עין סמיה
 | |
| מיקום המעיין | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 31°59′21.3″N 35°19′59.99″E / 31.989250°N 35.3333306°E |
| נתוני המעיין | |
| ספיקה ממוצעת | 7750 מ"ק ביממה |
| גישה למעיין | |
| נגישות לציבור | פתוח |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   עין סמיה | |
  | |
עין סמיה הוא המעין הגדול ביותר בין השומרון לבקעת הירדן המרכזית. עין סמיה נובע באפיקו של נחל ייט"ב בסמוך לנקודה בה הוא חוצה את דרך אלון.
המעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוקתו של המעין היא 7750 מ"ק ביממה.[1] כיום ישנם חמשה קידוחים באתר המעין כשהקידוח העמוק מגיע לעומק של כ-750 מטר.
מי עין סמיה נשאבים בצינור ומהווים את מקור המים העיקרי של העיר רמאללה.[2]
המחקר הארכאולוגי באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור גרן ביקר במקום ב-1870 ותיאר בתי אבן, חלקם חרבים, ופתחי מערות, ששימשו בימיו גם למגורים. קרוב למעיין הוא מציין עמודים וכותרות.
בסקר הבריטי[3] תואר שרידי כפר עם מגדל ומעיינות, שהיה מיושב, על-פי הסקר, במהלך מאה השנה האחרונות. בנוסף צוינו חורבות רבות על שטח נרחב, ביניהן שתי טחנות ומערות, וכן מעיין שופע המזין את העמק. במקום נמצאה כתובת ביוונית מימי יוסטיניאן[4] ולא ברור היכן היא נמצאה (בחירבת סמיה או בכנסייה בח' מרג'מה).
בשנת 1942 דווח על שלוש מערות קבורה מהתקופות הרומית-ביזנטית במקום, בהן נמצאו שרידי סרקופגים. לאפ[5] ציין ממצא למן התקופה האומיית ואילך.
בסקר החרום דווח על חורבה שגודלה כ-100 דונם, ועל שרידי בנייה, כולל עמודים ושרידי טחנת קמח. נלקטו חרסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.[6]
בסקר אפרים הוערך שטח החורבה בכ-30 דונם[7].
בחפירת הצלה בשנת 2000, נחשפו שרידים למן התקופה הביזנטית ועד לעות'מאנית: נחשף קטע ממבנה שנבנה בתקופה הממלוכית והתקיים גם בתקופה העות'מאנית. בשטח חפירה אחר נתגלו שרידי מבנה נוסף, שנבנה בתקופה הביזנטית והשימוש בו המשיך עד התקופה המוסלמית הקדומה.
כפר עות'מאני שהיה כאן מופיע ברשימת כפרי "סנג'ק" ירושלים מהמאה ה-16 (טולידאנו 1979).
טחנת עין סמיה נמצאת בגדה הצפונית של הנחל וניזונה מאמת מים שאורכה כ-400 מ'. היא בנויה אבני גוויל גדולות, חלק מהן בשימוש משני. האמה עוברת את אפיק הנחל על גבי גשר קטן. לאחר מכן היא ממשיכה בצמוד למדרון עד סמוך לטחנה. שם היא עוברת על גבי קשת רחבה עד לפתח הארובה (גובהה 8 מ'). קיים חדר טחינה, שממנו שרד הקיר המזרחי. אפשר להבחין במקום יציאת המים ומקום גלגל ההנעה. נראה שהטחנה הוקמה ופעלה בימי-הביניים או בתקופה העות'מאנית.
בשנת 2019 בעקבות סלילה של כביש פיראטי לצד התל, החלה חפירת הצלה על ידי קמ"ט ארכאולוגיה בראשות בני הר-אבן, הנמשכת גם בשנת 2020. טרם פורסמו ממצאים.
מצפון וסמוך למעיין נמצאים שרידים ארכאולוגים של עיר מתקופת מלכי ישראל. המקום נקרא חרבת מרג'מה. בחפירות התגלתה חומה רחבה ומגדל וכן קברי פיר וגביע כסף עם סצנה עם מוטיבים מסופוטמיים שמתוארך לתקופת הברונזה הבייניימית. האתר נחפר על ידי פרופסור עמיחי מזר. מול המעיין נחשף פסיפס גאומטרי שמור.[8]
זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזיהוי האתר הקדום ניתנו כמה הצעות: עיר בשם "אפרים" (ויליאם פוקסוול אולברייט) - זיהוי פחות מקובל כיום, "בעל שלישה" (זכריה קלאי) - זיהוי מקובל באופן יחסי. הצעות נוספות הן: העי (יואל בן-נון) ועיר בשם גבעון ששכנה בנחלת שבט אפרים ואינה זהה לגבעון שבנחלת שבט בנימין (יואל אליצור).[9] זיהוי חדש הוצע על ידי ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה המזהה את המקום כעטרות המצויה בגבול שבין שבט אפרים לשבט בנימין: "ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה; ועבר אותו ממזרח ינוחה. וירד מינוחה עטרות ונערתה; ופגע ביריחו ויצא הירדן" (ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוקים ו'-ז').
הכפר הבדואי עין סאמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרום למעיין נמצא הכפר הבדואי עין סאמיה.
בתקופה העות'מאנית היה במקום כפר קטן שעבד את שדות השלחין בעמק.[10] לפי האגדה בקרב תושבי הסביבה סאמיה או סאם הוא שם מלך שמשל במקום בימי קדם.[11]
כיום תושבי הכפר מעבדים את האדמות בעמק סאמיה. באוגוסט 2015 הציתו אלמונים אוהל ששימש כמחסן ציוד בכפר. בסמוך נמצאה הכתובת: "מנהלי נקמה", והחשד הוא כי מדובר בפשע שנאה על רקע מעצר פעילי ימין.[12]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההר הטוב הזה מסלולים ואתרים בדרום השומרון, מאת דניאל אלדד ויוסף ירושלמי, הוצאת בית אל, ירושלים, תשס"ט/ 2009, עמודים 113-117.
- מפת טיולים וסימון שבילים 7: השרון והשומרון. בהוצאת "הועדה לסימון שבילים בישראל".
- סקר הר מנשה, כרך ז'
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של עין סמיה באתר רמב"י
- תמונת גביע הכסף שנחשף בעין סמיה
- ד"ר יוסי שפנייר, לאורך דרך ספר המדבר המזרחי (דרך אלון), מים מדליו
- "עין סמיה", באתר עמוד ענן
חרבת מרג'מה, סיור וירטואלי באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0611/m0611343a.html
- ^ The rising of the light: Water from Ein Samia to Ramallah—Israel & Palestine
- ^ קלוד קונדר וקיצ'נר, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, 1882, עמ' 394
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים מקליסטר, ', 1907 - ^ P. W. Lapp, The Dhahr Mirzbâneh tombs: three intermediate Bronze Age cemeteries in Jordan, 1966, עמ' 6
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים זאב קלאי, ', 1972, כרך א' - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים ישראל פינקלשטיין, ', 1997, עמ' 735-734 - ^ [1]
- ^ יואל אליצור, הצעת זיהוי חדשה לעיר הישראלית בעין סמיה, באתר "דעת"
יואל בן נון ותגובה מאת יואל אליצור, "בא על עית..." - פתרון חדש לזיהוי העי, באתר "דעת" - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים גרוסמן, ', 1986, עמ' 359 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים וילנאי, ', 1968 - ^ יעל מרום, נקמה על מעצרים מנהליים של פעילי ימין: אוהל בדואי הוצת, באתר "שיחה מקומית", 13 באוגוסט, 2015
| מעיינות השומרון | ||
|---|---|---|
| צפון ומרכז השומרון | מעיין הגבורה • עין עוז • עין כפיר (עין אל-כבירה) • בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • מעיין עטרת • עין קנה | 
|
| מזרח השומרון ובקעת הירדן | חמאם אל-מליח • עין סמיה • עינות פצאל • עין סוכות • עין מצב • עין ברווז (עין גבול) | |
| דרום השומרון ובנימין | עינות זרקא (נחל נטוף) • מעיין דני • מעיין הקשת (מעיין מאיר) • מעיין טלמון • עיינות ענר • עין אגוז | |