לדלג לתוכן

נעמי פרומוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמי פרומוביץ'
נעמי פרומוביץ', 2022.
נעמי פרומוביץ', 2022.
לידה 12 באפריל 1971 (בת 54)
באר שבע, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2
פרסים והוקרה פרס התיאטרון הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb

נעמי פרומוביץ'-פנקס (נולדה ב-12 באפריל 1971) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס התיאטרון הישראלי.

קורות חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה בבאר שבע, להורים שעלו מארגנטינה ומרומניה. בצה"ל שירתה בלהקת פיקוד מרכז, שם עבדה עם יאיר רוזנבלום ואיקה זהר. בין השנים 19931995 למדה משחק בבית הספר למשחק "בית צבי".

ב-1995, במסגרת לימודיה בבית צבי, שיחקה בהצגה "בית ברנרדה אלבה" מאת פדריקו גארסיה לורקה שביימה אופירה הניג. הצגה זו הועלתה גם בפסטיבל הבינלאומי בשטרסבורג.

ב-1996 שיחקה בהצגה "הנס של אנטוניו הקדוש" מאת מוריס מטרלינק שביים מיטקו בוזקוב בתיאטרון הספרייה.

בתיאטרון החאן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיה שיחקה במשך שמונה שנים בתיאטרון החאן. ב-1995 גילמה את אחות הכלה בהצגה "החתונה" מאת ברטולט ברכט שביימה אופירה הניג, ושיחקה בהצגה "יש מלחמה בחוץ" שכתב וביים אילן חזן. ב-1996 שיחקה בהצגה "הא הא" שכתב ריצ'רד אייר (על פי ספרה של ג'ניפר דאוסון) וביימה אופירה הניג, וגילמה את הנער בהצגה "אנה גלקתיה" מאת הווארד בארקר שביימה אופירה הניג. ב-1997 גילמה את רות בהצגה "הבתולה מלודמיר" מאת יוספה אבן-שושן שביימה אופירה הניג; גילמה את דוטי בהצגה "קילר ג'ו" מאת טרייסי לטס שביים בן לוין, וגילמה את אנטיגונה בהצגה "אנטיגונה" מאת ז'אן אנוי שביים גדליה בסר. על משחקה בהצגה אנטיגונה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המבטיחה. ב-1998 גילמה ילדה ונערה בהצגה "האישה מן הים" מאת הנריק איבסן שביים יוסי יזרעאלי; גילמה את ז'ולייט בהצגה "מידה כנגד מידה" מאת שייקספיר שביים גדי רול, וגילמה את אנג'לה בהצגה "נוף ילדות" מאת דניס פוטר שביים בן לוין. ב-1999 גילמה את הילד בהצגה "שמיים" מאת גלעד עברון שביימה אופירה הניג, וגילמה ילדה ונערה בהצגה "צל חולף" שכתב וביים מיכאל גורביץ. על תפקידה בהצגה "צל חולף" הייתה מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית הטובה ביותר.

בשנת 2000 גילמה את נינה בהצגה "השחף" מאת צ'כוב שביימה אופירה הניג. ב-2001 גילמה את פטרה בהצגה "קריפס" מאת לוץ היבנר שביים גדי ענבר. ב-2002 גילמה את נעמי בהצגה "מילה של אהבה" שכתב וביים מיכאל גורביץ'.

ב-2002 שיחקה בהצגה "מכתב לנועה" מאת גורן אגמון שביים איציק ויינגרטן. לאחר משחקה בהצגה זו טסה לטייל בהודו. כששבה לישראל, חזרה לשחק בבית ליסין וב-2005 גילמה את ג'וזי בהצגה "פלדה" מאת רונה מונרו שביים מיכה לבינסון; וגילמה את סופי, בחורה החולה בנרקולפסיה וכתוצאה ממנה היא מרבה להירדם במהלך היום בצורה המשבשת את שגרת חייה, בהצגה "ריגוש" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. על תפקידה בהצגה זו זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2005.

ב-2003 שיחקה בהצגה "ים, יבשה, ים" שכתב וביים אייל דורון והייתה הפקה משותפת לתיאטרון צוותא ולאנסמבל הרצליה. ב-2007 גילמה צעירה יפנית בהצגה "גשם שחור" שכתב וערך שמעון בוזגלו ועיבדה, ערכה מוזיקלית וביימה אופירה הניג - הצגה זו הייתה קופרודוקציה עם תיאטרון חיפה. ב-2009 שיחקה בהצגה "עירם של האנשים הקטנים" - עיבוד של אייל דורון ואופירה הניג - שגם ביימה - לקובץ סיפורים קצרים מאת שלום עליכם בעל אותו השם שתרגם וערך בני מר. הצגה זו הייתה גרסה מחודשת עם שחקני אנסמבל הרצליה להצגה שהועלתה ב-2006 בתיאטרון החאן, והועלתה בתיאטרון העירוני בהיידלברג-גרמניה, ובמרכז האמנויות ברביקן, לונדון. באותה שנה גילמה את איפיגניה בהצגה "איפיגניה באוליס" מאת אוריפידס שביים יוסי יזרעאלי. ב-2010 גילמה את מַרְגָרִיטָה אִיבָנוֹבְנָה בהצגה "המתאבד" מאת ניקולאי ארדמן שביים אורי פסטר, ואת נטשה בהצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב שביימה אופירה הניג. ב-2011 גילמה את פאולה בהצגה "דצמבר" מאת גווילרמו קלדרון שביים בן לוין. באותה שנה שיחקה בהצגה "איש ואישה אחת" שכתבו יוספה אבן-שושן, שמעון בוזגלו, ח'ליפה נאטור וטאהר נג'יב וביימה אופירה הניג. הצגה זו הועלתה בשיתוף תיאטרון חיפה והועלתה בפסטיבלים בינלאומיים בציריך, בזל ובליכטנשטיין. ב-2012 גילמה את יעל הזונה בהצגה "אברם" מאת דוד לוין שביים עודד קוטלר.

בתיאטרון תמונע שיחקה בהצגות: ב-2006 גילמה טכנאית בתחנת רדיו בהצגה "שיחות לילה" שכתב (יחד עם צוות השחקנים) וביים עמיר קליגר. ב-2009 ב"סנטוריום" - תיאטרון פיזי ללא מילים המגוללת את אורחותיו של בית מרפא על רופאיו, אחיותיו, ואלו אשר באו להבריא בו - שכתב וביים עופר עמרם. הצגה זו הועלתה גם בפסטיבל עכו.

בתיאטרון הקיבוץ: ב-2006 גילמה את רינה בהצגה "שמונה בעקבות אחד" שעיבדה דפנה אנגל וביים רפי ניב. הצגה זו עלתה בשיתוף תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער. ב-2008 שיחקה בהצגה "בן יהודה" שכתבה דפנה אנגל וביים ישראל גוריון. הצגה זו הועלתה שיתוף תיאטרון המדיטק.

בתיאטרון חיפה: ב-2011 גילמה את אשת הפרקליט בהצגה "יוליסס על בקבוקים" מאת גלעד עברון שביימה אופירה הניג.

בתיאטרון הבימה: ב-2014 גילמה את דניאלה בהצגה "זרעים של שתיקה" מאת רובי פורת שובל שביים משה קפטן.

בטלוויזיה ובקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 גילמה את שלומית בסרט "דשאים סגולים" שכתבה שירלי רם עמית (ע"פ סיפור מאת סביון ליברכט וביימה דינה צבי ריקליס). באותה שנה גילמה את דמותה של רונה - חברתו הנכה של עידו המ"פ (אקי אבני) - בסדרת הטלוויזיה "טירונות" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש. ב-2001 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "המכון" שכתב מוטי לרנר וביים אורי ברבש, ושיחקה במיני סדרה "רצח מצלמים" שביים רם לוי וכתבו בתיה גור, אסף צפור ורם לוי. ב-2005 גילמה תפקיד אורח בסדרה "מילואים" של האחים ברבש. ב-2008 גילמה את נועה - מפיקת טלוויזיה המתאוששת מטיפולים נגד סרטן ויוצרת בצוותא עם בעלה (נתי רביץ) תוכנית בישול שתקרב בין העמים ובה יבשלו שפית פלסטינית (קלרה ח'ורי) ויהודית (אורנה פיטוסי) - בסדרת הטלוויזיה "כוונות טובות" שכתבו רונית ויס ברקוביץ, ארז קו-אל ודקלה קידר וביים אורי ברבש.

ב-2013 גילמה את ליהי וקסלר בסדרת הטלוויזיה "אבודים באסיה" שביים יובל שפרמן. ב-2014 גילמה את חווה בסדרה "מי נתן לך רישיון?" שביימו ירון שילון ומיכל ויניק בערוץ הראשון, ושיחקה בסרט "ערבים רוקדים" שכתב סייד קשוע וביים ערן ריקליס. ב-2019 גילמה את מנדי, אשתו של היועמ"ש, בעונה השלישית של הסדרה "השוטר הטוב". ב-2024 שיחקה בסדרה "האיש שרצה לדעת הכל".

ב-1998 דיבבה את ויטני הבוגרת בסרט "מלך האריות 2: מלכות סימבה". ב-2004 דיבבה את אהרון בסרט "הרפתקאות שלומיאל" שביים אלברט חנן קמינסקי, ודיבבה את רנה בסדרה "קובי קובי" ששודרה בערוץ הילדים. ב-2005 דיבבה את טיטוף בסדרה "טיטוף". ב-2012 דיבבה את מקס בסרט "העולם על פי דינו", ודיבבה בסדרה "טיגי הטיגריס". ב-2013 דיבבה את ג'ואנה בסדרה "וונדי".

זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1997 בקטגוריית שחקנית מבטיחה בהצגה "אנטיגונה" ופרס התיאטרון לשנת 2005 בקטגוריית שחקנית בתפקיד המשנה בהצגה "ריגוש".[1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בתל אביב עם בת זוגה. הן מגדלות יחד תאומים.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע / טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סוג שם תפקיד כותב/מחבר במאי/במאית הערות
1998 סרט דשאים סגולים שלומית שירלי רם עמית (על פי סביון ליברכט) דינה צבי ריקליס
סדרה טירונות רונה בני ברבש אורי ברבש
2001 המכון מוטי לרנר
מיני סדרה רצח מצלמים בתיה גור, אסף צפור, רם לוי רם לוי
2005 סדרה מילואים האחים ברבש תפקיד אורח
2008 כוונות טובות נועה רונית ויס ברקוביץ, ארז קו-אל, דקלה קידר אורי ברבש
2013 אבודים באסיה ליהי וקסלר יובל שפרמן
2014 סדרה מי נתן לך רישיון? חווה ירון שילון, מיכל ויניק ערוץ הראשון
סרט ערבים רוקדים סייד קשוע ערן ריקליס
2019 סדרה השוטר הטוב (עונה 3) מנדי אשת היועמ"ש
2024 האיש שרצה לדעת הכל
שנה סרט / סדרה דמות הערות
1998 מלך האריות 2: מלכות סימבה ויטני הבוגרת
2004 הרפתקאות שלומיאל אהרון במאי: אלברט חנן קמינסקי
קובי קובי רנה ערוץ הילדים
2005 טיטוף טיטוף
2012 העולם על פי דינו מקס
טיגי הטיגריס
2013 וונדי ג'ואנה
שנה תיאטרון הצגה תפקיד מחבר/כותב במאי/במאית הערות / פרסים
1995 בית צבי בית ברנרדה אלבה פדריקו גארסיה לורקה אופירה הניג הועלתה גם בפסטיבל שטרסבורג
1996 הנס של אנטוניו הקדוש מוריס מטרלינק מיטקו בוזקוב תיאטרון הספרייה
1995 החאן החתונה אחות הכלה ברטולט ברכט אופירה הניג
1995 יש מלחמה בחוץ אילן חזן אילן חזן
1996 הא הא ריצ'רד אייר (על פי ספרה של ג'ניפר דאוסון) אופירה הניג
1996 אנה גלקתיה הנער הווארד בארקר
1997 הבתולה מלודמיר רות יוספה אבן-שושן
קילר ג'ו דוטי טרייסי לטס בן לוין
אנטיגונה אנטיגונה ז'אן אנוי גדליה בסר פרס השחקנית המבטיחה
1998 האישה מן הים ילדה ונערה הנריק איבסן יוסי יזרעאלי
מידה כנגד מידה ז'ולייט שייקספיר גדי רול
נוף ילדות אנג'לה דניס פוטר בן לוין
1999 שמיים הילד גלעד עברון אופירה הניג
צל חולף ילדה ונערה מיכאל גורביץ מיכאל גורביץ מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר
2000 השחף נינה צ'כוב אופירה הניג
2001 קריפס פטרה לוץ היבנר גדי ענבר
2002 מילה של אהבה נעמי מיכאל גורביץ מיכאל גורביץ
בית ליסין מכתב לנועה גורן אגמון איציק ויינגרטן
2005 פלדה ג'וזי רונה מונרו מיכה לבינסון
ריגוש סופי הלל מיטלפונקט הלל מיטלפונקט פרס השחקנית המשנה הטובה ביותר
2003 אנסמבל הרצליה ים, יבשה, ים אייל דורון אייל דורון קופרודוקציה עם צוותא
2007 גשם שחור צעירה יפנית שמעון בוזגלו אופירה הניג קופרודוקציה עם תיאטרון חיפה
2009 עירם של האנשים הקטנים אייל דורון ואופירה הניג גרסה מחודשת, הופעות בינלאומיות
2009 איפיגניה באוליס איפיגניה אוריפידס יוסי יזרעאלי
2010 המתאבד מרגריטה אִיבָנוֹבְנָה ניקולאי ארדמן אורי פסטר
שלוש אחיות נטשה צ'כוב אופירה הניג
דצמבר פאולה גווילרמו קלדרון בן לוין
איש ואישה אחת יוספה אבן-שושן, שמעון בוזגלו, ח'ליפה נאטור, טאהר נג'יב אופירה הניג הועלתה גם בשווייץ וליכטנשטיין
2012 אברם יעל הזונה דוד לוין עודד קוטלר
2006 תמונע שיחות לילה טכנאית צוות השחקנים עמיר קליגר
2009 סנטוריום עופר עמרם עופר עמרם תיאטרון פיזי, הועלה גם בפסטיבל עכו
2006 הקיבוץ שמונה בעקבות אחד רינה דפנה אנגל רפי ניב בשיתוף תיאטרון אורנה פורת
2008 בן יהודה ישראל גוריון בשיתוף תיאטרון המדיטק
2011 חיפה יוליסס על בקבוקים אשת הפרקליט גלעד עברון אופירה הניג
2014 הבימה זרעים של שתיקה דניאלה רובי פורת שובל משה קפטן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעמי פרומוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הדס בשן, החיים בפרומו, באתר ynet, 11 ביוני 2008