נשיאות מועצת האיחוד האירופי
 | |
 | |
| דגל הונגריה, המחזיקה בנשיאות מאז 1 ביולי 2024 | |
| איוש נוכחי | הונגריה |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 1 ביולי 2024 |
| דרכי מינוי | לפי סדר קבוע מראש |
| תחום שיפוט |
 האיחוד האירופי |
| מושב המשרה | בריסל, בלגיה |
| משך כהונה קצוב | חצי שנה |
| ייסוד המשרה | 1958 |
| איוש ראשון |
 בלגיה |
| אתר רשמי | |
  | |
נשיאות מועצת האיחוד האירופי היא המשרה האחראית על תפקודה של מועצת האיחוד האירופי, הבית העליון של הרשות המחוקקת של האיחוד האירופי. המשרה מתחלפת בין המדינות החברות באיחוד כל שישה חודשים, ואינה מוחזקת בידי אדם אלא בידי ממשלה. תפקידה של הנשיאות הוא לעמוד בראש ישיבות המועצה, לקבוע את סדר היום שלה, לקבוע תוכנית עבודה ולאפשר דיאלוג הן בישיבות המועצה והן עם שאר מוסדות האיחוד האירופי. הנשיאות מוחזקת, בין 1 ביולי ל-31 בדצמבר 2024, בידי הונגריה.
מאז 2007, שלוש נשיאות עוקבות ידועות כ"שלשה נשיאותית" (Presidency trios). שלשה נשיאותית מציבה יעדים ארוכי-טווח וקובעת את הנושאים המרכזיים בהם תטפל בשנה וחצי. הטריו הנוכחי, ה-12 במספר, מורכב מספרד (יולי–דצמבר 2023), בלגיה (ינואר–יוני 2024) והונגריה (יולי-דצמבר 2024).[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת המועצה ב-1957 היו חברות בה שש מייסדות האיחוד (איטליה, בלגיה, גרמניה המערבית, הולנד, לוקסמבורג וצרפת) ועבודתה הייתה מזערית. נשיאות המועצה התחלפה בין החברות כל חצי שנה. עם זאת, ככל שעומס העבודה של המועצה גדל עם גידול מספר החברות, חוסר התיאום בין כל נשיאות עיכב את פיתוח סדרי העדיפויות ארוכי הטווח של האיחוד.
על מנת לתקן זאת הועלה הרעיון של שלשה נשיאותית, במסגרתו קבוצות של שלוש נשיאות עוקבות משתפות פעולה בתוכנית מדינית משותפת. העיקרון יושם ב-2007 עם הטריו הראשון של גרמניה, פורטוגל וסלובניה, ונקבע רשמית באמנת ליסבון ב-2009.
עד אמנת ליסבון הייתה לנשיאות אחריות פוליטית בכל תחומי האינטגרציה האירופית והיא מילאה תפקיד חיוני בתיווך החלטות פוליטיות, אך עם כינון האמנה הופחתה חשיבותה עם פיצול המועצה האירופית ממועצת האיחוד האירופי ופיצול מועצת החוץ מהמועצה לעניים כלליים ויצירת תפקיד הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון.
תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
| האיחוד האירופי |
 ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של האיחוד האירופי |
|
אמנות האיחוד האירופי
הרשות המבצעת
הרשות המחוקקת
הרשות השופטת
מוסדות מוניטריים
|
המועצה מתכנסת בהרכבים שונים, התלויים בנושא הנדון. לדוגמה, מועצת החקלאות מורכבת משרי החקלאות הלאומיים של כל מדינה.[2] האחריות העיקרית של הנשיאות היא לארגן ולנהל את כל ישיבות המועצה, מלבד מועצת החוץ שבראשה עומד הנציג העליון. כך, למשל, שר החקלאות של המדינה המכהנת יהיה יושב ראש מועצת החקלאות ובתפקיד זה עליו לייצר פשרות ולפתור קשיים.
כל שלוש נשיאות עוקבות משתפות פעולה כ"נשיאות משולשת" או "טריו נשיאותי" לאורך תקופה של 18 חודשים על מנת לקבוע סדר יום משותף. שיטה זו מבטיחה יותר עקביות בהשוואה לנשיאות רגילה בת שישה חודשים.
תפקידה של נשיאות המועצה המתחלפת כולל קביעת סדר יום ודיונים על הצעות שהוגשו על ידי הנציבות האירופית, תיווך בין הנציבות והפרלמנט האירופי, תיאום מדיניות לאומית ותיווך בין המדינות החברות, וניהול וייצוג המועצה.
נשיאות המועצה מעניקה יתרונות למדינה המכהנת, כגון השפעה והתמקדות המועצה בנושאים החשובים למדינה, אך גם חסרונות, כגון הוצאות רבות והגבלה בידי מערכת הטריו.
נשיאות מועצת האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופה | טריו | נשיאה | ראש הרשות המבצעת | |
|---|---|---|---|---|
| 1958 | ינואר–יוני | בלגיה
|
אשיל ואן אקר גסטון אייסקנס | |
| יולי–דצמבר |  גרמניה המערבית
|
קונראד אדנאואר | ||
| 1959 | ינואר–יוני |  צרפת
|
שארל דה גול מישל דברה | |
| יולי–דצמבר |  איטליה
|
אנטוניו סניי | ||
| 1960 | ינואר–יוני |  לוקסמבורג
|
פייר ורנר | |
| יולי–דצמבר |  הולנד
|
יאן דה קוואי | ||
| 1961 | ינואר–יוני | בלגיה
|
גסטון אייסקנס תיאו לפברה | |
| יולי–דצמבר | גרמניה המערבית
|
קונראד אדנאואר | ||
| 1962 | ינואר–יוני | צרפת
|
מישל דברה ז'ורז' פומפידו | |
| יולי–דצמבר | איטליה
|
אמינטורה פנפאני | ||
| 1963 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
|
פייר ורנר | |
| יולי–דצמבר | הולנד
|
יאן דה קוואי ויקטור מארינן | ||
| 1964 | ינואר–יוני | בלגיה
|
תיאור לפברה | |
| יולי–דצמבר | גרמניה המערבית
|
לודוויג ארהארד | ||
| 1965 | ינואר–יוני | צרפת
|
ז'ורז' פומפידו | |
| יולי–דצמבר | איטליה
|
אלדו מורו | ||
| 1966 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
|
פייר ורנר | |
| יולי–דצמבר | הולנד
|
ג'ו קאלס ילה זיילסטרה | ||
| 1967 | ינואר–יוני | בלגיה
|
פול ואנדן בוינאנץ | |
| יולי–דצמבר | גרמניה המערבית
|
קורט גאורג קיזינגר | ||
| 1968 | ינואר–יוני | צרפת
|
ז'ורז' פומפידו | |
| יולי–דצמבר | איטליה
|
ג'ובאני לאונה מריאנו רומור | ||
| 1969 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
|
פייר ורנר | |
| יולי–דצמבר | הולנד
|
פיט דה יונג | ||
| 1970 | ינואר–יוני | בלגיה
|
גסטון אייסקנס | |
| יולי–דצמבר | גרמניה המערבית
|
וילי ברנדט | ||
| 1971 | ינואר–יוני | צרפת
|
ז'אק שבאן-דלמאס | |
| יולי–דצמבר | איטליה
|
אמיליו קולומבו | ||
| 1972 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
|
פייר ורנר | |
| יולי–דצמבר | הולנד
|
ברנרד ביישובל | ||
| 1973 | ינואר–יוני | בלגיה
|
גסטון אייסקנס אדמונד לבורטון | |
| יולי–דצמבר |  דנמרק
|
אנקר יורגנסן פול הרטלינג | ||
| 1974 | ינואר–יוני | גרמניה המערבית
|
וילי ברנדט וולטר שיל הלמוט שמידט | |
| יולי–דצמבר | צרפת
|
ז'אק שיראק | ||
| 1975 | ינואר–יוני |  אירלנד
|
ליאם קוסגרייב | |
| יולי–דצמבר | איטליה
|
אלדו מורו | ||
| 1976 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
|
גסטון ת'ורן | |
| יולי–דצמבר | הולנד
|
יופ דן אויל | ||
| 1977 | ינואר–יוני |  הממלכה המאוחדת
|
ג'יימס קלהאן | |
| יולי–דצמבר | בלגיה
|
לאו טינדמאנס | ||
| 1978 | ינואר–יוני | דנמרק
|
אנקר יורגנסן | |
| יולי–דצמבר | גרמניה המערבית
|
הלמוט שמידט | ||
| 1979 | ינואר–יוני | צרפת
|
רמון באר | |
| יולי–דצמבר | אירלנד
|
ג'ק לינץ' צ'ארלס הוהי | ||
| 1980 | ינואר–יוני | איטליה
|
פרנצ'סקו קוסיגה | |
| יולי–דצמבר | לוקסמבורג
|
פייר ורנר | ||
| 1981 | ינואר–יוני | הולנד
|
דריס ואן אכט | |
| יולי–דצמבר | הממלכה המאוחדת
|
מרגרט תאצ'ר | ||
| 1982 | ינואר–יוני | בלגיה
|
וילפריד מרטנס | |
| יולי–דצמבר | דנמרק
|
אנקר יורגנסן פול שליטר | ||
| 1983 | ינואר–יוני | גרמניה המערבית
|
הלמוט קוהל | |
| יולי–דצמבר |  יוון
|
אנדראס פפנדראו | ||
| 1984 | ינואר–יוני | צרפת
|
פייר מורואה | |
| יולי–דצמבר | אירלנד
|
גארט פיצג'רלד | ||
| 1985 | ינואר–יוני | איטליה
|
בטינו קרקסי | |
| יולי–דצמבר | לוקסמבורג
|
ז'אק סאנטר | ||
| 1986 | ינואר–יוני | הולנד
|
רוד לוברס | |
| יולי–דצמבר | הממלכה המאוחדת
|
מרגרט תאצ'ר | ||
| 1987 | ינואר–יוני | בלגיה
|
וילפריד מרטנס | |
| יולי–דצמבר | דנמרק
|
פול שליטר | ||
| 1988 | ינואר–יוני | גרמניה המערבית
|
הלמוט קוהל | |
| יולי–דצמבר | יוון
|
אנדראס פפנדראו | ||
| 1989 | ינואר–יוני |  ספרד
|
פליפה גונסאלס | |
| יולי–דצמבר | צרפת
|
מישל רוקאר | ||
| 1990 | ינואר–יוני | אירלנד
|
צ'ארלס הוהי | |
| יולי–דצמבר | איטליה
|
ג'וליו אנדראוטי | ||
| 1991 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
|
ז'אק סאנטר | |
| יולי–דצמבר | הולנד
|
רוד לוברס | ||
| 1992 | ינואר–יוני |  פורטוגל
|
אניבל קבאקו סילבה | |
| יולי–דצמבר | הממלכה המאוחדת
|
ג'ון מייג'ור | ||
| 1993 | ינואר–יוני | דנמרק
|
פול שילטר פול נירופ ראסמוסן | |
| יולי–דצמבר | בלגיה
|
ז'אן-לוק דהאנה | ||
| 1994 | ינואר–יוני | יוון
|
אנדראס פפנדראו | |
| יולי–דצמבר | גרמניה
|
הלמוט קוהל | ||
| 1995 | ינואר–יוני | צרפת
|
אדואר בלאדור אלן ז'ופה | |
| יולי–דצמבר | ספרד
|
פליפה גונסאלס | ||
| 1996 | ינואר–יוני | איטליה
|
למברטו דיני רומנו פרודי | |
| יולי–דצמבר | אירלנד
|
ג'ון ברוטון | ||
| 1997 | ינואר–יוני | הולנד
|
וים קוק | |
| יולי–דצמבר | לוקסמבורג
|
ז'אן-קלוד יונקר | ||
| 1998 | ינואר–יוני | הממלכה המאוחדת
|
טוני בלייר | |
| יולי–דצמבר |  אוסטריה
|
ויקטור קלימה | ||
| 1999 | ינואר–יוני | גרמניה
|
גרהרד שרדר | |
| יולי–דצמבר |  פינלנד
|
פאבו ליפונן | ||
| 2000 | ינואר–יוני | פורטוגל
|
אנטוניו גוטרש | |
| יולי–דצמבר | צרפת
|
ליונל ז'וספן | ||
| 2001 | ינואר–יוני |  שוודיה
|
יירן פרסון | |
| יולי–דצמבר | בלגיה
|
ז'י ורהופסטאדט | ||
| 2002 | ינואר–יוני | ספרד
|
חוסה מריה אסנאר | |
| יולי–דצמבר | דנמרק
|
אנדרס פוג ראסמוסן | ||
| 2003 | ינואר–יוני | יוון
|
קוסטאס סימיטיס | |
| יולי–דצמבר | איטליה
|
סילביו ברלוסקוני | ||
| 2004 | ינואר–יוני | אירלנד
|
ברטי אהרן | |
| יולי–דצמבר | הולנד
|
יאן פטר באלקננדה | ||
| 2005 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
|
ז'אן-קלוד יונקר | |
| יולי–דצמבר | הממלכה המאוחדת
|
טוני בלייר | ||
| 2006 | ינואר–יוני | אוסטריה
|
וולפגנג שיסל | |
| יולי–דצמבר | פינלנד
|
מאטי ואנהאנן | ||
| 2007 | ינואר–יוני | T1 | גרמניה
|
אנגלה מרקל |
| יולי–דצמבר | פורטוגל
|
ז'וזה סוקרטש | ||
| 2008 | ינואר–יוני |  סלובניה
|
יאנז יאנשה | |
| יולי–דצמבר | T2 | צרפת
|
פרנסואה פיון | |
| 2009 | ינואר–יוני |  צ'כיה
|
מירק טופולנק יאן פישר | |
| יולי–דצמבר | שוודיה
|
פרדריק ריינפלט | ||
| 2010 | ינואר–יוני | T3 | ספרד
|
חוסה לואיס רודריגס ספאטרו |
| יולי–דצמבר | בלגיה
|
איב לטרמה | ||
| 2011 | ינואר–יוני |  הונגריה
|
ויקטור אורבן | |
| יולי–דצמבר | T4 |  פולין
|
דונלד טוסק | |
| 2012 | ינואר–יוני | דנמרק
|
הלה ת'ורנינג שמידט | |
| יולי–דצמבר |  קפריסין
|
דימיטריס כריסטופיאס | ||
| 2013 | ינואר–יוני | T5 | אירלנד
|
אנדה קני |
| יולי–דצמבר |  ליטא
|
אלגירדס בוטקביצ'יוס | ||
| 2014 | ינואר–יוני | יוון
|
אנטוניס סמאראס | |
| יולי–דצמבר | T6 | איטליה
|
מתאו רנצי | |
| 2015 | ינואר–יוני |  לטביה
|
לאימדוטה סטראויומה | |
| יולי–דצמבר | לוקסמבורג
|
קסאבייה בטל | ||
| 2016 | ינואר–יוני | T7 | הולנד
|
מארק רוטה |
| יולי–דצמבר |  סלובקיה
|
רוברט פיצו | ||
| 2017 | ינואר–יוני |  מלטה
|
ג'וזף מוסקט | |
| יולי–דצמבר | T8 |  אסטוניה
|
יורי רטס | |
| 2018 | ינואר–יוני |  בולגריה
|
בויקו בוריסוב | |
| יולי–דצמבר | אוסטריה
|
סבסטיאן קורץ | ||
| 2019 | ינואר–יוני | T9 |  רומניה
|
ויוריקה דנצ'ילה |
| יולי–דצמבר | פינלנד
|
אנטי רינה סאנה מרין | ||
| 2020 | ינואר–יוני |  קרואטיה
|
אנדריי פלנקוביץ' | |
| יולי–דצמבר | T10 | גרמניה
|
אנגלה מרקל | |
| 2021 | ינואר–יוני | פורטוגל
|
אנטוניו קושטה | |
| יולי–דצמבר | סלובניה
|
יאנז יאנשה | ||
| 2022 | ינואר–יוני | T11 | צרפת
|
ז'אן קסטקס אליזבת בורן |
| יולי–דצמבר | צ'כיה
|
פטר פיאלה | ||
| 2023 | ינואר–יוני | שוודיה
|
אולף קריסטרסון | |
| יולי–דצמבר | T12 | ספרד
|
פדרו סנצ'ס | |
| 2024 | ינואר–יוני | בלגיה
|
אלכסנדר דה-קרו | |
| יולי–דצמבר | הונגריה
|
ויקטור אורבן | ||
| 2025 | ינואר–יוני | T13 | פולין
| |
| יולי–דצמבר | דנמרק
| |||
| 2026 | ינואר–יוני | קפריסין
| ||
| יולי–דצמבר | T14 | אירלנד
| ||
| 2027 | ינואר–יוני | ליטא
| ||
| יולי–דצמבר | יוון
| |||
| 2028 | ינואר–יוני | T15 | איטליה
| |
| יולי–דצמבר | לטביה
| |||
| 2029 | ינואר–יוני | לוקסמבורג
| ||
| יולי–דצמבר | T16 | הולנד
| ||
| 2030 | ינואר–יוני | סלובקיה
| ||
| יולי–דצמבר | מלטה
| |||
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נשיאות מועצת האיחוד האירופי (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נשיאות המועצה, באתר מועצת האיחוד האירופי
- ^ המועצות, באתר מועצת אירופה
