההיסטורי ח'אן אל אחמר המצוי כשני קילומטר מהמתחם, כיום בשטח אזור התעשייה מישור אדומים הסמוך. הח'אן הוקם על חורבות מנזר אותימיוס, ונקרא על שמה של אבן החול הנובית האדמדמה שבאזור – "אחמר", שמשמעותו "אדום" בערבית – "הח'אן האדום". הח'אן שימש כפונדק לעולי הרגל המוסלמים לנבי מוסא. מבנה הח'אן נהרס במאה ה-19 בידי צבאו של אבראהים פאשא[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי המקום נודדים באזור כבר משנות החמישים לאחר שגורשו מאזור תל ערד, אולם לטענת משרד הביטחון הם יושבים במקום רק משנת 1988. לפי ארגון בצלם אין מדובר במחלוקת עובדתית אלא בהגדרות, והתושבים הבדואים נדדו באזור משנות החמישים[3]. "מחנה ישי" של חטיבה 27 יושב על אדמות מרעה ששימשו את תושבי המקום בעבר. בשנת 1975 הוקם אזור התעשייה מישור אדומים באזור מנזר אותימיוס, ובשנת 1979 ההתנחלות כפר אדומים[4]. האזור מוקף במחנה ישי במערב, מישור אדומים מדרום, כפר אדומים מצפון, ושטחי אש ששימשו לאימוני שריון מדרום מזרח.

בעקבות הפיכת מדבר יהודה לשטחי אש ולשמורות טבע הופסקה בשנות ה-70 הנדידה והבדואים עברו למגורי קבע בצד הכביש[5].

ב-1992 נבנתה ההתנחלות נופי פרת כ-500 מטר מצפון למתחם וב-2001 הוקם מאחז גבעה 468 והמכינה הקדם-צבאית עין פרת - המדרשה למנהיגות חברתית, שצמצמו לטענת ארגון "במקום" את שטחי המרעה באזור הח'אן[6].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החליט המנהל האזרחי לרכז את הבדואים באזור ביישוב ערב אל-ג'הלין. בשנת 1999 הוחל בהכשרת המקום, כחצי קילומטר ממערב למעלה אדומים, עם מגרשים לבנייה עבור בני השבט[7]. בג"ץ, שדן בלמעלה מ-10 עתירות של השבט, הורה להפסיק את העבודות ולפתוח במשא ומתן עם בני השבט[8]. בשנת 2006, אושרה במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי תוכנית הרחבה של יישוב הקבע[7]. בעשור השני של המאה ה-21, החל המנהל האזרחי לקדם תוכנית להעתקת הבדואים משבט הג'האלין שנותרו לגור בצריפונים ואוהלים באזור, כ-2,400 נפש, למקום זה[9], ושוב החל מאבק משפטי נגד הפינוי[10].

בשנת 1991 הגישו תושבי המתחם בקשה לבנות בית ספר, אך המנהל האזרחי דחה את הבקשה. פעילים של עמותת שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם[11] וכן עמותה איטלקית המתמחה במבנים אקולוגיים סייעו בבניית בית ספר מצמיגים, בוץ וחימר, אותו חימר אדמדם שעל שמו נקרא היישוב. עם השלמת הבנייה בשנת 2009 הוציא המנהל האזרחי צו הריסה למבני בית הספר. זמן קצר לאחר מכן עתרו תושבי ח'אן אל אחמר לבית המשפט הגבוה לצדק נגד הריסת המבנים. במקביל, תושבי ההתנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת הסמוכים, יחד עם עמותת רגבים, עתרו לבג"ץ בדרישה שהמדינה תממש את צווי ההריסה נגד בית הספר ומבנים נוספים באזור שנבנו ללא אישור, בנימוק שהמתחם חוסם את האפשרות להרחיב את ההתנחלויות[12]. בשנת 2010 בית המשפט דחה את העתירות וקבע שאין עילה להפסיק את ההליכים נגד המבנים הבלתי חוקיים, אולם גם אין בשלב זה לכפות על המדינה מועד למימושם[12].

חלק ממבני בית הספר נבנו על שטח של תוכנית מאושרת להרחבת כביש מספר 1. מבנים אלו נהרסו בהסכמה עוד לפני מתן פסק דין בעתירה, והרחבת הכביש בוצעה. מבנים חליפיים למבנים שנהרסו נבנו מחדש, ללא אישור הרשויות, כשלושים מטר מהכביש.

הן הבדואים והן כפר אדומים עתרו פעמים נוספות במהלך השנים[13]. קבוצה מאנשי כפר אדומים, הגישו בקשה לבג"ץ לצרפם בתור צד לעתירה - אך כתומכים בבדואים. בראש הקבוצה עומד פרופסור דן טרנר[14].

לרוב תושבי ח'אן אל אחמר תעודות פליטים של אונר"א[15]. הכפר אינו מחובר למערכת החשמל ואין בו תשתיות מים. אספקת המים מתבצעת באמצעות מכליות ובקבוקים.

באפריל 2015 החרים המנהל האזרחי פאנלים סולריים של היישוב[16].

בפברואר 2017 חילק המנהל האזרחי כ-40 צווי הריסה לכל המבנים בח'אן אל־אחמר, כחלק ממהלך של פינוי המתחם[17]. במאי 2018 פסק בג"ץ שאין עילה להתערב בהחלטת שר הביטחון לממש את צווי ההריסה האמורים[13]. ב-5 בספטמבר 2018 דחה בג"ץ עתירה נוספת של תושבי המתחם בדרישה לעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן החלטה בבקשות היתרי בנייה שהגישו[18].

באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המתחם יפונה תוך זמן קצר. ב-21 באוקטובר 2018 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לדחות את פינוי המתחם בכמה שבועות, כדי למצות את אפשרות פינויו בהסכמה. חלק מהשרים התנגדו להחלטה ומתחו עליה ביקורת[19]. מאז נדחה פינוי המקום כמה פעמים. ביוני 2019 ביקש נתניהו, בתגובה לעתירת רגבים לבג"ץ, ארכה של שישה חודשים לפינוי, עד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה[20].

מעורבות בינלאומית בנושא ח'אן אל אחמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2008 (סמוך להגשת העתירה הראשונה לפינוי המקום) החלה ממשלת איטליה לסייע לביסוס האחיזה הפלסטינית במקום. הרשות הפלסטינית הובילה גם היא תמיכה בקיבוע האחיזה במקום ובדחיית כל החלופות שניתנו לתושבים להעתיק את מגורם למקום חוקי שיינתן להם[21].

על הפינוי המיועד נמתחה ביקורת מצד מדינות באירופה[22] ומצד מחוקקים בארצות הברית[23]. ב-12 בספטמבר 2018 קיבל הפרלמנט האירופי החלטה שלפיה פינוי המתחם ייחשב הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית[24].

ניקולאי מלאדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, טען כי מדובר בעבירה בינלאומית ופגיעה בסיכויים להגיע לפתרון שתי המדינות. במקומו של המתחם מתוכננת לקום שכונה חדשה של כפר אדומים - "נופי בראשית" - ובה 322 יחידות דיור[25].

בספטמבר 2018 פנה הוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ישראל, בטענה שהריסת ח'אן אל-אחמר היא פשע מלחמה[26]. פאטו בנסודה, התובעת הראשית בהאג, אמרה שייתכן שהריסת הרכוש במקום תוגדר כפשע מלחמה[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ח'אן אל-אחמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אלישע בן קימון ואיתמר אייכנר, נתניהו דוחה את פינוי הכפר ח'אן אל-אחמר, ליברמן מתנגד, באתר ynet, 21 באוקטובר 2018
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל: משרד החינוך, 2010
  3. ^ ע"פ מאמר של ארגון בצלם פרק רביעי https://www.btselem.org/download/199907_on_the_way_to_annexation_heb.doc(הקישור אינו פעיל, 4.10.2020)
  4. ^ דני רובינשטיין, דונם שם ודונם שם, דבר, 24 באפריל 1981
  5. ^ תמורות בחיי הבדווים בצפון מדבר יהודה מאז 1970, המקרה של שבט ג'האלין / מאת ירון עובדיה | עבודת מחקר NNL_ALEPH003782500 | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il
  6. ^ חוות דעת תכנונית מקצועית, שבט הג'אהלין בח'אן אל אחמר, באתר "במקום", פברואר 2010
  7. ^ 1 2 עמירה הסהבדואים בשטחים נאבקים בתוכנית ליישובם במזבלה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
  8. ^ על פי פסק דין בג"ץ 2966/95, ניתן לקרוא את ההקדמה לפסק הדין כאן
  9. ^ עמירה הסישראל מאיצה פינוי בכפייה של אלפי בדואים בגדה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2011
  10. ^ עמירה הסהפחונים נהרסו בסופה, הבדואים עברו לקרוואן וקיבלו צוי הריסה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2014
  11. ^ באתר העמותה
  12. ^ 1 2 בג"ץ 6288/09 סלימאן עראערה ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-2 במרץ 2010
  13. ^ 1 2 בג"צ 3287/16 כפר אדומים ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-24 במאי 2018
  14. ^ יותם ברגרמתנחלים מכפר אדומים מתייצבים לצד הכפר הבדואי הסמוך, נגד עתירת ההתנחלות, באתר הארץ, 24 במאי 2018; רויטל עמירן, המתנחלים שמתנגדים לגירוש הפלסטינים, אתר המקום הכי חם בגיהנום, 22 באפריל 2018
  15. ^ כתבה באתר אונר"א
  16. ^ פאנלים סולריים של ח'אן אל אחמר הוחרמו, 11 באפריל 2015, אתר הטלוויזיה החברתית באינטרנט
  17. ^ יותם ברגרבאופן חריג, המדינה חילקה צווי הריסה לכפר בדואי שלם בשטח C, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
  18. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה את עתירת תושבי ח'אן אל-אחמר - ואפשר למדינה את הריסתו, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 בספטמבר 2018
    ועד תושבי הכפר אלח'אן אלאחמר ואחרים נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב-5 בספטמבר 2018
  19. ^ אייכנר, איתמר (21 באוקטובר 2018). "הקבינט אישר: נדחה פינוי ח'אן אל אחמר". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2018. 
  20. ^ נטעאל בנדל, ‏בפעם השישית: נתניהו מבקש לדחות את פינוי ח'אן אל אחמר בחצי שנה נוספת, בעיתון מקור ראשון, 17 ביוני 2019
  21. ^ יעקב אלירז, ‏"לשמור על האינטרס הישראלי", השילוח גיליון 15, יוני 2019
  22. ^ ברק רביד וחזי סימנטוב, ברקע הביקורת: בג"ץ הוציא צו עיכוב להריסת הכפר ח'אן אל-אחמר, ערוץ עשר, ‏5 ביולי 2018
  23. ^ רן דגוני, ‏76 מחוקקים דמוקרטים לנתניהו: עצור הרס בתי פלסטינים בגדה, באתר גלובס, 24 במאי 2018
  24. ^ נעה לנדאוהפרלמנט האירופי: פינוי חאן אל-אחמר ייחשב פשע מלחמה, יש לדרוש פיצוי מישראל, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2018
  25. ^ טל לב רם, ‏צה"ל לתושבי ח'אן אל אחמר: התפנו מהכפר עד ה-1 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 23 בספטמבר 2018
  26. ^ אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, הפלסטינים פנו להאג נגד ישראל לקראת פינוי יישוב בדואי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2018