נחל אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־16:37, 24 באוקטובר 2010 מאת דורית (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכות של 77.124.81.164 (שיחה) לעריכה האחרונה של סקרלט)


Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא מעודכן, חסר מקורות וסתירות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נחל אלכסנדר והיישובים צפונית-מזרחית לו, במבט מעל גשר הצבים
נחל אלכסנדר והאזור שממערב לו, במבט מעל גשר הצבים

נחל אלכסנדר - נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל וסביבותיו הן גן לאומי מוכרז. הנחל נקרא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי, שעל שמו נקרא גם המושב הסמוך, בית ינאי.

הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-45 ק"מ. הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, כיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. ברובו זורם הנחל בעמק חפר. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צב רך, אך בניגוד לדעה הרווחת - זו אינה האוכלוסייה היחידה ששרדה בנחלי החוף. על הנחל הוקם גשר הצבים המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.

החל משנת 1995 החלו לשקם את הנחל ותוצאות השיקום נראות בשטח, למרות שיש עוד עבודה רבה עד לשיקומו המלא של הנחל. תחילה הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין שיקום הנחל. פרויקט שיקום נחל אלכסנדר מהוה דוגמה לשיקום מוצלח. למעלה מ- 40 מיליון ₪ הושקעו עד כה בפרויקט. הצפי לסיום העבודה מוערך בעוד כמה שנים. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. יו"ר המנהלה הוא ראש המועצה האזורית עמק חפר ונמצאים בה נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, נציגים של הקרן הקיימת לישראל, נציגים של המועצה אזורית עמק חפר, נציגים של רשת ניקוז שרון, נציגי נציבות המים - שימור קרקע וניקוז, נציגי מקורות, נציגי מינהל מקרקעי ישראל, נציגי מע"צ, נציג מועצה אזורית לב השרון, נציגי רשות הטבע והגנים, נציגי משרד החקלאות, נציגי החברה להגנת הטבע, נציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה (חדרה) ונציגי יישובי האזור.

רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים. עד עכשיו הושקעו כ- 50 מיליון שקלים בשיקום הנחל ורוב גורמי הזיהום אותרו וחוסלו. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם.

גשר צבים

גשר מעל הנחל שתוכנן לביקורי קהל.

הצב הרך, הוא בעל חיים נדיר, הוא מגיע עד לאורך של 1.20 מטרים ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים ימיים קטנים. צבי נחל אלכסנדר נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם. הפגיעה העיקרית היא עקב אירועים הנערכים על גדות הנחל ובגלל נסיעה של רכבי שטח. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.

פרויקט הצלת הצבים, המכונה "להציל את אלכס", היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר הינם בעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל אלכסנדר בוויקישיתוף
שפך הנחל
Magnify-clip.png
שפך הנחל
הנחל בין כביש 2 ושפכו
Magnify-clip.png
הנחל בין כביש 2 ושפכו


תבנית:אין בינוויקי